היי, מה נראה לכם עדיף להשגת מחיר גבוה יותר: הצגת דירה מרוהטת שגרים בה שוכרים (כולל בלאגן, לא הכי נקי, ריהוט שבור) או דירה מסויידת ונקייה וריקה לחלוטין?
ואגב, הלוואי והיה בישראל סטנדרט מכירת בתים כפי שהכרתי כאן: על המוכר להציג דו״ח בדק בית מפורט, ולשלם ביטוח לתקופה קצרה במידה ומופיע נזק משמעותי שלא צויין בדו״ח. הבית תמיד יהיה מצוחצח ומלווה בתמונות של צלם מקצועי. עוד יותר מזה, בכלל לא צריך עורך דין והמתווך עושה עבודה של ממש. המתווך תמיד יקבל תשלום רק מצד אחד לרוב המוכר.
אין מס שבח ואין מדרגות מס רכישה, אבל יש מס שנתי קבוע לבעלי הנכסים בגובה שוחט של 1% מהשווי....
להרתיע אותך כקונה או כמוכר?
אם יש בעיות של עובש (בעיית נזילות כנראה), זה יהיה הגון לספר על זה לקונה.
אם הכל בסדר, ריח וניל וקינמון נותן תחושה ביתית. כמובן שאם הדירה ריקה מכל רהיט אז אין טעם בכך.
להרתיע אותך כקונה או כמוכר?
אם יש בעיות של עובש (בעיית נזילות כנראה), זה יהיה הגון לספר על זה לקונה.
אם הכל בסדר, ריח וניל וקינמון נותן תחושה ביתית. כמובן שאם הדירה ריקה מכל רהיט אז אין טעם בכך.
אם מדובר על דירה ריקה שברור שאף אחד לא גר בה כרגע - זה אכן מעורר חשד.
אם מדובר על דירה שגרים בה תוך כדי תצוגה למכירה - אתה לא רוצה לפגוש את הריחות הביתיים הרגילים שיש בכל בית (תערובת ריח בישולים ואקונומיקה וזיעה ואל תשאל מה עוד). בסופו של דבר, קונה פוטנציאלי רוצה לדמיין את עצמו גר בבית הזה (אם הוא קונה למגורים, להשקעה זה כבר סיפור אחר). זה בדיוק כמו שמציגים יפה בגדים בחלון ראווה/על דוגמנים. קצת פנטזיות תמיד עושות את העבודה