החלפת מנגנון אג"ח מיועדות בביטוח תשואה?

[שוקי555]

בטיוטת שינויי חקיקה שהפיץ הבוקר משרד האוצר (כאן. קובץ PDF) מופיעה הצעה להחלפת מנגנון האג"ח המיועדות בפנסיה (עמוד 7 במסמך).

בקצרה, אם הבנתי נכון, לפי ההצעה המדינה תפסיק להנפיק אג"ח מיועדות חדשות, ובמקום זה תיתן לקרנות הפנסיה ביטוח תשואה על 30% מהנכסים שלהן (אותו חלק שהושקע באג"ח מיועדות עד כה):
* אם לאחר 5 שנים התשואה הריאלית של אותו חלק מהנכסים תהיה קטנה מ- 5%, המדינה תשלים את ההפרש
* קרן הפנסיה חייבת להשקיע את הנכסים באופן זהה למסלול "עד גיל 50" כאמור בחוזר מסלולי השקעה

החלוקה של אותם 30% מהנכסים של קרן הפנסיה בין החוסכים אמורה להישאר מותאמת-גיל כמו היום.

לכאורה, לא אמורה להיות השפעה על החוסכים? (אם מתעלמים לרגע מההפרש בין 4.86% ל- 5%)
בפועל, אני מנחש שקרנות הפנסיה יחפשו דרך יצירתית לנצל את המנגנון הזה מעבר למצופה...

 

[התלמיד]

לכאורה, לא אמורה להיות השפעה על החוסכים?

למיטב הבנתי, המצב החדש טוב יותר לחוסך.
על החלק הרלוונטי, החוסך יקבל את המקסימום בין תשואת השוק לבין 5% בניגוד למצב עד היום בו החוסך מקבל בכל מקרה 5%

 

[roneng]

לכאורה, לא אמורה להיות השפעה על החוסכים?

למה לא?
זה אומר שפוטנציאלית התשואה שלך יכולה להיות גדולה יותר (הורידו את המשקולת של 30% אג"ח).

קרן הפנסיה חייבת להשקיע את הנכסים באופן זהה למסלול "עד גיל 50" כאמור בחוזר מסלולי השקעה

באסה.
חבל שלא נותנים להם להשקיע את זה כרגיל לפי המסלול שבוחרים

 

[שוקי555]

בטיוטת שינויי חקיקה שהפיץ הבוקר משרד האוצר (כאן. קובץ PDF) מופיעה הצעה להחלפת מנגנון האג"ח המיועדות בפנסיה (עמוד 7 במסמך).

אגב, עוד כמה נקודות מעניינות מהמסמך (בינתיים אמנם מדובר בטיוטה):
* הוספת היטל על תשלומים של חברות ביטוח לרפואה פרטית
* החלת חובת דיווח על אחזקה של 200 אש"ח ומעלה במטבעות וירטואלים (גם ללא אירוע מס)
* הצעות לשינויים במיסוי מקרקעין: החלת חובת דיווח על הכנסה משכר דירה (גם למי שלא מגיע לתקרת הפטור), קיצור ל- 12 חודשים של משך הזמן שמשפרי דיור יכולים להחזיק במקביל בשתי דירות ולהיחשב כבעלי דירה יחידה, ועוד כמה דברים
* ועוד...

 

[שוקי555]

למיטב הבנתי, המצב החדש טוב יותר לחוסך.

למה לא?
זה אומר שפוטנציאלית התשואה שלך יכולה להיות גדולה יותר (הורידו את המשקולת של 30% אג"ח).

צודקים.

באסה.
חבל שלא נותנים להם להשקיע את זה כרגיל לפי המסלול שבוחרים

אני כמובן לא יודע מה היו השיקולים של המדינה, אבל אם הייתי קרן פנסיה והייתי יכול להשקיע את החלק הזה במה שאני רוצה, הייתי ממקסם את התשואה עד כמה שאפשר גם במחיר של סיכון אסטרונומי. במקרה הכי גרוע, ההשקעה הייתה נמחקת והייתי מקבל 5% תשואה ריאלית על חשבון המדינה. אולי המדינה רוצה להימנע מתרחישים כאלו.

 

[roneng]

אני כמובן לא יודע מה היו השיקולים של המדינה, אבל אם הייתי קרן פנסיה והייתי יכול להשקיע את החלק הזה במה שאני רוצה, הייתי ממקסם את התשואה עד כמה שאפשר גם במחיר של סיכון אסטרונומי. במקרה הכי גרוע, ההשקעה הייתה נמחקת והייתי מקבל 5% תשואה ריאלית על חשבון המדינה. אולי המדינה רוצה להימנע מתרחישים כאלו.

מסכים שלא צריך לתת יד חופשית.
אבל הפתרון הפשוט הוא לא להפריד את ה 30% אלא לחייב שהם יהיו פשוט חלק מההשקעה הרגילה לפי המסלול הנבחר.
החברות לא יקחו סיכונים גדולים מידי כי עדיין יש פוטנציאל הפסד ב70% מהכסף, שלא לדבר על זה שמראש הם מוגבלים ברמת הסיכון שהם יכולים לקחת.

 

[גילגה]

להבנתי מדבריך ללא קריאה מעמיקה של המסמך, זה על הנייר טוב לחוסכים כי אולי ה30% המסומנים ירוויחו יותר מ5% ריאלי.
אבל זה חושף את המדינה לסיכון פיננסי מאוד משמעותי במקרה והבורסה קורסת בגדול. ובגלל זה לדעתי זה רע לחוסכים.

כאן העקב אכילס - אין שום הבטחה לגבי מדיניות ההשקעה של 50+, וגם הנכסים הכביכול "סולידים" שהם הולכים להחזיק שם יכולים לקרוס בצורה גדולה, בועות ומשברים הם וודאות על טווח זמן מספיק ארוך וכשה50+ יקרוס יום אחד באחוזים מאוד מכובדים המדינה תצטרך להעביר לקרנות הפנסיה סכומים אסטרונומים - האם היא באמת תעשה את זה? לא ברור ולכן זה רע מאוד לחוסכים.

אם אני הייתי מנסחת את החוק אז במידה והתשואה הייתה פחות מ5% המדינה הייתה נותנת לכל היותר 5% על סכום ההשקעה ולא משלימה את התשואה ל5%.

 

[גרהם]

כאן העקב אכילס - אין שום הבטחה לגבי מדיניות ההשקעה של 50+, וגם הנכסים הכביכול "סולידים" שהם הולכים להחזיק שם יכולים לקרוס בצורה גדולה, בועות ומשברים הם וודאות על טווח זמן מספיק ארוך וכשה50+ יקרוס יום אחד באחוזים מאוד מכובדים המדינה תצטרך להעביר לקרנות הפנסיה סכומים אסטרונומים - האם היא באמת תעשה את זה? לא ברור ולכן זה רע מאוד לחוסכים.

בשורה התחתונה המדינה לא תפסיד, כי במקרה הרע תשלם מה שהיא ממילא משלמת היום ובמקרה הטוב תשלם הרבה פחות (אולי כלום).
אני מסכים שצריך לשריין את ההתחייבות הזו, כדי שלא יווצר מצב כפי שכתבת שיש התחייבות עצומה שצצה גבגלל קריסה ואין איך לשלם אותה.

 

[GlenWalker]

בשורה התחתונה המדינה לא תפסיד, כי במקרה הרע תשלם מה שהיא ממילא משלמת היום ובמקרה הטוב תשלם הרבה פחות (אולי כלום).
אני מסכים שצריך לשריין את ההתחייבות הזו, כדי שלא יווצר מצב כפי שכתבת שיש התחייבות עצומה שצצה גבגלל קריסה ואין איך לשלם אותה.

לא מדויק. ההבדל הגדול הוא שבתרחיש שמתממש האירוע הבעייתי המדינה צריכה לשלם סכומים גדולים בבת אחת (בשנה המדוברת של החישוב), כאשר בסבירות לא מבוטלת מדובר יהיה על שנה קשה מאוד בשוק הריאלי (קריסה בורסאית) שתייצר נטל עצום ממילא באותה שנה על תקבולי המיסים וההוצאות

אם המדינה הייתה שמה את הכסף הזה בצד כל שנה ומשקיעה אז אכן היית צודק. אבל מכיוון שאין שום סבירות שזה ייקרה והכסף הזה יישתה מדי שנה לצרכים אחרים (ומהכרות עם המדינה, לאו דווקא למרחבים משפרי צמיחה ותקבולי מיסים אלא לצרכי סקטוריאליים), אני רואה את זה כאירוע פוטנציאלי בעייתי מאוד שאני כבר מדמיין איך האוצר מנסה להתחמק משלם את הכסף הזה ביום הפרעון

באותה מידה אפשר לטעון שגם פנסייה תקציבית זה אירוע מדהים למדינה - דחייה של שנים להפקדות פנסייה לעובדים בשביל לשלם בעתיד. אם המדינה הייתה משקיעה את כל הכסף הזה שנחסך משנות ה-50 כנראה המדינה הייתה מרוויחה המון כסף (ערך הכסף), אבל לא השקיעו, בזבזו אותו ואתה נמצא עכשיו בבור. זה מה שייקרה גם פה

 

[גרהם]

ההבדל הגדול הוא שבתרחיש שמתממש האירוע הבעייתי המדינה צריכה לשלם סכומים גדולים בבת אחת (בשנה המדוברת של החישוב),

זה בדיוק מה שכתבתי ולכן כתבתי שצריך לעגן את ההתחייבות בחוק.
אבל אני לא מסכים שהמדינה צריכה להשקיע כספים ו"להרוויח" את ערך הכסף במשך עשורים. מדינה היא לא משק בית שחוסך במשך עשורים כדי להרוויח ריבית דריבית.
כן נדרש ניהול חוב וזה תפקידו של החשב הכללי ומהצד האחר, עיגון ההתחייבות בחוק כדי שלא יהיה פיתוי לפוליטיקאים לפגוע בהתחייבות בעתיד.

 

[גילגה]

בשורה התחתונה המדינה לא תפסיד, כי במקרה הרע תשלם מה שהיא ממילא משלמת היום ובמקרה הטוב תשלם הרבה פחות (אולי כלום).
אני מסכים שצריך לשריין את ההתחייבות הזו, כדי שלא יווצר מצב כפי שכתבת שיש התחייבות עצומה שצצה גבגלל קריסה ואין איך לשלם אותה.

במקרה הטוב היא לא תשלם כלום, אבל במקרה הרע היא תשלם יותר ממה שמשלמת היום. תשואה יכולה להיות גם שלילית ואפילו שלילית מאוד.

 

[גרהם]

במקרה הטוב היא לא תשלם כלום, אבל במקרה הרע היא תשלם יותר ממה שמשלמת היום. תשואה יכולה להיות גם שלילית ואפילו שלילית מאוד.

צודקת. כמה שאני משתדל לזכור ולהפנים, גם אני שוכח לפעמים שאפשר להפסיד בבורסה, אחרי כל כך הרבה שנים שזה לא קרה.
אפשר להניח שאחרי הפעם הראשונה שהמדינה תשלם הרבה מאד כסף ייצאו הנחיות שיגבילו עוד יותר את רמת הסיכון המותרת באפיק המבוטח.

 

[Shay1]

עיגון ההתחייבות בחוק כדי שלא יהיה פיתוי לפוליטיקאים לפגוע בהתחייבות בעתיד.

זו לא הכוונה של סעיף ה ?

בראשון לכל חודש קלנדרי תעמיד המדינה התחייבות הפרשים נוספת לכל קרן פנסיה על בסיס תוספת לנכסים המנוהלים כפי שיחושבו על בסיס החודש הקודם, ככל שנוספו, והכל בכפוף לתקרה הקבועה בסעיף קטן 1(ג).

לא בטוח מה המשמעות של הסעיף.

 

[Yoss]

אם אני הייתי מנסחת את החוק אז במידה והתשואה הייתה פחות מ5% המדינה הייתה נותנת לכל היותר 5% על סכום ההשקעה ולא משלימה את התשואה ל5%.

אבל אז זה כבר לא "ביטוח תשואה"...
והסיכון שאת מעלה נכון. בכלל, לא ברור למה להתחשבן כל 5 שנים. המודל המקורי דיבר על ביטוח שמופעל בזמן הפרישה: אם התשואה השנתית הממוצעת של קופת הפורש, לאורך כל חייה, נמוכה משיעור המוגדר, אז המדינה משלימה. זה מודל הגיוני יותר ומסוכן פחות.

החוסך יקבל את המקסימום בין תשואת השוק לבין 5%

לפי מה שאני קורא במסמך, זה לא נכון: היתרה שמעבר לתשואת היעד המצטברת תועבר לקרן ייעודית (הקרן להשלמת תשואה). תשלומי המדינה יהיו קודם כל מהקרן הזו, ורק אחר כך מהתקציב.

צריך לשריין את ההתחייבות הזו, כדי שלא יווצר מצב כפי שכתבת שיש התחייבות עצומה

יש סוג של שריון (ולא רק על חשבון המדינה) כאמור בפיסקה הקודמת (פותר את הבעיה של בור כתוצאה מתשואה שלילית משמעותית, אבל רק לאחר תקופה ארוכה או באמצעות ניהול חוב, בהתבסס על תשואה חיובית בטווח הארוך, ולמדינה יש אופק השקעה ארוך).

 

[שוקי555]

לפי מה שאני קורא במסמך, זה לא נכון: היתרה שמעבר לתשואת היעד המצטברת תועבר לקרן ייעודית (הקרן להשלמת תשואה). תשלומי המדינה יהיו קודם כל מהקרן הזו, ורק אחר כך מהתקציב.

אתה צודק. פספסתי את זה לגמרי. אז בעצם קרנות הפנסיה מקבלות בדיוק 5% (ריאלית) על אותם 30% מהנכסים, ללא קשר לתשואה שהן השיגו, והמדינה פשוט משתמשת בהן כ"קבלן ביצוע" להשקעה בשוק ההון...? מודל קצת מוזר.

ונשמע שהמונח "ביטוח תשואה" שהשתמשתי בו לא מתאים אחרי הכל.

 

[אiהד]

לפי מה שאני קורא במסמך, זה לא נכון: היתרה שמעבר לתשואת היעד המצטברת תועבר לקרן ייעודית (הקרן להשלמת תשואה). תשלומי המדינה יהיו קודם כל מהקרן הזו, ורק אחר כך מהתקציב.

על הסעיף הזה לא שמעתי מאף אחד אחר, וטוב שאתה מסב את תשומת ליבנו אליו
מה שקורה זה במקום שהכסף ינתן כהלוואה למדינה - המדינה מנצלת חלק מכספי הפנסיה שלנו להשקעה, משאירה לנו 5% תשואה ולוקחת את שאר הרווחים.
מכל הצעדים הכלכליים שהמדינה עושה לכסות את החוב - זה נראה לי הכי מוצלח (לא משפיע על התשואות בפנסיה אבל מכניס עוד כסף למדינה)

 

[Yoss]

מכל הצעדים הכלכליים שהמדינה עושה לכסות את החוב - זה נראה לי הכי מוצלח

ברור לך שהמדינה יכולה להשיג הלוואה בהרבה פחות מ-5%, אם באמת המטרה שלה היתה להשקיע עבור רווח...

 

[אiהד]

ברור לך שהמדינה יכולה להשיג הלוואה בהרבה פחות מ-5%, אם באמת המטרה שלה היתה להשקיע עבור רווח...

אני מתכוון מוצלח מבחינת המדינה
שנוכל להוריד את תשלומי הריבית שהמדינה משלמת על החוב - בלי להוריד את החוב, ובלי לפגוע בתשואות של קרנות הפנסיה
המהלך הזה הולך לחסוך לנו לטווח הארוך איזה 15 מיליארד שקל בשנה במיסים (2000 ש"ח לאדם לשנה)

 

[מתכנת]

בלי לפגוע בתשואות של קרנות הפנסיה

בעיני, כל הנושא הזה שקרן הפנסיה חייבת להיחשף לאגח הזה בלי שתוכל לוותר עליו זה מעשה מטופש.
צעד אחד טוב שעשו זה להסיט את יעוד האגח מצעירים למבוגרים.
אפשר להבין שהמדינה רוצה להגן על העמיתים שתהיה להם איזה תשואה מנימלית ולכן יש היגיון לשלב קצת מהאגח ערד גם במסלולים לצעירים, אבל בשביל עמית שבחר במודע מסלול מתמחה של 100% מניות, למה להכריח אותו להיחשף 30% למכשיר שהמדינה מפסידה עליו ונותן תשואה עלובה ?

 

[גרהם]

בעיני, כל הנושא הזה שקרן הפנסיה חייבת להיחשף לאגח הזה בלי שתוכל לוותר עליו זה מעשה מטופש.
צעד אחד טוב שעשו זה להסיט את יעוד האגח מצעירים למבוגרים.
אפשר להבין שהמדינה רוצה להגן על העמיתים שתהיה להם איזה תשואה מנימלית ולכן יש היגיון לשלב קצת מהאגח ערד גם במסלולים לצעירים, אבל בשביל עמית שבחר במודע מסלול מתמחה של 100% מניות, למה להכריח אותו להיחשף 30% למכשיר שהמדינה מפסידה עליו ונותן תשואה עלובה ?

התפיסה היא (ואפשר לחלוק עליה) פטרנליסטית. נותנים הטבות מס בתמורה לסגירת הכסף לשנים רבות וקצבה מינימלית. יש במודע העדפה של מיקסום המקרה הגרוע ביותר על חשבון תוחלת התשואה. מי שמוותר על ההטבה שבמיועדות, לא חייב לחסוך בקרן פנסיה (מהבחינה הזו פנסיה חובה קצת מנוגדת לרעיון הכללי, אבל היא חלה רק על שכר מאד נמוך).
בנוסף, אל תשכח שצעיר לא אומר בהכרח שנות חסכון רבות כי הסכום הצבור משמש לצורך קביעת קצבאות במקרה ביטוחי. אני מניח שגם כאן יש רצון של המדינה להבטיח קצבה מינימלית על חשבון תוחלת התשואה.