deussex
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 1/12/19
- הודעות
- 633
- דירוג
- 489
שלום חברים,
קצת לפרוק ולקבל הצעות להתמודדות.
לאחרונה נראה שקידום שהובטח לי, או שנראה שהוא הולך לקרות בעבודה, נלקח חזרה, לאחר שהרבה זמן אני מחכה לו.
אני קצת לא יודע איך להגיב לזה, שנראה שכל מה שנאמר לי, נעלם כלא היה.
השבוע הייתי ממש בדאון מזה.
שלא תבינו לא נכון, מצבי טוב, המשכורת עדיין טובה גם ללא, בעזרת הסולידית בשנה וחצי האחרונות סידרתי את הכספים שלי, יש לי משכנתא קטנה, אבל אני מחכה כמה שנים לקידום, עם תכנית שנבנתה עם המנהל לפני יותר משנה, והנה הדבר מתמסמס במילים כמו "בוא נראה", "זה לא כזה קל", "גם אם לא השנה, מה אכפת לך שעוד שנה או שנתיים", "למה זה חשוב לך", ועוד משפטים שנועדו להחליק את העובד מרצונותיו.
והאגו שלי פגוע. מאוד. לא פגוע חומרית, כמו פנימית. כמו חמור שמצופה ממנו לרוץ כל הזמן, אבל ברגע שהוא מבקש משהו חוטף על הראש.
אני ממש מרגיש שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי, סליחה על התיאור הציורי, אבל מה אפשר לעשות אם ההנהלה פשוט בוחרת לקחת את מה שהיא אמרה, ולטעון שזה לא אפשרי וכו' וכ' וכו' - הכח אצלם, ואתה כעובד ראוי שתנהג בצורה אתית ואתה לא באמת יכול לצאת מכליך, גם אם ההנהלה בוחרת לעשות רוורס, כי התנהגות לא נאותה של עובד - כשלעצמה עילה שאפשר לעשות איתה הרבה מאוד דברים.
אני אמשיך לדבר (בצורה אתית) ולבקש איך שאפשר את מה שלדעתי מגיע לי, ואולי גם אפנה לחיפוש מקום אחר.
אני משתף, כדי א' לקבל המלצה איך לעבוד כלפי פנים, עם העולם הפנימי שכרגע סוער, וב' איך לנהוג כלפי חוץ עם מה שקורה. אני מניח שחלקכם היו אולי במצבים דומים.
כרגע, הכי טוב שחשבתי עליו הוא זה:
-כדי להירגע, כי נראה שזה בולע את כולי, ואכן שזה מאוד אכזב אותי, זה עדיין לא כל עולמי. המצב שלי הוא טוב, בן 39 (2 נכסים כמעט משולמים, הכנסה פאסיבית של שכר דירה, אני גר בדירה משלי ולא משלם שכירות). חשבתי על אבזור הבית - כי יש דברים שהייתי רוצה להחליף - לקנות למשל חדר שינה (יש לי בסיס ישן וחורק), לייפות את חדר האמבט שהוא כרגע מאוד בסיסי.
-אמשיך לבקש ולדבר עם כל מי שאפשר על הנושא, בצורה נאותה עד כמה שניתן.
-מבין שסיכוי טוב שאולי אאלץ להחליף עבודה - לא יודע כמה עוד אוכל לסחוב את ה"נראה". אני רואה אנשים שמתקדמים בעוד שאני תקוע, וזה נורא מאכזב אותי.
לבסוף אסכם מה שנראה שמוריד אותי רגשית
- קיוויתי להתקדם בתוך המקום, כי עד לאחרונה היה לי מאוד טוב שם, אבל לאחרונה קופצים עוד ועוד דברים שממש מורידים לי את ההנאה.
-חשבתי משהו אחד על המילה של ההנהלה, וזה נראה אחרת עכשיו, סוג של אומרים לך משהו, וזה לא מחייב אותם, אין קרקע יציבה.
-ההבנה שיש סיכוי גבוה שאצטרך להחליף מקום.
-זה שאני מסתכל קדימה על המקום שלי, ואין שום הבטחה שהקידום שלי מעניין מישהו, וההרגשה שאין לך סולם נראה באופק מאוד מאכזב, שאתה במקום שמבחינתו לא תתקדם גם עוד 10 שנים. זאת ההרגשה.
קצת לפרוק ולקבל הצעות להתמודדות.
לאחרונה נראה שקידום שהובטח לי, או שנראה שהוא הולך לקרות בעבודה, נלקח חזרה, לאחר שהרבה זמן אני מחכה לו.
אני קצת לא יודע איך להגיב לזה, שנראה שכל מה שנאמר לי, נעלם כלא היה.
השבוע הייתי ממש בדאון מזה.
שלא תבינו לא נכון, מצבי טוב, המשכורת עדיין טובה גם ללא, בעזרת הסולידית בשנה וחצי האחרונות סידרתי את הכספים שלי, יש לי משכנתא קטנה, אבל אני מחכה כמה שנים לקידום, עם תכנית שנבנתה עם המנהל לפני יותר משנה, והנה הדבר מתמסמס במילים כמו "בוא נראה", "זה לא כזה קל", "גם אם לא השנה, מה אכפת לך שעוד שנה או שנתיים", "למה זה חשוב לך", ועוד משפטים שנועדו להחליק את העובד מרצונותיו.
והאגו שלי פגוע. מאוד. לא פגוע חומרית, כמו פנימית. כמו חמור שמצופה ממנו לרוץ כל הזמן, אבל ברגע שהוא מבקש משהו חוטף על הראש.
אני ממש מרגיש שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי, סליחה על התיאור הציורי, אבל מה אפשר לעשות אם ההנהלה פשוט בוחרת לקחת את מה שהיא אמרה, ולטעון שזה לא אפשרי וכו' וכ' וכו' - הכח אצלם, ואתה כעובד ראוי שתנהג בצורה אתית ואתה לא באמת יכול לצאת מכליך, גם אם ההנהלה בוחרת לעשות רוורס, כי התנהגות לא נאותה של עובד - כשלעצמה עילה שאפשר לעשות איתה הרבה מאוד דברים.
אני אמשיך לדבר (בצורה אתית) ולבקש איך שאפשר את מה שלדעתי מגיע לי, ואולי גם אפנה לחיפוש מקום אחר.
אני משתף, כדי א' לקבל המלצה איך לעבוד כלפי פנים, עם העולם הפנימי שכרגע סוער, וב' איך לנהוג כלפי חוץ עם מה שקורה. אני מניח שחלקכם היו אולי במצבים דומים.
כרגע, הכי טוב שחשבתי עליו הוא זה:
-כדי להירגע, כי נראה שזה בולע את כולי, ואכן שזה מאוד אכזב אותי, זה עדיין לא כל עולמי. המצב שלי הוא טוב, בן 39 (2 נכסים כמעט משולמים, הכנסה פאסיבית של שכר דירה, אני גר בדירה משלי ולא משלם שכירות). חשבתי על אבזור הבית - כי יש דברים שהייתי רוצה להחליף - לקנות למשל חדר שינה (יש לי בסיס ישן וחורק), לייפות את חדר האמבט שהוא כרגע מאוד בסיסי.
-אמשיך לבקש ולדבר עם כל מי שאפשר על הנושא, בצורה נאותה עד כמה שניתן.
-מבין שסיכוי טוב שאולי אאלץ להחליף עבודה - לא יודע כמה עוד אוכל לסחוב את ה"נראה". אני רואה אנשים שמתקדמים בעוד שאני תקוע, וזה נורא מאכזב אותי.
לבסוף אסכם מה שנראה שמוריד אותי רגשית
- קיוויתי להתקדם בתוך המקום, כי עד לאחרונה היה לי מאוד טוב שם, אבל לאחרונה קופצים עוד ועוד דברים שממש מורידים לי את ההנאה.
-חשבתי משהו אחד על המילה של ההנהלה, וזה נראה אחרת עכשיו, סוג של אומרים לך משהו, וזה לא מחייב אותם, אין קרקע יציבה.
-ההבנה שיש סיכוי גבוה שאצטרך להחליף מקום.
-זה שאני מסתכל קדימה על המקום שלי, ואין שום הבטחה שהקידום שלי מעניין מישהו, וההרגשה שאין לך סולם נראה באופק מאוד מאכזב, שאתה במקום שמבחינתו לא תתקדם גם עוד 10 שנים. זאת ההרגשה.
