רק להזכירכם, יש על זה פוסט כאן בבלוג,
בטא חכמה- זאב בעור של כבש תתחילו לקרוא את הבלוג, חברים.
נתת לי אתגר.
אז חזרתי בשנית לפוסט של הסולידית בנושא(קראתי אותו בעבר בזמן הפרסום המקורי).
אתייחס כאן לטיעונים של הסולידית למה
לא להשקיע בפקטורים:
- דמי ניהול גבוהים - הסולידית מתייחסת בפוסט לקרנות פקטורים ישראליות, שברור שיגבו דמי ניהול גבוהים כמו שהם עושים בקרנות הרגילות. היום אפשר למצוא קרנות פקטורים פסיביות איריות ואמריקאיות בדמי ניהול של 0.2%-0.3%. דמי ניהול שמתקרבים או זהים לדמי ניהול של המדד הרחב הסטנדרטי.
- הטענה השניה של הסולידית אומרת שקרנות פקטורים הן קרנות יותר מסוכנות. אכן סטיית התקן/תנודתיות של הקרנות האלה גבוהה יותר ביחס למדד הסטנדרטי. אם אתה בתיק של 100% קרנות פקטורים אז אכן תחווה תנודתיות גבוהה יותר, אבל אם רק חלק מהתיק שלך הוא כזה, אז דווקא החוסר קורלציה בין המדד הסטנדרטי למדדי הפקטורים יכולה להגדיל לך את הפיזור ולרכך את הירידות.
- הטענה השלישית של הסולידית היא שלא ניתן להסתמך על ההיסטוריה שכך שגם בעתיד נקבל תשואה עודפת. אז קודם כל אפשר להגיד את זה גם על המדד הסטנדרטי. דבר שני, יש המון תופעות סטטיסטיות בשוק המניות אבל פקטור צריך לעמוד במספר מבחנים על מנת להגדיר אותו כפקטור למשל רובסטי על פני שווקים שונים ולאורך זמן, ניתן לממש אותו בעולם האמיתי, יש לו הסבר כלכלי או התנהגותי, מובהקות סטטיסטית בתשואות ועוד.לארי סוודרו כתב על זה ספר שלם.
- הטענה הרביעית של הסולידית היא שזה מוצר מסובך. לא בהכרח, זה פשוט דרך אחרת להגדיר מדד. אם במדד הסטנדרטי ההגדרה היא על פי שווי שוק, אז במדד הפקטור ההגדרה מתבססת על פרמטר אחר. ההגדרה שקופה וגלויה. נוסף על כך "מסובך" אומרים על משהו שלא מבינים, אם לומדים את המחקרים והנתונים אז זה כבר פשוט.
בוא נדבר בקיצור על למה כן:
- הזדמנות לתשואה עודפת או אותה תשואה בסיכון נמוך יותר(על ידי הגדלת החלק הסולידי+מדדי פקטורים)
- פיזור - כמו שאמרתי, שילוב של פקטורים מאפשר להוריד את התנודתיות.
אני חושב שנתתי fight לא רע לטענות של הסולידית ואני מזמין אותה לבחון את הנושא בשנית(כמו שעשתה בתחומים נוספים) ואולי לעדכן את הפוסט המקורי(שפורסם בשנת 2014).
@הסולידית
לא ייעוץ לא המלצה
