1. לקבל הלוואה בריבית נמוכה יותר, זה תמיד שיפור לעומת מצב קיים של לא לעשות כלום. פריים +0.4 לעומת פריים פחות 0.5%, זה הפרש של כמעט 1%.
אם הריבית לא משתנה בטווח זמן, אני מעדיף לפרוש למקסימום שכנראה יהיה 7 שנים ואז אתה מקטין את ההחזר. אם יהיה לך כסף זמין, מניח שאתה יכול להחזיר חלק באמצע ולקצר את הקרן. בינתיים אתה חוסך
2. אותי אישית זה מפחיד להשאיר רק 18% מההון, השאלה אם יש לך עוד חסכונות.. משכנתא אמנם זה הרבה כסף, אבל זה מנגנון מובנה ללחסוך כסף (בתנאים לא טובים אמנם כי אתה משלם ריבית, אבל אתה חוסך). מצד אחד אתה מקטין את הקרן של ההלוואה ומצד שני החסכונות שלך ממשיכים לעבוד אם לא פדית אותם. קח בחשבון שכסף ש"החזרת" לבנק על המשכנתא לא יהיה זמין עבורך במידה ונניח תרצה לשפר דיור וזה מוריד לך מהגמישות והיכולת לעשות דברים בהמשך כי תצטרך שוב את הבנק. למחזר משכנתא אם התנאים השתנו לטובה, אתה תמיד יכול לעשות או להחזיר כסף בהמשך, אם החזרת, החזרת ואיבדת את תנאי ההלוואה.
אתה גם פוגע בפיזור של הכסף שלך - אם עד עכשיו אתה מושקע בשוק ההון וגם בנדל"ן (הדירה שלך), אתה מעביר חלק גדול מההון על ההוצאות נדלן ולדעתי זה לא בריא.
אני הייתי במצב דומה שהיה לי רק משכנתא שהריבית פריים התחילה לטפס והתלבטתי מה לעשות? בסופו של יום, הגישה שלי היא תמיד "לפזר", החזרתי חלק מהפריים במשכנתא ב2 פעימות, פעם אחת הקטנתי את ההחזר והשארתי את הטווח ובפעימה השניה השארתי את ההחזר והקטנתי את התקופה.
רוב רובו של הכסף נשאר אצלי והמשכתי לחסוך מידי חודש.
נכון לפחות לשנה האחרונה (שזה טווח זמן לא נכון לבדיקה, אבל בכל זאת) הסנופי/מדדים אחרים עלו ביותר מ20% וזה הרבה יותר מהפריים שחסכתי עליו בתשלומי ריבית.
לסיכום:
אותי זה היה מפחיד להשאר רק עם חלק קטן מהחסכונות. להשאר עם 18% נראה לי מעט, הייתי מחפש תמהיל כלשהו אחר של החזר כלשהו ולשמור יותר על החסכונות.
תעביר את הקו איפה שאתה מוצא לנכון.
