האם זה סביר לחתום אוואל?

[mudale222]

היי
אחותי רוצה להיכנס לדירה שותפים בת"א.
בעל הדירה דורש שתחתום אוואל עם ערבים על 54,000, נשמע לי מופרך... הם 3 שותפים ו2 חתומים כל אחד על זה לפי מה שהוא אומר.
מהניסיון שלי אף פעם לא חתמתי אוואל והסכום לערבים בדרכ 10-15-20.
לא זכור לי סכום כזה.
דעתכם?

 

[הורדוס]

נהוג 3 חודשי שכר דירה, לא הייתי חותם אוואל על סכום כזה, אם תיפול על בעל דירה משוגע שיממש את זה סתם פתאום יהיה בלגאן לטפל בזה.

 

[yossik]

בעל הדירה דורש שתחתום אוואל עם ערבים על 54,000, נ

מה שכר הדירה הכולל של כל השותפים?

 

[האזרח הקטן]

העלות של פינוי שוכר היא הרבה מעל 3 חודשי שכירות, אז כן יתכן היגיון בסכום שם. צריך לעגן היטב בחוזה מתי מותר להשתמש בזה.

 

[mudale222]

מה שכר הדירה הכולל של כל השותפים?

כל אחד 3300, סה"כ 9900.

 

[mudale222]

העלות של פינוי שוכר היא הרבה מעל 3 חודשי שכירות, אז כן יתכן היגיון בסכום שם. צריך לעגן היטב בחוזה מתי מותר להשתמש בזה.

זה החוזה:

 

[יזם]

אין על ת"א, בירת המשקיעים הוותיקים

 

[Zorg]

אלוהים ישמור. בחיים לא ראיתי דבר כזה, אפילו לא ידעתי שקיים דבר כזה בשכירות של דירה. זה אפילו סחיר. כל יום לומדים דברים חדשים פה.


לערבות אוואל יש 3 מאפיינים אשר מבדלים אותה מערבויות אחרות:

1. אם דייר הפר את התחייבויותיו מכל סיבה וכל התחייבות כלשהי ניתן לממש את שטר הערבות מיידית בהוצאה לפועל ואין צורך לגשת לערכאות משפטיות קודם לכן.
2. בערבות אוואל ניתן לגשת ישירות אל הערב, אפילו מבלי שמיציתם הליך אחד מול החייב – מאוד יעיל כאשר דייר נעלם או לא זמין.
3. ערבות אוואל הינה שטר סחיר – אתם יכולים להעביר אותה הלאה מבלי לפגום בהתחייבות שנכתבה עליה והערבים לה.

 

[האזרח הקטן]

זה החוזה

הייתי מוסיף כמה דברים להגנת הערב:
1. טרם מימוש הערבות, על המשכיר להעביר הודעה בכתב לערב על כוונתו למימוש הערבות, גובה המימוש ופירוט רכיבי החוב, לא פחות מ21 יום בטרם מימושה. אי הודעה מוקדמת כאמור על מימוש הערבות תהווה הפרת חוזה מצד המשכיר.
2. מימוש הערבות יבוצע בגובה שאינו עולה על גובה החוב.
3. המשכיר אינו רשאי לסחור או להעביר את כתב הערבות לשימוש צד שלישי, ללא הסכמה בכתב מהערב.

 

[yossik]

הייתי מוסיף כמה דברים להגנת הערב:
1. טרם מימוש הערבות, על המשכיר להעביר הודעה בכתב לערב על כוונתו למימוש הערבות, גובה המימוש ופירוט רכיבי החוב, לא פחות מ21 יום בטרם מימושה. אי הודעה מוקדמת כאמור על מימוש הערבות תהווה הפרת חוזה מצד המשכיר.
2. מימוש הערבות יבוצע בגובה שאינו עולה על גובה החוב.
3. המשכיר אינו רשאי לסחור או להעביר את כתב הערבות לשימוש צד שלישי, ללא הסכמה בכתב מהערב.

מסובך מידי.
לעבור הלאה לדירה אחרת.

 

[Leo1]

אלוהים ישמור. בחיים לא ראיתי דבר כזה, אפילו לא ידעתי שקיים דבר כזה בשכירות של דירה. זה אפילו סחיר. כל יום לומדים דברים חדשים פה.

אבל כתוב שם "לא סחיר"

 

[Zorg]

אבל כתוב שם "לא סחיר"

אכן, אז זה לא בדיוק אוואל ?

נקרא לזה אוואל--

ערבות אוואל

 

[Carpornemi]

אני לא איש מקצוע, זה מה שאני מבין ממה קראתי:
כמובן שכדאי לשוכר להתעקש ששטר החוב שיש עליו ערבות אוואל יהיה לא סחיר ויהיה כתוב עליו שהוא בקשר לחוזה שכירות, כי יהיה לו קשה להתגונן מול צד שלישי שירכוש את השטר ויגיש אותו לפרעון. כמו שלא מומלץ לתת צ'קים סחירים.
ביחס לשטר לא סחיר, אני לא חושב שזה כל כך נורא. בפועל הפסיקה של העליון, על סמך תקדים שקשור לחוזה שכירות, היא "בין צדדים קרובים לשטר, דינו של השטר כדין חוזה", זה אומר שכאשר המשכיר מגיש את השטר להוצאה לפועל אז השוכר מגיש התנגדות לביצוע שטר ואז הדיון עובר לבית המשפט שמנהל אותו פחות או יותר כמו תביעה רגילה בהליך מהיר שקשורה לחוזה שכירות, אם השופט לא ישתכנע שאכן נגרם נזק או יש חוב אמיתי הוא לא יאשר לחלט את סכום הנזק או החוב מתוך השטר. זה לא יעניין את השופט שכתוב על השטר מיליון שקל, אם הוא יחשוב שהנזק שנגרם הוא בגובה 2000 שקל אז הוא יאשר לחלט רק את הסכום הזה. זה גם הרושם שלי מקריאת פסקי דין כאלה, אין באמת הבדל מהותי ביניהם לתביעות אזרחיות רגילות שמגיש משכיר נגד שוכר. ההבדל העיקרי הוא שהערבים יהיו צדדים לתביעה הזאת והמשכיר לא יצטרך לנסות קודם ללכת להוצאה לפועל נגד השוכר ורק אם הוא ייכשל אז לפנות לערבים. גם לגבי ערבים בערבות רגילה, לא ערבות אוואל לשטר חוב, כדאי לזכור שבכתב ערבות רגיל אפשר להכניס סעיפים שמאפשרים לתבוע ישר את הערבים כמו הסכמה שלא יחול סעיף 8 לחוק הערבות שאומר שצריך קודם למצות את ההליכים נגד החייב לפני שפונים לערבים.
לשוכר הממוצע שהוא אדם נורמטיבי שלא מתכוון בכל מקרה להגיע לבית משפט, זה הבדל לא משמעותי בעיני.
המשכיר הממוצע כמובן יעדיף בכל מקרה לקבל ערבות בנקאית שאז הוא מקבל את הכסף מיד בלי שום הליך משפטי ומי שצריך ללכת לבית המשפט ביוזמתו כדי לנסות לקבל את הכסף בחזרה זה השוכר.

 

[האזרח הקטן]

המשכיר הממוצע כמובן יעדיף בכל מקרה לקבל ערבות בנקאית שאז הוא מקבל את הכסף מיד בלי שום הליך משפטי ומי שצריך ללכת לבית המשפט ביוזמתו כדי לנסות לקבל את הכסף בחזרה זה השוכר.

היתרון בערבות בנקאית הוא הקלות במימושה. החיסרון מבחינת המשכיר הוא שהוא מוגבל בגובה ל3 חודשי שכירות.
בפועל משך הזמן שייקח לפנות דייר סרבן + עלות ההליך המשפטי + חשבונות שהדייר לא משלם + נזק שהוא יגרום לדירה, יעלו בהרבה על 3 חודשי שכירות.
בערבות אוואל אין הגבלה חוקית על גובה הערבות.