1. לעובדה אם אתה מופסד או מורווח אין השפעה מאוד משמעותית לדעתי. בטח כשמסתכלים לטווח הארוך.
2. מהניסיון האישי שלי. עשיתי הרבה טעויות של מניות שמכרתי "לפני הזמן" והצטערתי על כך. לרוב אני עושה עבודת הכנה טובה יותר בזמן הקנייה מאשר בזמן המכירה, ולכן עם הזמן למדתי לסמוך יותר על החלטת הקניה המקורית מאשר על הרצון למכור. הטעות למכור במקרה שלי נכונה במיוחד במקרים שהמכירה נובעת מעליית ערך המניה בצורה אשר אתה חושב שמשקפת את המחיר האמיתי של החברה.
במניות בארץ - דנאל כ"א, מיטרוניקס, חילן טק ועוד כמה - פיספסתי הרבה מעליית הערך בצורה הזו. לרוב חזרתי אליהן אחרי שאיבדתי עשרות או מאות אחוזי תשואה.
תנסה להבין עם עצמך מדוע דעתך השתנתה. מה לא בסדר בדעה המקורית?
האם השתנו הנסיבות? האם למדת משהו חדש? האם זה מצדיק שינוי אסטרטגי אפילו שאולי הדעה החדשה הגיונית יותר?
הסיבה לכך היא שאם דעתך השתנתה כעת, מה ימנע ממנה להשתנות בעוד שנתיים שוב? אז כל פעם תשנה אחזקות למרות שמטרת העל כפי שצינת בעצמך היא אחזקה לטווח ארוך?
לפני שאני מקבל החלטה או עושה פעולה, אני רושם במחברת את הסיבות שמצדיקות פעולה כזאת. אני רושם האם בחנתי אלטרנטיבות, מהן העלויות, ולאיזה טווח זמן או תסריטים אני מעוניין להחזיק את הנכסים. את המחברת אני שומר במקום נגיש, וחוזר לקרוא בדברים שכתבתי מעת לעת.