החלום ושברו

Ayelet Mitsch

משתמש רשום
הצטרף ב
25/1/15
הודעות
5
דירוג
1
שלום לכל חברי הפורום,

אני כותב כאן הודעה ראשונה עם בקשה לעצות/תובנות מכל מי שיוכל לתרום מזמנו, חכמתו וניסיונו. האמת שזו יותר מגילה מאשר הודעה, אז אשתדל שהסיפור יהיה נהיר ואולי אפילו מעניין.

אני חייב לציין שמבחינה רגשית מאוד קשה לי לכתוב כאן, על אף האנונימיות. הסיבה היא תחושת כישלון צורב מהמצב הכלכלי הנכחי שלנו, שמביא אותי כעת לכתוב בפורום ולשמוע דעת אנשים חכמים ממני בענייני קריירה ופיננסים. אני מאוד מעריך את חכמת ההמונים, במקרה הזה חכמת הפורום, ותקוותי היא לקבל קצות חוט או דרכי פעולה שלא חשבתי עליהם.

מתנצל מראש על אורך ההודעה, אבל אני משתדל לתת תמונה מלאה ככל האפשר על מנת לאפשר לחברים והחברות כאן להבין את המצב ולהשיא עצות כמיטב יכולתכם.

בן 43.5, אשתי בת 39, ויש לנו שלושה ילדים מתוקים.

מאז ומתמיד אהבתי מדע וטכנולוגיה, אהבתי ללמוד ולמלא את צמאון הידע שלי, תמיד הייתי התלמיד המצטיין בכל מסגרת ובכל מקום. זה היה כמעט טבעי עבורי ללמוד תואר ראשון ולאחר מכן שני ושלישי עד לקבלת דוקטורט (תחום כללי: פיזיקה – ביולוגיה, מחקר טהור, לא תחום של מחקר שימושי). התשוקה שלי לידע ולמחקר היתה כה חזקה, שבתמימותי (או טיפשותי) לא חשבתי בשנות ה- 20 שלי האם אני יכול להתפרנס מהתחום שבחרתי ללמוד. ולא, אינני מגיע ממשפחה מבוססת, אלא ממוצעת לחלוטין, כך בניתוח לאחור של התנהלותי, היה עלי לחשוב על כך.

המשבר הראשון הגיע לקראת סוף הדוקטורט, כאשר מלבד יכולות מחקריות ואינלקטואליות, היה צריך להפגין גם כישורים "פוליטיים" אל מול גורמים מסוימים על מנת להתקדם, לקבל המלצות לפוסטדוקטורט, לקבל המלצות למלגות פוסטדוקטורט וכו'. אני חייב לציין שבאותה נקודת זמן כבר בהחלט לא הייתי בטוח שאני רוצה להמשיך במסלול האקדמי, אבל המציאות הייתה שהשקעתי כל כך הרבה שנים, אנרגיה ומאמצים כבירים, שגמלה בליבי ההחלטה לצאת לפוסטדוקטורט בחו"ל, ולו רק בשביל החוויה, ומי יודע איך דברים יתפתחו בחו"ל. באותו זמן הייתי נשוי + תינוקת קטנטנה.

אינני חושב שיש מקום להרחיב בעניין ספציפי זה, אך חוסר היכולת שלי להתגמש על ערכיי ועל האמת שלי, אי היכולת והרצון "לתחוב את לשוני לישבנם" של אנשים מכובדים בעיני עצמם, הכניסו אותי למלחמה לא קטנה שבסופה פרסום המאמרים שלי עוכב בצורה מכוונת. ללא המאמרים, לא הצלחתי לקבל מלגה וגם כמעט ולא קיבלתי תשובות ממקומות פוטנציאליים לפוסטדוקטורט שאליהם שלחתי קורות חיים.

אגב, בשנים היקרות של התואר השני והשלישי השתכרתי תמיד מעט יחסית, כמעט תמיד פחות מעמיתים אחרים באותה פוזיציה (עוד אגע בנקודה זו בהמשך).

נשארתי בארץ על מנת לעבוד באקדמיה במקום אחר מהמקום שבו עשיתי את הדוקטורט והמתנתי לפרסום המאמרים שלי, שהגיע לאחר כשנה מסיום הדוקטורט. בעבודה הקצרה שלי לאחר סיום הדוקטורט הספקתי הרבה והעבודה (שנחשבה פורצת דרך) פורסמה במגזין מדעי שהוא בין 3-4 הטובים בעולם. בנקודת זמן זו הייתי כבר "שרוף" (burnout) לחלוטין, ללא אנרגיות וללא מוטיבציה. לכל מי שלא מצוי בחיים באקדמיה, התחרות היא רצחנית ויש צורך לעבוד נון-סטופ על מנת להתעלות מעל אנשים אחרים.

לאחר פרסום המאמרים, קיבלתי 4 הצעות פוסטדוקטורט ובחרנו את המקום שאליו טסנו. הבעיה היתה,כאמור, שכבר הייתי נטול אנרגיה. תקופה די קצרה לאחר הגעתנו לחו"ל והתחלת עבודת המחקר שלי שם, איבדתי את הרצון "לעשות מחקר", הגעתי לנקודת בחירה של להמשיך במסלול המחקרי או לשנות מסלול. התבשלתי בתוך זה זמן ארוך והחלטתי לשנות מסלול. עם כל הקושי שהיה לי להודות בפני עצמי, במיוחד לאחר השקעה ארוכת שנים, הבנתי שהתחלתי לסבול ממש באקדמיה. איבדתי את הרצון למחקר, והגעתי למצב שהיה לי קשה מאוד, פיזית ונפשית, להגיע לעבודה.

כלפי חוץ המשכתי כרגיל, ובמקביל חיפשתי אפשרות יציאה, חיפשתי משרה זמנית שאוכל לנחות לתוכה במקביל לעזיבתי את המחקר. אגב, רגע לפני שחתכתי החוצה מהמסלול האקדמי זכיתי במענק מחקר יוקרתי מאוד של בערך 700 אלף דולר, אות למקוריות ופוטנציאל המחקר שהצעתי. אגב, מענק כזה לא מגיע לכיס החוקר, הוא מיועד לתשלום משכורת לי, לסטודנטים ועמיתי מחקר שהייתי יכול לגייס, ולרכישת ציוד וחומרים.

למרות הזכייה, ההחלטה גמלה בליבי – עלי לעזוב מכיוון שכבר ממש לא יכולתי לסבול את המחקר.

וגם כאן, חודשים מספר לאחר עזיבתי את המחקר, התברר לי שכמעט כל הפוסטדוקטורנטים שהיו איתי הרוויחו יותר ממני וגם זכו לתנאים משופרים (כרטיסי טיסה להגעה מארץ המוצא, תשלום עבור משלוח מכולה, יותר כסף להתשתתפות בכנסים וכו'). זו נקודה שהזכרתי קודם ושתמשיך ללות אותי בהמשך.

התקבלתי לתפקיד מקצועי שנפתח במוסד בחו"ל שבו עבדתי (לא מסלול אקדמי) שבו אין את המירוץ לקבלת משרה באקדמיה, שלאחריו המירוץ לקביעות שלאחריו המירוץ לפרופסורה... המעבר התרחש לאחר שעבדתי שנה וחצי בתפקיד המחקרי שתיארתי קודם. בדיעבד אני יכול לומר שאין בי טיפת חרטה, סופסוף הרגשתי כמה טוב לעבוד שעות נורמליות ולא 80-90 שעות בשבוע תחת לחץ גבוה, כמו שהייתי רגיל.

במשרה החדשה, עם שכר נמוך יותר ממה שהרווחתי בפוסטדוקטורט, חשבתי שאהיה כשנה עד שאמצא משהו אחר שמתאים יותר לכישוריי. אני כבר 4 שנים במשרה הזו, ממצא בערך 10 אחוזים מהיכולות שלי. הזמן והשתנות הצרכים של הארגון הפכו את המשרה ליותר ויותר אדמיניסטרטיבית ופחות עם צורך להפעיל את הראש ולחשוב על פתרונות מקוריים לבעיות מחקריות. גם כאן שוב גיליתי שכמעט כולם מרוויחים יותר ממני, ובכנות – עם תפוקה שהיא לכל היותר מחצית משלי. ואני שוב מתוסכל, מיואש ואובד עצות שאני לא ממצה את עצמי, לא מצליח להוציא מהכוח אל הפועל את מה שאני מרגיש שאני מסוגל לעשות.

מהצד של אשתי המצב התעסוקתי לא טוב יותר, גם היא למדה תחום לא נדרש, עבדה בישראל בשכר מינימום או קצת מעל מינימום ולכן היתה מאוד מעוניינת לנסות לחיות בחו"ל כמה שנים. בשנה האחרונה היא חזרה לתחביב ישן שלה ולאחר אין ספור עידוד מצידי, היא התחילה לנסות להיות פרילנסרית בתחום, על אש קטנה, במקביל לעבודה במשרה חלקית בארגון גדול (אך עם שכר תשלום נמוך מאוד). לדעתי המשוחדת היא מאוד מוכשרת ואני חושב שאם תתמיד בהפיכת התחביב למקור הכנסה היא יכולה להצליח.

כל השנים שהושקעו בלימודים, בפוסטדוק, בעבודה עם שכר נמוך וכן יוקר מחייה גבוה מאוד באזור שבו אנו חיים הובילו אותנו לשרוף את מעט החסכונות שעוד היו לנו.

אשתי ואנוכי כבר זמן רב מעוניינים לחזור לישראל. מעולם לא חשבנו להגר מישראל, פשוט רצינו לחוות משהו שונה. וכשאנו כבר מעוניינים ורוצים לשוב ארצה, יש בעיה: החרדה מפני הלא נודע – היכן נעבוד? היכן נגור? כיצד נסתדר? זה ממש ברמה של חרדה (אפילו משתקת) ואמנם אף על פי שההחלטה לחזור נפלה, אנחנו מושכים עוד ועוד זמן ומפחדים לנטוש משרות בטוחות לטובת הלא נודע (על אף ששנינו מתוסכלים לחלוטין מהקריירות הנכחיות).

הפחד מלווה אותנו שנים. לא רכשנו דירה לאחר שנישאנו רק מתוך פחד שמא לא נמצא עבודה לאחר הלימודים ונתקשה לשלם משכנתא (ויכולנו לקנות דירת 3-3.5 חדרים בערים כמו חיפה, פ"ת, ראשל"צ, וכד'). קשה לי להסביר אבל זה היה מעין חוסר אמון בעצמנו. לא כדאי להיכנס לסיבות העמוקות שבעטיין זה קרה. באופן דומה, תמיד היינו אסירי תודה על השכר שהציעו לנו ורק בדיעבד הבנו שכולם סביבנו הרוויחו יותר באותה פוזיציה. אנחנו מבינים שחסר לנו אומץ וביטחון ביכולת שלנו שיביא אותנו לבקש שכר הולם.

אני חושב המון ו"שובר את הראש" על תחום עיסוק שגם אוכל להתפרנס ממנו אבל גם (חשוב כמעט כמו היכולת להתפרנס) – שאוכל להיות מסופק ומאושר ולא מתוסכל ועצוב. אני מבין שאנשים שונים יפרשו את המלה "להתפרנס" בצורה שונה ובסוף יצמידו לה מספר שונה (=מספר השקלים שעוברים לחשבון בנק בתחילת החודש). ולכן אפרט ואכתוב שאנחנו משפחה צנועה (לכל הדעות), לא בליינים, לא טסים לחו"ל בתדירות (אולי אחת לכמה שנים), לא יוצאים למסעדות. כן חשובה לנו מאוד ההשכלה של הילדים והיכולת לספק שיעורי העשרה פרטיים בתחומים לבחירת הילדים: ציור, ריקוד, פסנתר, מחשבים, שחייה וכד'.

אני יודע לעבוד בעץ, לבנות ריהוט ומוצרי אמנות מעץ (תחביב שמלווה אותי שנים) וחלפה מחשבה בראשי להפוך את זה למקור הכנסה. אבל הקול הספקן שבי תמיד אומר שאין סיכוי, אנשים מעדיפים איקאה, למה לך להיכנס להרפתקה של הקמת עסק לנגרות אומן...

אני יודע להפעיל מכונות CNC ברמה בסיסית, אבל יכול די מהר להגיע לרמה גבוהה (בתלות בזמן שאשקיע), מדובר במכונות הגדולות (גודל של חצי חדר, משהו כמו 6-8 מ"ר). חשבתי להיכנס לתחום הזה ולאחר שנה-שנתיים לפתוח בית מלאכה. אני יודע להפעיל מדפסות תלת-ממד, מכשירי חיתוך בלייזר, מחרטות ועוד. תמיד אהבתי את כל מה שקשור בייצור, בין אם בתחום התעשייתי ובין אם בתחום האמנותי.

אני גם יכול לומר שהרעיון שבזכותו זכיתי למענק מחקר שמן שהזכרתי לעיל, יכול היה בקלות להוות בסיס לסטארט-אפ בתחום רפואי. רעיון אחר שהיה לי העברתי לאדם מוכשר מאוד שפתח סטארט-אפ באחת ממדינות אירופה.

אסטה ממנהגי ואעיד על עצמי שאני מסוגל ללמוד לבד כמעט כל תחום שמעניין אותי, ולהגיע לרמה ולתוצאות מרשימות. מאוד חרוץ ועקשן, מסוגל לברור את העיקר מן הטפל במהירות, ומצטיין כמעט בכל מקום עבודה בעברי.

מהצד הפחות חיובי: אני יודע שנעשו מצידנו טעויות ובחירות לא נכונות בעליל, לא פעם ולא פעמיים. החלטות פיננסיות שעשיתי היו אומללות. לצערי (באמת) אף פעם לא התעניינתי בכסף עד אשר היו זאטוטים שצריך להאכיל

אבל כיוון שהעבר מת, הייתי רוצה להתמקד בהווה ובעתיד ולשמוע מה לדעתכם האופציות שלי? לא פשוט להתחיל מאפס בגילנו, אבל יש לי אמונה חזקה שזה אפשרי. אני מבין שיש כאן פער עצום בין רמת ההשכלה והפוטנציאל השתכרות (לכאורה) לבין המצב בפועל.

יש לנו סכום של כ 700 אלף ₪ בקרן פנסיה (המרתי מדולרים) שאני יכול להעביר לניהול עצמי ולהשקיע לפי ראות עיננו, במגבלות החוק. ההיגיון הפיננסי שלי (שאין להלל אותו) אומר לי שאולי כדאי לשקול השקעה עם סיכוי לתשואה גבוהה מהממוצע (וגם סיכון גבוה להפסד בהשוואה להשקעה סולידית) על מנת לנסות להדביק את הפער על שנים ארוכות של הפרשות זעומות לפנסיה.

במידה ונרצה לרכוש דירה בישראל, נוכל לגייס סכום מסוים מההורים. אם זה חשוב אוכל לציין מהו הסכום. אבל כמובן שלפני הכל יש את העניין הבוער והוא תחום העיסוק שממנו אוכל ל"הוציא את לחמי".

תגובות והצעות תתקבלנה בברכה ותודה שהגעתם עד כאן!!
שלום,
יש לכם המון אבל אתם לא רואים את זה מרוב התרכזות בכישלונות שלך שהיו בעיקר בעולם האקדמי ובאפשרויות המוגבלות שלו.
הצעותיי, שמגיעות מאותו ניסיון אישי של חוסר אמון עצמי והיחלצות ממנו לאט לאט:
1. לא לגעת בקרן הפנסיה בשום פנים ואופן. פשוט לא. לא משנה מה יקרה. יש לכם כבר כישורים לחיות במינימום ולא צריך לבזבז כסף.
2. אימון אישי או טיפול קצר מועד בדגש על שינוי אמונות מגבילות בצורה פרקטית לכיוון פרגמטיזם. קרי, התבגרות וויתור על מדיניות הראש בקיר או הכל או לא כלום. הבעיה היא שיש יותר מדי שרלטנים בתחום הזה ולכן קשה למצוא מישהו אמין. הפעילו את יכולות החיפוש שלכם לקרוא. היום כבר לא הולכים לטיפול נפשי בלבד, אלא לטיפול נפשי ממוקד תוצאות מעשיות כי הבעיות של שניכם דומות ובגלל זה שניכם לא מצליחים להניע זה את זה. תקראו לזה שינוי תודעה, שינוי אמונות, מוטיבציה והיכרות מחודשת עם עצמכם תוך כדי ויתור על אידיאליזציה כדי להסתגל למציאות. העיקר למצוא מישהו אמין שיכול ללוות אתכם.
3. זה הכי חשוב ויכול להיעשות קודם ולא רק אחרי טיפול - פנה לאנג'ל כלשהו, לתכנית יזמות עסקית או לקרן שמשקיעה באנשים כמוך. אני מניחה שתוכל למצוא כאלה ואם לא - לברר בכל מה שקשור לסטרט אפים. אל תיתן לאף אחד את הרעיון שלך. אתה צריך להשקיע בפרנסה רגילה כדי שיהיה בסיס ובמקביל למצוא משקיע לסטרט אפ שלך. צור קשר עם אנשים כמו יוסי ורדי ודבר אתם.
בהצלחה!
 

השמח בחלקו

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/6/18
הודעות
239
דירוג
538
כמעט כל מי שביקש - קיבל. חוץ כמובן מעבדכם הנאמן... מסתבר שהמנהלים הישירים שלי טענו בפני המנהלים הגבוהים יותר שאסור לתת לי ללכת מכיוון שאני "too valuable" ... אני קצת מרגיש זיפט שהצטיינותי בעבודה היתה לי לרועץ.
אנשים רבים היו רואים בכך שהמנהל נלחם עליהם, כסימן להצטיינות הצלחה והישג, במקום להרגיש ''עוד פעם דפקו אותי''.

כפי שאמרו מעלי. אם אתה חיוני, יש לך כוח מיקוח, ואתה יכול לקבל משהו. שכר גבוה יותר, פחות שעות עבודה על אותו השכר, עבודה מרחוק (נניח מישראל), רשות לעבוד על פרוייקטים אחרים או אפילו לעבוד במקביל במקום אחר, או אולי מכתב המלצה נלהב במיוחד.

אם פיטרו את השאר אז אין להם הרבה ברירה.
 

דורון

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/8/15
הודעות
609
דירוג
834
פשוט מושלם. המנהלים ההזויים שלו יכולים לטעון שהם נלחמים על התפקיד, לא על העובד. הוא עובד גרוע, עובדה, משכורת נמוכה. אבל התפקיד חשוב. הזיה.
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
הזדמנות נהדרת לחשיבה מחדש. כתבת בתחילת השרשור שאתה רוצה להקדיש זמן להצלחה במישור הכלכלי, אז הנה אפשרות להתחיל אותה עם השוואת התגמול הכספי למידת הנחיצות שלך :) רק תעשה את זה בחכמה וזהירות.
אולי תנסה למנף את העובדה שהמנהלים שלך נלחמים עליך כדי לשפר בצורה משמעותית את השכר? לפעמים אחרי קיצוצים, קורות התופעות הבאות:
1. בשל תקנים שקוצצו, תפקידים אחרים מקבלים סמכויות ותחומי אחריות שלא החזיקו לפני.
2. חברות מפטרות יותר ממה שהיה דרוש, ופתאום מתפנה יותר כסף ממה שנדרש.
3. הידע של כל עובד הופך למשאב יקר יותר. למשל אם היה משהו ששני אנשים עשו אותו וכעת רק אדם אחד עושה, אם אותו אחד יעזוב הארגון לא יידע לבצע את הפעולה.
כל אלו מאפשרים לעובדים שנשארו להגדיל את הערך שלהם בפני המעסיק, ואתה יכול לנצל את זה כדי לדרוש שיפור בתנאים (אולי גם קידום כלשהו, או קבלת תחומי אחריות שלא היו בידייך לפני).
אם יהיה שינוי משמעותי בשכר, אולי תבחר לדחות בזמן מה את החזרה לישראל, ולנצל את הזמן כדי להתחיל ללמוד באופן עצמאי חלק מהכלים שנדרשים לך כדי לעשות הסבה מקצועית. אם תוסיף לקורות החיים שלך כמה שפות תכנות וקורסים של data science, תרחיב בצורה משמעותית את מספר החברות שימצאו בך עניין.
אנשים רבים היו רואים בכך שהמנהל נלחם עליהם, כסימן להצטיינות הצלחה והישג, במקום להרגיש ''עוד פעם דפקו אותי''.

כפי שאמרו מעלי. אם אתה חיוני, יש לך כוח מיקוח, ואתה יכול לקבל משהו. שכר גבוה יותר, פחות שעות עבודה על אותו השכר, עבודה מרחוק (נניח מישראל), רשות לעבוד על פרוייקטים אחרים או אפילו לעבוד במקביל במקום אחר, או אולי מכתב המלצה נלהב במיוחד.

אם פיטרו את השאר אז אין להם הרבה ברירה.

נקודה שאני מרגיש שעלי לחדד: אני עובד במוסד אקדמי, חוזה העבודה הוא מעין "קיבוצי" ולא פרטי מול כל מועסק. הדרגה שבה אני נמצא (או כל עובד אחר) גוזרת את משכורתי, אין כאן הרבה מרווח פעולה למשא ומתן. כלומר, כל העובדים בדרגה 7 לדוגמא, מרוויחים סכום זהה, ללא קשר לתפוקתם ולמידת חיוניותם. אין מצב שעובד א' בדרגה 7, ירוויח X דולרים לחודש, ועובד ב' שהוא גם בדרגה 7 אבל בעל תפוקה גבוהה יותר ולקח על עצמו יותר תחומי אחריות, ירוויח יותר מ- X, הם מקבלים בדיוק
אותו דבר.

האפשרות היחידה לשיפור שכר היא לבקש העלאה בדרגה, כלומר בדוגמא שהבאתי לעיל - עובד ב' יבקש קידום לדרגה 8. אם יקבל, ירוויח יותר.
מיציתי את האפשרות הזו מזמן: הובהר לי שהגעתי לדרגת שכר המירבית שהארגון מאפשר לעובדים כמוני. הדרגה הבא מיועדת כבר למנהלים. האפשרות היחידה היא להמתין שתתפנה משרת ניהול בדרגה 8, להגיש מועמדות (יחד עם עוד עשרות או מאות מועמדים) ו...במקרה הכי טוב להתקבל וכך לשפר את השכר (העלאה של בערך 15 אחוזים לנטו יחסית למצב שלי כעת).
כפי שעבר כתב @אורי ג. ודעתי כדעתו השלילית על האקדמיה - בין היתר מהסיבה שלאדם איכותי אין תמריץ להמשיך ולהיות מצוין לאורך זמן מכיוון שהוא יקבל בדיוק אותה משכורת כמו אדם אחר שמגיע לעבודה על מנת לחמם את הכיסא.
אציין רק שאנחנו מעוניינים לשוב ארצה ולא להשתקע כאן ולכן אני לא שואף למצוא כאן משרה אחרת, ודאי שלא באקדמיה.

@השמח בחלקו - אני בכלל לא מרגיש שדפקו אותי, כפי שכתבתי אני מסוגל להבין את הצד של ההנהלה. אינני מכחיש שבאיזשהו מקום ההערכה של המנהלים אכן מחממת את הלב. אבל לא הולכים עם זה למכולת. ההערכה שלהם היא רק במלים ואינה מלווה בשום תגמול כספי. עד כמה שזה נחמד לשמוע מלים טובות, אני כבר בשלב שאני חייב (!!) לחשוב בצורה הרבה יותר פרקטית ולראות איך אני משפר את המצב הכלכלי שלנו כמשפחה.

פשוט מושלם. המנהלים ההזויים שלו יכולים לטעון שהם נלחמים על התפקיד, לא על העובד. הוא עובד גרוע, עובדה, משכורת נמוכה. אבל התפקיד חשוב. הזיה.
@דורון - מכיוון שיש לי קביעות (מושג קצת ארכאי, אני יודע), לא ניתן לפטר אותי בקלות, גם אם אני מתחיל לחמם את הכיסא מעתה והלאה. ומצד שני - החוק כאן לא מאפשר לייתר אדם (redundant) אלא תפקיד ספציפי (position) - מטרת החוק היא למנוע מצב שמייתרים אדם עם שכר יחסית גבוה מהממוצע בארגון וחודש לאחר מכן מגייסים אדם אחר לאותו תפקיד רק בשכר מופחת. האפשרות הכמעט יחידה שלי היא לגרום למנהלים להחליט שהתפקיד שלי כבר לא חיוני ואפשר לוותר עליו. זה יהיה תהליך של חודשים ארוכים, שלא יהיה נעים לאף צד.
האפשרות האחרת היא כפי שכתב @אורי ג. - FIGHT FIRE WITH FIRE, ושוב - זה כרוך בכניסה לקרבות כאלו ואחרים, בקיצור לשחק מלוכלך. אני מתכונן לזה וחושב איך לעשות את זה הכי חכם במידה ואנקוט בגישה זו.

האם כל זה שווה לי? במלים אחרות - אתם ודאי תשאלו האם הסכום שהייתי יכול לקבל כפיצויי פרישה שווה את המלחמה? מדובר בסכום שיאפשר לנו כמשפחה לחיות 14-16 חודשים בישראל מבלי להכניס שקל (במצב קיצון כמובן). ומכיוון ששרפנו כאן את כל החסכונות, זה מאוד מאוד חשוב לי לפחות להרגיש שעשיתי כל מה שאני יכול על מנת לקבל את זה.
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
נסה בקמפוס IL
יש שם קורס פייתון למתחילים
וגם קורס דאטא סייאנס (פייתון - דרישת קדם)
החומר ערוך בצואה מאוד מושקעת,
מחולק לשיעורים, יש תרגולים וכו'
והכל בעברית.

ההיגיון שלי אומר שעדיף לעשות הסבה בעזרת בוטקאמפ וכו' כי הם עוזרים במציאת עבוה ראשונה, שזו אבן דרך חשובה, אבל זו יכולה להיות דרך מעולה להיכנס לחומר ולראות האם הוא מדבר אליך.

ג.נ - גם אני השקעתי (הרבה יותר מידי) שנים בהשכלה שהשכר בה הוא... ובכן, פחות מהייטק ;)

ושוקלת את צעדי לקראת מעבר להייטק
היי @chen15, תודה על ההמלצה. לא הכרתי את קמפוס IL, מהצצה חטופה כעת זו נראית פלטפורמה דומה ל coursera ו- edx. האם לדעתך יש יתרון לקמפוס IL על הפלטפורמות האחרות שהזכרתי, במידה ואני משלים קורס דאטה סיינס או פייתון?

ולגבי איך לנהל משא ומתן על שכר,
היה פה שרשור מעולה עם קישורים פרייסלס,
אותי אישית קידם מאוד
חפש "העלאת שכר בהייטק" בפרום
אם אני זוכרת נכון יש שם 2 קישורים, איזה 45 דק כל אחד...
תיהנה...
זו אינפורמציה מאוד חשובה עבורי, תודה.
 

בת העמק

משתמש בכיר
הצטרף ב
22/12/15
הודעות
8,850
דירוג
14,571
גם כאן שוב גיליתי שכמעט כולם מרוויחים יותר ממני, ובכנות – עם תפוקה שהיא לכל היותר מחצית משלי
זה מה שכתבת בפוסט הראשון ועכשיו אתה כותב שהמשכורת תלויה בדרגה וכולם בדרגתך מקבלים אותו שכר. פשוט הטעית אותנו לחשוב אחרת :(
אז כל אלה שמרוויחים יותר ממך פשוט נמצאים בדרגות מעליך ולדבריך- אלו דרגות ניהול שאתה לא מעוניין להיות בהן.
נדמה לי שאם לא היית כותב את המשפט הממורמר המצוטט, לא היינו טורחים להתייחס בהרחבה לנושא השכר ולחשוב איתך על רעיונות לשיפורו.
אני מרגישה מרומה... שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחר ושים לב לכשל הזה, הוא לא נחמד.
 

אורי ג.

משתמש בכיר
הצטרף ב
10/8/15
הודעות
18,806
דירוג
26,552
זה כרוך בכניסה לקרבות כאלו ואחרים, בקיצור לשחק מלוכלך. אני מתכונן לזה וחושב איך לעשות את זה הכי חכם במידה ואנקוט בגישה זו.
גישתי היא תמיד לנסות בטוב, כלומר להסביר להם את המצב שאתה מעוניין לחזור לארץ, שהם יודעים כמה שהיית עובד טוב בשכר טוב (להם) ושאתה מבקש שיתנו לך מכתב פיטורים מסודר עם הפיצויים, זוהי בהחלט הנורמה המקובלת פה בארץ.
בו זמנית גם בודק את ההחרגות שיש שם, אולי אתה יכול ליפול באחת מהן.
אם זה לא עובד והם לא מסכימים אז מין הסתם המוטיווציה שלך יורדת פלאים ועובדים עם מוטיווציה נמוכה עושים הרבה יותר טעויות, ההספק שלהם יורד מאד, הם חולים הרבה יותר, הם פחות נחמדים ופחות משתפים פעולה ועוד כיד הדמיון, אפשר גם לעלות את זה דרגה אבל זה כבר יהיה ממש מלחמת עולם.

הבעיה היא שאתה "מיתגת" את עצמך בתור חתול, אתה רוצה להפוך לנמר או לפחות שיתפסו אותך בתור אחד כזה, זה לא פשוט...
במידה ואני משלים קורס דאטה סיינס או פייתון?
שמע אומנם אני לא מתכנת אבל בגדול בעולם האמיתי פה בארץ זה לא הכי מעניין איפה למדת לתכנת, זה בערך "יש לך דופק?", "אתה יודע לתכנת?" התקבלת!
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
זה מה שכתבת בפוסט הראשון ועכשיו אתה כותב שהמשכורת תלויה בדרגה וכולם בדרגתך מקבלים אותו שכר. פשוט הטעית אותנו לחשוב אחרת :(
אז כל אלה שמרוויחים יותר ממך פשוט נמצאים בדרגות מעליך ולדבריך- אלו דרגות ניהול שאתה לא מעוניין להיות בהן.
נדמה לי שאם לא היית כותב את המשפט הממורמר המצוטט, לא היינו טורחים להתייחס בהרחבה לנושא השכר ולחשוב איתך על רעיונות לשיפורו.
אני מרגישה מרומה... שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחר ושים לב לכשל הזה, הוא לא נחמד.

@בת העמק - מרגיש שעלי להשיב מהר על מנת שלא תישארי בתחושת מרמור.
אכן, כמעט כל העובדים סביבי נמצאים בדרגות 8 ואפילו 8 וחצי (יש כזו דרגה). מכיוון שהם נכנסו לעבודה לפני 12 עד 20 שנה, הם זכו לקבל דרגות אלה למרות שאינם מנהלים, המדיניות אז היתה אחרת. אני נכנסתי לתפקיד הנכחי לפני כמעט 5 שנים, קיבלתי דרגה 6 ולאחר שלוש וחצי שנים קידום לדרגה 7. כאן זה נעצר - וכבר הובהר לי אישית שדרגה 8 לא אקבל אלא אם כן אכנס לתפקיד ניהולי. שאלתי מפורשות מדוע אחרים כן קיבלו והובהר לי שזה היה בימים אחרים ומדיניות הארגון השתנתה. אני ועוד עובד אחד במחלקה (סה"כ אנחנו 16) החדשים ביותר - שנינו על דרגה 7 ושנינו עובדים קצת פחות מחמש שנים במחלקה.
מכיוון שקיצרתי ולא טרחתי להתעכב על כל פרט ופרט, לא ציינתי זאת.
ממש מקווה שאינך חושבת שהטעתי אתכם, צר לי מאוד אם כך הבנת מדבריי.
חג שמח!
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
זה מה שכתבת בפוסט הראשון ועכשיו אתה כותב שהמשכורת תלויה בדרגה וכולם בדרגתך מקבלים אותו שכר. פשוט הטעית אותנו לחשוב אחרת :(
אז כל אלה שמרוויחים יותר ממך פשוט נמצאים בדרגות מעליך ולדבריך- אלו דרגות ניהול שאתה לא מעוניין להיות בהן.
נדמה לי שאם לא היית כותב את המשפט הממורמר המצוטט, לא היינו טורחים להתייחס בהרחבה לנושא השכר ולחשוב איתך על רעיונות לשיפורו.
אני מרגישה מרומה... שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתבחר ושים לב לכשל הזה, הוא לא נחמד.
בתמצית: העובדים האחרים איתי במחלקה מרוויחים יותר לא בגלל שהם מנהלים אלא בגלל שנכנסו לארגון הרבה לפני, בימים שדרגות 8 ו- 8.5 ניתנו בקלות. אם לנסות להקביל את זה לאיזשהו ארגון בישראל הייתי משווה לארגון שבו יש עובדי דור א ועובדי דור ב - שניהם מבצעים אותה עבודה רק שדור א זוכה לפריבילגיות כלכליות וסוציאליות בהשוואה לדור ב, אך ורק מפאת הזמן המוקדם יותר שבו החל לעבוד.
 

דורון

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/8/15
הודעות
609
דירוג
834
ושאתה מבקש שיתנו לך מכתב פיטורים מסודר עם הפיצויים, זוהי בהחלט הנורמה המקובלת פה בארץ.
זו נורמה ישראלית לשחרר תמיד את פיצויי הפיטורין. ממש ממש לא הנורמה בארה״ב.
 

צדיק נסתר

משתמש ותיק
הצטרף ב
15/10/15
הודעות
543
דירוג
1,228
בתמצית: העובדים האחרים איתי במחלקה מרוויחים יותר לא בגלל שהם מנהלים אלא בגלל שנכנסו לארגון הרבה לפני, בימים שדרגות 8 ו- 8.5 ניתנו בקלות. אם לנסות להקביל את זה לאיזשהו ארגון בישראל הייתי משווה לארגון שבו יש עובדי דור א ועובדי דור ב - שניהם מבצעים אותה עבודה רק שדור א זוכה לפריבילגיות כלכליות וסוציאליות בהשוואה לדור ב, אך ורק מפאת הזמן המוקדם יותר שבו החל לעבוד.
אז על מה בדיוק אתה מתלונן?
ולמה אתה ממורמר?
אלו חוקי המשחק במקום הזה.
לא משהו אישי נגדך לדברייך.
גם אם מחר אילון מאסק יגיע הוא יכנס בדרגה 6 לדברייך.
ולסיכום :"אם לא טוב לך שם אז תעבור אתה לא עץ"
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
אז על מה בדיוק אתה מתלונן?
ולמה אתה ממורמר?
אלו חוקי המשחק במקום הזה.
לא משהו אישי נגדך לדברייך.
גם אם מחר אילון מאסק יגיע הוא יכנס בדרגה 6 לדברייך.
ולסיכום :"אם לא טוב לך שם אז תעבור אתה לא עץ"
@צדיק נסתר - אני מסכים עם משפט הסיכום. אני כנראה אתן לעצמי מספר חודשים למצות את עניין הפרישה מרצון (עם פיצויים) ואם לא ילך - אעזוב.
זה מעולם לא היה אישי. כפי שלמדתי מהתגובות הרבות כאן - "הבעיה" שלי מתחילה קודם כל מכישורי משא ומתן חלשים שלי וחוסר יכולת להעמיד דרישות בשלב של הגישושים לפני חתימת חוזה. יכול להיות שחוסר היכולת הזו מצטברת בבטן, ולאחר כמה שנים של עבודה ותחושת תקיעות מביאה אותי למרמור כלשהו. אני תולה את המצב שלי קודם כל בעצמי. יש על מה לעבוד.
 
נערך לאחרונה ב:

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
זו נורמה ישראלית לשחרר תמיד את פיצויי הפיטורין. ממש ממש לא הנורמה בארה״ב.
נכון. במידה ואני מתפטר מרצוני אין שחרור של כספי פיצויים. יותר מזה - אם אדם מפוטר לאחר שקיבל 3 מכתבי אזהרה (עקב טעויות שביצע בעבודה או ש"תפרו" לו) - הוא יוצא ללא פיצויים. עד כמה שזה נשמע הזוי לאזניים ישראליות, זה החוק במקום. אני לא נמצא בארה"ב.
 

Wonko

משתמש ותיק
הצטרף ב
27/5/17
הודעות
581
דירוג
813
אני אוסיף את הסיפור והניסיון שלי ביחס להסבה להייטק.
אחרי שסיימתי תואר שני בפיזיקה, יצאתי ישר להייטק והמשכורת ההתחלתית שלי הייתה מעל 20K נטו כולל בונוסים ועוד מעל 10K הפרשות.
בתואר השני חקרתי נושא בפיזיקה תיאורטית מאוד נישתי, אבל כן היה לי ידע במדעי מחשב כי שילבתי מדעי מחשב בתואר ראשון. חוץ ממני, יצאו מהמחזור שלי לא מעט אנשים להייטק שלא למדו מדעי מחשב.
אני לא חושב שאתה צריך לעשות קורסים נוספים להסבה. אפילו להפך, כמו שנאמר פה, תנצל את הכישורים שיש לך היום.
לדעתי, המשרות שרלוונטיות אליך הן "מפתח אלגוריתמים" או "מדע נתונים" (דאטא סיינס). יש לא מעט תחומים רלוונטים למקצועות הנ"ל. כשחיפשתי משרה, התמקדתי בעיקר בעיבוד תמונה ואלגוטריידינג בגלל השכר הגבוה אבל קיבלתי גם הרבה פניות מחברות ביו-טק.

בנוסף, אצלינו יש לא מעט אנשים מעט גיל 40. אני לא חושב שזה עניין מהותי בחברות גדולות.
אני כן אציע ללמוד פייתון ולשכוח ממאטלאב.

בהצלחה!
מוזמן לדבר גם בפרטי.
 

Elies

משתמש רשום
הצטרף ב
1/6/20
הודעות
17
דירוג
15
@Elies תודה על הההמלצה לספר, בהחלט אבדוק. אני מאוד אשמח אם תוכל לשאול את חבריך לעבודה לגבי ניסיונם עם מכוני הסבה לתכנות/דאטה סיינס.
אם לא מפריע לך - האם תוכל לשלוח לי הודעה אישית בבקשה (אני עדיין לא יכול מכיוון שאני חדש בפורום)? הייתי רוצה לשאול משהו לגבי עניין מסוים שהזכרת באחת התגובות שלך. תודה!
@מיימוני לצערי גם אני יחסית חדש בפורום ואני לא רואה אפשרות לפנות אליך באופן פרטי.
או שאולי אני מפספס משהו? חח
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
תודה לכולכם על עזרכתם עד כה.
אני אוסיף את הסיפור והניסיון שלי ביחס להסבה להייטק.
אחרי שסיימתי תואר שני בפיזיקה, יצאתי ישר להייטק והמשכורת ההתחלתית שלי הייתה מעל 20K נטו כולל בונוסים ועוד מעל 10K הפרשות.
בתואר השני חקרתי נושא בפיזיקה תיאורטית מאוד נישתי, אבל כן היה לי ידע במדעי מחשב כי שילבתי מדעי מחשב בתואר ראשון. חוץ ממני, יצאו מהמחזור שלי לא מעט אנשים להייטק שלא למדו מדעי מחשב.
אני לא חושב שאתה צריך לעשות קורסים נוספים להסבה. אפילו להפך, כמו שנאמר פה, תנצל את הכישורים שיש לך היום.
לדעתי, המשרות שרלוונטיות אליך הן "מפתח אלגוריתמים" או "מדע נתונים" (דאטא סיינס). יש לא מעט תחומים רלוונטים למקצועות הנ"ל. כשחיפשתי משרה, התמקדתי בעיקר בעיבוד תמונה ואלגוטריידינג בגלל השכר הגבוה אבל קיבלתי גם הרבה פניות מחברות ביו-טק.

בנוסף, אצלינו יש לא מעט אנשים מעט גיל 40. אני לא חושב שזה עניין מהותי בחברות גדולות.
אני כן אציע ללמוד פייתון ולשכוח ממאטלאב.

בהצלחה!
מוזמן לדבר גם בפרטי.
תודה רבה @Wonko . פייתון זה משהו שאני מתכוון להתחיל ללמוד ממש בקרוב, התרשמתי שזה יהיה שימושי ומועיל.
אני חושב שמה שמגיבים אחרים התכוונו לומר בעניין הקורסים (בעיקר קורסים אינטנסיביים של חצי שנה) - יש לעתים התחייבות למציאת עבודה, גם אם בשכר מופחת. זה לבד מהווה יתרון גדול.
אנצל את הצעתך לפנות בפרטי ברגע שיתאפשר לי, אני חושב שעלי להגיע לסף הודעות מסוים על מנת לקבל הרשאה לכתיבת הודעות פרטיות.
 

השמח בחלקו

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/6/18
הודעות
239
דירוג
538
זה מה שכתבת בפוסט הראשון ועכשיו אתה כותב שהמשכורת תלויה בדרגה וכולם בדרגתך מקבלים אותו שכר. פשוט הטעית אותנו לחשוב אחרת :(
אני חושב המון ו"שובר את הראש" על תחום עיסוק שגם אוכל להתפרנס ממנו אבל גם (חשוב כמעט כמו היכולת להתפרנס) – שאוכל להיות מסופק ומאושר ולא מתוסכל ועצוב.
לאור ההבהרות על המשרה שלך שמוגבלת בדרגה 7. מתחזקת בי התחושה שההתלבטויות שלך מתמקדות בשאלה הלא נכונה. אתה צריך להחליט איזה סוג קריירה מתאימה לך.

יש משרות וקריירות תחרותיות, בהן השכר נקבע על פי הישגים. ויש משרות בהן השכר אינו תלוי בביצועים. זה נכון בכל תחום, גם בהייטק. עליך להבין לאיזה סוג של מסלול קריירה אתה הולך במשרה מסויימת שבה תעבוד. איך מתבצע הקידום? מה הקריטריונים בהם אתה נמדד? מה הקריטריונים בהם המנהל שלך נמדד?

מתוך כל מה שכתבת (וסליחה על האנליזה בגרוש), נראה כי הקשיים של המרוץ האקדמי התישו אותך כמו רבים אחרים בפוסטדוק. כמו רבים שמפסיקים את המסלול האקדמי, אתה בתחושת החמצה ואולי מרירות כלפי העולם, כי הגבינה שאליה חתרת במשך הרבה שנים איננה שם יותר. ברור שאתה אינטילגנטי, מבריק וחרוץ. לדעתי אתה צריך למצוא מטרת קריירה חדשה. משהו שתוכל לחתור אליו. חפש מקומות שהתרבות הארגונית שלהם מתאימה לך.
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
מתוך כל מה שכתבת (וסליחה על האנליזה בגרוש), נראה כי הקשיים של המרוץ האקדמי התישו אותך כמו רבים אחרים בפוסטדוק. כמו רבים שמפסיקים את המסלול האקדמי, אתה בתחושת החמצה ואולי מרירות כלפי העולם, כי הגבינה שאליה חתרת במשך הרבה שנים איננה שם יותר. ברור שאתה אינטילגנטי, מבריק וחרוץ. לדעתי אתה צריך למצוא מטרת קריירה חדשה. משהו שתוכל לחתור אליו. חפש מקומות שהתרבות הארגונית שלהם מתאימה לך.

@השמח בחלקו - הניתוח שלך נכון לחלוטין. ואני בדיוק במקום שציינת - חיפוש אחר מטרת קריירה חדשה, זו הסיבה העיקרית שכתבתי כאן.
מכיוון שהקרבתי הרבה ובסוף כפי שכתבת "הגבינה שאליה חתרתי איננה שם יותר", נכנסתי למעין תחושת פחד וחרדה, אפילו משתקים, שעוד בחירה לא מוצלחת אחת של קריירה (שתתברר ככזו כעבור שנים) - זה יהיה כבר מאוחר מידי לתקן. ולכן אני מנסה לבצע איזשהו תהליך התייעצות עם אנשים כאן, דברים שאתם רואים ואני עיוור לגביהם עוזרים לי מאוד לגבש תמונה חדשה.
 
נערך לאחרונה ב:

בת העמק

משתמש בכיר
הצטרף ב
22/12/15
הודעות
8,850
דירוג
14,571
העובדים האחרים איתי במחלקה מרוויחים יותר לא בגלל שהם מנהלים אלא בגלל שנכנסו לארגון הרבה לפני,
כן, יעני דרג א' כמו חברת חשמל :>
הזיזו את הגבינה הזאת עוד לפני שהגעת לשם ואתה באמת צריך להחליט באיזו מסגרת תעסוקתית עדיף לך לעבוד.
אני כנראה אתן לעצמי מספר חודשים למצות את עניין הפרישה מרצון (עם פיצויים) ואם לא ילך - אעזוב.
יש לי רעיון בשבילך - אם אתה מתפטר ולא מפוטר, הם יכולים עדיין לאייש את התפקיד שלך וזה בונוס גדול בשבילם, נכון? כי כתבת שאם הם מפטרים אז במשך שנה אסור להם לאייש את התפקיד.
אם ככה, תציע להם שאתה תתפטר (מנימוקי רצון לחזור למולדתך, זה יתקבל בהבנה ואמפתיה נראה לי) יחד עם חבילת פיצויי הפרישה (ולא משנה באיזה שם יקראו לכסף הזה) וככה שני הצדדים מנצחים.
 

מיימוני

משתמש סולידי
הצטרף ב
24/3/21
הודעות
35
דירוג
117
יש לי רעיון בשבילך - אם אתה מתפטר ולא מפוטר, הם יכולים עדיין לאייש את התפקיד שלך וזה בונוס גדול בשבילם, נכון? כי כתבת שאם הם מפטרים אז במשך שנה אסור להם לאייש את התפקיד.
אם ככה, תציע להם שאתה תתפטר (מנימוקי רצון לחזור למולדתך, זה יתקבל בהבנה ואמפתיה נראה לי) יחד עם חבילת פיצויי הפרישה (ולא משנה באיזה שם יקראו לכסף הזה) וככה שני הצדדים מנצחים.
@בת העמק תודה על הצעתך, בהחלט שווה לבדוק אם אני יכול למכור להם את האופציה הזו. לא אעשה זאת מיד, ראשית עלי ללמוד כמה כישורי משא ומתן בסיסיים ורק אז לבוא ולהציג את זה בצורה הכי משכנעת שאפשר.
 

נושאים דומים

למעלה