הבן אדם היחיד שהפר כאן חוק לדעתי הוא הלווה, שניסה לחזור מסיכום וחוזה שחתם מול חברת הלוואות.
אין חוקים שמגבילים את הרבית שמותר לגבות?
כיום כן.
ברור לך שהלווה לא יחזיר 1.6 טריליון, כן? גם אם בית המשפט היה דוחה את הערעור על הסף ומחייב אותו לשלם כנדרש.
"כדי להציל עשוק מעושקו"
ברור, אבל יש ההדל מהותי בין חדל פרעון ל"פשוט לא חייב כי זה נראה לנו מוגזם בתור בית משפט"
כי יש דברים שהם מוגזמים, ואפשר לצאת מנקודת הנחה שאף אחד לא היה מסכים להם אם באמת היתה לו ברירה והוא היה מבין למה הוא נכנס. למשל עבדות היא אסורה, גם אם מישהו יסכים להפוך לעבד זה עדיין יהיה נגד החוק. להיות חייב אינסוף כסף נראה לי די שקול לעבדות מהבחינה הזאת.
הבן אדם לקח 3 מיליון, כן?
אני מסכים שלא מומלץ להיכנס וולנטרית לעבדות כזאת, אבל לא רואה סיבה לשלול אותה בחוק
ומה דעתך על עבדות?
נגד, וזה לא סותר.
בעקרון גם לדעתי צריך הגבלות על חופש ההתקשרות, אם כי יש לציין שבניגוד לעבדות, במקרה של ריבית רצחנית שני הצדדים מודעים לכך שמאד מהר מגיע השלב של חדלות פרעון, דבר שקיים בתחשיבי המלווים והלווים גם במקרה של ריבית סטנדרטית. כלומר, עצם העובדה שיש תרחיש סביר בו לא ניתן יהיה להחזיר את ההלוואה והלווה יהפוך לפשט"ר, היא אפשרות ריאלית וסבירה ולא מנוגדת למוסר הנוהג (בניגוד לדוגמאות של עבדות, זנות, מכירת איברים וכיוצ"ב "הסכמות").
למה?
כי זה לא עסקה.
ואם זה נחתם כעסקה?
זה לא רלוונטי, לטענתך החוק לא צריך להתערב בהסכמים.
מה בדיוק הסכם בעבדות?
אני בעד. אם אדם מוכן להתחייב לעבוד ללא שכר תמורת אדם אחר בתמורה לכך שהאחר ידאג למינימום צרכים מוגדרים כלשהם, לדעתי זה חוזה לגיטימי.
כל עוד אפשר לצאת ממנו בכל רגע.
