האם תזמון שוק הוא תמיד מילה גסה?

[hp1]

אני מאוד מתחבר לנושאים ולדעות שעולות בפורום ובפרט: השקעה פסיבית בתעודות סל, פיזור רחב ומינימום עמלות. כמו כן, אני מאמין בהחזקת אחוז גבוה של מניות ולאורך זמן (יש לי תעודות סל שהולכות איתי למעלה מ-7 שנים).

עם זאת לאחרונה עלו בי "הרהורי כפירה": לאחר 6-7 שנים של שוק שורי, הסבירות לירידות בתקופה הקרובה עולה (לדעתי). האם בתקופה כזו, משקיע מנייתי ממשיך בשגרת ההשקעות הרגילה (כלומר אלוקציית הנכסים הרגילה שלכם)?

לדוגמא: הייתה לי קרן השתלמות מנייתית, והעברתי את הכספים לקרן השתלמות IRA, כך שכל הכסף התקבל במזומן בקרן ההשתלמות החדשה. המטרה שלי שקרן זו תהיה 100% מנייתית (IWDA,EIMI, תל אביב 100). מצד שני, אם אני מאמין שיש סבירות גבוהה לירידות חדות בתקופה הקרובה, למה לא להשקיע כרגע רק 20% (לדוגמא) בתעודות סל מנייתיות ואת היתר לשמור במזומן לפחות מספר חודשים?

דוגמא נוספת: כרגע קרן הפנסיה שלי היא במסלול רגיל, ואני מעוניין להעביר אותה למסלול מנייתי. עם זאת, בגלל החשש מירידות קרובות, אני דוחה את ההחלטה לשנה הבאה.

שתי דוגמאות אלה, הן דוגמאות לסוג של תזמון שוק (גם אם לא יום-יומי), ושאלתי היא האם גם אתם נתקלים בהתלבטויות אלה. השאלה היא לא האם אתם חושבים שתהיינה ירידות בתקופה הקרובה, אלא האם אתם לעולם לא חושבים על מצב השוק (לא מייחסים חשיבות למצבי קיצון) ופועלים בהתאם.

(אני פונה בעיקר למשקיעים המנייתיים האגרסיביים, ופחות למשקיעיי הארי בראון שם אלוקציית הנכסים היא חצי אוטומטית).

 

[Yevgeny]

בכל מה שקשור לאפיקים מנייתיים, התכנון/הקצאה שלי מראש כוללים את ההנחה שהמניות יכולות לקרוס מחר ב-50% ויקח להן עשור להתאושש - ואני נערך בהתאם.
לגבי תזמון - למשל העובדה שכרגע התשואה חסרת-הסיכון בעולם נמוכה מאוד, התמחור של חלק ממדדי המניות נחשב גבוה יחסית לממוצע ההיסטורי, וכו׳ - זה פחות משפיע ישירות על הקצאת התיק, אלא בעיקר משמש אותי ל״תיאום ציפיות״ מבחינת התשואה שאני צופה לקבל בתקופה הקרובה. כלומר בתוכניות שאני עושה אני יוצא מנקודת הנחה שהתשואה הכוללת בעשור הקרוב (בכל האפיקים) תהיה כנראה מתחת לממוצע ההיסטורי ארוך הטווח.

אבל גזירה מזה של דרכי פעולה לטווח הקצר (שנים בודדות) היא בעייתית. משפט המפתח פה הוא - "The markets can remain irrational longer than you can remain solvent״. כלומר, גם אם נניח שכל ההערכות הללו על תמחור יתר של מניות הן נכונות, אין לי שום דבר סבירה להעריך אם משהו מזה יבוא לידי ביטוי עוד שנה, חמש שנים או יותר.

 

[Lyman Zerga]

רק תזכורת קלה לגבי תזמוני שוק

 

[adamshalev]

ואת היתר לשמור במזומן לפחות מספר חודשים?

זרמתי איתך עד המשפט הנ"ל.
אנשים שוברים את הראש איך לתזמן את השוק ברזולוציה של מספר שנים, ואתה מדבר על חודשים

יש משהו שיסלחו לך עליו וזה dollar cost averaging.
כיוון שהכסף שלך ב-IRA הוא מזומן, אתה בעצם מתחיל דף חדש במובן מסויים. במקרים שבהם הפחד הפסיכולוגי מלהכנס ממש לפני הנפילה הוא גדול מדי - dollar cost averaging זה פתרון טוב כי לפחות הוא דוחף את המשקיע להכניס כסף לשוק מאשר לשבת על הגדר.
אם אתה בוחר בדרך זו אז תהיה הוגן. תגדיר טווח זמן שבו אתה רוצה לפזר את הכסף ותשקיע אותו באינטרוולים קבועים במשך הפרק זמן הזה.

 

[HHH]

@hp1, אני חותם על כל מילה בהודעה שלך (כולל ה-ira ומסלול הפנסיה). גם אני למדתי שעדיף לקנות קרנות איריות צוברות, להיות 100% מנייתי בפיזור גדול וכל שאר התובנות של החברים לפורום, אבל אני פשוט לא מצליח להתחיל לקנות, ביחוד כי ברור לי שאחרי שאני אקנה קרן כזו אסור לי בשום אופן למכור אותה, בפרט כשהסבירות לירידה ניכרת בשוק העולמי גבוהה משהייתה לפני מספר שנים, אם לומדים משהו מהמשברים האחרונים. הפתרון הזמני והצולע שלי זה לרכוש דולרים בחשבון בבנק מזרחי, אני יודע שזה קצת עלוב אבל לפחות אני מרגיש שהתקדמתי לאנשהו...

 

[ETL]

בהקשר הזה אני רק יכול לצטט את @daat99
"Time in the market is more important than timing the market"

ובנימה יותר עניינית, בוודאי שגם אני חושש מקריסה, אבל אז אני בעצם מזכיר לעצמי שיש לי עוד כל כך הרבה שנות חיסכון כך שקריסה עכשיו או בשנים הקרובות תהיה יותר ברכה מקללה (הזדמנות לקנות בזול), כמו כן התאמתי את רמת החשיפה שלי למניות כך שאוכל לעמוד בתוכנית שלי גם אם קריסה כזאת בו תבוא. ודבר נוסף שעשיתי זה להיכנס ברמת חשיפה לסיכון נמוכה מהרמה שאני שאליה אני שואף, ועכשיו אני נותן לשוק לעשות את שלו (כלומר להגדיל באופן טבעי את שווי התיק עד שיגיע לרמת הסיכון המיועדת) ובנתיים לומד וצובר נסיון ובטחון.

דרך אגב, אני כבר התחלתי להתכונן לקריסה.

 

[hp1]

תודה על התגובות. רק לשם הבהרה:
- אני עדיין מאמין במסלול המנייתי. כלומר, אם אנקוט היום (כשאני מאמין שאנו ברמות מחירים גבוהות) באסטרטגיה של 80% מניות, בטווח ארוך המסלול הנ"ל ינצח אסטרטגיה של 25% מניות. עם זאת ברמת המחירים הנוכחית, לדעתי יש סבירות לא נמוכה ש- dollar cost averaging (בדומה למה ש @adamshalev הציע) בטווח של השנה-שנתיים הקרובות יותר משתלם מלדבוק בקו השקעה הפסיבי אך אגרסיבי הרגיל. כמובן שאני מסכים עם @Yevgeny שיתכן שהנפילה לא תתרחש בשנה-שנתיים הקרובות
- אני מסוגל להשקיע היום את ה-IRA ב-100% מניות, ולהתמודד עם ההפסד (אני לא זקוק לכסף בקרוב). אבל למה לי לעשות את זה לעצמי?
ולכן, הכוונה שלי הייתה לרכוש כל חצי שנה כ-20% משווי ה-IRA המקורי (20% כבר רכשתי בחודש שעבר), עד שאגיע ל-60% מניות ואז לחכות לנפילה (אם לא תגיע עד אז) כדי להיכנס חזק יותר\ לעשות "חושבים" מחדש.
בינתיים אני מחכה לקריסה ע"מ שאוכל להמשיך להשקיע ולישון בשקט בלילה

כמו כן, תודה ל @ETL על ההפנייה לפוסט הרלוונטי, שלא שמתי לב אליו לפני כן...

 

[Edward]

מצד שני, אם אני מאמין שיש סבירות גבוהה לירידות חדות בתקופה הקרובה, למה לא להשקיע כרגע רק 20% (לדוגמא) בתעודות סל מנייתיות ואת היתר לשמור במזומן לפחות מספר חודשים?

כי בגדול יכול להיות שהשוק בכלל לא יירד משמעותית במשך כמה שנים אלא יעלה בהדרגה בכמה עשרות אחוזים במצטבר, ואז יירד ב-15%, ואז הפסדת די הרבה בסך הכל. מכיון שהחברות במדד בגדול צומחות ומרוויחות הזמן עובד לטובתך.

תיאורטית תזמון שוק נשמע אחלה כהוא עובד, אבל אני מכיר אף אחד שהצליח בזה באופן עקבי.

 

[פשוט]

כי בגדול יכול להיות שהשוק בכלל לא יירד משמעותית במשך כמה שנים אלא יעלה בהדרגה בכמה עשרות אחוזים במצטבר, ואז יירד ב-15%, ואז הפסדת די הרבה בסך הכל. מכיון שהחברות במדד בגדול צומחות ומרוויחות הזמן עובד לטובתך.

תיאורטית תזמון שוק נשמע אחלה כהוא עובד, אבל אני מכיר אף אחד שהצליח בזה באופן עקבי.

מחשבות בנושא:
אם יש לך סכום התחלתי גדול יחסית יכול להיות שאתה לא צריך לתזמן באופן עקבי אלא רק פעם אחת.
מצד שני יכול להיות שיקרה המקרה הראשון שתיארת ואז גם התזמון האחד הזה בעייתי מאד.
מצד שלישי הנחמה שתשאר לך היא שלא היית חשוף לסיכון בתקופה הזו שאתה לא יודע אם היית עומד בו פסיכולוגית.
פתרון אפשרי שיכול להיות בסופו של דבר לא יעיל מבחינה תשואה אבל אולי יעיל פסיכולוגית:
אסטרטגיה של שמירה על אחוז מנייתי התחלתי קבוע שהוא קטן יותר מהאחוז שאתה שואף אליו. כל עוד השוק עולה לשמור על האחוז הזה.
כאשר יש תיקון של x אחוזים (כש-x צריך להיות מוגדר מראש לדוגמא 10%) לא רק לקנות כדי לשמור על האחוז המקורי אלא גם להגדיל את האחוז.

 

[Edward]

לדעתי פתרון טוב יותר הוא לעבור ממזומן 100% להשקעות 100% לאורך 3 שנים בהדרגה.

 

[Ron1]

לא מתיימר לייעץ, ואני במצב דומה לשלך... מכל השיטות, השיטה הזו תפסה אצלי יותר מכל השיטות .

בן גרהאם ממליץ, למשקיע הממוצע, לעולם לא להחזיק יותר מ75 אחוז במניות או באגח, זאת אומרת:
גם בשוק שורי גבוה להחזיק לפחות 25% במניות.
וגם לאחרי נפילה או כשהשוק זול, לא להחזיק יותר מ75% במניות.

את האלוקציה הוא משאיר למשקיע, מתי לעלות ל75% מניות ומתי לרדת ל25% , תלוי בתפיסה שלך את השוק.

כך שגם אם השוק במצב של היום, גבוה מאד, ואתה רק 25% "בפנים" לא תתפתה לנסות להכנס חזרה לרכב על הגל, כי אתה עדיין מרוויח משהו, מצד שני אם הוא נופל, ואתה 25% בפנים הנזק יהיה נמוך יחסית.

 

[קפבלנקה]

כשמדובר בכסף שלי אני משתדל להמנע מטעויות בסיסיות וטיפוסיות ולא מתיימר להסתכן ולנסות להצליח היכן שחכמים ומנוסים ממני נכשלו.
אתה מניח פה מספר הנחות מפוקפקות ולא ודאיות, למשל:
1. מחירי המניות מנופחים.
2. מחירי המניות ירדו מרמתם הנוכחית לפני שתכנס אל השוק באלוקציה שאתה חפץ בה.
3. אני (כלומר, אתה) אדע להכניס את הכסף בזמן הנכון כשזה יקרה. וכיו"ב.
אם אתה צודק בהכל, אחלה. אם לא - אתה עלול להפסיד הרבה מאוד כסף ביושבך על הגדר.

 

[CarpeDiem]

לדעתי כולם מתמזנים פה את השוק כי הם יושבים על הר של אג״חים ממשלתיים בחלק ה״סולידי״ של התיק.
מה יקרה במצב שבו ישראל תקלע למשבר/חרם/מלחמה והערך של השקל יצנח?

 

[קפבלנקה]

בכל אסטרטגיית השקעה שתבחר אתה נוקט עמדה לגבי העתיד. אתה תמיד מניח הנחות סמויות ואין מנוס מזה. גם אני יכול להציץ בתיק ההשקעות שלך ולשאול מה יקרה אם x y z. אז מה. מי שבוחר באלוקציה ורץ איתה לכל אורך הדרך בלי שינוים משמעותיים (שאינם ברמת ההתייעלות נטו באותו אופי תיק), נחשב כמי שאינו מנסה לתזמן את השוק, ולהפך.
לגבי האג"חים הממשלתיים, כיום כפי שכתב אדוארד באיזשהו פוסט, הן כנראה לכל היותר מכשיר חסכון, האלטרנטיבה להן היא נניח מזומן, בוודאי שלא מניות. אם תחזיק מזומן 10 שנים ואני אחזיק קרן מחקה אג"ח ממשלתי מח"מ 5 באותו זמן, יתכן גם שבתום עשר השנים, אתה תראה שכוח הקניה שלך הצטמק ב - 20% ושלי נשאר זהה. אז מה. מה היה אם, ומה יקרה אם אותו 'אם' לא יתרחש.