המלצות להתנדבות בשעות הבוקר וסדר יום

[chen15]

רק רוצה לומר משהו על כושר
יש איזו תפיסה שזה משהו שצריך לעשות ולסבול
אז לא. זה מיתוס.

אני רצה בקבוצה עם נשים מעוררות השראה וזה כיף גדול מאוד. פעם בשבוע אחרי הריצה גם יושבות לקפה. אז אם יש אופציה לנסות למצוא כושר עם ערך מוסף וקהילה

אני ממש בעד למצוא משהו קבוע, נניח פעמיים בשבוע, כניראה ממש ישפר את המצב

ואני רוצה לומר שניה עוד משהו קטן: לא להיבהל
כניסה לעבודה חדשה זה תמיד אתגר משפחתי שנערכים אליו. פרישה מעבודה - גם

בהצלחה

 

[Lamur]

ורעיונות להתנדבויות ועיסוקים מעניינים בשעות הבוקר?

אם אתה חובב בעלי חיים, הרבה עמותות ישמחו לעזרה בבקרים בהוצאת כלבים לטיול או האכלות

 

[A42]

יכול לספר מנסיוני , פורש צעיר בן 47 , שנה וחצי בפרישה , פנסיה תקציבית . .ילדיי כבר גדולים ועצמאים פחות או יותר - הגדולה חיילת , השני לפני והשתיים הקטנות בבית הספר . מאחר ואשתי ממשיכה לעבוד ואני מאוד נהנה ממרבית מטלות משק הבית אני מבצע אותם וסדר היום שלי מתחיל בשבע בבוקר , הכנת אוכל לילדים לבית הספר , קפה וקריאה . שאר היום מורכב מקניות , סידורים , בישול ארוחת צהריים , פגישות עם חברים ובני משפחה , הליכה בחוץ או אימון בחדר כושר 3-4 פעמים בשבוע . אחרי חצי שנה שבה לא עבדתי החלטתי להיות עצמאי ועוסק כמעט שנה במקצוע שמשיק בחלקו למה שעשיתי בקריירה הקודמת . משקיע בזה כ- 15 שעות בשבוע חלקן מחוץ לבית וחלקן במחשב וזה מוסיף לי עוד הכנסה . חוץ מזה הלו"ז כולל בילויים קבועים עם בת הזוג וביקורים אצל ההורים המזדקנים . בזמן האחרון התחלתי לעסוק קצת בנגרות , בניתי כוננית ספרים והזרוע נטויה והתחלתי לצבוע מנדלות . בשורה התחתונה הלו"ז שלי די מלא ולא מוצא עצמי כמעט יושב על הכורסה ובוהה בחלון

ממש מזדהה עם הסדר יום שלך

אין אצלך חיכוכים בבית בגלל זה או לפחות בחצי שנה הראשונה?

כן מסכים ש15 שעות עבודה בשבוע במקצוע שלי היה מושלם. לצערי לא מצליח למצוא עבודה חלקית
כבר שוקל לפתוח סטארטאפ בעצמי אולי
למרות שיודע שזה משאבה של שעות מטורפות ולא מרגיש שיש לי היום את הרצון לחזור לזה

תודה

 

[אושר ועושר]

מה עם ארגון פעמונים?

 

[קפיטליסט מרושע]

אין אצלך חיכוכים בבית בגלל זה או לפחות בחצי שנה הראשונה?

אפשר לשאול על אילו נושאים החיכוכים?
על פניו, אתה לוקח יותר מהעומס \ מטלות המשפחתיות, ואין מחסור בכסף.
האם אשתך עובדת מהבית, ויש התנגשויות בגלל זה?

מה עם ארגון פעמונים?

פות"ש ציין ספציפית את פעמונים בהודעה הראשונה, ואכן זאת התנדבות שמתאימה יותר לשעות הערב

 

[A42]

אפשר לשאול על אילו נושאים החיכוכים?
על פניו, אתה לוקח יותר מהעומס \ מטלות המשפחתיות, ואין מחסור בכסף.
האם אשתך עובדת מהבית, ויש התנגשויות בגלל זה?

אישתי מורה בתיכון
היא לפעמים גם רוצה להגיע לבית ריק ביום החופשי שלה או שהיא מתחילה או מסיימת מוקדם

מעבר לזה החיכוכים הם על לעשות משהו פרודקטיבי ולא להיות כל היום בבית

כן ההתנדבות שלי בועד המושב מאוד תובענית
במיוחד עכשיו עם תקציב 2025 שמכינים
אני מאוד נהנה מזה וגם מקבל סיפוק גדול
אבל בסוף זה קהילה קטנה ויש לפעמים עקיצות וכאלה ולאישתי זה מאוד מפריע
אז היא דווקא מאוד היתה שמחה אם הייתי מוותר על התפקיד הזה והיית עושה משהו קצת יותר רחוק מ"הבית"

ובלי קשר יש לנו 3 ילדים קטנים עם המשברים שלהם, שלא תמיד ישנים או זורמים איתנו
וזה תמיד מתח קיים
ואצלנו אני ההורה שיותר מוותר בדרכ
ועצם זה שאני עכשיו יותר בבית ויותר זה שלוקח לחוגים ובצהריים ואחהצ איתם
אז לטענת אישתי אני מקלקל אותם. מגביל את העצמאות שלהם (כי שלא הייתי הם היו יותר עצמאים ועכשיו קל להם לבקש עזרה בדברים בסיסים כמו מקלחת ללכת ברגל לחוג או חבר וכו) וגם פוגע בבריאות שלהם (נותן להם לאכול מעדנים, מכין להם ארוחות מתוקות מידי וכו...)
קודם כל באיזה שהוא מקום היא צודקת
לא באמת חושב שאני הורה לא טוב להפך
אבל באמת אישתי בתחומים האלה עילוי
ובעצם זה שאני יותר איתם היא איתם בפועל פחות

 

[הנועזת]

אני אוהב פננסים מן הסתם ומדע והנדסה בכלל ואסטרופיסיקה בפרט
אבל באמת פתוח לעשות משהו משמעותי

לדעתי אדם כמוך (מתנצלת על הסקת המסקנות) זקוק בעומק נפשו לגירוי אינטלקטואלי משמעותי על מנת "לשרוד" נפשית. התנדבויות זה נחמד כגשר לעיסוק משמעותי יותר, לא כמטרת חיים וכמרכז כובד. היציאה ממרוץ העכברים ברמה הכלכלית היא שלב בעייני ליציאה ממרוץ העכברים במוח. שמשהו יגיד לך מה לעשות עם הזמן שלך בעבודה כמו שאמרו לך באוניברסיטה, בתיכון, בגן ובתנועת הנוער.
היציאה מהמטריקס זו קריאה לכוחות היצירה שבפנים, על תסתום את זה עם חזרה למשרה חלקית.

 

[eagleeye]

ממש מזדהה עם הסדר יום שלך

אין אצלך חיכוכים בבית בגלל זה או לפחות בחצי שנה הראשונה?

כן מסכים ש15 שעות עבודה בשבוע במקצוע שלי היה מושלם. לצערי לא מצליח למצוא עבודה חלקית
כבר שוקל לפתוח סטארטאפ בעצמי אולי
למרות שיודע שזה משאבה של שעות מטורפות ולא מרגיש שיש לי היום את הרצון לחזור לזה

תודה

ברוך השם אנחנו מסתדרים . טרם הפרישה הייתי בחופשת פרישה ארוכה ולפרקים אשתי הייתה בין עבודות , היינו יחד בבית ונהנינו מכל רגע

 

[A42]

לדעתי אדם כמוך (מתנצלת על הסקת המסקנות) זקוק בעומק נפשו לגירוי אינטלקטואלי משמעותי על מנת "לשרוד" נפשית. התנדבויות זה נחמד כגשר לעיסוק משמעותי יותר, לא כמטרת חיים וכמרכז כובד. היציאה ממרוץ העכברים ברמה הכלכלית היא שלב בעייני ליציאה ממרוץ העכברים במוח. שמשהו יגיד לך מה לעשות עם הזמן שלך בעבודה כמו שאמרו לך באוניברסיטה, בתיכון, בגן ובתנועת הנוער.
היציאה מהמטריקס זו קריאה לכוחות היצירה שבפנים, על תסתום את זה עם חזרה למשרה חלקית.

יש אמת חלקית במה שכתבת

אם זאת אני רוב החיים הייתי בתפקידים שמובילים ולא מובלים
והרבה פעמים זה היה נגד הזרם
אז דווקא להגיד לי מה לעשות בזמן שלי זה לא משהו שאף פעם היה

כן מחפש את אותו דבר משמעותי לעשות שבאמת יאתגר אותי מחשבתית
בסוף אבל זה לרוב מחזיר אותי לעולם הסטארפים
זה לקחת רעיון ולממש אותו למציאות
או לפתור בעצמך בעיה שקיימת בעולם
אני תמיד הייתי בתחום המדיקל
אז תמיד בעבודה הרגשתי סיפוק שאני באמת בונה וממציא דברים שמצלים בסוף חיי אדם

לפתוח סטארטאפ משלי זה אולי משהו שארצה לעשות בעתיד אם יהיה לי רעיון באמת מספיק טוב שיכול לעשות שינוי מהותי
אבל זה התחייבות מטורפת ומאוד קשה לאזן עם זה חיי משפחה

לעבוד חלקית בסטארטאפ כזה זה החלום
להיות יועץ או לעבוד בניהול או פיתוח של חלק קטן שיכול לעשות השפעה
כי זה באמת להרוויח מכל העולמות
לצערי זה משהו בכלל נדיר בעולמות האלה (משרה חלקית)
אבל מקווה אולו בעתיד למצוא משהו כזה

טרם הפרישה הייתי בחופשת פרישה ארוכה ולפרקים אשתי הייתה בין עבודות , היינו יחד בבית ונהנינו מכל רגע

כן גם לנו היט 3 חודשים כאלה בהתחלה וזה היה חלום

מניח שאם אישתי היה גם פורשת איתי כנראה זה היה הולך הרבה יותר קל

סביר גם שהייתי כותב את השורות האלה מאיזה מקום הרבה יותר רחוק אבל לא רק...

 

[הנועזת]

אם זאת אני רוב החיים הייתי בתפקידים שמובילים ולא מובלים
והרבה פעמים זה היה נגד הזרם
אז דווקא להגיד לי מה לעשות בזמן שלי זה לא משהו שאף פעם היה

יפה, ובכל זאת הסדר יום שלך נוהל ע"י מסגרת, ע"י גורם חיצוני לך...גם אם היתה שם גמישות ומידה של עצמאות, בגלל מי שאתה.
פתאום אין מסגרת, היומן ריק...האוטומט שעולה בך הוא לצמצם את אי הנוחות שבריקנות ע"י גרוטאות ברמת הגירוי האינטלקטואלי, כלומר לקחת אקמול שמקהה את הכאב אבל לא מעלים אותו.

כן מחפש את אותו דבר משמעותי לעשות שבאמת יאתגר אותי מחשבתית
בסוף אבל זה לרוב מחזיר אותי לעולם הסטארפים

לפתוח סטארטאפ משלי זה אולי משהו שארצה לעשות בעתיד אם יהיה לי רעיון באמת מספיק טוב שיכול לעשות שינוי מהותי
אבל זה התחייבות מטורפת ומאוד קשה לאזן עם זה חיי משפחה

לעבוד חלקית בסטארטאפ כזה זה החלום
להיות יועץ או לעבוד בניהול או פיתוח של חלק קטן שיכול לעשות השפעה
כי זה באמת להרוויח מכל העולמות
לצערי זה משהו בכלל נדיר בעולמות האלה (משרה חלקית)
אבל מקווה אולו בעתיד למצוא משהו כזה

שים לב איך הנפש עושה תרגיל, סיפוק/חלום=סטארטאפ אבל סטארטאפ= נדיר/לא מאזן משפחתית/התחייבות מטורפת ותוסיף לזה גם:

אני לצערי לא בן אדם של תחביבים אף פעם לא היה לי משהו שבאמת משך אותי אליו (להוציא אולי פיננסים ומדעים)
ואני לא בן אדם של ספורט לצערי, יודע שזה חשוב ודי קבעתי לעצמי להיכנס לזה

אז המסקנה שאין ממנה מנוס:

חושב על לחזור אולי בהמשך למשרה חלקית אבל כרגע אין עוד משהו רלוונטי על השולחן

שלא תבין לא נכון לא מבקרת אותך בכלל...

 

[A42]

יפה, ובכל זאת הסדר יום שלך נוהל ע"י מסגרת, ע"י גורם חיצוני לך...גם אם היתה שם גמישות ומידה של עצמאות, בגלל מי שאתה.
פתאום אין מסגרת, היומן ריק...האוטומט שעולה בך הוא לצמצם את אי הנוחות שבריקנות ע"י גרוטאות ברמת הגירוי האינטלקטואלי, כלומר לקחת אקמול שמקהה את הכאב אבל לא מעלים אותו.


שים לב איך הנפש עושה תרגיל, סיפוק/חלום=סטארטאפ אבל סטארטאפ= נדיר/לא מאזן משפחתית/התחייבות מטורפת ותוסיף לזה גם:

אז המסקנה שאין ממנה מנוס:


שלא תבין לא נכון לא מבקרת אותך בכלל...

מעניין כל מה שכתבת

אני לא רואה סטארטאפ בתור חלום בטח לא במובן של כסף או אקזיט

סטארטאפ הוא פשוט פלטפורמה נהדת לחקור ולהמציא דברים חדשים בסדרי זמן מאוד קצרים
אם אתה רוצה לעשות שינוי בעולם לדעתי זה הדרך הכי קצרה וקלה
בשונה נניח מהאקדמיה שזה יכול לקחת הרבה מאוד זמן ואתה מסתמך רק על האנשים שאיתך
בסטארטאפ בדרכ אתה משיג בשיחת טלפון את המומחים הכי גדולים בארץ או בעולם בכל תחום בשביל להמליץ או ללמד אותך (כמובן שמישהו משלם להם עבור הזמן שלהם אבל זה לא אתה)

אז בסוף אם אני להרגיש שאני ממש את הפוטנציאל שלי זאת דרך ממש קלה יחסית בלי הרבה חסמים

מעבר לזה שאני מאוד מנסה לעשות לביתי גם וללמד את הילדים שלי או לתרום לסביבה הקרובה אלי אבל לפעמים זה כמו לרתום את העגלה לפני הסוסים ואז זה מחטיא את המטרה

אני רק אציין שממש אין לי איזה חלל וחוסר למלא
אני ממש ממלא כל יום
ויש לי רשימת משימות גם חצי שנה קדימה
פשוט מרגיש שצריך קצת סדר בבלאגן...

סתם אנקדוטה השבוע הלכתי לתקן למישהו בבית משהו במטבח. בחור סביב ה40 נשוי עם ילדים באמצע היום בפיגמה בבית משחק פלייסטיין וממה שהבנתי שזה השגרה היומית שלו של כמה שעות ביום בפלייסטיין וזה גם רוב הוצאות שלו שהוא קונה משחקים בתשלום ואישתו מגבילה אותו וכו...

מצד אחד ממש קנאתי קצת שתכלס הבחור עושה מה שהוא רוצה נהנה בדרך שלו מבלי לדפוק חשבון או להרגיש רגשות אשם

מהצד השני אני יודע שלא הייתי רוצה להגיע למצב כזה שהימים שלי שסהכ הם סופיים יבוזבזו על דברים כאלה כל יום
ואתפוס את עצמי אחרי 10 שנים באותה הנקודה שהתחלתי

 

[הנועזת]

מעניין כל מה שכתבת

תודה, אני קצת צוללת איתך מעבר לרשימת התנדבויות, אז בבקשה תעצור אותי אם זה מרגיש יותר מידיי

אני לא רואה סטארטאפ בתור חלום בטח לא במובן של כסף או אקזיט

לעבוד חלקית בסטארטאפ כזה זה החלום

יש פה מבלי להכנס לניואנס כזה או אחר בין שניי המשפטים, סתירה בעומק של הדברים, בהלך הרוח. משהו עוצר אותך בללכת על "הדבר".מה רע בכסף או אקזיט?

אני רק אציין שממש אין לי איזה חלל וחוסר למלא
אני ממש ממלא כל יום
ויש לי רשימת משימות גם חצי שנה קדימה
פשוט מרגיש שצריך קצת סדר בבלאגן...

סתם אנקדוטה השבוע הלכתי לתקן למישהו בבית משהו במטבח. בחור סביב ה40 נשוי עם ילדים באמצע היום בפיגמה בבית משחק פלייסטיין וממה שהבנתי שזה השגרה היומית שלו של כמה שעות ביום בפלייסטיין וזה גם רוב הוצאות שלו שהוא קונה משחקים בתשלום ואישתו מגבילה אותו וכו...

מצד אחד ממש קנאתי קצת שתכלס הבחור עושה מה שהוא רוצה נהנה בדרך שלו מבלי לדפוק חשבון או להרגיש רגשות אשם

מהצד השני אני יודע שלא הייתי רוצה להגיע למצב כזה שהימים שלי שסהכ הם סופיים יבוזבזו על דברים כאלה כל יום
ואתפוס את עצמי אחרי 10 שנים באותה הנקודה שהתחלתי

משימות וסדר בבלאגן זה סבבה, ובטח זמן איכות עם הילדים(תוספת שלי) רק האם על זה חשבת כשהחלטת לפרוש כמנה עיקרית?
והאנקדוטה שהבאת היא לא אנקדוטה בכלל היא האישיו עצמו,אותם בולעניי זמן עצלים. טלוויזיה, מסכים אחרים, ימים שלמים של סידורים.
כל אלו אורבים לפורשים בפינת החדר, זו בדיוק הסכנה שהטפל יהפוך לעיקר... הפאסט פוד כמטאפורה יחליף את הסלאו פוד.
ואז בתוך סדר יום כזה האפשרות לחזור לעבודה, באמת הופכת אטרקטיבית, כי המוח פשוט יתנוון .
what else?
אם תצור מבנה שיחזיק עבורך יצירה/חשיבה. מבנה של עוסק/פטור, מבנה של רב מוח או הפריה הדדית(אני מכורה לזה) שדרכו אתה מגבש רעיונות,
מבנה כלשהו...שהוא פרטיקולרי לרצונות/נטיות/חשקים שלך שם אתה יכול לעלות מדרגה מהתקיימות (השרדותית), כי התנאים סוף סוף מאפשרים את זה.

אולי כל הדיבורים שאני מעלה פה קצת מקדימים את המאוחר.