שלום,
קראתי את כל השירשורים בנושא והתלבטתי האם להעלות אחדים מהם מהעוב או שעדיף לפתוח שרשור חדש.
היות והשרשורים בנושא ארוכים עד למאוד חשבתי שאולי עדיף כך, אם מישהו מהמנהלים מרגיש אחרת - נוכל לשלב את השאלה שלי כאן באחד השרשורים הקיימים.
אני מבינה שקיים קונצנזוס בפורום שהשקעה לטווח רחוק בתיק מחקה מדד מניות הינה עדיפה על השקעה בנדלן, מבחינת סיכון ומבחינת תשואה. בואו נשאיר רגע את נושא הסיכון בצד, כי זה סובייקטיבי, ונדבר על התשואה הצפויה. אני לא מצליחה להוכיח לעצמי איך השקעה במדדים טובה יותר מנדל"ן, וניראה לי שזו נקודה שכדאי מאוד שאבין עד הסוף.
כדי להסביר את עצמי טוב יותר, אשתמש בדוגמא מספרית:
זוג מרוויח 14K לחודש. הוא צורך 4K וחוסך 10K.
לפי כלל ה-4% הוא זקוק ל-25 שנות מחיה כדי לפרוש, כלומר: 4K*12*25=1.2M
בסכום הזה, של 1.2M אפשר לקנות תיק מחקה מדד, שמאפשר, תיאורטית, למשוך משכורת חדשית בסכום של 4K לחודש.
למעשה, אפשר גם בסכום הזה לקנות דירה שתשלם לנו הכ' שכירות של סכום דומה. (בין אם נגור בה ונשלם שכירות לעצמנו, ובין אם נשכיר אותה ומישהו אחר ישלם לנו).
עד כאן ניראה ששתי האופציות שקולות.
עכשיו נכנס נושא המימון הנגיש ברכישת נדלן ומטה את הכף לטובת האופציה של רכישת דירה:
היות והזוג הזה חוסך 120K לשנה, ייקח לו 10 שנים כדי לצבור 1.2M.
אם הוא רוצה לארגן לעצמו את התיק הפסיבי האמור הוא יצטרך לכל אורך 10 השנים הקרובות להתמיד בהפרשה של 10K לחודש.
במידה והזוג בוחר להשקיע בנדל"ן, הוא יכול לקנות דירה אחרי 3 שנות חיסכון (30% מערך הדירה) ואת יתר הסכום לקבל בהלוואה בנקאית. מעכשיו, הוא לא צריך כבר להפריש 10K כל חודש, אלא פחות, כי חלק הוא יקבל מהכנסות השכירות (שוב, זה לא משנה אם הם גרים בדירה ומשלמים לעצמם או שמישהו אחר משלם להם).
בהנחה שהמשכנתא הינה ל-7 שנים, יוצא שאחרי 10 שנים מנקודת ההתחלה יש בידנו דירה שמשלמת משכורת בגובה 4K, ועלתה לנו פחות לאורך השנים.
איפה אני מפספסת? למה רבים אחרים פה סבורים שההשקעה בשוק ההון טובה יותר? האם ההבדל הוא בגלל המינוף?
קראתי את כל השירשורים בנושא והתלבטתי האם להעלות אחדים מהם מהעוב או שעדיף לפתוח שרשור חדש.
היות והשרשורים בנושא ארוכים עד למאוד חשבתי שאולי עדיף כך, אם מישהו מהמנהלים מרגיש אחרת - נוכל לשלב את השאלה שלי כאן באחד השרשורים הקיימים.
אני מבינה שקיים קונצנזוס בפורום שהשקעה לטווח רחוק בתיק מחקה מדד מניות הינה עדיפה על השקעה בנדלן, מבחינת סיכון ומבחינת תשואה. בואו נשאיר רגע את נושא הסיכון בצד, כי זה סובייקטיבי, ונדבר על התשואה הצפויה. אני לא מצליחה להוכיח לעצמי איך השקעה במדדים טובה יותר מנדל"ן, וניראה לי שזו נקודה שכדאי מאוד שאבין עד הסוף.
כדי להסביר את עצמי טוב יותר, אשתמש בדוגמא מספרית:
זוג מרוויח 14K לחודש. הוא צורך 4K וחוסך 10K.
לפי כלל ה-4% הוא זקוק ל-25 שנות מחיה כדי לפרוש, כלומר: 4K*12*25=1.2M
בסכום הזה, של 1.2M אפשר לקנות תיק מחקה מדד, שמאפשר, תיאורטית, למשוך משכורת חדשית בסכום של 4K לחודש.
למעשה, אפשר גם בסכום הזה לקנות דירה שתשלם לנו הכ' שכירות של סכום דומה. (בין אם נגור בה ונשלם שכירות לעצמנו, ובין אם נשכיר אותה ומישהו אחר ישלם לנו).
עד כאן ניראה ששתי האופציות שקולות.
עכשיו נכנס נושא המימון הנגיש ברכישת נדלן ומטה את הכף לטובת האופציה של רכישת דירה:
היות והזוג הזה חוסך 120K לשנה, ייקח לו 10 שנים כדי לצבור 1.2M.
אם הוא רוצה לארגן לעצמו את התיק הפסיבי האמור הוא יצטרך לכל אורך 10 השנים הקרובות להתמיד בהפרשה של 10K לחודש.
במידה והזוג בוחר להשקיע בנדל"ן, הוא יכול לקנות דירה אחרי 3 שנות חיסכון (30% מערך הדירה) ואת יתר הסכום לקבל בהלוואה בנקאית. מעכשיו, הוא לא צריך כבר להפריש 10K כל חודש, אלא פחות, כי חלק הוא יקבל מהכנסות השכירות (שוב, זה לא משנה אם הם גרים בדירה ומשלמים לעצמם או שמישהו אחר משלם להם).
בהנחה שהמשכנתא הינה ל-7 שנים, יוצא שאחרי 10 שנים מנקודת ההתחלה יש בידנו דירה שמשלמת משכורת בגובה 4K, ועלתה לנו פחות לאורך השנים.
איפה אני מפספסת? למה רבים אחרים פה סבורים שההשקעה בשוק ההון טובה יותר? האם ההבדל הוא בגלל המינוף?
נערך לאחרונה ב:
