• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

ההשכלה הגבוהה צריכה לעבוד דיאטה. מאמר שמסביר את האמת מאחורי הנתונים.

ביולוג ירושלמי

משתמש בכיר
הצטרף ב
25/1/15
הודעות
1,393
דירוג
3,288
לדעתי, פוסט שכל מי שמתלבט האם ללמוד או לא ללמוד תואר ראשון ב"מקצוע" X שקרכלשהוא, מחוייב לקרוא.
פוסט מעניין מאוד לקריאה בבלוג "דעת מיעוט" של אורי כץ, שמדבר בפני עצמו ושמסביר מדוע ההרגשה האינטואטיבית של כולם היום היא שתואר ראשון הוא לא יותר משווה ערך לתעודת בגרות (#).
מהו מקצוע X שקרכלשהוא?... שאלה מעולה שעליה יש לי כמה וכמה תשובות.
בשבילי הפוסט הזה מדבר בדיוק על דור ה- Y (מושג מתחום הסוציולוגיה שאנשים פה בפורום נהנים לדרוך עליו כמביני עניין מטעם עצמם) ועל אינפלציית התארים המפלצתית בארצנו הקטנטונת והמשכילה מאוד בדור זה.
50% בוגרי תארים ראשונים.
אחזור שוב על המספר הזה - 50% בוגרי תארים ראשונים.
מאוד הגיוני, לא?... בכלל לא סוג של "בועת" השכלה.
מסתבר שהמאמר של אורי מסביר בצורה מעניינת, גם אם על קצה הלשון, מדוע תואר ראשון הוא מוצר צריכה (את התמונה על תואר כמוצר צריכה משלים המאמר של דור ה- Y). לא "סוג" של מוצר צריכה, אלא ממש מוצר צריכה על המדף, סוג של קורנפלקס להמונים אניני הטעם (שמתחוור שהם אינם אניני טעם היות וכולם קונים את הקורנפלקס הזה). מגמה שאני אישית לא זיהיתי, אבל שדיגדגה לי על קצה הנוירון, כך שפעם ראשונה שאני נתקל בהגדרה הזו של "מוצר צריכה" למושג ל"לעשות תואר", משהו שמיישב לי כל כך הרבה סתירות.
מוזר לי מאוד שלא לפגוש סטטיסטית, אם נתעלם מהטיות המדגם העצמיות שלי, כ- 50% של אנשים "משכילים" בכל מקום שבו אלך. ייתכן שהם כולם מתרכזים להם במרכז הארץ ולא בפריפריות, רק שהייתי גם וגם, ככה שאני מכוסה. יכול להיות שאני עצמי הייתי רק בבתי בושת כך שהמדגם שלי שווה לאיזור החלציים.
אני לא רואה צורך להסביר את המאמר, רק להדגיש חלק מהכתוב:
"בעלי היכולות הגבוהות, שבעבר יכלו להסתפק בתואר ראשון כדי לאותת על יכולותיהם, יאלצו לעשות תארים שניים ושלישיים עכשיו. למעשה, תחת התאוריה של השכלה גבוהה כסיגנל, כל מי שלומד יוצר "השפעה חיצונית" שלילית על החברה, מכיוון שהוא מאלץ את מתחריו על המשרה הנחשקת לרכוש בעצמם השכלה כדי לשפר את מיקומם בתחרות."

לקריאה נוספת, וחשובה לטעמי, כזו שמשלימה חלק מהתמונה, אני מפנה גם לאתר "אנשים", לפרק 14 - תואר בכל מחיר הדור הכי "משכיל" (הגרשיים במקור). הסעיף הרלוונטי להשכלה הגבוהה בפרק הוא "כולם רוצים תואר".
כן, זה מדבר על דור ה- Y. אם זה עושה בחילה למישהו, מחלקים TUMS חינם אם יש לך שב"ן של כללית מופלץ.

(#) כמעט שאוטומאטית מסייג החוצה בארצנו המשכילה את לימודי התוכנה, מדעי המחשב וכל שאר דהיי-טקין. מי שפה בפורום מרגיש את זה בחשבון הבנק שלו D:...
אני מרגיש צורך לכתוב שעיני לא צרה חלילה על חשבון הבנק של אף אחד (גובה המשכורות אליי בפרטי בבקשה). זה לא מעניין אותי וזה לא מירמור "קלאסי" בו עיני צרה על אותו האחד שיש לו יותר, אלא שלכולם יהיה יותר (למרות שזה אולי כלל לא יישים).
אני מעלה את הנושא לדיון רק מתוך ניסיון להבין את השבר "ההשכלתי" הזה, את חוסר ההתאמה הזה (אמנם לא מתאם שלילי, אבל בהחלט לא חיובי). דבר שבוער בי מהרבה כיוונים, בגלל לא מעט סיבות שלא יצאו להשתזף בשמש בפורום. ולא, לא כולן הן בתור אדם שלמד ביולוגיה (שידוע כמקצוע לא רווחי בעליל).
חלק מההסבר האישי שלי לאותו סייג החוצה למקצועות דהיי-טקין, לעניות דעתי האישית בלבד, מלבד הטכנולוגיה שכובשת כרגע כל פיסת שפיות ומטמטמת את המין האנושי (הופה... הפלתי את עצמי!), היא ההשקעה של הממשל בתחום ספציפי זה באופן מיוחד וייחודי למשך כמעט 3 וחצי עשורים בשלל מקרים ודרכים (אחת מהן לדוגמא - הטבות מס), תוך כמובן הפרת שיווי המשקל אל מול השקעה בתחומים אחרים חשובים לא פחות - השכלה טכנולוגית למשל, תעשייה וכו'. זו דוגמא לסיבה אחת ששלפתי מהראש, לא לקפוץ עליי.
אי אפשר לחלק את העוגה ליותר ממה שהיא (אם בצדק או שלאו זה לא ברור לי, גרמניה למשל היא מדינה מצליחה מאוד שנשענת מסורתית על תעשיות כבדות, אבל זה לא הוגן להשוות אותה אלינו, לכל אחד הפתרונים שלו).

זהו פחות או יותר (קריאה מהנה?)...
 
מגמה שאני אישית לא זיהיתי, אבל שדיגדגה לי על קצה הנוירון, כך שפעם ראשונה שאני נתקל בהגדרה הזו של "מוצר צריכה" למושג ל"לעשות תואר", משהו שמיישב לי כל כך הרבה סתירות.
באמת?!!! פעם ראשונה שאתה נתקל?!!
הנה , כאן יש איזה פוסט מבלוג שאולי אתה מכיר:

http://www.hasolidit.com/המקפצה-שלך-לאזרחות-2-0
חפש את -->
1. דלגו על האוניברסיטה
העניין האובססיבי בלימודים אקדמיים נובע בעיקר מהשיווק האגרסיבי של התעשייה המקומית,
 
קראתי את המאמר של אורי כץ ואת כל הניתוחים של חברי לגיל, עוז אלמוג, על דור ה-Y- ואני חושבת שהבעיה קצת אחרת.
לדעתי, רוב הלימודים המייצרים תארים כיום (כולל בתקופתי), אינם שייכים באמת לעולם האקדמיה אלא לעולם למידת מקצוע. אם רוצים לעשות דיאטה באקדמיה,
כדאי להקים בתי ספר יעודיים לראיית חשבון, הנדסה וטכנולוגיה (נמוכה וגבוהה) ולמתג אותם כדי שיהיו נחשקים בהקשר הכלכלי ולא ההשכלתי.
מצחיק ומעציב אותי אלה שמזלזלים ב"מדעי הדשא" ולא מבינים ששם נמצאת ההשכלה האמיתית (כמובן, לא במתכונת הנוכחית ולא עם חומר הגלם האנושי הנוכחי), והזלזול נובע רק מהמשוואה של כמה אפשר להתפרנס מזה אחר-כך. מתי נוצרה הזיקה בין השכלה לאמידות? ולמה?
 
לא מסכים.

בימי הביניים, 90% מהעם בצרפת לא ידע קרוא וכתוב, היום כולם יודעים.
כששהורים שלנו (או הסבים, תלוי בגיל) היו ילדים, לימודי תיכון ותעודת בגרות היו אופציה למתקדמים בלבד, היום זה חובה.
גם לדברים אלו תקרא "עודף השכלה"?

ככל שתוחלת החיים עולה, אני חושב שהכשרה נוספת היא לא עומס על המערכת אלא יתרון . נכון שנקודתית יכולים להיות עודף עו"ד או עודף רו"ח, אבל ככה זה בשוק, הוא מגלה בעצמו הכמות הנדרשת.

אם תוחלת החיים היתה יורדת, הייתי אומר משהו אחר, אבל בהינתן שהיא עולה, אני חושב שטוב שאנשים לומדים. יהיה להם הרבה זמן לעבוד, שילמדו קצת קודם (או תוך כדי).
 
אני מסכים עם מרבית הסוגיות בכתבה של אורי כץ. עם זאת, לדעתי תוך 20 שנים האקדמיה כמוסד המקנה איתות לסטודנט על יכולותיו תאבד מנחיצותה, ועל כן חלק גדול מקרנה של האקדמיה ירד.
כבר היום עם אתרים כמו קורסרה האוניברסיטה הממוסדת משתנה לטעמי.
 
לדעתי כל העניין נובע מתחרות הולכת וגוברת על משרות. אם היה עודף ביקוש לעובדים היה אפשר להשתכר יפה גם עם לימודים עד כיתה ח. כיון שאי אפשר, אנשים עושים מה שהם יכולים כדי להתחרות באחרים. האם יש דרכים טובות יותר להתחרות מאשר לימודים אקדמיים? תלוי במקצוע, בחלקם כן ובחלקם לא. יש בהחלט לימודים אקדמיים שהם מוצר צריכה ולא השקעה, אלו סוגי הלימודים שלא משפרים בכלום את יכולת ההשתכרות או (משהו שהרבה פעמים מתעלמים ממנו) את היכולת לעבוד בעבודה נוחה יותר באותו שכר. אבל היום בהרבה מקומות גם לתפקידים אדמיניסטרטיביים דורשים תואר ראשון. אפשר לטעון שהדרישה לא מוצדקת אבל זה מה שקורה בשוק של מעסיקים.

אגב אם מסתכלים על הגרף שהוא מביא, של שיעור האנשים שהעבודה שלהם היא מתחת לרמת ההשכלה שלהם, אפשר לשים לב שלמרות שמספר גבוה הוא כביכול דבר רע, המדינות שבהם המספרים נמוכים הם מדינות שממש לא היינו רוצים להדמות אליהן מבחינת מצבן הכלכלי, כמו תורכיה יוון ואיטליה. קשה לדעת מה הסיבה ומה המסובב, אבל גם לא הייתי ממהרת לטעון שמספר נמוך מעיד על משהו טוב באותה מדינה.
 
@ביולוג ירושלמי
בהינתן סבסוד מלא של מדינה זרה (גרמניה) של תואר ראשון, האם עדיין היית ממליץ לאדם צעיר להימנע מלעשות תואר ולעבוד בתקווה שם?
האם ההסתייגויות של הסולידית תקפה אך ורק לישראל עקב המצב הנוכחי, או שהיא כוללת גם את הבחירה ללמוד בחו"ל?

וכתוב, היום כולם יודעים.
כששהורים שלנו (או הסבים, תלוי בגיל) היו ילדים, לימודי תיכון ותעודת בגרות היו אופציה למתקדמים בלבד, היום זה חובה.
גם לדברים אלו תקרא "עודף השכלה"?
העניין אינו כמה השכלה אנשים צריכים להחזיק, אלא על אילו ועד כמה צרכים הם עונים בעזרת ההשכלה.
אף אדם עם שכל לא יתווכח שכאשר כל הפריטים במדינה יודעים קרוא וכתוב, אין הדבר מועיל רק להם, אלא גם לזולת. בין אם זו בקהילה הקרובה או בסדר הרחב.

עם זאת, אין משמע הדבר ש*כל* השכלה עונה על צרכים. למשל: אין לאף אדם צורך שהמזכירה או הפקיד או מוכר בענף כלשהו, יחזיק בהשכלה גבוהה. אין הדבר מועיל לאדם ולא לזולת.

ורק להזכיר שלמי שאוהב את נסים טאלב, שהוא כבר שנים צועק שהשכלה אקדמית רחבה, לא רק שאינה מקדמת צמיחה, אלא שגם פוגעת בה.
 
אין לאף אדם צורך שהמזכירה או הפקיד או מוכר בענף כלשהו, יחזיק בהשכלה גבוהה. אין הדבר מועיל לאדם ולא לזולת.
אתה אומר את זה מאד בנחרצות אבל לא ברור לי שזה נכון. למשל, ניתן לטעון שמי שלמד תואר ראשון נחשף ליותר תחומי דעת, שיפר את יכולת הבנת הנקרא שלו, שיפר את המשמעת העצמית שלו, שיפר את היכולת שלו להתמודד עם משימות מורכבות, ואפילו שיפר את היכולת שלו להתמודד עם מערכות בירוקרטיות. אפשר גם לטעון שזה לא המצב. אבל אני לא חושבת שאפשר להכריע בין שתי הדעות כל כך בקלות.
 
אין לאף אדם צורך שהמזכירה או הפקיד או מוכר בענף כלשהו, יחזיק בהשכלה גבוהה. אין הדבר מועיל לאדם ולא לזולת.

אדם הוא לא רובוט - ערכו של אדם בקהילה לא חד מימדי, ולא מתמצה בהיותו מזכירה, נהג, או פועל חקלאי.
לאדם הממוצע יש עוד תפקיד לא פחות חשוב בקהילה - הורה - האם הורה משכיל עדיף על הורה פחות משכיל? לדעתי התשובה ברורה.

רוב האנשים שאני מכיר מהדור הקודם שהיו לא משכילים, אך התפרנסו יפה מעבודת כפיים (מסגר\קבלן וכו'), מעודדים הילדים שלהם ללמוד . ראה מה קורה במגזר הערבי ישראלי עם הילדים של הרצפים והטייחים מהדור הקודם.
בניגוד לתאורטיקנים שלומדים באקדמיה ומעודם לא ליכלכו ידיהם בעבודת כפיים , אך טוענים שאחרים לא צריכים ללמוד, הטייחים של פעם כנראה באמת יודעים משהו על עבודת כפיים. למשל, שהיא מסוכנת, מייגעת, קשה להמשיך מעבר לגיל 50, תנאים פיזים קשים.

תואר פותח דלתות, בין אם זה במגזר הציבורי, או גם במגזר הפרטי לעוד אפשרויות, גם אם זה לא אופטימלי למשק שבזבזת 3 שנים בלימודים. תמיד אפשר לחזור לעבוד בתור מסגר או טייח אם באמת רוצים את זה.

מה שלא מקובל עלי זה שאנשים ידרשו שה"מדינה" תסדר להם עבודה בתחום שלמדו, רק כי למדו את זה. אם אין עבודה אז שילכו לעבוד כמסגרים.
 
אתה אומר את זה מאד בנחרצות אבל לא ברור לי שזה נכון. למשל, ניתן לטעון שמי שלמד תואר ראשון נחשף ליותר תחומי דעת, שיפר את יכולת הבנת הנקרא שלו, שיפר את המשמעת העצמית שלו, שיפר את היכולת שלו להתמודד עם משימות מורכבות, ואפילו שיפר את היכולת שלו להתמודד עם מערכות בירוקרטיות. אפשר גם לטעון שזה לא המצב. אבל אני לא חושבת שאפשר להכריע בין שתי הדעות כל כך בקלות.
מסכים. ובנוסף, המחשבה שככלל השכלה לא תורמת להתפתחות אישית, מקוממת. ידע וחשיפה לדעות, רעיונות וגישות תרמים מאד לכל אדם. אפשר גם לבד כמובן אבל זה לא שולל את תרומת הלימודים הגבוהים.
 
נערך לאחרונה ב:
@מרק עוגיות
יש צדק בדברייך.
זה באמת לא שחור-לבן.
עם זאת, זה לא שולל שכאשר אדם משקיע זמן וכסף רב ברכישת השכלה שאינה תואמת את מקצועו, העלות גדולה יותר מהתועלת.

כמו ש @איש(3718) כתב, התועלת לא מתבטאת באופן כלכלי בלבד, אך זה הוא לדעתי כבר נושא לדיון אחר.
 
כשדוקטור לכלכלה מספר לי שלא צריך ללמוד......

שיסתכל על מדינות מובילות ב oecd ,ובמערב אירופה...
 
אנחנו חיים בתקופה מאוד מיוחדת בהסטוריה האנושית מבחינת מהירות השינויים וההתקדמות האנושית. אין מה להשוות בין הידע והטכנולוגיה הזמינים היום לבין המצב בתחילת המאה ה-20. ההתקדמות של הפיזיקה במחצית הראשונה של המאה ה-20, שגררה את התפתחות המחשבים שבתורה משפיעה על כל תחומי החיים שלנו ב-50 השנים האחרונות הן בלתי נתפסות.

ובכונה הדגשתי את המילים בלתי נתפסות. כי חלק שולי מאוכלוסית העולם באמת מצליח להבין, שלא לומר לתרום להתפתחות הזאת. וכאן חשובה מאוד ההשכלה כי היא מקטינה את הפערים בין ההבנה של "העולם החדש", לבין חוסר ההבנה. החלק באוכלוסיה שמבין מה קורה יכול להשתתף בקידום באנושות. לעומתו החלק שלא מבין, לא רק שאינו תורם, אלא אף מכביד ומעכב את ההתקדמות האנושית. לכן אני מעדיף לחיות בחברה כמה שיותר משכילה, ללא קשר לכושר ההשתכרות של היחיד שנובע מהשכלתו. לפחות שלא יפריע.

לגבי הנתון של 50% אקדמאים, קשה לי להאמין. הייתי רוצה לראות מאיפה הוא נשאב, והתפלגות למקצועות.
 
באמת?!!! פעם ראשונה שאתה נתקל?!!
הנה , כאן יש איזה פוסט מבלוג שאולי אתה מכיר:

http://www.hasolidit.com/המקפצה-שלך-לאזרחות-2-0
חפש את -->
1. דלגו על האוניברסיטה
העניין האובססיבי בלימודים אקדמיים נובע בעיקר מהשיווק האגרסיבי של התעשייה המקומית,
קראתי...
"לך תהיה מסגר, תפרוש בגיל 30, ותחייה כנזיר"
מאוד ריאלי.
 
האם הורה משכיל עדיף על הורה פחות משכיל?
אם אדם בא לעשות תואר כמוצר צריכה ולא מתאוות ידע כנה (אותה אפשר לספק בחינם היום שלכל אחד יש גישה מהסמארטפון לספריות שבספריה של אלכסנדריה היו מקנאים בהן) לא ברור לי באמת כמה הוא יהיה יותר "משכיל".

קראתי...
"לך תהיה מסגר, תפרוש בגיל 30, ותחייה כנזיר"
מאוד ריאלי.

למה מסגר?(Not that there is anything wrong with that)
אם בא לי להיות QA נאמר או מתכנת אפליקציה שבא לו להתפרנס יפה(וזה מצריך קורס של חצי שנה/שנה ) וללמוד מה בא(מדעי הרוח) לי בזמני הפרטי? למה לי לשרוף כמה שנים באקדמיה?
אני מעדיף שיהיה סעיף שמאפשר לי לקחת את הכספים שהממשלה נותנת למוסדות הללו לכיסי ואני אחליט עלי.(**)


תואר פותח דלתות, בין אם זה במגזר הציבורי, או גם במגזר הפרטי לעוד אפשרויות, גם אם זה לא אופטימלי למשק שבזבזת 3 שנים בלימודים. תמיד אפשר לחזור לעבוד בתור מסגר או טייח אם באמת רוצים את זה.

מה אכפת למגזר הפרטי? הוא פרי-ריידר(*) במקרה הזה ומקבל מסננת כוח אדם בחינם.

גם אם זה לא אופטימלי למשק שבזבזת 3 שנים בלימודים.

במרבית המקרים במצב שהממשלה כבר מחלקת כסף הכי אופטימלי מבחינת המשק הוא שהיא תשים את הכסף בידי המעמד הבינוני והוא יחליט עליו.

(*) אני לא מדבר פה על ידע שהוא שימושי לעבודה כמובן אלא על תואר שאינו רלוונטי לעבודה
(**) כמו בניהול של ה- IRA. רוצים פשרה?- אז שברירת המחדל תהיה לימודים אבל מי שחותם על כמה טפסים
ומתחייב שהוא לוקח אחריות על עצמו מקבל ת'כסף לכיס
 
נערך לאחרונה ב:
קראתי...
"לך תהיה מסגר, תפרוש בגיל 30, ותחייה כנזיר"
מאוד ריאלי.

למה מסגר?(Not that there is anything wrong with that)
אם בא לי להיות QA נאמר או מתכנת אפליקציה שבא לו להתפרנס יפה(וזה מצריך קורס של חצי שנה/שנה ) וללמוד מה בא(מדעי הרוח) לי בזמני הפרטי? למה לי לשרוף כמה שנים באקדמיה?
אני מעדיף שיהיה סעיף שמאפשר לי לקחת את הכספים שהממשלה נותנת למוסדות הללו לכיסי ואני אחליט עלי.(**)

@אורי ג. ,אשמח לשמוע אם יש לך משהו ענייני לומר\לענות על תשובתי להערתו של בנג'ימין מלבד נתינת הלייק.
זכור לי שאתה קשור לתנועה הליברלית או משהו.... וזה ...
 
אם אדם בא לעשות תואר כמוצר צריכה ולא מתאוות ידע כנה

אם מי שבא למוסד לימודים אכן לומד את התחום, ומרחיב את השכלתו, אז מה זה משנה אם עשה זאת מתאוות ידע, או תאוות כסף, או סתם להרשים בחורות?
(אני לא מדבר על קניית תואר מאוניברסיטה בלטביה, שזה נושא אחר בעיני).

אני מעדיף שיהיה סעיף שמאפשר לי לקחת את הכספים שהממשלה נותנת למוסדות הללו לכיסי ואני אחליט עלי.

ואני הייתי רוצה שיתעדפו השקעה בבורסה על פני השקעה בדירות, ונסיעה בתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, ובכלל, לא הייתי רוצה לשלם ביטוח לאומי (שהוא מס הכנסה ב').
בהינתן הפגמים לעיל, בעיני ההעדפה של השכלה גבוהה היא מהעוולות הקטנות יותר במערכת הכלכלית הלא מושלמת שלנו, כי בניגוד לתעדוף רכבים פרטיים והשקעה בדירות, ההשקעה בהשכלה גבוהה היא בעלת השפעה סביבתית חיובית שקשה לכמת אותה, אך לדעתי היא קיימת.

אגב, אני תוהה אם מישהו מחסידי אי ההשכלה פה בחר כמסלול קריירה להיות מסגר\נגר\רצף\חשמלאי\שרברב? או שאתם ממליצים רק לאחרים לעשות את זה?
 
בעיני ההעדפה של השכלה גבוהה היא מהעוולות הקטנות יותר במערכת הכלכלית הלא מושלמת שלנו,
מסכים.
השקעה בהשכלה גבוהה היא בעלת השפעה סביבתית חיובית שקשה לכמת אותה, אך לדעתי היא קיימת.
מסכים שקשה לכמת.

ואני הייתי רוצה שיתעדפו השקעה בבורסה על פני השקעה בדירות, ונסיעה בתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, ובכלל, לא הייתי רוצה לשלם ביטוח לאומי (שהוא מס הכנסה ב').
שים לב שאמרתי :
(**) כמו בניהול של ה- IRA. רוצים פשרה?- אז שברירת המחדל תהיה לימודים אבל מי שחותם על כמה טפסים ומתחייב שהוא לוקח אחריות על עצמו מקבל ת'כסף לכיס
הטענה שלך לעיל יכלה להיטען באותה מידה כנגד הניהול המבורך של IRA ( אני מניח שאתה מהמברכים שלו).
כמו שהגענו למצב של חוסר יעילות ברגולציה של ניהול התיקים ואיפשרו ניהול עצמאי ... גם בשוק ההשכלה הגענו למצב לא יעיל בעליל
שהכסף או התועלת של הסבסוד הממשלתי לא מגיעה לידי הציבור עצמו אלא לעשרות מכללות(כפי שפירט(ופירט ופירט..) אורי כץ).


גב, אני תוהה אם מישהו מחסידי אי ההשכלה פה בחר כמסלול קריירה להיות מסגר\נגר\רצף\חשמלאי\שרברב? או שאתם ממליצים רק לאחרים לעשות את זה?
על זה כתבתי : קורס של חצי שנה/שנה
למה מסגר?(Not that there is anything wrong with that)
אם בא לי להיות QA נאמר או מתכנת אפליקציה שבא לו להתפרנס יפה(וזה מצריך קורס של חצי שנה/שנה ) וללמוד מה בא(מדעי הרוח) לי בזמני הפרטי? למה לי לשרוף כמה שנים באקדמיה?
אני מעדיף שיהיה סעיף שמאפשר לי לקחת את הכספים שהממשלה נותנת למוסדות הללו לכיסי ואני אחליט עלי.(**)

מכיר כמה אנשים שעשו קורסים כאלו בכמה שנים האחרונות ובלי שעשו תואר ראשון ועובדים בהייטק עם שכר נאה , מזגן וכרטיס תן ביס.
 
נערך לאחרונה ב:
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
Sinister ההשכלה הגבוהה בארץ ישראל התפתחות אישית 106
McMurphy האם לשמור על ביטוח החיים, למרות העלות הגבוהה, בשביל לשמור על אפשרות לקחת משכנתא? צרכנות פיננסית 5
ר תיק השקעות, צריכה עזרה שוק ההון 15
א יש פה וועדי בתים? קיבלתי עם חשבון המים "צריכה משותפת-חריגה" אוף טופיק 6
O אחוז החזר הלוואות (מינוף, לא צריכה) מסך ההכנסות שוק ההון 4
L אני צריכה לשלוח סריקה דרכון שלי למישהו איך אני מוודא שהוא לא ישתמש איתה אחר כך? אוף טופיק 7
N המלצות על רכישת מוצרי צריכה בסיסיים באמזון מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 93
Myrath עלות סל צריכה חודשי - בסיסי מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 19
C לכמה תשלומים אתם מחלקים מוצרי צריכה? צרכנות פיננסית 27
Osterreicher בית, צריכה או השקעה? נדל"ן 19
פשפש יש לי כסף במיטב דש. אני צריכה לדאוג? שוק ההון 7
L צריכה תמיכה מנטלית וגם פונקציונלית... יומני מסע אישיים 47
תפוזינה מה בדיוק אני צריכה? צרכנות פיננסית 28

נושאים דומים

Back
למעלה