יבגני_ל
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 11/12/16
- הודעות
- 693
- דירוג
- 388
עולם ההשקעות השמרני יותר והתפיסה המקובלת פה בסולידית היא פיזור השקעות על פני סקטורים בלתי תלויים - שווקי מניות, אג"ח, זהב מזומן.
אני רוצה להתמקד בשווקי מניות.
מקובל לחשוב שרצוי לא לנחש ולא ללכת שולל אחר מגמות אלה להשקיע באופן הכי נרחב שאפשר, קרי, בכל שווקי המניות בעולם ולנסות לתת חשיפה פרופורציונלית לכל המדינות והסקטורים.
ההיגיון בזה הוא שהאדם לא יכול לחזות איזה שווקים יחלשו ואיזה יתחזקו בעתיד ועל כן פיזור נרחב יבטיח שנקבל את התשואה הממוצעת שהיא מקובלת על הרוב.
פה באה ההסתייגות שלי. היא מורכבת מהסעיפים הבאים:
1) סטטיסטיקה לטווחים הקצרים והארוכים של השוואה בין סקטורים שונים
2) מגמות גיאו-פוליטיות וכלכליות בעולם
3) התבוננות בעולם שבחוץ
4) זמן לתקן, ונעילת רווחי הון
הרחבה:
1) סטטיסטיקה -בחנתי סטטיסטיקה עבור SPY, IWDA, NASDAQ100 לטווחים של 30, 20, 10, 5 השנים האחרונות. לגבי IWDA, היא הולכת כ 10 שנים אחורה. חיפשתי מעט מדדים עולמיים אבל לא מצאתי משהו שהולך אחורה 20 שנים. מאמין שאפשר למצוא עם קצת מאמץ.
NASDAQ100 משמיד את שני האחרים מבחינת תשואה, אפילו אם מודדים משנת 2000 ובועת הדוט-קום (את SP500).
2) מגמות גיאו-פוליטיות בעולם - קטונתי מלחזות אבל אם לסמוך על העבר, ארה"ב זה מקום מאוד טוב להחנות את הכסף. היא ה benchmark ולרוב החברות הגלובליות יש נוכחות בשווקים שם. חברות מערביות, אירופיות, אסיואתיות.
3) התבוננות סובייקטיבית - העולם הולך ונהיה טכנולוגי יותר ויותר והמגמה הזאת לא תשתנה. דוגמאות: הבידור שלנו טכנולוגי בהרבה היבטים, כלי הרכב טכנולוגיים יותר ויותר, קמעונות, אנרגיה ועוד. אלה לא מגמות זמניות אלא קבועות.
4) זמן לתקן - השינויים העולמיים הם די איטיים. יש מלא זמן לתקן במידה ואזור גאוגרפי אחר דווקא יקח הובלה. רווחי הון צבורים זו בערך הסיבה היחידה שאני יכול אמפירית להסכים איתה - לאחר זמן רב של רווחים, חבל יהיה לשלם עבור החלפת השקעה.
השאלה שלי למאמיני הפיזור הנרחב:
מה החשש או אי האמונה בסקטור הטכנולוגי וארה"ב שגורם לאנשים בכל זאת לרצות לפזר ולאבד כל כך הרבה תשואה?
האם זו דוגמת יפן? האם כלכלת יפן בשנות ה 80 דומה לכלכלת ארה"ב בעשורים האחרונים? אני רואה הרבה שוני.
שאלה פילוסופית יותר - באיזה עוד תחום בחיים אנחנו כל כך זהירים?
אני רוצה להתמקד בשווקי מניות.
מקובל לחשוב שרצוי לא לנחש ולא ללכת שולל אחר מגמות אלה להשקיע באופן הכי נרחב שאפשר, קרי, בכל שווקי המניות בעולם ולנסות לתת חשיפה פרופורציונלית לכל המדינות והסקטורים.
ההיגיון בזה הוא שהאדם לא יכול לחזות איזה שווקים יחלשו ואיזה יתחזקו בעתיד ועל כן פיזור נרחב יבטיח שנקבל את התשואה הממוצעת שהיא מקובלת על הרוב.
פה באה ההסתייגות שלי. היא מורכבת מהסעיפים הבאים:
1) סטטיסטיקה לטווחים הקצרים והארוכים של השוואה בין סקטורים שונים
2) מגמות גיאו-פוליטיות וכלכליות בעולם
3) התבוננות בעולם שבחוץ
4) זמן לתקן, ונעילת רווחי הון
הרחבה:
1) סטטיסטיקה -בחנתי סטטיסטיקה עבור SPY, IWDA, NASDAQ100 לטווחים של 30, 20, 10, 5 השנים האחרונות. לגבי IWDA, היא הולכת כ 10 שנים אחורה. חיפשתי מעט מדדים עולמיים אבל לא מצאתי משהו שהולך אחורה 20 שנים. מאמין שאפשר למצוא עם קצת מאמץ.
NASDAQ100 משמיד את שני האחרים מבחינת תשואה, אפילו אם מודדים משנת 2000 ובועת הדוט-קום (את SP500).
2) מגמות גיאו-פוליטיות בעולם - קטונתי מלחזות אבל אם לסמוך על העבר, ארה"ב זה מקום מאוד טוב להחנות את הכסף. היא ה benchmark ולרוב החברות הגלובליות יש נוכחות בשווקים שם. חברות מערביות, אירופיות, אסיואתיות.
3) התבוננות סובייקטיבית - העולם הולך ונהיה טכנולוגי יותר ויותר והמגמה הזאת לא תשתנה. דוגמאות: הבידור שלנו טכנולוגי בהרבה היבטים, כלי הרכב טכנולוגיים יותר ויותר, קמעונות, אנרגיה ועוד. אלה לא מגמות זמניות אלא קבועות.
4) זמן לתקן - השינויים העולמיים הם די איטיים. יש מלא זמן לתקן במידה ואזור גאוגרפי אחר דווקא יקח הובלה. רווחי הון צבורים זו בערך הסיבה היחידה שאני יכול אמפירית להסכים איתה - לאחר זמן רב של רווחים, חבל יהיה לשלם עבור החלפת השקעה.
השאלה שלי למאמיני הפיזור הנרחב:
מה החשש או אי האמונה בסקטור הטכנולוגי וארה"ב שגורם לאנשים בכל זאת לרצות לפזר ולאבד כל כך הרבה תשואה?
האם זו דוגמת יפן? האם כלכלת יפן בשנות ה 80 דומה לכלכלת ארה"ב בעשורים האחרונים? אני רואה הרבה שוני.
שאלה פילוסופית יותר - באיזה עוד תחום בחיים אנחנו כל כך זהירים?
נערך לאחרונה ב:
)
