אורי ג.
משתמש בכיר
- הצטרף ב
- 10/8/15
- הודעות
- 21,740
- דירוג
- 31,193
זהירות: ארוך!
מיועצים רבים שואלים אותי מה דעתי על "השקעות אלטרנטיביות"/קרנות פרייבט אקוויטי/קרנות VC וכו', אז הנה 23 סיבות למה לא לגעת בזה:
אמ;לק: כי זה פויה.
1. הכסף לא נזיל לתקופה ארוכה ולא ידועה, גם קרנות או השקעות שמשקיעות את הכסף לX זמן יש נטייה להאריך את הזמן הזה, לפעמים בגלל גורמים שכלל לא תלויים בהם. תתכוננו להיפרד מהכסף לתקופה ארוכה מאד (10 שנים). אם פתאום נופלת בחיכנו השקעה טובה אחרת או שאנו זקוקים לכסף זוהי בעיה שלנו, בשוק ההון הכסף נזיל תמיד ומיידית.
2. לא ניתן לקבל אשראי על כסף זה. בשוק ההון במיוחד בסכומים גבוהים ניתן לקבל אשראי בתנאים מעולים ובמטבעות שונים תוך שיעבוד תיק הני"ע.
3. יCASH DRAG: רוב הקרנות עובדות בצורה שאתם מתחייבים להשקיע בקרן אבל הקריאה לכסף יכולה להתפרס לזמן רב, לפעמים אפילו שנים, הכסף שהתחייבתם אליו חייב להישאר נזיל מאד כלומר הוא ישא תשואה נמוכה יחסית (אם בכלל...) עד הקריאה לכסף, כמובן שהפסד התשואה האלטרנטיבית אינו בה בחשבון שהקרן מציגה את תשואותיה. לא ניתן לתכנן תזרים מזומנים.
4. בעוד כסף שמושקע בשוק ההון לדוגמא פשוט מושקע שם וזהו, בקרן החזר ההשקעה הוא ב"טיפטופים" בזמנים שאינם ידועים מראש, זה יוצר 2 בעיות:
א. לא ניתן לתכנן תזרים מזומנים ככה.
ב. נכנס לנו סכומי כסף גדולים בזמנים לא ידועים ואז השאלה היא "מה לעשות עם הכסף"? הרי לא ניתן להחזיר את הכסף לקרן. בשוק ההון כל הכסף מושקע כל עוד אנו רוצים זאת.
5. הקרנות השונות מתהדרות בתשואות עבר (IRR) יפות, חשוב מאד לדעת איך בדיוק התשואות האלה מחושבות, לקרנות יש תרגילים שונים ומשונים, כמה מהם:
א. מציגים את התשואה רק של ההשקעות שהסתיימו כלומר נמכרו, מה לגבי השקעות שלא הסתיימו? הם מחושבים לפי ראות עיניהם ("שווי הוגן"). איזה השקעות לדעתכם לא הסתיימו בזמן? הבעייתיות יותר... זה משול בלהציג תשואה של תיק השקעות אבל רק של המניות שמכרנו ברווח.
ב. התשואה מחושבת בIRR בעוד בשוק ההון הוא TWR, זה אומר שבפועל למרות שיכול להיות שקרן תציג IRR גבוה יותר מתשואת של מדד בשוק ההון דווקא בשוק ההון נרוויח יותר כסף. חשוב להבין איך IRR מחושב!
ג. בשוק ההון אין כמעט עלויות מסביב, כלומר יש אבל הם אפסיות, בשביל להעביר כסף לקרנות כאלה ואחרות בדרך כלל יש עמלות המרת מט"ח, חובת הגשת דו"ח מס בארץ, לעיתים חובת הגשת דו"ח מס בחו"ל, לעיתים גם ברמת STATE, חובת הוצאת ITIN אם הקרן אמריקאית, לעיתים ניכויי מס במקור גבוהים, עלויות שליחת וקבלת מט"ח. כל העלויות הנ"ל אינן כלולות כמובן בIRR שהקרנות מציגות.
ד. בשוק ההון המיסוי הוא אחיד פחות או יותר ונמוך, רבות מההשקעות האלטרנטיביות מושקעות בצורה שחלק מהתשואה היא פירותית והמיסוי עליה הוא מס שולי, בין אם בחו"ל ובין אם בארץ. התשואות המוצגות הם תמיד לפני מס.
ה. תודה לבועז אופלר שהזכיר לי: התשואות המוצגות הם באמת אחרי דמי ניהול והצלחה ממוצעים, הבעיה שאתם כנראה תשלמו עמלות ודמי הצלחה הרבה יותר גבוהים מהממוצע, משקיעי עוגן/מוסדיים זוכים להטבות מפליגות מה שמוריד את הממוצע בהרבה. *
6. בשוק ההון אנו יכולים להשקיע כל סכום שבא לנו ובמספרים לא עגולים. יש לנו כמה אלפי דולרים להשקיע פתאום? שוק ההון יקבל אותם בברכה. יש לנו כמה מיליונים להשקיע פתאום? גם אותם שוק ההון יקבל בברכה. בקרנות תקופת ההשקעה מוגבלת מאד, היא צריכה להיות בסכומי מינימום גבוהים במיוחד ובסכומים עגולים, בחלקם יש גם סכומי מקסימום (נפוץ במיוחד בעסקאות ישירות).
7. שוק לא משוכלל בעליל, אין מנגנון גילוי מחיר. שוק ההון הוא משוכלל, כמעט כל המידע פומבי, גם אתם וגם המשקיע המתוחכם בעולם תקנו בבדיוק אותו המחיר, בעסקאות מחוץ לשוק ההון אין לכם באמת דרך לדעת אם קניתם משהו במחיר השוק או מעליו.
8. דמי ניהול גבוהים במיוחד: בשוק ההון ניתן לקנות מדדים בכמעט 0 דמי ניהול, בעולם ההשקעות האלטרנטיביות דמי הניהול יכולים להגיע ל8% (ויותר!), זכרו כי הסיכון תמיד עליכם, אתם בעצם מקבלים תוספת סיכון שאינה מפוצה בתשואה.
9. מחקרים מראים שהשקעות אלטרנטיביות אינן משיגות תשואות מותאמות סיכון טובות יותר מאשר השוק הסחיר.
10. חוסר יכולת לתכנן מס: אנו לא נדע בדיוק באיזה שנה הרווחים (ככל שיהיו), בשוק ההון יש לנו את הגמישות מתי למכור וכמה.
11. אירועי מס כפויים: בשוק ההון או באחזקת נדל"ן ישירות תמיד נוכל פשוט לא למכור או לנקוט בתכנוני מס אחרים שיכולים להוריד לנו את חבות המס, בהשקעות אלטרנטיביות הנכסים בסוף תמיד ממומשים ככה שמאבדים תשואה משמעותית בגלל אובדן פקטור הריבית דריביתעל המס הנדחה.
12. סיכון מנפיק: ישנו סיכוי שמנהל הקרן או ההשקעה ימעלו בכספים, יפשטו רגל או פשוט יבחרו להפסיק את פעילותם, זהו סיכון ממשי שמתרחש כל הזמן. בהשקעה בשוק ההון בתיק מפוזר דיו אין סיכון כזה.
13. חוסר זהות אינטרסים / FEED THE BEAST / בעיית הנציג: קרנות מגייסות לעיתים סכומים כסף דמיוניים הרבה לפני שיש להם מה לעשות איתו, כלומר הם חייבים להשקיע אותו בכל מחיר כדי לגבות דמי ניהול, כיוון שהם לא פועלים בריק ויש תחרות רבה בשוק כדי "לזכות" בנכס הם חייבים להציע מחיר גבוה, לעיתים אפילו גבוה משוויו האמיתי, זה כסף שלכם, לא שלהם... הם את דמי הניהול יגבו בכל מקרה.
14. משברים וסיכויי התאוששות: שוק ההון היסטורית ידע להתאושש מהר למדי גם מקטסטרופות פיננסיות קשות ביותר. בהשקעה ישירה יש סיכוי (גבוה יותר ממה שחושבים) שההשקעה תרד ל0 מוחלט, מזה כמובן לא ניתן להתאושש והכסף אבד לעד, בקרנות מספיק שהתשואה תהיה IRR שלילי של 20% ואפילו 15% גורר סיכויי התאוששות הקרובים ל0 (שלא לדבר על אובדן התשואה האלטרנטיביות).
15. חוסר פיזור: בקרן כזו או אחרת אנו מפוזרים בכמה השקעות, אולי 20-30 בקרנות הגדולות ביותר, כמעט כולם באותו הסקטור בדיוק ובאותה המדינה בדרך כלל, בשוק ההון אנו יכולים להיות מפוזרים במאות או אלפי חברות שונות בסקטורים שונים ובמדינות שונות.
16. טענה של חוסר קורלציה לשוק הסחיר: זוהי טענה שקרית, שיורד גשם כולם נרטבים! ההבדל היחיד הוא שבשוק הסחיר המחיר משתקף לנו מדי יום בעוד בשוק הלא סחיר המחיר אינו שקוף ואינו גלוי.
17. בחלק מהקרנות דמי ההצלחה עולים ככל שהIRR גבוה יותר, כדי להגיע לIRR הגבוהים יותר רבות מהקרנות פשוט מתמנפות בצורה אגרסיבית מאד (מזנין, PREFERRED וכו'), הסיכון העצום נופל כולו על המשקיע בעוד חלק גדול מהרווח העודף הולך למנהלים.
18. אם לגורם כלשהו יש השקעה טובה או יכולת להשיג תשואות טובות בשוק הלא סחיר, אין שום סיבה בעולם שהוא יפנה למשקיעים קטנים (קרי אתם) במקום למשקיעים מוסדיים, גיוס ממשקיעי קצה קטנים הוא תהליך ממושך, יקר ומאד לא יעיל. הנה 2 סיבות טובות:
א. למוסדיים יש יכולת לנתח ולבצע בדיקות נאותות מקיפות לעסקה, למשקיע הקטן אין. אולי העסקה לא טובה?
ב. המוסדי יכול להשיג דמי ניהול ושאר עמלות הרבה יותר טובות מאשר המשקיע הקטן (הסיכון זהה להזכירכם) ככה שהיחס סיכון/סיכוי שלו הרבה יותר טוב. משקיעי קצה קטנים כמעט תמיד ישלמו דמי ניהול והצלחה הרבה מעבר למה שמקובל בשוק בלי כושר מיקוח בדרך כלל.
19. שוק פרוץ ולא מפוקח, אין גורם רגולטורי שמפקח על ההשקעה, בשוק ההון יש את הבורסה, את הרשות לני"ע, סוללות של עורכי דין ורו"ח אשר חתומים על דו"חות כספיים וכמובן שיש שקיפות מירבית, הכל כתוב בתשקיף, בדו"ח הרבעוני ובדו"ח השנתי. נציין שזה לא ערובה להפסדים כספיים אבל זה עדיף מכלום. השוק הלא סחיר זה המערב הפרוע, אין דין ואין דיין, כמות ההונאות וההפסדים הם גדולות, זכרו שאנשים אוהבים לדבר על רווחים, על הפסדים הרבה פחות (אף אחד לא אוהב להשוויץ שהוא יצא פראייר).
20. הטיית הזמינות: בשוק ההון קל מאד להשקיע במדד רחב כזה או אחר, בשוק ה"השקעות האלטרנטיביות" אנו בדרך כלל נחשפים לקמצוץ קטן בלבד ממה שהשוק מציע, כמעט תמיד זה אותם רשימה די קטנה של מוצרים שהסוכן ביטוח/משווק/פמילי אופיס או כל שם מכובס אחר אשר מקבלים אחוזים מהעמלות או דמי שיווק שמנים כדי לדחוף את המוצרים הנ"ל ללקוחותיהם, האם המשווק יציע לנו השקעה אלטרנטיבית אולי טובה יותר אבל שאינו מרוויח עליה מאומה? בספק.
21. הרבה מאד גורמים בשרשרת שצריך להאכיל (על חשבוננו), השרשרת עובדת ככה בדרך כלל:
יזם יוזם עסקה, וצריך מימון של ההון העצמי שאין לו, הוא פונה לקרן PE שתעמיד לו מימון תמורת חלוקה ברווחים, לפעמים הקרן עצמה גם עוזרת לו בעסקה.
הקרן בתורה מגייסת משקיעים, בדרך כלל יש כמה משקיעי עוגן מוסדיים שמרוויחים עליהם הרבה פחות, עכשיו צריך לגייס עוד משקיעי ריטייל (אתם) כי כל הבשר אצלכם.
לפעמים לקרן יש יכולת גיוס עצמית ולפעמים הם פועלים בעזרת מתווכים (PLACEMENT AGENTS בלעז) שעושים להם את כל עבודת השיווק, רוב החברות בארץ הם כאלה, כולל חלק מהגדולות והנפוצות שבהן. כמובן שגם הם גוזרים קופון שמן.
לפעמים המתווכים הללו פועלים בעזרת תת-מתווכים, בעיקר פמילי אופיס, סוכני ביטוח, "מתכננים פיננסים" וכו', כמובן שגם חוליה זו צריכה לאכול (על חשבונכם).
לפעמים הקרנות עצמם הם היזמים אבל אל דאגה, את החיסכון כתוצאה מזה שיש פחות פה אחד להאכיל הם ישמרו לעצמם.
22. גם אם היזם מקצועי וישר לפעמים השקעות מסתבכות בגלל גורמים אקסוגניים (קורונה מישהו?), יש מצבים שכדי לא לאבד את כל ההשקעה נאלץ להשקיע כספים נוספים (לפעמים רבים מאד) ובאם לא נשקיע אז נדולל בהתאם, הרבה פעמים ב"דילול יום הדין" כלומר אפקטיבית השקעתנו תרד ל0.
23. זה הרבה יותר זמן וכאב ראש, לזמן שלכם יש ערך ואני אישית מתמחר כאב ראש בהרבה כסף, לקנות מדד בשוק ההון פעם בX זמן זה כמעט 0 כאב ראש, בהשקעות כאלה צריך לעקוב אחת לתקופה, צריך לקבל דוחות בשביל הדוחות מס, לפעמים בכמה מדינות, צריך להתחיל לשבור את הראש עם הרו"ח איך לדווח על זה וכמה מס לשלם על זה (והחוקים משתנים לעיתים), צריך לוודא שנכנס הכסף בזמן והסכום הנכון, אם לא נכנס להתחיל לבדוק למה, לפעמים לקבל את הכסף בחול ולהתעסק עם המרות והעברות בינלאומיות.
מתי אולי כן אישית הייתי משקיע בכזה דבר?
1. אם זה מישהו שאני משקיע איתו כשווה בין שווים כלומר שותף אמיתי.
2. אם זה באמת השקעה שמיועדת למוסדיים ואני עושה TAG ALONG בתנאים דומים לשלהם.
3. אם יש לנו טרק-רקורד ארוך ביחד, אני מקבל תנאים טובים והיזם יודע גם להרוויח בשוק מדשדש או יורד, עם כל הכבוד לא מרשים אותי כל הקרנות שעשו IRR דו ספרתי ב10 שנים האחרונות שכל זב חותם שקנה דירה במרכז הארץ עשה הרבה יותר.
4. אם אני עושה את זה עם מישהו שאני באמת סומך עליו מקצועית וגם אישית.
5. אם חפרתי את הצורה להשקעה הזו בבדיקות נאותות וזה נראה לי בוננזה.
גילוי נאות: לעיתים נדירות אנחנו משקיעים בדברים כאלה ולעיתים עוד יותר נדירות אנחנו מצרפים משקיעים נוספים להשקעות האלה.
* סעיף 5 ה' נוסף לאחר פרסום הפוסט - יוסיק.
מיועצים רבים שואלים אותי מה דעתי על "השקעות אלטרנטיביות"/קרנות פרייבט אקוויטי/קרנות VC וכו', אז הנה 23 סיבות למה לא לגעת בזה:
אמ;לק: כי זה פויה.
1. הכסף לא נזיל לתקופה ארוכה ולא ידועה, גם קרנות או השקעות שמשקיעות את הכסף לX זמן יש נטייה להאריך את הזמן הזה, לפעמים בגלל גורמים שכלל לא תלויים בהם. תתכוננו להיפרד מהכסף לתקופה ארוכה מאד (10 שנים). אם פתאום נופלת בחיכנו השקעה טובה אחרת או שאנו זקוקים לכסף זוהי בעיה שלנו, בשוק ההון הכסף נזיל תמיד ומיידית.
2. לא ניתן לקבל אשראי על כסף זה. בשוק ההון במיוחד בסכומים גבוהים ניתן לקבל אשראי בתנאים מעולים ובמטבעות שונים תוך שיעבוד תיק הני"ע.
3. יCASH DRAG: רוב הקרנות עובדות בצורה שאתם מתחייבים להשקיע בקרן אבל הקריאה לכסף יכולה להתפרס לזמן רב, לפעמים אפילו שנים, הכסף שהתחייבתם אליו חייב להישאר נזיל מאד כלומר הוא ישא תשואה נמוכה יחסית (אם בכלל...) עד הקריאה לכסף, כמובן שהפסד התשואה האלטרנטיבית אינו בה בחשבון שהקרן מציגה את תשואותיה. לא ניתן לתכנן תזרים מזומנים.
4. בעוד כסף שמושקע בשוק ההון לדוגמא פשוט מושקע שם וזהו, בקרן החזר ההשקעה הוא ב"טיפטופים" בזמנים שאינם ידועים מראש, זה יוצר 2 בעיות:
א. לא ניתן לתכנן תזרים מזומנים ככה.
ב. נכנס לנו סכומי כסף גדולים בזמנים לא ידועים ואז השאלה היא "מה לעשות עם הכסף"? הרי לא ניתן להחזיר את הכסף לקרן. בשוק ההון כל הכסף מושקע כל עוד אנו רוצים זאת.
5. הקרנות השונות מתהדרות בתשואות עבר (IRR) יפות, חשוב מאד לדעת איך בדיוק התשואות האלה מחושבות, לקרנות יש תרגילים שונים ומשונים, כמה מהם:
א. מציגים את התשואה רק של ההשקעות שהסתיימו כלומר נמכרו, מה לגבי השקעות שלא הסתיימו? הם מחושבים לפי ראות עיניהם ("שווי הוגן"). איזה השקעות לדעתכם לא הסתיימו בזמן? הבעייתיות יותר... זה משול בלהציג תשואה של תיק השקעות אבל רק של המניות שמכרנו ברווח.
ב. התשואה מחושבת בIRR בעוד בשוק ההון הוא TWR, זה אומר שבפועל למרות שיכול להיות שקרן תציג IRR גבוה יותר מתשואת של מדד בשוק ההון דווקא בשוק ההון נרוויח יותר כסף. חשוב להבין איך IRR מחושב!
ג. בשוק ההון אין כמעט עלויות מסביב, כלומר יש אבל הם אפסיות, בשביל להעביר כסף לקרנות כאלה ואחרות בדרך כלל יש עמלות המרת מט"ח, חובת הגשת דו"ח מס בארץ, לעיתים חובת הגשת דו"ח מס בחו"ל, לעיתים גם ברמת STATE, חובת הוצאת ITIN אם הקרן אמריקאית, לעיתים ניכויי מס במקור גבוהים, עלויות שליחת וקבלת מט"ח. כל העלויות הנ"ל אינן כלולות כמובן בIRR שהקרנות מציגות.
ד. בשוק ההון המיסוי הוא אחיד פחות או יותר ונמוך, רבות מההשקעות האלטרנטיביות מושקעות בצורה שחלק מהתשואה היא פירותית והמיסוי עליה הוא מס שולי, בין אם בחו"ל ובין אם בארץ. התשואות המוצגות הם תמיד לפני מס.
ה. תודה לבועז אופלר שהזכיר לי: התשואות המוצגות הם באמת אחרי דמי ניהול והצלחה ממוצעים, הבעיה שאתם כנראה תשלמו עמלות ודמי הצלחה הרבה יותר גבוהים מהממוצע, משקיעי עוגן/מוסדיים זוכים להטבות מפליגות מה שמוריד את הממוצע בהרבה. *
6. בשוק ההון אנו יכולים להשקיע כל סכום שבא לנו ובמספרים לא עגולים. יש לנו כמה אלפי דולרים להשקיע פתאום? שוק ההון יקבל אותם בברכה. יש לנו כמה מיליונים להשקיע פתאום? גם אותם שוק ההון יקבל בברכה. בקרנות תקופת ההשקעה מוגבלת מאד, היא צריכה להיות בסכומי מינימום גבוהים במיוחד ובסכומים עגולים, בחלקם יש גם סכומי מקסימום (נפוץ במיוחד בעסקאות ישירות).
7. שוק לא משוכלל בעליל, אין מנגנון גילוי מחיר. שוק ההון הוא משוכלל, כמעט כל המידע פומבי, גם אתם וגם המשקיע המתוחכם בעולם תקנו בבדיוק אותו המחיר, בעסקאות מחוץ לשוק ההון אין לכם באמת דרך לדעת אם קניתם משהו במחיר השוק או מעליו.
8. דמי ניהול גבוהים במיוחד: בשוק ההון ניתן לקנות מדדים בכמעט 0 דמי ניהול, בעולם ההשקעות האלטרנטיביות דמי הניהול יכולים להגיע ל8% (ויותר!), זכרו כי הסיכון תמיד עליכם, אתם בעצם מקבלים תוספת סיכון שאינה מפוצה בתשואה.
9. מחקרים מראים שהשקעות אלטרנטיביות אינן משיגות תשואות מותאמות סיכון טובות יותר מאשר השוק הסחיר.
10. חוסר יכולת לתכנן מס: אנו לא נדע בדיוק באיזה שנה הרווחים (ככל שיהיו), בשוק ההון יש לנו את הגמישות מתי למכור וכמה.
11. אירועי מס כפויים: בשוק ההון או באחזקת נדל"ן ישירות תמיד נוכל פשוט לא למכור או לנקוט בתכנוני מס אחרים שיכולים להוריד לנו את חבות המס, בהשקעות אלטרנטיביות הנכסים בסוף תמיד ממומשים ככה שמאבדים תשואה משמעותית בגלל אובדן פקטור הריבית דריביתעל המס הנדחה.
12. סיכון מנפיק: ישנו סיכוי שמנהל הקרן או ההשקעה ימעלו בכספים, יפשטו רגל או פשוט יבחרו להפסיק את פעילותם, זהו סיכון ממשי שמתרחש כל הזמן. בהשקעה בשוק ההון בתיק מפוזר דיו אין סיכון כזה.
13. חוסר זהות אינטרסים / FEED THE BEAST / בעיית הנציג: קרנות מגייסות לעיתים סכומים כסף דמיוניים הרבה לפני שיש להם מה לעשות איתו, כלומר הם חייבים להשקיע אותו בכל מחיר כדי לגבות דמי ניהול, כיוון שהם לא פועלים בריק ויש תחרות רבה בשוק כדי "לזכות" בנכס הם חייבים להציע מחיר גבוה, לעיתים אפילו גבוה משוויו האמיתי, זה כסף שלכם, לא שלהם... הם את דמי הניהול יגבו בכל מקרה.
14. משברים וסיכויי התאוששות: שוק ההון היסטורית ידע להתאושש מהר למדי גם מקטסטרופות פיננסיות קשות ביותר. בהשקעה ישירה יש סיכוי (גבוה יותר ממה שחושבים) שההשקעה תרד ל0 מוחלט, מזה כמובן לא ניתן להתאושש והכסף אבד לעד, בקרנות מספיק שהתשואה תהיה IRR שלילי של 20% ואפילו 15% גורר סיכויי התאוששות הקרובים ל0 (שלא לדבר על אובדן התשואה האלטרנטיביות).
15. חוסר פיזור: בקרן כזו או אחרת אנו מפוזרים בכמה השקעות, אולי 20-30 בקרנות הגדולות ביותר, כמעט כולם באותו הסקטור בדיוק ובאותה המדינה בדרך כלל, בשוק ההון אנו יכולים להיות מפוזרים במאות או אלפי חברות שונות בסקטורים שונים ובמדינות שונות.
16. טענה של חוסר קורלציה לשוק הסחיר: זוהי טענה שקרית, שיורד גשם כולם נרטבים! ההבדל היחיד הוא שבשוק הסחיר המחיר משתקף לנו מדי יום בעוד בשוק הלא סחיר המחיר אינו שקוף ואינו גלוי.
17. בחלק מהקרנות דמי ההצלחה עולים ככל שהIRR גבוה יותר, כדי להגיע לIRR הגבוהים יותר רבות מהקרנות פשוט מתמנפות בצורה אגרסיבית מאד (מזנין, PREFERRED וכו'), הסיכון העצום נופל כולו על המשקיע בעוד חלק גדול מהרווח העודף הולך למנהלים.
18. אם לגורם כלשהו יש השקעה טובה או יכולת להשיג תשואות טובות בשוק הלא סחיר, אין שום סיבה בעולם שהוא יפנה למשקיעים קטנים (קרי אתם) במקום למשקיעים מוסדיים, גיוס ממשקיעי קצה קטנים הוא תהליך ממושך, יקר ומאד לא יעיל. הנה 2 סיבות טובות:
א. למוסדיים יש יכולת לנתח ולבצע בדיקות נאותות מקיפות לעסקה, למשקיע הקטן אין. אולי העסקה לא טובה?
ב. המוסדי יכול להשיג דמי ניהול ושאר עמלות הרבה יותר טובות מאשר המשקיע הקטן (הסיכון זהה להזכירכם) ככה שהיחס סיכון/סיכוי שלו הרבה יותר טוב. משקיעי קצה קטנים כמעט תמיד ישלמו דמי ניהול והצלחה הרבה מעבר למה שמקובל בשוק בלי כושר מיקוח בדרך כלל.
19. שוק פרוץ ולא מפוקח, אין גורם רגולטורי שמפקח על ההשקעה, בשוק ההון יש את הבורסה, את הרשות לני"ע, סוללות של עורכי דין ורו"ח אשר חתומים על דו"חות כספיים וכמובן שיש שקיפות מירבית, הכל כתוב בתשקיף, בדו"ח הרבעוני ובדו"ח השנתי. נציין שזה לא ערובה להפסדים כספיים אבל זה עדיף מכלום. השוק הלא סחיר זה המערב הפרוע, אין דין ואין דיין, כמות ההונאות וההפסדים הם גדולות, זכרו שאנשים אוהבים לדבר על רווחים, על הפסדים הרבה פחות (אף אחד לא אוהב להשוויץ שהוא יצא פראייר).
20. הטיית הזמינות: בשוק ההון קל מאד להשקיע במדד רחב כזה או אחר, בשוק ה"השקעות האלטרנטיביות" אנו בדרך כלל נחשפים לקמצוץ קטן בלבד ממה שהשוק מציע, כמעט תמיד זה אותם רשימה די קטנה של מוצרים שהסוכן ביטוח/משווק/פמילי אופיס או כל שם מכובס אחר אשר מקבלים אחוזים מהעמלות או דמי שיווק שמנים כדי לדחוף את המוצרים הנ"ל ללקוחותיהם, האם המשווק יציע לנו השקעה אלטרנטיבית אולי טובה יותר אבל שאינו מרוויח עליה מאומה? בספק.
21. הרבה מאד גורמים בשרשרת שצריך להאכיל (על חשבוננו), השרשרת עובדת ככה בדרך כלל:
יזם יוזם עסקה, וצריך מימון של ההון העצמי שאין לו, הוא פונה לקרן PE שתעמיד לו מימון תמורת חלוקה ברווחים, לפעמים הקרן עצמה גם עוזרת לו בעסקה.
הקרן בתורה מגייסת משקיעים, בדרך כלל יש כמה משקיעי עוגן מוסדיים שמרוויחים עליהם הרבה פחות, עכשיו צריך לגייס עוד משקיעי ריטייל (אתם) כי כל הבשר אצלכם.
לפעמים לקרן יש יכולת גיוס עצמית ולפעמים הם פועלים בעזרת מתווכים (PLACEMENT AGENTS בלעז) שעושים להם את כל עבודת השיווק, רוב החברות בארץ הם כאלה, כולל חלק מהגדולות והנפוצות שבהן. כמובן שגם הם גוזרים קופון שמן.
לפעמים המתווכים הללו פועלים בעזרת תת-מתווכים, בעיקר פמילי אופיס, סוכני ביטוח, "מתכננים פיננסים" וכו', כמובן שגם חוליה זו צריכה לאכול (על חשבונכם).
לפעמים הקרנות עצמם הם היזמים אבל אל דאגה, את החיסכון כתוצאה מזה שיש פחות פה אחד להאכיל הם ישמרו לעצמם.
22. גם אם היזם מקצועי וישר לפעמים השקעות מסתבכות בגלל גורמים אקסוגניים (קורונה מישהו?), יש מצבים שכדי לא לאבד את כל ההשקעה נאלץ להשקיע כספים נוספים (לפעמים רבים מאד) ובאם לא נשקיע אז נדולל בהתאם, הרבה פעמים ב"דילול יום הדין" כלומר אפקטיבית השקעתנו תרד ל0.
23. זה הרבה יותר זמן וכאב ראש, לזמן שלכם יש ערך ואני אישית מתמחר כאב ראש בהרבה כסף, לקנות מדד בשוק ההון פעם בX זמן זה כמעט 0 כאב ראש, בהשקעות כאלה צריך לעקוב אחת לתקופה, צריך לקבל דוחות בשביל הדוחות מס, לפעמים בכמה מדינות, צריך להתחיל לשבור את הראש עם הרו"ח איך לדווח על זה וכמה מס לשלם על זה (והחוקים משתנים לעיתים), צריך לוודא שנכנס הכסף בזמן והסכום הנכון, אם לא נכנס להתחיל לבדוק למה, לפעמים לקבל את הכסף בחול ולהתעסק עם המרות והעברות בינלאומיות.
מתי אולי כן אישית הייתי משקיע בכזה דבר?
1. אם זה מישהו שאני משקיע איתו כשווה בין שווים כלומר שותף אמיתי.
2. אם זה באמת השקעה שמיועדת למוסדיים ואני עושה TAG ALONG בתנאים דומים לשלהם.
3. אם יש לנו טרק-רקורד ארוך ביחד, אני מקבל תנאים טובים והיזם יודע גם להרוויח בשוק מדשדש או יורד, עם כל הכבוד לא מרשים אותי כל הקרנות שעשו IRR דו ספרתי ב10 שנים האחרונות שכל זב חותם שקנה דירה במרכז הארץ עשה הרבה יותר.
4. אם אני עושה את זה עם מישהו שאני באמת סומך עליו מקצועית וגם אישית.
5. אם חפרתי את הצורה להשקעה הזו בבדיקות נאותות וזה נראה לי בוננזה.
גילוי נאות: לעיתים נדירות אנחנו משקיעים בדברים כאלה ולעיתים עוד יותר נדירות אנחנו מצרפים משקיעים נוספים להשקעות האלה.
* סעיף 5 ה' נוסף לאחר פרסום הפוסט - יוסיק.
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
