בעקבות מאמר שקראתי, ואהבתי מאוד. היום אנו מיחסים לשינה חשיבות פחותה.
אפילו מגבילים אותה, תוחמים אותה באמצעות שעון מעורר.
לו היה ניתן, אולי היו כאלה שאפילו היו מציעים שנישן פחות, ונעבוד יותר.
פחות רציתי להיכנס פה למאמר אלא רק נתתי רקע כללי לשאלה שבכותרת.
אני יוצא מנקודת הנחה שהרבה מאוד פה הם מצליחים.
הכוונה בעלי קריירות, אנשי עסקים, משקיענים (בוודאי משקיעניות, הניסוח בלשון זכר פשוט),
סוחרים, וכמובן שכל זה דורש גם הרבה חשיבה, לפעמים לחץ (מה שלפעמים מוביל לנדנודי שינה, או/ו קושי בהירדמות. בשינה).
על אחת כמה וכמה שהיום לכל אחד מאיתנו יש פלאפון חכם (אני ממש בעד, לא נגד בכלל. זה מחשב קטן, וזה מעולה!).
אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, לפעמים הוא זה שגוזל מאיתנו את השינה (בדיקה קטנה - שמתארכת. כי תמיד יש עוד 'קצת' תוכן מעניין).
אז איך אתם מצליחים בכל זאת לישון? עם כל התאורה שיש לנו ביום יום, הגוף כבר פחות יודע מתי ללכת לישון.
אתם מרגישים שהשינה שלכם טובה, או שזה משהו שאי אפשר כל כך להעיד על עצמך? מלבד הפעמים האלה שמרגישים שהיה לילה לא הכי טוב. מה עם הפעמים שמרגישים וואו, היה לי לילה מעולה. הרגשה כאילו נולדתי מחדש. בטח זה לא קורה הרבה, נכון? מאמין, לרובינו. קצת כמו שרובינו גם לא חווים רגעים של אושר באופן יום יומי (או שכן? פשוט נראה לי שאם כן, זה היה מאבד אצלנו את הקסם אם זה היה משהו רגיל כזה, יום יומי)
באיזו שעה אתם בדרך כלל הולכים לישון, והאם זה משתנה בימי חול לסופי שבוע?
באיזו שעה אתם בדרך כלל מתעוררים? האם זה עם יקיצה טבעית? (אם כן, לדעתי, זכיתם. האם זה מרמז גם על גילכם המבוגר?)
אם נחשוב על זה, אולי אפילו מסביב גורמים לנו לישון פחות, או לפחות ללכת לישון מאוחר.
למשל, החדשות שמסתיימות ב 21 לפעמים ב 21:30. לאחר מכן כל מיני תכניות לכל המשפחה - למשל נינג'ה ישראל. שמסתיימות אחרי 23:00. תכניות בישול, תחרויות שירה.
אומרים שתמיד נעים להתרפק על העבר,
אך אני בטוח שהמבוגרים פה יזכרו כשלא יהיה מה לראות (או שזה לא רק לא היה מה להראות, אלא בכללי כשפעם הכל היה תמים יותר, פחות לחץ של להספיק, עשייה, תחרותיות וקידמה) בטלוויזיה (לפני כמה עשורים?),
גם שעות השינה ולא פחות חשוב איכות השינה (אולי) היו אחרות יותר מכפי שהן כיום (למי שצופה בטלוויזיה, מי שלא אין לו בכלל בעיה לדעתי, כל עוד הוא לא החליף את שעות הטלוויזיה בטלפון) ?
אם כך, מעניין לאן אנחנו הולכים, לאן אנחנו מתקדמים ואיך תיראה השינה שלנו בעתיד? או לפחות בעשורים הקרובים...
אפילו מגבילים אותה, תוחמים אותה באמצעות שעון מעורר.
לו היה ניתן, אולי היו כאלה שאפילו היו מציעים שנישן פחות, ונעבוד יותר.
פחות רציתי להיכנס פה למאמר אלא רק נתתי רקע כללי לשאלה שבכותרת.
אני יוצא מנקודת הנחה שהרבה מאוד פה הם מצליחים.
הכוונה בעלי קריירות, אנשי עסקים, משקיענים (בוודאי משקיעניות, הניסוח בלשון זכר פשוט),
סוחרים, וכמובן שכל זה דורש גם הרבה חשיבה, לפעמים לחץ (מה שלפעמים מוביל לנדנודי שינה, או/ו קושי בהירדמות. בשינה).
על אחת כמה וכמה שהיום לכל אחד מאיתנו יש פלאפון חכם (אני ממש בעד, לא נגד בכלל. זה מחשב קטן, וזה מעולה!).
אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, לפעמים הוא זה שגוזל מאיתנו את השינה (בדיקה קטנה - שמתארכת. כי תמיד יש עוד 'קצת' תוכן מעניין).
אז איך אתם מצליחים בכל זאת לישון? עם כל התאורה שיש לנו ביום יום, הגוף כבר פחות יודע מתי ללכת לישון.
אתם מרגישים שהשינה שלכם טובה, או שזה משהו שאי אפשר כל כך להעיד על עצמך? מלבד הפעמים האלה שמרגישים שהיה לילה לא הכי טוב. מה עם הפעמים שמרגישים וואו, היה לי לילה מעולה. הרגשה כאילו נולדתי מחדש. בטח זה לא קורה הרבה, נכון? מאמין, לרובינו. קצת כמו שרובינו גם לא חווים רגעים של אושר באופן יום יומי (או שכן? פשוט נראה לי שאם כן, זה היה מאבד אצלנו את הקסם אם זה היה משהו רגיל כזה, יום יומי)
באיזו שעה אתם בדרך כלל הולכים לישון, והאם זה משתנה בימי חול לסופי שבוע?
באיזו שעה אתם בדרך כלל מתעוררים? האם זה עם יקיצה טבעית? (אם כן, לדעתי, זכיתם. האם זה מרמז גם על גילכם המבוגר?)
אם נחשוב על זה, אולי אפילו מסביב גורמים לנו לישון פחות, או לפחות ללכת לישון מאוחר.
למשל, החדשות שמסתיימות ב 21 לפעמים ב 21:30. לאחר מכן כל מיני תכניות לכל המשפחה - למשל נינג'ה ישראל. שמסתיימות אחרי 23:00. תכניות בישול, תחרויות שירה.
אומרים שתמיד נעים להתרפק על העבר,
אך אני בטוח שהמבוגרים פה יזכרו כשלא יהיה מה לראות (או שזה לא רק לא היה מה להראות, אלא בכללי כשפעם הכל היה תמים יותר, פחות לחץ של להספיק, עשייה, תחרותיות וקידמה) בטלוויזיה (לפני כמה עשורים?),
גם שעות השינה ולא פחות חשוב איכות השינה (אולי) היו אחרות יותר מכפי שהן כיום (למי שצופה בטלוויזיה, מי שלא אין לו בכלל בעיה לדעתי, כל עוד הוא לא החליף את שעות הטלוויזיה בטלפון) ?
אם כך, מעניין לאן אנחנו הולכים, לאן אנחנו מתקדמים ואיך תיראה השינה שלנו בעתיד? או לפחות בעשורים הקרובים...