שלום!
אז מאיפה להתחיל... ואו הטעויות הכלכליות שעשיתי בשנתיים האחרונות מבאסות אותי ברמות.
אוקיי אתחיל בלספר על עצמי.
אני בת 25, בעלת דיפלומה הנדסאית אדריכלות שעשיתי קדם צבאי.
לאחר שהשתחררתי מצה"ל, בגיל 22 , התחלתי עבודה שהיא לא בדיוק במקצוע,
אלא יותר בניהול פרויקטים וקשרי אדריכלים.
עבדתי שם במשך שנה וחצי וחסכתי 40K ש"ח, ובנוסף עוד 13K בפיקדון.
כל אותה התקופה הבנתי שעולם הבניה הוא לא בשבילי. לא התשוקה שלי ולא הגורם שלי לקום בבוקר.
הגעתי למצב שכל בוקר שאני קמה אני עצובה יותר, חסרת תכלית , ועם הבנה שאני חייבת לשנות את חיי בהקדם.
עד פה מצבי הפיננסי היה סבבה.
התחלתי במסע להבין מה התשוקה שלי בחיים ושבנוסף לתשוקה יש לי את היכולות באמת להצליח.
גם הבנתי שהיעוד שלי הוא להיות עצמאית בעלת עסק.
עכשיו מגיע החלק הכואב בכיס ,שלא מובן לי איך נתתי לעצמי להגיע לזה.
זהו סדר הפעולות שלי:
1. התפטרתי לפני שהיה לי מושג מה הצעד הבא שלי ובלי עבודה אחרת.
זה קרה לאחר שיחה עם הבוס שהביאה אותי לקצה גבול היכולת ולא יכולתי לראות אותו/ את מקום העבודה
עוד יום אחד נוסף. מאוד אימפולסיבי מצידי.
2. חתמתי בלשכה במשך 3 חודשים.
3. בזמן שחתמתי בלשכה, וישבתי שעות בחדר לבד ובשקט, והבנתי שהצעד הבא בשבילי הוא עיצוב אופנה.
4. נרשמתי ללימודי עיצוב אופנה. עלו לי 15K לשנה א'.
5. התנהלתי בפזרנות. טסתי לח'ול פעמיים. התחלתי טיפולי יישור שיניים אצל מומחה שעלו לי 20K.
6. עבר הזמן ולא עבדתי, החלטתי שאני מתרכזת בלימודים ומייצרת דגמים בתור התחלה לשיווק והשכרה.
לא צלח לי. נתתי לבעיות במשפחה להפיל אותי ולהיכנס לתהום נפשי שהיה לי קשה לצאת ממנו.
7. סטטוס היום לפני 4 חודשים: שרפתי את כל הכסף שהיה לי, מצאתי עבודה בחצי משרה כדי
שעדיין אוכל לפתח את עצמי בדרך לעסק עצמאי.
8. סטטוס היום: לא מספיקה לי חצי משרה, מחפשת עבודה במשרה מלאה, לא במקצוע שלי אשר ידרוש ממני
עוד כוחות מנטליים, שאני מעדיפה להשקיע ביצירה.
הרגשתי צורך לשתף אתכם, אולי כדי לקבל קצת טיפים, אולי כדי שבמקרה יש פה מישהו שעובר תקופה
כמוני יזדהה וירגיש טיפה פחות לבד.
אז זהו, תודה לכל מי שקרא עד לכאן
אז מאיפה להתחיל... ואו הטעויות הכלכליות שעשיתי בשנתיים האחרונות מבאסות אותי ברמות.
אוקיי אתחיל בלספר על עצמי.
אני בת 25, בעלת דיפלומה הנדסאית אדריכלות שעשיתי קדם צבאי.
לאחר שהשתחררתי מצה"ל, בגיל 22 , התחלתי עבודה שהיא לא בדיוק במקצוע,
אלא יותר בניהול פרויקטים וקשרי אדריכלים.
עבדתי שם במשך שנה וחצי וחסכתי 40K ש"ח, ובנוסף עוד 13K בפיקדון.
כל אותה התקופה הבנתי שעולם הבניה הוא לא בשבילי. לא התשוקה שלי ולא הגורם שלי לקום בבוקר.
הגעתי למצב שכל בוקר שאני קמה אני עצובה יותר, חסרת תכלית , ועם הבנה שאני חייבת לשנות את חיי בהקדם.
עד פה מצבי הפיננסי היה סבבה.
התחלתי במסע להבין מה התשוקה שלי בחיים ושבנוסף לתשוקה יש לי את היכולות באמת להצליח.
גם הבנתי שהיעוד שלי הוא להיות עצמאית בעלת עסק.
עכשיו מגיע החלק הכואב בכיס ,שלא מובן לי איך נתתי לעצמי להגיע לזה.
זהו סדר הפעולות שלי:
1. התפטרתי לפני שהיה לי מושג מה הצעד הבא שלי ובלי עבודה אחרת.
זה קרה לאחר שיחה עם הבוס שהביאה אותי לקצה גבול היכולת ולא יכולתי לראות אותו/ את מקום העבודה
עוד יום אחד נוסף. מאוד אימפולסיבי מצידי.
2. חתמתי בלשכה במשך 3 חודשים.
3. בזמן שחתמתי בלשכה, וישבתי שעות בחדר לבד ובשקט, והבנתי שהצעד הבא בשבילי הוא עיצוב אופנה.
4. נרשמתי ללימודי עיצוב אופנה. עלו לי 15K לשנה א'.
5. התנהלתי בפזרנות. טסתי לח'ול פעמיים. התחלתי טיפולי יישור שיניים אצל מומחה שעלו לי 20K.
6. עבר הזמן ולא עבדתי, החלטתי שאני מתרכזת בלימודים ומייצרת דגמים בתור התחלה לשיווק והשכרה.
לא צלח לי. נתתי לבעיות במשפחה להפיל אותי ולהיכנס לתהום נפשי שהיה לי קשה לצאת ממנו.
7. סטטוס היום לפני 4 חודשים: שרפתי את כל הכסף שהיה לי, מצאתי עבודה בחצי משרה כדי
שעדיין אוכל לפתח את עצמי בדרך לעסק עצמאי.
8. סטטוס היום: לא מספיקה לי חצי משרה, מחפשת עבודה במשרה מלאה, לא במקצוע שלי אשר ידרוש ממני
עוד כוחות מנטליים, שאני מעדיפה להשקיע ביצירה.
הרגשתי צורך לשתף אתכם, אולי כדי לקבל קצת טיפים, אולי כדי שבמקרה יש פה מישהו שעובר תקופה
כמוני יזדהה וירגיש טיפה פחות לבד.
אז זהו, תודה לכל מי שקרא עד לכאן
