החלום ושברו

האזרח הקטן

משתמש בכיר
הצטרף ב
5/3/21
הודעות
5,229
דירוג
6,184
נקודה שאני מרגיש שעלי לחדד: אני עובד במוסד אקדמי, חוזה העבודה הוא מעין "קיבוצי" ולא פרטי מול כל מועסק. הדרגה שבה אני נמצא (או כל עובד אחר) גוזרת את משכורתי, אין כאן הרבה מרווח פעולה למשא ומתן. כלומר, כל העובדים בדרגה 7 לדוגמא, מרוויחים סכום זהה, ללא קשר לתפוקתם ולמידת חיוניותם. אין מצב שעובד א' בדרגה 7, ירוויח X דולרים לחודש, ועובד ב' שהוא גם בדרגה 7 אבל בעל תפוקה גבוהה יותר ולקח על עצמו יותר תחומי אחריות, ירוויח יותר מ- X, הם מקבלים בדיוק
אותו דבר.
אתה משוכנע ב100% שאין שום חריגים שנמצאים בחוזה העסקה אישי ולא בחוזה קיבוצי, או כאלו שקיבלו דרגה גבוהה יותר למרות שהם לא מנהלים (והגיעו איתך או אחריך)?
 

KFC Uerdingen 05

משתמש ותיק
הצטרף ב
3/4/17
הודעות
521
דירוג
1,204
אני מזהה כאן שני איפיונים ברורים של הקריירה במוסדות אקדמיים. האפיון הראשון והברור מאליו-המדובר בפירמידה מאוד גבוהה, עם בסיס מאוד רחב ושפיץ מאוד צר, והסיכוי אחרי 20 שנה ניסיון מוצלח ומאוד קרוב לשפיץ פשוט להזרק החוצה ולהשאר בלי כלום הוא מאוד ממשי. לא מכיר שום תחום אחר שזה קיים בו באופן הזה.

האפיון השני - הלך המחשבה של המועסקים באקדמיה שיש את העולם שלהם ואת "העולם האמיתי" בחוץ, וששני עולמות אלו שונים לחלוטין

וכאן תרומתי הדלה לדיון ולך - יש לך כישורים לא מועטים ואתה כנראה תצליח למצוא עבודה גם בעולם בחוץ, ולא דווקא בתור חרט או נגר, אבל קח בחשבון שגם בעולם בחוץ יהיו אנשים שיעבדו במקביל אליך וירויחו יותר ממך ולא דווקא בגלל השגים או כישורים, גם בעולם בחוץ לעיתים קשרים אישיים יהיו יותר משמעותיים מתפוקה וגם בעולם בחוץ לעיתים מי שסתם היה שם לפניך יקודם יותר או ירוויח יותר מבלי קשר ליכולות (לתחושתך).

מאחר שנראה שההשוואה עם עמיתים היא עניין משמעותי מבחינתך כדי אולי לתאם ציפיות לפני היציאה ל"עולם האמיתי" - שם זה לא יהיה בהכרח שונה בהרבה.
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
אתה משוכנע ב100% שאין שום חריגים שנמצאים בחוזה העסקה אישי ולא בחוזה קיבוצי, או כאלו שקיבלו דרגה גבוהה יותר למרות שהם לא מנהלים (והגיעו איתך או אחריך)?
לא, אינני יכול לקבוע את זה ב 100%. יש אלפי עובדים במוסד האקדמי שבו אני מועסק. אני משוכנע לגבי 16 העובדים במחלקה שלי שאינם בחוזה אישי וכן לגבי עוד כ- 15 אנשים ממחלקות אחרות שאני מכיר די טוב עד טוב מאוד.
מה שאני יכול לומר - המדיניות הנכחית היא שברגע שמתפרסמת משרה פנויה בלוח הדרושים של הארגון, מוצמדת לה דרגה (לכל היותר טווח של 2 דרגות). כלומר, אדם שמגיש מועמדות למשרה, יודע מראש את הגבול העליון והתחתון לשכר שהוא יקבל, עוד לפני שהוא שלח קורות חיים. האם יש מועמדים שמנהלים מו"מ בשלב כלשהו ומצליחים לקבל דרגה גבוהה יותר ממה שהארגון פרסם מלכתחילה? אני בכנות לא יודע אבל זו אפשרות שקיימת.

אגב, כשאני התחלתי לעבוד לפני כ 7 שנים, לא היה עניין של דרגה מכיוון שהתחלתי כפוסטדוק (שזו אינה משרה שממומנת מכספי המוסד האקדמי אלא מכספי המענקים של המנחה). זה היה משהו כמו: המנחה מודיע שהוא מקבל אותי ומציע שכר שנתי כלשהו. אני הסכמתי מיד ללא מו"מ. זו הנקודה שעלי להשתפשף בה.
 
נערך לאחרונה ב:

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
שלום,
יש לכם המון אבל אתם לא רואים את זה מרוב התרכזות בכישלונות שלך שהיו בעיקר בעולם האקדמי ובאפשרויות המוגבלות שלו.
הצעותיי, שמגיעות מאותו ניסיון אישי של חוסר אמון עצמי והיחלצות ממנו לאט לאט:
1. לא לגעת בקרן הפנסיה בשום פנים ואופן. פשוט לא. לא משנה מה יקרה. יש לכם כבר כישורים לחיות במינימום ולא צריך לבזבז כסף.
2. אימון אישי או טיפול קצר מועד בדגש על שינוי אמונות מגבילות בצורה פרקטית לכיוון פרגמטיזם. קרי, התבגרות וויתור על מדיניות הראש בקיר או הכל או לא כלום. הבעיה היא שיש יותר מדי שרלטנים בתחום הזה ולכן קשה למצוא מישהו אמין. הפעילו את יכולות החיפוש שלכם לקרוא. היום כבר לא הולכים לטיפול נפשי בלבד, אלא לטיפול נפשי ממוקד תוצאות מעשיות כי הבעיות של שניכם דומות ובגלל זה שניכם לא מצליחים להניע זה את זה. תקראו לזה שינוי תודעה, שינוי אמונות, מוטיבציה והיכרות מחודשת עם עצמכם תוך כדי ויתור על אידיאליזציה כדי להסתגל למציאות. העיקר למצוא מישהו אמין שיכול ללוות אתכם.
3. זה הכי חשוב ויכול להיעשות קודם ולא רק אחרי טיפול - פנה לאנג'ל כלשהו, לתכנית יזמות עסקית או לקרן שמשקיעה באנשים כמוך. אני מניחה שתוכל למצוא כאלה ואם לא - לברר בכל מה שקשור לסטרט אפים. אל תיתן לאף אחד את הרעיון שלך. אתה צריך להשקיע בפרנסה רגילה כדי שיהיה בסיס ובמקביל למצוא משקיע לסטרט אפ שלך. צור קשר עם אנשים כמו יוסי ורדי ודבר אתם.
בהצלחה!
@Ayelet Mitsch תודה רבה!
לגבי סעיף 2 - התחלתי ממש לאחרונה תהליך של אימון ממש כפי שכתבת עם דגש על שינוי אמונות מגבילות. אני מרוצה מהמאמן ומאוד מקווה שהתהליך יסייע לי.
לגבי סעיף 3 - אני מניח שהתייחסת לעובדה שהעברתי רעיון שלי למישהו שפתח סטארטאפ באירופה. תראי, באמת אין לי חרטה על כך. זה היה פוסטדוק גרמני שעבד איתי, מדובר ב"בחור זהב" כמו שאומרים. באותה נקודת זמן, לא היתה לי שום אנרגיה לעשות משהו כמו סטארטאפ והייתי אמיתי עם עצמי להודות שהרעיון שיושב לי בראש ומבוסס על מחקר שעשיתי, יכול פשוט להיעלם בתהום הנשייה כי אני לא הולך לממש אותו. אז היה לי עדיף וכיף למסור את זה לאדם שאני מאוד מאוד מעריך ומחבב. אני זוכר שבאותו זמן חשבתי על מצב שיש איזשהו מלחין מוכשר במקום כלשהו בעולם שהלחין במוחו יצירת מופת מוזיקלית. אלא מה, הוא לא הולך לבנות את כלי הנגינה שאיתם ישמיעו את היצירה ולכן אם לא ישתף פעולה עם בוני כלי נגינה ועם הנגנים, הוא ילך מן העולם עם יצירתו מבלי שאיש יזכה לשמוע אותה.
לעתיד לבוא - מקבל את הצעתך. זה יהיה רלוונטי עוד יותר ברגע שנגיע חזרה לישראל.

תודה!
 

סמבה

משתמש ותיק
הצטרף ב
3/3/16
הודעות
206
דירוג
145
רק רציתי להוסיף שהיום המעבר מדוקטורט בתחום מדעי "כללי" לדאטה סיינס יותר קשה ממה שהוא היה לפני 3-4 שנים. הדרישות עלו כי כבר יש בוגרי תואר ראשון מצוינים. המעבר עדיין אפשרי, אבל דורש הרבה השקעה. דאטה סיינטיסט טוב הוא מישהו שמעבר ליכולת המחקרית, גם יש לו יכולות הנדסת תוכנה טובות, יכולת לעבוד בscale בענן, וגם ידע מקיף בmachine-learning.

אם אתה מחליט לעשות את ההסבה הזו, קח בחשבון שזה תהליך של שנה שנתיים, רק כדי להגיע לרף הכניסה לתחום. אני ממליץ בחום שתעמיק גם בפייתון ובהנדסת תוכנה. תשתתף בהאקטונים, ואם יש לך חברים באקדמיה שעוסקים בתחום, אז תציע להם להנחות אותך בפרוייקט מחקרי.

חוץ מזה, בארץ יש קבוצה מאד פעילה בנושא
 

איגי

משתמש רשום
הצטרף ב
14/8/16
הודעות
13
דירוג
5
הי מיימוני, אני לא יכול לפנות אליך בפרטי, יתכן ויש הגבלות בפורום על זה, אבל אם תיצור קשר איתי אשמח לשוחח על הזדמנות תעסוקה בארץ
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
הי מיימוני, אני לא יכול לפנות אליך בפרטי, יתכן ויש הגבלות בפורום על זה, אבל אם תיצור קשר איתי אשמח לשוחח על הזדמנות תעסוקה בארץ
פניתי בפרטי, תודה :)
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
חלפו מספר חודשים מהפעם האחרונה שכתבתי ויש מה לעדכן.

בחודשים האחרונים שיניתי את ההתנהלות שלי באופן די חד, בעיקר מול המנהלים. מאדם שניתן להגדיר כ"חנון" ועובד מעולה, התחלתי מעט לגרור רגליים, לשאול המון שאלות על כל משימה ולהטיל ספק בנחיצותה. בפגישות צוות שבועיות דיברתי בפומבי ובצורה "ישראלית" ישירה על חוסר יעילות של תהליכים מסוימים, בזבוז כספים שלא לצורך, העליתי תהיות על חלוקת משימות לא שוויונית בצורה קיצונית (כלומר – אנשי "דור א" מחממים כיסא, והחבר'ה הזמניים עובדים קשה), ועוד כיוצא באלה. חשוב לי לציין שכל הבעיות שהעלתי הן אמיתיות, רק שעד היום כולם, כולל אנוכי, שתקנו על מנת לא לפתוח חזית עם בעלי הכוח.

בלשונו של @אורי ג. החלטתי לשנות מיתוג מחתול לנמר.

לאחר זמן לא רב יחסית, התבקשתי לפגישה ובה הודיעו לי שהחליטו להעניק לי את מבוקשי (פרישה עם פיצויים בהתאם לותק. בהתפטרות חד צדדית מצידי לא הייתי מקבל דבר). אני מניח שהספיק להם מההערות והביקורת שלי. במדינה שאני חי בה, לדבר בצורה גלויה על "פאקים" זה מעשה שלא יעשה, כישראלים שמדברים כמעט על הכל בצורה ישירה קשה לנו להבין את הגישה הזו שבה הולכים סחור סחור ודנים על דבר מה פעוט עד אין קץ, רק על מנת לא ליצור איזו אי נעימות למישהו.

מזה שבוע אני בחופש, משתדל ללכת לים כל יום (מרחק 15 דקות הליכה מביתי). לא זכור לי מתי בפעם האחרונה יכולתי ללכת לבדי לים בשעת צהריים באמצע השבוע, את כל ימי החופשה שלי תמיד שמרתי לביקורים ארוכים בישראל ולמקרים שבהם אחד הילדים חולה וצריך להישאר בבית. גם מאז השחרור מהצבא לא היתה תקופה של יותר משבוע שלא עבדתי, תמיד הייתי במסגרת של לימודים אינטנסיביים או עבודה במשרה מלאה. ובקיצור, אני נהנה!
אתמול היו לי מחשבות על כל הקונספט המערבי שגדלתי לאורו ולתוכו שכולל מלים כמו "קריירה", "התקדמות", "הצלחה", "צבירת הון"...ועל המחיר שאולי משולם בעטיו. אם לתמצת את זה במלים פשוטות, האם העסקה על "קריירה" (על כל מה שכרוך בה, כולל שעות עבודה ארוכות) שווה את ההפסד זמן שיכול להיות מוקדש להנאות פשוטות יומיומיות. כן, אני יודע, זה לא שחור ולבן, יש הרבה אפשרויות באמצע, אנשים צריכים להתפרנס וכו וכו. ועדיין, אני מתסכל סביבי, רוב האנשים שאני מכיר עובדים שעות ארוכות יותר ממני, אני תוהה כמה מהם חשבו על כך. אולי שווה לחיות חיים יותר פשוטים וסולידיים ללא מרדף אחר הדבר החומרי הבא ולהנות הרבה יותר בדרך. אין לי שום ביקורת לגבי אף גישה, רק מחשבות של אמצע היום בים...

אני מקווה שמותר להעלות תמונות, חייב לשתף את הנופים המקסימים:


בינתיים התחלתי ללמוד פייתון ולרענן את ידיעותיי בסטטיסטיקה. ואני בונה לבת שלי מודל של מערכת השמש שבו הכוכבים נעים על גלגלי שיניים. נתרום את המודל לבית הספר והוא ישמש להמחשה של תנועת כוכבי הלכת סביב השמש.

עד כאן העדכון. עכשיו מתחיל המסע הביתה...אינני יודע אם יש בין יושבי הפורום תושבים חוזרים, אם כן אשמח לשמוע מכם (כאן או בפרטי).
 
נערך לאחרונה ב:

הורדוס

משתמש ותיק
הצטרף ב
14/1/21
הודעות
508
דירוג
462
כל הכבוד על עזיבת העבודה בדרך שרצית, ניכר שחשבת על הדברים, הצבת יעדת, עשית מאמץ ניכר להגשמתו והצלחת!

בפוסט המקורי התייחסת גם לפן המקצועי אישי וגם לפיננסי, לדעתי כדאי לך להתמקד קודם כל בראשון מהשניים, יש לו חשיבות הרבה יותר משמעותית לחייך והשני לא יוכל לעבוד בלי הראשון.

ממליץ לך לקרוא על המעבר של אורי כץ מהאקדמיה לדאטה סיינס, הוא היה כלכלן אבל אני בטוח שהסיפור שלו יהיה מקור השראה טוב, וגם פרקטי ככיוון ראשוני. (לינק).
קופצות לי גם המון פרסומות לאחרונה על ההכשרה של Yandex לתחום בישראל, זאת תכנית מקוונת של 6 חודשים, ויש אפשרות לשלם את שכר הלימוד שלה בפרישה להרבה שנים רק לאחר שאתה מוצא עבודה, בכל אופן לא יכול להמליץ כי לא מכיר.
אם אתה שקול מעבר לפיתוח תוכנה ולא דאטה סיינס אז יש המון אפשרויות, מחזק לגבי אינפיטי שכבר המליצו עליהם פה, רק היום ראיתי פוסט בטוויטר בו ראם מגיקונומי שאל לגביהם וקיבל הרבה תגובות חיוביות.
 

TechPeon

משתמש ותיק
הצטרף ב
20/5/21
הודעות
273
דירוג
274
לפני שאתה הולך להסבה לתכנה כמו אינפיניטי, הייתי בודק התכנות לגבי עבודה בתחום של אלגוריתמיקה. למיטב ידיעתי, אקדמאים ברמה שלך מגיעים למשרות בתחום גם בלי רקע נרחב בתכנות.
 

בת העמק

משתמש בכיר
הצטרף ב
22/12/15
הודעות
8,557
דירוג
14,067
אתמול היו לי מחשבות על כל הקונספט המערבי שגדלתי לאורו ולתוכו שכולל מלים כמו "קריירה", "התקדמות", "הצלחה", "צבירת הון"...ועל המחיר שאולי משולם בעטיו.
מה שקצת חופש אמיתי יכול לעשות :)
אולי שווה לחיות חיים יותר פשוטים וסולידיים ללא מרדף אחר הדבר החומרי הבא ולהנות הרבה יותר בדרך.
אני בעד תמיד, אבל לך יש משפחה שהקמת אז תבדוק אם גם מתאים להם.
 

KFC Uerdingen 05

משתמש ותיק
הצטרף ב
3/4/17
הודעות
521
דירוג
1,204
עד כאן העדכון. עכשיו מתחיל המסע הביתה...אינני יודע אם יש בין יושבי הפורום תושבים חוזרים, אם כן אשמח לשמוע מכם (כאן או בפרטי).
א. סחטיין.
ב. יצא לי פעם אחת להגר חזרה למדינת ישראל. מכל מעברי המדינות שעשיתי, והיו לא מעט, זה היה בלא ספק המעבר הקשה ביותר והיחיד שאני יכול לתת לו בלב שלם את הכותרת "טראומטי". קצרה היריעה...
 

חיפאי

משתמש ותיק
הצטרף ב
2/3/15
הודעות
635
דירוג
910
@בת העמק - את צודקת בהחלט. מכיוון שאני סולד מפוליטיקה ארגונית, ההנחה שלי תמיד היתה שמי שצריך לראות מה אני שווה כבר יראה ושאר הדברים יתפתחו בהתאם. וזו אכן טעות איומה מכיוון שכפי שכתבת - בהרבה מקרים מתוגמלים על נראות של תוצאות טובות.
מבחינת יחסי אנוש אני סבור שאני אדם שמאוד קל להתסדר איתו, יחסי האנוש שלי עם עמיתים ומנהלים הם ברוב המכריע של הפעמים מצוינים. הבעיה מתחילה כשצריך "לעבוד עם מרפקים", ושם מאז ומתמיד לא ידעתי כיצד להתנהל נכון.
יש סיכוי שתופתע לטובה מהשוק הפרטי. בכל מקום יש פוליטיקה, אבל לרוב מדובר ביחסי אנוש בסיסיים. וככל שהחברה קטנה יותר, זה אנושי יותר. באקדמיה, לעומת זאת, נתקלתי בגועל ותחרות שאין כדוגמתם. זה פשוט בסקאלה אחרת לגמרי ממה שהכרתי במקומות אחרים. לא אתיימר לנתח את הסיבות - אבל זה כניראה צירוף של דברים.

אני בחרתי לעוף מהאקדמיה (בתחום מדעי החברה) אחרי פוסט דוק וחצי, אחרי שהבנתי שמדובר בבועה מטורפת ואכזרית שהמחיר להצלחה בה הוא בלתי נסבל. הייתי חוקר בינוני ופוליטיקאי לא משהו. בכל מקום אחר שהגעתי אליו הייתי גאון, מוכשר, אהוד, ומוערך. אפילו להייטק הגעתי, אבל זה סיפור אחר לגמרי (לא נכנסתי דרך השער הטכנולוגי).

תמשיך לעבוד על הכישורים החברתיים שאתה כבר עובד עליהם, משא ומתן, קידום עצמי, ובעיקר ביטחון. מבחינת הכשרה מדעית טכנולוגית נראה שכבר זכית בלוטו.
 

חיפאי

משתמש ותיק
הצטרף ב
2/3/15
הודעות
635
דירוג
910
א. סחטיין.
ב. יצא לי פעם אחת להגר חזרה למדינת ישראל. מכל מעברי המדינות שעשיתי, והיו לא מעט, זה היה בלא ספק המעבר הקשה ביותר והיחיד שאני יכול לתת לו בלב שלם את הכותרת "טראומטי". קצרה היריעה...
... וכן, עשיתי את המסע חזרה עם ילדים שנולדו בחול אחרי שנים. שוק טוטאלי. לקח אולי שנתיים להתגבר על החרדות. אולי יותר. אבל יש שכבה כזו באוכלוסיה ואתה תמצא אותם - אקדמאים ועובדים גלובליים שנסעו וחזרו עם משפחה. זו חוויה מוכרת. יש איים של שפיות ונחמה.

אני עשיתי מעבר קשה במיוחד - באתי בלי עבודה מובטחת מלבד מלגה קטנה מדי. וככה גם אשתי. התחלנו "מאפס". והסתדרנו.

הדברים הטובים שקרו כאן בסוף היו חזקים יותר. בשבילי השפה, חברים, ההבנה האינטואיטיבית של קודים, ותחושת השייכות. ומבחינת עבודה מצאתי כאן לא רק כסף, אלא גם הכרה וכבוד שלא יודע אם הייתי מקבל בחול. זה קל יותר בעברית, אפילו שהאנגלית מעולה אחרי 10 שנים בחוץ.

ישראל זה מקום דפוק. אבל עדיין זה המקום בו יש לי הכי הרבה סיכוי להרגיש בבית. ההתנסות בלגור בחול היא אדירה, מתנה לכל החיים, ולא מצטער על זה לרגע. אולי עוד אחזור לאירופה פעם. אבל אל תפחד לחזור. זה השנייקל שלי.

באמת קצרה היריעה...
 

Roi

משתמש בכיר
הצטרף ב
28/7/15
הודעות
3,291
דירוג
3,845
א. סחטיין.
ב. יצא לי פעם אחת להגר חזרה למדינת ישראל. מכל מעברי המדינות שעשיתי, והיו לא מעט, זה היה בלא ספק המעבר הקשה ביותר והיחיד שאני יכול לתת לו בלב שלם את הכותרת "טראומטי". קצרה היריעה...
שתף...
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
@KFC Uerdingen 05 מצטרף לבקשה, ניסיתי לכתוב לך הודעה בפרטי וקיבלתי מספר פעמים הודעת שגיאה.

אני יכול לשתף את החווית טרום חזרה שלי ומהם הדברים שלהערכתי מפריעים או מרתיעים תושבים חוזרים.
אני חי במדינה עם אופי רגוע מאוד, מנומס, לא צפופה ומאוד נקייה. כלל לא נדיר למצוא את עצמי כמעט לבד בחוף ים צדדי.
מערכת חינוך מצוינת מבחינת ההשקעה בתלמידים וגודל הכיתות. במספרים: מספר התלמידים בכיתה של הבת הגדולה שלי הוא 23 ויש מורה ועוזרת מורה (לרוב סטודנט/ית להוראה בשנה האחרונה ללימודים באוניברסיטה). בגן של האמצעית (בת 5) - 15 ילדים עם שתי גננות וחלק גדול מהזמן סייעת. במשפחתון של הקטנה (בת כמעט שנתיים) - 5 ילדים עם שתי גננות ובשעת עומס מגיעה גננת שלישית לסייע בזמן הארוחות. הגנים כאן הם לא סוג של בייביסיטר ל - 8 שעות, יש ממש לימוד ודגש על התפתחות בתחומים שונים. יש חוגי העשרה עם אנשים פרטים שמגיעים לגן במשך השבוע.
כמו כן קיימת הפרדה ברורה בין שעות עבודה לשעות פנאי, שעבורי זה מאוד חשוב. כלל לא מקובל לשלוח אימייל לעובד לאחר השעה 17, וגם אם נשלח אימייל כזה הוא לרוב כללי ולא דורש מענה עד למחרת. לטלפן לעובד לאחר השעה 17 נחשב חצוף מאוד ואם זה קורה, המטלפן יתנצל עשר פעמים בתחילת השיחה על כך שהוא מפריע לך בזמן הפרטי שלך.
הנהיגה על הכביש מאוד אדיבה, אני כאן 8 שנים ויכול לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שצפרו לי או שחתכו אותי בכביש.
יש עוד דוגמאות ואולי @KFC Uerdingen 05 ו- @חיפאי ירצו לפרט מחוויותיהם.

אבל...למרות האמור לעיל אני ישראלי בנשמה, בארץ נמצאת המשפחה הקרובה ולא תמיד קל עם ביקור של פעם בשנה (אם זה אפשרי כלכלית). ההורים בארץ מזדקנים ואני אישית מאוד רוצה לחזור ולסייע להם ככל האפשר. ויש את עניין השפה, התרבות, השייכות, ההבנה האינטואיטיבית של קודים, גם לאחר זמן רב לא ממש מרגישים בני המקום בכל רמ"ח האיברים. והרצון שהילדים יגדלו כישראלים, יספגו אהבת מולדת, יגדלו עם סבא/סבתא/משפחה מורחבת לצידם. יש מה לשפר בארץ, אבל יש גם יתרונות רבים שרואים אותם לאחר תקופה ממושכת בחו"ל.
 

Roi

משתמש בכיר
הצטרף ב
28/7/15
הודעות
3,291
דירוג
3,845
אבל...למרות האמור לעיל אני ישראלי בנשמה, בארץ נמצאת המשפחה הקרובה ולא תמיד קל עם ביקור של פעם בשנה (אם זה אפשרי כלכלית). ההורים בארץ מזדקנים ואני אישית מאוד רוצה לחזור ולסייע להם ככל האפשר. ויש את עניין השפה, התרבות, השייכות, ההבנה האינטואיטיבית של קודים, גם לאחר זמן רב לא ממש מרגישים בני המקום בכל רמ"ח האיברים. והרצון שהילדים יגדלו כישראלים, יספגו אהבת מולדת, יגדלו עם סבא/סבתא/משפחה מורחבת לצידם. יש מה לשפר בארץ, אבל יש גם יתרונות רבים שרואים אותם לאחר תקופה ממושכת בחו"ל
מאוד מזדהה עם מה שכתבת, אני מתגורר בספרד, בהחלט המשפחה הקרובה וההורים המזדקנים זה אישיו עבורי.
 

KFC Uerdingen 05

משתמש ותיק
הצטרף ב
3/4/17
הודעות
521
דירוג
1,204
זה המון דברים שחלקם לכשעצמם קטנים וחסרי חשיבות אבל מצטרפים ביחד לתמונה גדולה.

זה הירידה באיכות חיים החומרית שתמיד תהיה שם כי לא משנה כמה תשלם בדירה שתמצא תמיד יהיה איזה חור בקיר שמישהו חצב למזגן ומילא בעיתונים, או הרווח של שלושה סנטימטר בין הקיר לחלון שמישהו ניסה למלא בסיליקון, והכל סף עולם שלישי והמאבק שלך הוא להצליח ליצור פינה קטנה שלך בה תוכל (עם הרבה מאמץ) לראות את זה פחות.

וזה האנשים שכולם חמים ואוהבים אם אתה קרוב משפחה או חבר קרוב, אבל אם אתה זר אתה אפס במקרה הטוב או האויב במקרה הרגיל. ואתה באתה ממדינה שבה כשחולפים על פני מישהו ברחוב מחייכים ואומרים שלום ופתאום דוחפים אותך ומקללים בתור לגלידה (או בסופר, או כשאתה חוצה כהולך רגל מעבר חציה), ולמה לעזאזל אני צריך את זה?

וכן, יש את היעדרו של טבע זמין ובלתי מופרע קרוב למרכז העיר, ואת היעדרה של תחבורה ציבורית, וכמובן את הדברים הגדולים כמו מלחמה פה ושם שאתה לא ממש יכול להסביר לעצמך בהגיון מה היא ולמה היא, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שאתה חי במקום שנותן לך תחושה מאוד חזקה שאתה כבן אנוש לחלוטין לא חשוב.

ומול זה יש את המשפחה המורחבת (הגרעינית איתך...), והשאלה אם המחיר של לראות אותם פעמיים/שלוש/ארבע בשנה שווה את המחיר של לחיות במקום שאתה מרגיש בו כמו בן אדם. שאלה...
 

בת העמק

משתמש בכיר
הצטרף ב
22/12/15
הודעות
8,557
דירוג
14,067
אתה באתה ממדינה שבה כשחולפים על פני מישהו ברחוב מחייכים ואומרים שלום
איפה נתקלת בזה? בכפר או בעיר? זה פשוט לא הגיוני שאדם הולך ברחוב של עיר ומחייך לכל עבר ואומר שלום לכולם (כי עוברים הרבה אנשים זרים) והאמת שגם לא נתקלתי בזה באף עיר, ישראלית או אירופאית. אם אתה הולך בשכונה שלך ורואה מישהו מוכר אז בסדר... גם כאן בישראל.
ופתאום דוחפים אותך ומקללים בתור לגלידה (או בסופר, או כשאתה חוצה כהולך רגל מעבר חציה)
חוויות מזוויעות שפגשתי אולי פעם-פעמיים בחיי (בעיר) ואני כבר לא ילדה. לא יודעת באיזו סביבה היית או מה החלק שלך באינטרקציה, אבל חוץ מעניין התור (שישראלים רבים לא מסוגלים לעמוד בו בשקט),, אני לא מכירה דחיפות וקללות כעניין יומיומי ונורמטיבי.
 

KFC Uerdingen 05

משתמש ותיק
הצטרף ב
3/4/17
הודעות
521
דירוג
1,204
איפה נתקלת בזה? בכפר או בעיר? זה פשוט לא הגיוני שאדם הולך ברחוב של עיר ומחייך לכל עבר ואומר שלום לכולם (כי עוברים הרבה אנשים זרים) והאמת שגם לא נתקלתי בזה באף עיר, ישראלית או אירופאית. אם אתה הולך בשכונה שלך ורואה מישהו מוכר אז בסדר... גם כאן בישראל.
חוויות מזוויעות שפגשתי אולי פעם-פעמיים בחיי (בעיר) ואני כבר לא ילדה. לא יודעת באיזו סביבה היית או מה החלק שלך באינטרקציה, אבל חוץ מעניין התור (שישראלים רבים לא מסוגלים לעמוד בו בשקט),, אני לא מכירה דחיפות וקללות כעניין יומיומי ונורמטיבי.
גברתי, הבחור שאל אותי לחוויות, אני עניתי לחוויות, מה בדיון נתן לך את הרושם שאני עכשיו צריך להצטדק בפנייך?

את חיה בעולם הקשת וענן עם פרחים ופרפרים ("בכפר", שמענו), סבבה לך. תני לי לכתוב את דעתי בשקט.
 

נושאים דומים

למעלה