הסיבה שאג״ח של חברה יקרוס פחות מהמניה שלה היא שבעלי החוב מקבלים את הכסף הרבה לפני בעלי המניות. לכן בעלי האג״ח מוגנים יותר מבעלי המניות (ולכן התשואה נמוכה יותר).
אפילו אם ניקח מקרה קיצוני של פשיטת רגל. נניח שחברת דני חלב פשטה את הרגל. נניח שהם גייסו 10 מיליון דרך אג״ח ואת שאר הכסף גייסו דרך הנפקת מניות. כחלק מהתהליך, חברת דני חלב מוכרת את הקרקע החקלאית שבבעלותה, את הפרות ומשאיות ההובלה תמורת סכום של 8 מיליון.
בתרחיש הזה בעלי האג״ח יקבלו 80% מהכסף שלהם בחזרה. בעלי המניות יאבדו את כל מה שהשקיעו.
כמובן שלא חייבים ללכת לתרחיש קיצון של פשיטת רגל כדי לראות שחוב בטוח יותר ממניות. המניות נגזרות מהיכולת של החברה לעלות בערכה ו/או לשלם דיבידנדים, אג״ח הוא בסופו של דבר תשלום חובה של החברה כמו שכר דירה ומיסים ולכן יהיו הרבה מאוד מצבים שחברה לא מגיעה לרווחיות מספקת, לא משלמת דיבידנדים או עולה בערכה אבל עדיין מחזירה את הלוואות האג״ח שלה (או בעלת יכולת לעשות זאת בעתיד בסבירות גבוהה)
1. נפילה כצורך מביקוש-נהירה (בערך הנקוב), 2. קריסה טוטאלית כתוצאה מפשיטה רגל ואי תשלום ו3. קריסה חלקית שלא תאפשר לחברה לשלם כרגע חובות,
הם כולם סיכונים שהאג"ח נתון בהם.
אם תרצה למכור כי אתה עצמך לחוץ בכסף בגלל הקריסה, תגלה שלא קופצים על המציאה, לפחות לזמן קצר.
אם החברה התפיידה, כנראה שהקרן או חלקה תחזור אליך אחרי איזשהו הליך משפטי מפולפל, ויתכן שלא. לא יודע אם תקבל את כל הריביות.
אם היא במצב חמור, מובן שתקבל את הכסף שלך לפני שבעל מניות יראה דיבידנד, אבל אם אין לה בכלל יכולת, הקופון יתעקב, כנ"ל החזרי קרן שהגיעו בזמן המשבר.
כך שבעוד שבאגח מדינה קצר אתה תראה שינוים מזעריים בזמן מפולת (עם תשואה שלילית באופן כללי),
אג"ח קונצרני לא מנותק מהמצב המסחרי של השוק ויכול ליפול יחד איתו, גם אם באופן מרוכך יותר (כשהתשואה גם ככה נמוכה עד שלילית).
כן אוסיף, שנראה שהפיזור מונע רבות מהבעיות האלה, כי לא סביר שכולם יפלו ובטח שלא יקרסו.
יחד עם זאת, לא יודע אם פיזור יעזור במקרה בו הפיזור כולו מתבצע בשוק אחד קטן שנתון במלחמה עם אלפי טילים ביום. ויש עוד כמה תרחישים. אני לא יודע למשל, של מי המצב טוב יותר כרגע, של הממשלה הלבנונית או של השוק הפרטי הלבנוני. אבל לא אחליף סיכון בסקטור אחד (מניות) בסיכון באותו סקטור (קונצרני).