מתכנת
מודרטור
- הצטרף ב
- 10/2/16
- הודעות
- 9,453
- דירוג
- 8,707
שלום,
בפורום גולשים לא מעט הייטקיסטים שאולי יזדההו עם הסיטואציה, וגם הרבה אנשים חכמים מתחומים אחרים שיכולים לתרום מנסיונם. אודה ואעריך מי שיוכל לתת עצה, עידוד או סתם מחשבה, אל תהססו גם לקטול אותי.
יש לי בצוות קולגה שיש בינינו חוסר הסכמה בהחלטות מקצועיות מה שגורם למחלוקות בתדירות מאוד גבוהה, בעיקר בשאלות של ארכיטקטורה ואספקטים חשובים במימוש רכיבים במערכת.
למעט ראש הצוות, שנינו כרגע הכח העיקרי בצוות הפיתוח הוא מדלוור בקצב מסחרר, יש לו תואר במדעי המחשב, ניסיון של 3 שנים בלבד בחברה פיצפונת, בחור נמרץ ומלא אנרגיות, יש לא מעט פספוסים אבל קצב הדילווור שלו שווה הכל.
אני ללא תואר כלל, עם ניסיון של קרוב לעשור בתעשייה, במגוון חברות, צוותים, תחומים וטכנולוגיות, קצב העבודה שלי איטי מהממוצע אבל אני מאוד יסודי ובולט ביכולת לאתר תקלות מורכבות במיוחד שזה צורך חיוני אצלנו, כך שאנחנו משלימים מעולה אחד את השני.
בלי לעשות אאוטינג, אנחנו עובדים יחד במשך שנה וחצי על מוצר יוצא דופן בתחומו ועד כה נרשמה הצלחה מרשימה, שאותה אני זוקף לשנינו עם הטיה משמעותית לטובתו. אם כי בליבת הטכנולוגיה של החברה התרומה שלי משמעותית מאוד, אבל בכל האקו-סיסטם שמסביב נדרשת הרבה עבודה והוא מספק זאת בצורה יוצאת דופן.
יש בינינו פער שלדעתי נובע בעיקר מהניסיון בשטח ואני מרגיש שהוא בלתי ניתן לגישור, אני מקפיד ליישם את העקרונות של הספרים CleanCode / CodeComplete כדי לייצר קוד איכותי, קריא וניתן לתחזוקה, כמו כן לאורך השנים נכוויתי לא מעט, וגם הזמן עושה את שלו ונשחקתי, תכנות זו עבודה שדורשת ריכוז גבוה ועומס מנטלי, למדתי לעבוד בצורה שתסנן חלק מהרעש ותשאיר אותי מפוקס בעיקר, לא בטפל, לייצר לעצמי וודאות מוחלטת בדברים המטופשים שסתם מבזבזים אנרגיה לריק (למשל לעבוד בטעות על גרסה לא מעודכנת), הוא מסוגל להמר לפעמים על משהו שעלול להשאיר אותו ער לילה שלם ואני לא אקח את הסיכון הזה, אני רוצה יותר וודאות ושקט נפשי, המיינד-סט הזה מלווה אותי בתכנון וגם בקבלת החלטות באופן כללי (למזלי ראש הצוות לגמרי איתי בקטע הזה).
ככל שמדובר על החלטות מחוץ לגזרה שלי אני משתדל להתרחק ולא להתערב, אם אתקל במשהו חריג (race condition רשלני) אעדכן בעדינות בלי אסקלציות מיותרות. זה לא מגיע מראש קטן אלא כדי לא להבעיר מדורות.
מה שמפריע לי זה שכשזה נוגע לאזורים במערכת שמשפיעים ישירות עלי ועל העבודה שלי (והוא מעורב בזה לא מעט), כל נושא שמגיע לחוסר הסכמה מתלקח במהירות לויכוח שכל אחד מתבצר בעמדתו.
מדובר על חלקים שכשיש בהם בעיה זה מנותב מיד אלי, ובכלל האחריות המרכזית כלפיהם נמצאת אצלי.
לאורך הדרך הוא קיבל על דעת עצמו לא מעט החלטות גורליות ועד היום אני סובל מכך, התיקון של מרבית הדברים הוא לא בלתי הפיך אבל מספיק יקר בשביל לא להצדיק זמן פיתוח וסיכון שבירה בנקודה זו, חלק מהדברים רק ״סתם מעצבנים״ ולכן גם נשמעים קטנוניים בשביל לדבר עליהם, כך שמבחינתי זה שקול לבלתי הפיך, שלא לדבר על כך שמהוויכוחים שמתנהלים על כל שטות אני מבין יותר ויותר מה הסיכוי שהוא יוותר על דברים שהוא כל כך משוכנע בהם, אני חושב שכל זה לא נובע ממקום שלילי אלא כי הוא באמת מאמין בדברים הללו ברמה דתית, אבל מרגיז ומתסכל שמישהו עם הרבה פחות ניסיון ממני מקבל בניגוד לדעתי החלטות בשבילי לעיתים שגויות, ואת המחיר אני משלם, נמאס לי לנגן לפי החליל שלו ולשלם את המחיר בעצמי.
מבחינת תקשורת, בלי להתנשא, זאת יכולת שמאוד השקעתי בה במשך שנים, החל מלפני עשור מהספר של דייל קארנגי ובהמשך קורס מסוים שתקשורת הייתה חלק מרכזי בו, אני לא חווה בכלל בעיות תקשורת עם אנשים וגם מקבל פידבקים חיוביים לא מעט, אבל איתו התקשורת בלתי נסבלת, קשה מאוד לנהל דיון ענייני הוא ברגע נגרר לאמוציות, קשה לו לבטא את העמדה שלו בצורה ברורה והכי חמור בעיני זה שלפעמים הוא נחסם לגמרי, אני יכול לדקלם אחריו את העמדה שלו, להבהיר את היתרונות-חסרונות ואז כשאני מגיע לעמדה שלי אין למי לדבר, גם אם יתאפק ולא יקטע אותי, הקול הפנימי שלו מתחיל לתקוף ממתין להזדמנות שיוכל לדבר ולא מצליח להקשיב. האמת הוא מאוד השתפר בנקודה הזאת אבל הבעיה הגדולה היא שגם כשאנחנו מצליחים להתכנס לדיון ענייני הוא מסתיים בחוסר הסכמה עקרוני כיצד יש לפעול.
מבחינת אופי הוא טיפוס יחסית פגיע, אם לא אימצו את הגישה שלו הוא נעלב ולוקח את זה אישי, מחובר מאוד אמוציונלית לקוד שלו, (פעם אחת אף התפרץ עלי בנוכחות חברי צוות ובמשך דקות שאני שתקתי, צעק והאשים אותי במגוון האשמות שוא חסרות בסיס שנשענו על פרשנות שלו), אני יותר בוגר ולאחר שהבהרתי את העמדה שלי אם הבינו את השיקולים והיא לא התקבלה על אף שאתאכזב אשלים עם זה די בקלות. לאור זאת יש לי תחושה תמידית שמצופה ממני יותר להתגמש ולהתפשר כדי לשמור על שקט ממנו.
עם הזמן למדתי לעשות טרייד-אוף ואני משתדל לא לבזבז תחמושת, להימנע מהמצבים הללו, להחמיא לו בתכיפות וכמעט לא לבקר אותו, זה שיפר ממש מעט את היחסים ורחוק מלהספיק,
חוסר ההסכמה בינינו כמובן שנובע גם מאגו אבל לדעתי בעיקר כי שנינו מאוד חפצים בהצלחת המוצר, וכל אחד מאמין בצדקת דרכו ברמה דתית.
המנהל שלנו מודע לכל זה אבל יש גבול כמה אפשר לערב אותו, גם הוא נמאס לו להתעסק בזוטות הללו, המוצר נמצא בזמן קריטי ואין לו פנאי להיות הגננת של בני 30, מעבר לכך כפי שציינתי הוא מצפה ממני להתגמש ולהתפשר, לקחת את התפקיד של המבוגר האחראי ולטפל בסכסוך בכוחות עצמי.
הוויכוחים איתו סוחטים אותי נפשית וממש פוגעים בתפקוד שלי, לפעמים אינני מצליח למלא את המשימות ועושה שעות נוספות בלילה בגלל זה.
היות וחפרתי יותר מדי, קצת דוגמאות רשמתי בספוילר, כי זה לא בהכרח חשוב.
כרגע מועסק בתנאים חלומיים מבחינתי, אופי העבודה והמשימות אהובים עלי, הצוות החברה והתרבות, המשרדים, והעיקר מבחינה כלכלית אין לי סיכוי סביר לקבל הצעה מקבילה בשלב הזה.
למרות הקשיים, מבחינתי זה לא באמת קייס ששווה לשבור בשבילו את הכלים ולחפש עבודה אחרת, וגם כי בעבודה שאעבור אליה יכולים להיות סיטואציות קשות יותר.. משהו שכבר נתקלתי לי בעבר.
מה הייתם עושים במצב הזה ?
בפורום גולשים לא מעט הייטקיסטים שאולי יזדההו עם הסיטואציה, וגם הרבה אנשים חכמים מתחומים אחרים שיכולים לתרום מנסיונם. אודה ואעריך מי שיוכל לתת עצה, עידוד או סתם מחשבה, אל תהססו גם לקטול אותי.
יש לי בצוות קולגה שיש בינינו חוסר הסכמה בהחלטות מקצועיות מה שגורם למחלוקות בתדירות מאוד גבוהה, בעיקר בשאלות של ארכיטקטורה ואספקטים חשובים במימוש רכיבים במערכת.
למעט ראש הצוות, שנינו כרגע הכח העיקרי בצוות הפיתוח הוא מדלוור בקצב מסחרר, יש לו תואר במדעי המחשב, ניסיון של 3 שנים בלבד בחברה פיצפונת, בחור נמרץ ומלא אנרגיות, יש לא מעט פספוסים אבל קצב הדילווור שלו שווה הכל.
אני ללא תואר כלל, עם ניסיון של קרוב לעשור בתעשייה, במגוון חברות, צוותים, תחומים וטכנולוגיות, קצב העבודה שלי איטי מהממוצע אבל אני מאוד יסודי ובולט ביכולת לאתר תקלות מורכבות במיוחד שזה צורך חיוני אצלנו, כך שאנחנו משלימים מעולה אחד את השני.
בלי לעשות אאוטינג, אנחנו עובדים יחד במשך שנה וחצי על מוצר יוצא דופן בתחומו ועד כה נרשמה הצלחה מרשימה, שאותה אני זוקף לשנינו עם הטיה משמעותית לטובתו. אם כי בליבת הטכנולוגיה של החברה התרומה שלי משמעותית מאוד, אבל בכל האקו-סיסטם שמסביב נדרשת הרבה עבודה והוא מספק זאת בצורה יוצאת דופן.
יש בינינו פער שלדעתי נובע בעיקר מהניסיון בשטח ואני מרגיש שהוא בלתי ניתן לגישור, אני מקפיד ליישם את העקרונות של הספרים CleanCode / CodeComplete כדי לייצר קוד איכותי, קריא וניתן לתחזוקה, כמו כן לאורך השנים נכוויתי לא מעט, וגם הזמן עושה את שלו ונשחקתי, תכנות זו עבודה שדורשת ריכוז גבוה ועומס מנטלי, למדתי לעבוד בצורה שתסנן חלק מהרעש ותשאיר אותי מפוקס בעיקר, לא בטפל, לייצר לעצמי וודאות מוחלטת בדברים המטופשים שסתם מבזבזים אנרגיה לריק (למשל לעבוד בטעות על גרסה לא מעודכנת), הוא מסוגל להמר לפעמים על משהו שעלול להשאיר אותו ער לילה שלם ואני לא אקח את הסיכון הזה, אני רוצה יותר וודאות ושקט נפשי, המיינד-סט הזה מלווה אותי בתכנון וגם בקבלת החלטות באופן כללי (למזלי ראש הצוות לגמרי איתי בקטע הזה).
ככל שמדובר על החלטות מחוץ לגזרה שלי אני משתדל להתרחק ולא להתערב, אם אתקל במשהו חריג (race condition רשלני) אעדכן בעדינות בלי אסקלציות מיותרות. זה לא מגיע מראש קטן אלא כדי לא להבעיר מדורות.
מה שמפריע לי זה שכשזה נוגע לאזורים במערכת שמשפיעים ישירות עלי ועל העבודה שלי (והוא מעורב בזה לא מעט), כל נושא שמגיע לחוסר הסכמה מתלקח במהירות לויכוח שכל אחד מתבצר בעמדתו.
מדובר על חלקים שכשיש בהם בעיה זה מנותב מיד אלי, ובכלל האחריות המרכזית כלפיהם נמצאת אצלי.
לאורך הדרך הוא קיבל על דעת עצמו לא מעט החלטות גורליות ועד היום אני סובל מכך, התיקון של מרבית הדברים הוא לא בלתי הפיך אבל מספיק יקר בשביל לא להצדיק זמן פיתוח וסיכון שבירה בנקודה זו, חלק מהדברים רק ״סתם מעצבנים״ ולכן גם נשמעים קטנוניים בשביל לדבר עליהם, כך שמבחינתי זה שקול לבלתי הפיך, שלא לדבר על כך שמהוויכוחים שמתנהלים על כל שטות אני מבין יותר ויותר מה הסיכוי שהוא יוותר על דברים שהוא כל כך משוכנע בהם, אני חושב שכל זה לא נובע ממקום שלילי אלא כי הוא באמת מאמין בדברים הללו ברמה דתית, אבל מרגיז ומתסכל שמישהו עם הרבה פחות ניסיון ממני מקבל בניגוד לדעתי החלטות בשבילי לעיתים שגויות, ואת המחיר אני משלם, נמאס לי לנגן לפי החליל שלו ולשלם את המחיר בעצמי.
מבחינת תקשורת, בלי להתנשא, זאת יכולת שמאוד השקעתי בה במשך שנים, החל מלפני עשור מהספר של דייל קארנגי ובהמשך קורס מסוים שתקשורת הייתה חלק מרכזי בו, אני לא חווה בכלל בעיות תקשורת עם אנשים וגם מקבל פידבקים חיוביים לא מעט, אבל איתו התקשורת בלתי נסבלת, קשה מאוד לנהל דיון ענייני הוא ברגע נגרר לאמוציות, קשה לו לבטא את העמדה שלו בצורה ברורה והכי חמור בעיני זה שלפעמים הוא נחסם לגמרי, אני יכול לדקלם אחריו את העמדה שלו, להבהיר את היתרונות-חסרונות ואז כשאני מגיע לעמדה שלי אין למי לדבר, גם אם יתאפק ולא יקטע אותי, הקול הפנימי שלו מתחיל לתקוף ממתין להזדמנות שיוכל לדבר ולא מצליח להקשיב. האמת הוא מאוד השתפר בנקודה הזאת אבל הבעיה הגדולה היא שגם כשאנחנו מצליחים להתכנס לדיון ענייני הוא מסתיים בחוסר הסכמה עקרוני כיצד יש לפעול.
מבחינת אופי הוא טיפוס יחסית פגיע, אם לא אימצו את הגישה שלו הוא נעלב ולוקח את זה אישי, מחובר מאוד אמוציונלית לקוד שלו, (פעם אחת אף התפרץ עלי בנוכחות חברי צוות ובמשך דקות שאני שתקתי, צעק והאשים אותי במגוון האשמות שוא חסרות בסיס שנשענו על פרשנות שלו), אני יותר בוגר ולאחר שהבהרתי את העמדה שלי אם הבינו את השיקולים והיא לא התקבלה על אף שאתאכזב אשלים עם זה די בקלות. לאור זאת יש לי תחושה תמידית שמצופה ממני יותר להתגמש ולהתפשר כדי לשמור על שקט ממנו.
עם הזמן למדתי לעשות טרייד-אוף ואני משתדל לא לבזבז תחמושת, להימנע מהמצבים הללו, להחמיא לו בתכיפות וכמעט לא לבקר אותו, זה שיפר ממש מעט את היחסים ורחוק מלהספיק,
חוסר ההסכמה בינינו כמובן שנובע גם מאגו אבל לדעתי בעיקר כי שנינו מאוד חפצים בהצלחת המוצר, וכל אחד מאמין בצדקת דרכו ברמה דתית.
המנהל שלנו מודע לכל זה אבל יש גבול כמה אפשר לערב אותו, גם הוא נמאס לו להתעסק בזוטות הללו, המוצר נמצא בזמן קריטי ואין לו פנאי להיות הגננת של בני 30, מעבר לכך כפי שציינתי הוא מצפה ממני להתגמש ולהתפשר, לקחת את התפקיד של המבוגר האחראי ולטפל בסכסוך בכוחות עצמי.
הוויכוחים איתו סוחטים אותי נפשית וממש פוגעים בתפקוד שלי, לפעמים אינני מצליח למלא את המשימות ועושה שעות נוספות בלילה בגלל זה.
היות וחפרתי יותר מדי, קצת דוגמאות רשמתי בספוילר, כי זה לא בהכרח חשוב.
כרגע מועסק בתנאים חלומיים מבחינתי, אופי העבודה והמשימות אהובים עלי, הצוות החברה והתרבות, המשרדים, והעיקר מבחינה כלכלית אין לי סיכוי סביר לקבל הצעה מקבילה בשלב הזה.
למרות הקשיים, מבחינתי זה לא באמת קייס ששווה לשבור בשבילו את הכלים ולחפש עבודה אחרת, וגם כי בעבודה שאעבור אליה יכולים להיות סיטואציות קשות יותר.. משהו שכבר נתקלתי לי בעבר.
מה הייתם עושים במצב הזה ?
אני מודע לכך שהנקודות שאעלה כאן קטנוניות במידה מסוימת, אבל על הדברים המהותיים יותר לא אוכל כל כך לפרט בלי לעשות אאוטינג, מעבר לזה, די מרגיז ומתסכל שמישהו עם פחות ניסיון מקבל עבורי בניגוד לדעתי החלטות לעיתים שגויות ואת המחיר אני משלם.
על אף המחיר של מורכבות יתר, הוא הכניס בתוך הקוד אינספור הכנות למזגן** ברמה שאני מבזבז זמן להבין לוגיקה של קוד שבכלל לא נמצאת בשימוש וספק אם תבוא אי פעם, אחת הבעיות עם ההכנות למזגן שהוא כופה עלי להשתמש בהם ולא לסטות סנטימטר ממה שהוא תכנן והחליט גם אם מדובר במשהו איזוטרי.
לפני תקופה היה נדרש לעשות refactoring מסוים, אז הוא ניצל את ההזדמנות לעשות מהפך רציני, משהו שהוא שאף אליו זמן רב, ופיצל את הקומפוננטה המרכזית שאני עובד עליה ל 10 פרויקטים ב repositories נפרדים, למרות שכולם מתקמפלים יחד וכל הלוגיקה של המערכת מפוזרת ביניהם, מרבית השינויים שאני מכניס משפיעים על כמה פרויקטים בכל פעם, הבילד נהיה סיוט, כל ריליס לוקח לי כפול זמן, יותר סיכוי לטעות, פחות ביטחון בגרסה, והכי גרוע מעייף ושוחק אותי מבחינה מנטלית.
על אף שהוא כביכול עירב אותי במידה מסוימת בהחלטות זה היה כשכבר החלק המהותי נקבע כעובדה בשטח.
בתחילה חשבתי ששווה לשתוק, וזה מה שעשיתי, ככל שעובר הזמן אני מרגיש שהשתיקה מתנקמת בי, יש לו יותר ציפיות שאתיישר לפני התוכניות שלו.
חביב עליו לכתוב קוד עם awareness לסביבה, יש switch case עם הבדלים ב execution flow בין סביבות בדיקות לפרודקשן.
סביבות שונות (פיתוח/בדיקות/פרודקשן) עושות שימוש בבסיסי נתונים משותפים.
כמו כן, יש coupling מציק בין רכיבים במערכת.
הוא רגיל לתבנית קידוד מסוימת, לעיתים קצת קשה לו לחיות עם קוד של מישהו אחר, ואם רק תהיה הזדמנות הוא יארגן את הקוד לפי הסדר שהוא אוהב ורואה לנכון. זה שובר את ההסיטוריה של הקוד ומקשה עלי לעקוב אחרי שינויים בלוגיקה כי הקוד כל הזמן זז, זה גם מעצבן כי כשהוא עושה refactoring מיותר בדיוק באזור שאני עובד עליו באותו זמן, נדרש ממני להתעסק שעות עם git merge ולפתור את הקונפליקטים ידנית. כאמור, אני בולע את הרוק בשקט כדי לא לעורר מהומות, כנ״ל לגבי מימוש שלא מוצא חן בעיני אשתוק, ואפילו כשאראה באג קריטי שהוא הכניס והתיקון זניח אבצע לבד כדי שהוא לא ירגיש שאני מנסה לפגוע בו.
שמות המשתנים והפונקציות שלו לעיתים לא מספיק ברורים ומבזבזים זמן להבין מה התכוון אבל לא כאלו גרועים בשביל להתלונן לגביהם.
על אף המחיר של מורכבות יתר, הוא הכניס בתוך הקוד אינספור הכנות למזגן** ברמה שאני מבזבז זמן להבין לוגיקה של קוד שבכלל לא נמצאת בשימוש וספק אם תבוא אי פעם, אחת הבעיות עם ההכנות למזגן שהוא כופה עלי להשתמש בהם ולא לסטות סנטימטר ממה שהוא תכנן והחליט גם אם מדובר במשהו איזוטרי.
לפני תקופה היה נדרש לעשות refactoring מסוים, אז הוא ניצל את ההזדמנות לעשות מהפך רציני, משהו שהוא שאף אליו זמן רב, ופיצל את הקומפוננטה המרכזית שאני עובד עליה ל 10 פרויקטים ב repositories נפרדים, למרות שכולם מתקמפלים יחד וכל הלוגיקה של המערכת מפוזרת ביניהם, מרבית השינויים שאני מכניס משפיעים על כמה פרויקטים בכל פעם, הבילד נהיה סיוט, כל ריליס לוקח לי כפול זמן, יותר סיכוי לטעות, פחות ביטחון בגרסה, והכי גרוע מעייף ושוחק אותי מבחינה מנטלית.
על אף שהוא כביכול עירב אותי במידה מסוימת בהחלטות זה היה כשכבר החלק המהותי נקבע כעובדה בשטח.
בתחילה חשבתי ששווה לשתוק, וזה מה שעשיתי, ככל שעובר הזמן אני מרגיש שהשתיקה מתנקמת בי, יש לו יותר ציפיות שאתיישר לפני התוכניות שלו.
חביב עליו לכתוב קוד עם awareness לסביבה, יש switch case עם הבדלים ב execution flow בין סביבות בדיקות לפרודקשן.
סביבות שונות (פיתוח/בדיקות/פרודקשן) עושות שימוש בבסיסי נתונים משותפים.
כמו כן, יש coupling מציק בין רכיבים במערכת.
הוא רגיל לתבנית קידוד מסוימת, לעיתים קצת קשה לו לחיות עם קוד של מישהו אחר, ואם רק תהיה הזדמנות הוא יארגן את הקוד לפי הסדר שהוא אוהב ורואה לנכון. זה שובר את ההסיטוריה של הקוד ומקשה עלי לעקוב אחרי שינויים בלוגיקה כי הקוד כל הזמן זז, זה גם מעצבן כי כשהוא עושה refactoring מיותר בדיוק באזור שאני עובד עליו באותו זמן, נדרש ממני להתעסק שעות עם git merge ולפתור את הקונפליקטים ידנית. כאמור, אני בולע את הרוק בשקט כדי לא לעורר מהומות, כנ״ל לגבי מימוש שלא מוצא חן בעיני אשתוק, ואפילו כשאראה באג קריטי שהוא הכניס והתיקון זניח אבצע לבד כדי שהוא לא ירגיש שאני מנסה לפגוע בו.
שמות המשתנים והפונקציות שלו לעיתים לא מספיק ברורים ומבזבזים זמן להבין מה התכוון אבל לא כאלו גרועים בשביל להתלונן לגביהם.
ככלל הן מהניסיון שלי והן ממה שקראתי בספרים הנ״ל צריך למעט בהכנות למזגן, דברים שיש סיכוי שלעולם לא נשתמש בהם, לאורך תקופות ממושכות אנחנו צריכים לתחזק מלא לוגיקה שבכלל לא נעשה בה שימוש ולא ברור אם ייעשה בה שימוש אי פעם, שלא לדבר על העובדה שהרבה פעמים כשמגיעה שעת המבחן מסתבר שההכנה למזגן דורשת עוד הרבה התאמות או שחמור מכך היא בכלל לא עובדת כי אף פעם לא נבדקה כראוי, אני רואה כל הזמן התניות בקוד אני מחפש מי משתמש בהם ומגלה שזה רק פיצר אופציונלי, אני מוצא את עצמי מבזבז הרבה זמן על דברים מהסוג הזה.
כלל האצבע שאני מכיר לגבי השאלה האם לעשות הכנות למזגן זה מה יהיה המאמץ הדרוש לשנות אחר כך, אז החלטות כמו איזה db להשתמש וכד׳ זה באמת החלטות שמאוד יקר לתקן בהמשך.
אחת הבעיות הן שבכל הנוגע להכנות למזגן אנחנו נמצאים בשני הקצוות של הסקאלה, מתכנת שרגיל לעשות הכנות מיותרות למזגן, אפילו אם רק אחד מתוך X ההכנות יבוא לשימוש הוא יסמן לעצמו V הנה צדקתי, ויתעלם מהמחיר של שאר ההכנות
כלל האצבע שאני מכיר לגבי השאלה האם לעשות הכנות למזגן זה מה יהיה המאמץ הדרוש לשנות אחר כך, אז החלטות כמו איזה db להשתמש וכד׳ זה באמת החלטות שמאוד יקר לתקן בהמשך.
אחת הבעיות הן שבכל הנוגע להכנות למזגן אנחנו נמצאים בשני הקצוות של הסקאלה, מתכנת שרגיל לעשות הכנות מיותרות למזגן, אפילו אם רק אחד מתוך X ההכנות יבוא לשימוש הוא יסמן לעצמו V הנה צדקתי, ויתעלם מהמחיר של שאר ההכנות
