זבלן אוקראיני
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 19/5/19
- הודעות
- 60
- דירוג
- 40
שלום לכולם,
אתן קצת רקע על עצמי:
מתקרב לגיל 30, נשוי ללא ילדים (בתקווה לילד ראשון בשנים הקרובות), ללא תואר, בעל השכלה תיכונית (אנגלית 5 יח"ל, מתמטיקה 3 יח"ל).
הסיפור המשפחתי בשנות העשרה שלי לא היה הכי פשוט, ונאלצתי להתחיל לעבוד בגיל 16, מה שתרם ל3 יח"ל מתמטיקה, מאמין שיכולתי לסיים ב4 יח"ל בציון טוב אם היה לי את האמצעים להשקיע יותר.
לאחר השחרור מהצבא לא יכולתי לשפר בגרויות/פסיכומטרי, שוב בגלל עיניינים כלכליים, ויצא מצב ששוב נכנסתי לשוק התעסוקה בתפקידי IT שונים.
כיום, לאחר הרבה עבודה קשה,למידה עצמית (ומזל שיצא לי לעבוד עם קולגות נהדרים
), אני עובד באחת מחברות הגאמפא, משתכר יפה (50,000 TC), נמצא במקום דיי טוב בקריירה בתפקיד טכנולוגי. (DevOps)
רוב האנשים מפרגנים שהגעתי לאן שהגעתי ללא תואר, אבל מידי פעם מקולגות מסויימים אני מרגיש ראייה קצת עקומה, קצת מזלזלת.
לפעמים מרגיש קצת left out כשזה נוגע לשיחות מסדרון אקדמאיות.
אשקר אם אגיד שאני לא מרגיש איזשהי צביטה בלב.
החברה בה אני עובד מוכנה לממן לי את רוב עלות התואר (למרות שהפן הכלכלי לא מהווה מכשול נכון להיום, אבל כמובן שזה בונוס נהדר), ומרגיש לי שזה יהיה קצת פספוס לא לנצל את זה.
מאמין שבמצבי כיום בזמן משרה מלאה ומחסור במתמטיקה 4/5 יח"ל האופצייה היחידה היא לימודים בפתוחה.
התואר שהכי "יקדם" אותי בתחום בו אני עובד יהיה מדמ"ח, אבל אני חושב שזה לא תואר ריאלי לעשות תוך כדי משרה מלאה.
האלטרנטיבה השנייה שחשבתי עליה היא הנדסת תעשייה וניהול.
להבנתי חלק מהקורסים חופפים, וגם יש קורסים כלכליים שיכולים להיות מעניינים.
אני לא בטוח אם כדאי לי לצאת להרפתקה הזאת בכלל... הלימודים יהיו בצד משרה מלאה, מניח שלא אוכל ללמוד יותר מ2 קורסים בסמסטר במקרה הטוב, מה שאומר שאסיים את התואר עמוק לתוך שנות ה30 שלי
מעבר לעניין של הדימוי העצמי שלי, 2 נושאים נוספים שמטרידים אותי בנוגע לתואר:
1. מתישהו בעתיד אהיה מעוניין לעשות רילוקיישן תמידי. סביר להניח שאם זה ייצא לפועל, ככל הנראה זה יהיה באמצעות ויזת עבודה מהמעסיק שלי, ואני לא יודע אם מחסור בתואר יכול להוות מכשול ליעדים מסויימים. (אין לי יעד קונקרטי כרגע אבל כמובן שהייתי רוצה להישאר עם כל האופציות פתוחות)
2. תקרת זכוכית לחסרי תואר. אני מניח שאוכל להמשיך לטפס בדרגות סניוריטי בתפקיד הנוכחי שלי, אבל מפחד שאם ארצה לעבור לתפקיד ניהולי המחסור בתואר יהווה מכשול.
מה דעתכם? האם החששות שלי מוצדקים וכדאי לי להיכנס לסיפור הזה?
אתן קצת רקע על עצמי:
מתקרב לגיל 30, נשוי ללא ילדים (בתקווה לילד ראשון בשנים הקרובות), ללא תואר, בעל השכלה תיכונית (אנגלית 5 יח"ל, מתמטיקה 3 יח"ל).
הסיפור המשפחתי בשנות העשרה שלי לא היה הכי פשוט, ונאלצתי להתחיל לעבוד בגיל 16, מה שתרם ל3 יח"ל מתמטיקה, מאמין שיכולתי לסיים ב4 יח"ל בציון טוב אם היה לי את האמצעים להשקיע יותר.
לאחר השחרור מהצבא לא יכולתי לשפר בגרויות/פסיכומטרי, שוב בגלל עיניינים כלכליים, ויצא מצב ששוב נכנסתי לשוק התעסוקה בתפקידי IT שונים.
כיום, לאחר הרבה עבודה קשה,למידה עצמית (ומזל שיצא לי לעבוד עם קולגות נהדרים
), אני עובד באחת מחברות הגאמפא, משתכר יפה (50,000 TC), נמצא במקום דיי טוב בקריירה בתפקיד טכנולוגי. (DevOps)רוב האנשים מפרגנים שהגעתי לאן שהגעתי ללא תואר, אבל מידי פעם מקולגות מסויימים אני מרגיש ראייה קצת עקומה, קצת מזלזלת.
לפעמים מרגיש קצת left out כשזה נוגע לשיחות מסדרון אקדמאיות.
אשקר אם אגיד שאני לא מרגיש איזשהי צביטה בלב.
החברה בה אני עובד מוכנה לממן לי את רוב עלות התואר (למרות שהפן הכלכלי לא מהווה מכשול נכון להיום, אבל כמובן שזה בונוס נהדר), ומרגיש לי שזה יהיה קצת פספוס לא לנצל את זה.
מאמין שבמצבי כיום בזמן משרה מלאה ומחסור במתמטיקה 4/5 יח"ל האופצייה היחידה היא לימודים בפתוחה.
התואר שהכי "יקדם" אותי בתחום בו אני עובד יהיה מדמ"ח, אבל אני חושב שזה לא תואר ריאלי לעשות תוך כדי משרה מלאה.
האלטרנטיבה השנייה שחשבתי עליה היא הנדסת תעשייה וניהול.
להבנתי חלק מהקורסים חופפים, וגם יש קורסים כלכליים שיכולים להיות מעניינים.
אני לא בטוח אם כדאי לי לצאת להרפתקה הזאת בכלל... הלימודים יהיו בצד משרה מלאה, מניח שלא אוכל ללמוד יותר מ2 קורסים בסמסטר במקרה הטוב, מה שאומר שאסיים את התואר עמוק לתוך שנות ה30 שלי
מעבר לעניין של הדימוי העצמי שלי, 2 נושאים נוספים שמטרידים אותי בנוגע לתואר:
1. מתישהו בעתיד אהיה מעוניין לעשות רילוקיישן תמידי. סביר להניח שאם זה ייצא לפועל, ככל הנראה זה יהיה באמצעות ויזת עבודה מהמעסיק שלי, ואני לא יודע אם מחסור בתואר יכול להוות מכשול ליעדים מסויימים. (אין לי יעד קונקרטי כרגע אבל כמובן שהייתי רוצה להישאר עם כל האופציות פתוחות)
2. תקרת זכוכית לחסרי תואר. אני מניח שאוכל להמשיך לטפס בדרגות סניוריטי בתפקיד הנוכחי שלי, אבל מפחד שאם ארצה לעבור לתפקיד ניהולי המחסור בתואר יהווה מכשול.
מה דעתכם? האם החששות שלי מוצדקים וכדאי לי להיכנס לסיפור הזה?
