• אזהרה: פורום זה מיועד להחלפת דעות בין משקיעים חובבים בנושאים תאורטיים בלבד. חל איסור מוחלט על מתן ייעוץ השקעות פרטי. אין לראות בדיונים בפורום בבחינת יעוץ השקעות או תחליף לייעוץ פיננסי מקצועי המותאם אישית וספציפית למשקיע תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבותיו ומטרותיו. אין להסתמך או לפעול על פי הנאמר בפורום ללא קבלת יעוץ מקצועי אישי מבעל הרישיון המתאים, וכל הנוהג אחרת עושה זאת על אחריותו בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה היא על מחבר/ת ההודעה בלבד.
  • חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

דיון על הקשרים בין ריבית לאינפלציה

קפבלנקה

משתמש בכיר
הצטרף ב
27/1/15
הודעות
1,486
דירוג
2,131
שלום חברים
אני מנסה לפענח את הדינמיקה שבין ריבית בנק ישראל לאינפלציה בישראל.
ממה שהבנתי ברמת התיאוריה, אמור להיות יחס שלילי בין הריבית לאינפלציה, כלומר, עליה בשיעור הריבית אמורה להוות תמריץ לחסכון, מה שגורר ירידה בצריכה של שירותים ומוצרים, שעל פניו אמורה לעודד ירידת מחירים. = עליה הריבית = ירידה באינפלציה.
האם זה נכון? מכל מקום זה גם קשור להיצע הכסף, אבל להבנתי הרעיון של בנק ישראל הוא לנקוט במדיניות מרחיבה כשהאינפלציה מתחת ליעדה ולא להפך, ככה שהיחס השלילי לא אמור להיות מופר.
שמח וטוב לב התפנתי לבדוק את שערי הריבית והאינפלציה בשנים 1995-2015, נראה שדווקא ההפך הוא הנכון, אבל לא באופן מובהק.
דוגמאות:
1995 - ריבית - 15.25% אינפלציה - 8.1%
2000 - ריבית 8.54% אינפלציה - 0
2009 - ריבית - 1.01% אינפלציה - 3.91%
מה אפשר להבין פה? לא יודע. סה"כ ברוב השנים במדגם (אבל לא בכולן) גם הריבית וגם האינפלציה היו גבוהות מאוד מה שמפריך את הטענה שריבית גבוהה מרסנת אינפלציה. למעשה הטיעון הזה על הקורלציה השלילית מחזיק מים יפה רק בשנת 2000 בערך. אגב, מעניין גם לראות שבשנים 2009-2011 שהבורסה טסה הריבית הייתה דווקא במגמת עליה (שוב, ההפך ממה שאומר לקרות) מאי - אוגוסט 2009 ריבית 0.5% יוני - ספטמבר 2011 ריבית 3.3% ומה קרה לבורסה בזמן הזה? זינוק של ~100%
עוד דבר שלא הבנתי הוא הנושא של ריבית בישראל מול ריביות בכלכלות המפותחות. הטיעון המרכזי שאני מכיר הוא שישראל לא יכולה להחזיק ריבית שמנותקת משערי הריבית של הכלכלות המפותחות, כי אם למשל אג"ח ממשלתי שלנו שמדורג גבוה סה"כ יתן ריבית 7% בזמן שבגרמניה, ארה"ב ויפן התשואה היא 0%, כולם יבואו להשקיע פה ולהוציא המון כסף זול שאין לו גיבוי בפועל ברמת התוצר. כלומר, ישראל חייבת להגיב להתפתחויות בשאר העולם. אבל שוב, מבט בנתוני שערי ריבית מעלה תמונה מעט שונה:
2001: אירופה: 3.25% יפן: 0% ארה"ב: 1.75% ישראל: 7.05%
2002: אירופה 3.21% יפן: 0% ארה"ב: 1.67% ישראל: 7.11%
2003: אירופה: 2.26% יפן: 0% ארה"ב: 1.21% ישראל: 7.77%
איך זה הגיוני? לא ברור. אולי היו שינוים בשערי החליפין, סוג של פיחות בשקל בשנים הללו מול סל מטבעות שמסביר מדוע השקעה באג"ח ממשלתי של מדינת ישראל בשנים הללו לא באמת הייתה ארוחת חינם?
קיצור, אשמח אם תחוו דעתכם ותעזרו לי לעשות קצת סדר בראש, תודה.
 
נושא מאוד מעניין ואני שמח שדיון כזה נפתח.
הדבר הראשון שצריך לזכור שבאים לנתח את הקשר בין הריבית לאינפלציה הוא שיש השפעה צולבת, וקשה לדעת מי הביצה ומי התרנגולת.
הרי ריבית גבוהה אכן מגבילה את היצע הכסף, כלומר גורמת לאינפלציה נמוכה, וריבית נמוכה אכן משחררת כסף כלומר מגבירה כוחות אינפלציוניים.
מצד שני, כשיש אינפלציה יעלו את הריבית כדי למנוע אותה, וכשיש דפלציה יורידו את הריבית כדי לעודד אותה.
כלומר, לדעתי (הלא מבוססת בעליל) אי אפשר להסיק שום כלום מערך האינפלציה והריבית באותה שנה. אם כבר, יש לבדוק את השינוי באינפלציה שבתקופה לאחר שינוי הריבית.
בכל מקרה אני מצפה לעוד דעות וללמוד על הנושא הדי מעניין הזה.
 
לגבי הפער העצום בריביות בין ארה"ב וישראל בתחילת שנות האלפיים: יכול להיות שרמת הסיכון של השקעה בישראל נחשבה אז הרבה יותר גבוהה (המצב הכלכלי נחשב פחות יציב), ולכן זה לא גרם לזרימה של המון כסף לארץ. כיום, בעיקר מאז המשבר ב2008 שישראל נפגעה ממנו פחות קשה, ישראל נחשבת בעלת סיכון נמוך. בנוסף עברנו מרשימת המדינות המתפתחות לרשימת המדינות המפותחות (הOECD), מה שאומר שעכשיו משוים את הריבית שלנו לכלכלות חזקות במערב, בעוד שלפני כן השוו את הריבית שלנו לכלכלות חלשות יותר, כך שהריבית הגבוהה אולי לא היתה מאד יוצאת דופן.
 
על פניו, הריביות האפסיות שנהוגות כמעט בכל העולם בשנים האחרונות היו "אמורות" להוביל לרמות אינפלציה גבוהות. זה כמובן לא קורה. האינפלציה אפסית ואף שלילית.
קטונתי, אך לעניות דעתי התשובה תמונה באיך מודדים אינפלציה. אם מסתכלים על מדד המחירים לצרכן, צריך לזכור שמדד זה לא כולל מחירי נכסים (לצורך העניין מניות ונדל"ן). הוא כולל מחירי שכירות, אך לא מחירי בתים.
אז לדעתי הכסף הזול של הריביות האפסיות פשוט הלך לשווקי ההון והנדל"ן. שם הרי יש עליית מחירים היסטרית מאז שהריביות אפסיות.
 
מה אפשר להבין פה? לא יודע. סה"כ ברוב השנים במדגם (אבל לא בכולן) גם הריבית וגם האינפלציה היו גבוהות מאוד מה שמפריך את הטענה שריבית גבוהה מרסנת אינפלציה.
לא מפריך כלום: ריבית גבוהה מרסנת אינפלציה. ההשפעה של הריבית על האינפלציה היא ארוכה: ברגע שמעלים ריבית, זה לא שמחיר כוס קפה באותו רגע יורדת. לכן בדיקת קורלציה היא בעייתית: בתגובה לאינפלציה גבוהה, הבנק המרכזי מעלה את הריבית, וזה אמור להשפיע על הורדת האינפלציה בטווח היותר רחוק. ברור שיש עוד גורמים שמשפיעים. בגדול המשמעות של "הורדת ריבית" די שקולה ל"הדפסת פחות כסף ע"י הבנק המרכזי", ואם מדפיסים פחות כסף, זה מרסן אינפלציה (זה נראה לי די ברור).
ישראל לא יכולה להחזיק ריבית שמנותקת משערי הריבית של הכלכלות המפותחות, כי אם למשל אג"ח ממשלתי שלנו שמדורג גבוה סה"כ יתן ריבית 7% בזמן שבגרמניה, ארה"ב ויפן התשואה היא 0%, כולם יבואו להשקיע פה ולהוציא המון כסף זול שאין לו גיבוי בפועל ברמת התוצר.
נכון להיום הריבית במלאווי היא 27%. אתה רוצה להשקיע שם? ישראל בשנת 2000 זה לא גרמניה ולא ארה"ב.
 
לא מפריך כלום: ריבית גבוהה מרסנת אינפלציה. ההשפעה של הריבית על האינפלציה היא ארוכה: ברגע שמעלים ריבית, זה לא שמחיר כוס קפה באותו רגע יורדת.
אוקיי, לא באותו רגע. כעבור שנה? שנתיים? שלוש? חמש? בוא נבדוק:

1989: ריבית: 18.61% אינפלציה: 20.69%
1990: ריבית: 15.86% אינפלציה: 17.61%
1991: ריבית: 14.64 אינפלציה: 18.04%
1992: ריבית: 16.2% אינפלציה: 9.37%
1993: ריבית: 11.46% אינפלציה: 11.25%
1994: ריבית: 11.79% אינפלציה: 14.45%
1995: ריבית: 18.5% אינפלציה: 8.1%
1996: ריבית: 15.2% אינפלציה: 10.59%
1997: ריבית: 16.67% אינפלציה: 6.99%
1998: ריבית: 14.85% אינפלציה: 8.62%

אני רואה פה 10 שנים של ריביות גבוהות באופן קיצוני ואינפלציה גבוהה באופן חריג. איך זה מתיישב עם התיאוריה?
 
אגב, פשוט לא מצאתי נתוני ריבית לפני 1989, אבל אני די משוכנע שגם אם תתחיל את הבדיקה 1969 (נניח, כלומר - 30 שנות מדגם) תגלה ריביות גבוהות מאוד ואינפלציה מפחידה. איכשהו לא נראה לי שבשנים שהאינפלציה פה הייתה 30-40-50-60-100-200-300-400 אחוז בשנה הריבית עמדה על 0%.
 
בגדול המשמעות של "הורדת ריבית" די שקולה ל"הדפסת פחות כסף ע"י הבנק המרכזי"
זאת כמובן טעות סופר. התכוונתי "העלאת ריבית".
אוקיי, לא באותו רגע. כעבור שנה? שנתיים? שלוש? חמש? בוא נבדוק:
זה לא עובד ככה... קודם כל בישראל, בשנות ה-90 לבנק המרכזי לא היתה עצמאות כמו היום. להזכירך, עד 1985 המדינה יכלה ללוות כסף מהבנק המרכזי ללא הגדרת "גרעון". זה גרם לזה, שדפקטו הממשלה הדפיסה כסף, בלי לשאול אף אחד. זאת הסיבה שהייתה אינפלציה בשנים האלו. באופן כללי ונורמלי, הריבית תמיד צריכה ליהיות מעל האינפלציה. זה נורמלי שיש ריבית שהיא מעל האינפלציה, אחרת: למה שתלווה כסף למדינה אם ברור לך מראש שהוא נשחק? כלומר, זה שהריבית הייתה מעל האינפלציה לא אומר שהאינפלציה צריכה לרדת... דווקא מה שקורה בשנים האחרונות בעולם הוא פחות טרביאלי: הריבית מתחת האינפלציה, אבל זה נובע ממדיניות כלל עולמית ומיתון יחסי.
נוסף, האינפלציה מושפעת גם מגורמים נוספים, למשל צמיחה מהירה מביאה לאינפלציה.

על מנת לפשט דברים, בוא נחשוב על זה כך:
1. אתה מסכים שאם המדינה מדפיסה פחות כסף, זה אמור לדכא אינפלציה? (התשובה: כן).
2. אתה מסכים שהעלאת ריבית משמעה הדפסת פחות כסף? (התשובה: כן).
על זה, יש עוד גורמים רבים נוספים שמשפיעים.
 
לא יודע מה לומר, אני עדיין מבולבל מהעניין ולא חושב שהבנתי.
ברמת התיאוריה - ריבית גבוהה אמורה לרסן אינפלציה.
ריבית נמוכה - אמורה לעודד אינפלציה.
בפועל אני רואה שבמרבית השנים - כשהריבית גבוהה האינפלציה גבוהה וכשהריבית נמוכה האינפלציה נמוכה, כלומר, הפוך מהתיאוריה.
יופי לנו שהריבית אמורה להיות מעל האינפלציה, אבל אם האינפלציה היא 20% והריבית 22%, קשה לומר שניתן לראות איך ריבית גבוהה מובילה לירידות מחירים, או האטה בעליות, או פיחות בהיצע הכסף. אותו דבר הפוך - כשהריבית אפסית כמו בשנים האחרונות, זה אמור לעודד צריכה, אז למה לעזאזל יש דיפלציה בישראל בשנים 2014-2015? (ע"פ הלמ"ס).
 
1. אולי כדאי שתבדוק נתונים של מדינה שלא היו בה כאלה שינויים מפליגים במבנה הכלכלי בעשרות השנים האחרונות. איך נראה הקשר בין הריבית והאינפלציה בארצות הברית או במדינות מערביות אחרות?
2.
כשהריבית גבוהה האינפלציה גבוהה ולהפך
זה חייב להיות ככה, כי הבנק המרכזי דואג לכך שזה יהיה כך. אתה לא תראה משהו אחר.
3. כשהריבית גבוהה יחסית לאינפלציה ורמת הסיכון של אותה מדינה נחשבת נמוכה זה מדכא צמיחה, כי עדיף לקנות אג"ח של המדינה מאשר להשקיע בעסק, למשל. אבל ההפך אינו נכון. כשהריבית נמוכה יחסית לאינפלציה, זה מדכא קניית אג"חים, אבל לא מבטיח שהכסף ילך דוקא להשקעה בעסקים. מה שקורה בפועל סביבנו הוא שהכסף הולך להשקעה בנכסים ולכן לא יוצר צמיחה, ולכן גם לא נוצרת אינפלציה.
 
ריבית נמוכה - אמורה לעודד אינפלציה.
בפועל אני רואה שבמרבית השנים - כשהריבית גבוהה האינפלציה גבוהה וכשהריבית נמוכה האינפלציה נמוכה, כלומר, הפוך מהתיאוריה.
זה קצת דומה לסוכרזית -- שכולנו יודעים מה מטרתה.
בפועל אני רואה שאצל מרבית האנשים -- אם הם משתמשים בסוכרזית הם שמנים, אם הם לא משתמשים הם רזים. ;)
 
ברמת התיאוריה - ריבית גבוהה אמורה לרסן אינפלציה.
ריבית נמוכה - אמורה לעודד אינפלציה.
הכלכלה המודרנית יותר מדי מסובכת, כדי שלגורם אחד (גם אם חשוב) תהיה השפעה כ"כ חד משמעית.
אני לא יודע מה קורה ברמה המוסדית, אבל לא כל האנשים הפשוטים רצים לקחת הלוואות ולבזבז אותן, רק בהתחשב בריבית.
 
טוב, נלך על לינקים בינתיים..
אולי כדאי שתבדוק נתונים של מדינה שלא היו בה כאלה שינויים מפליגים במבנה הכלכלי בעשרות השנים האחרונות. איך נראה הקשר בין הריבית והאינפלציה בארצות הברית או במדינות מערביות אחרות?
רעיון טוב.
יש לנו פה גרף ריבית ארה"ב 200+ שנים:
http://finance.yahoo.com/blogs/talking-numbers/222-years-interest-history-one-chart-173358843.html
בואי נסתכל על שתי מגמות ארוכות טווח ונשווה לאינפלציה. הראשונה - מגמת של עליית ריבית 1946-1981, ולהלן השוואה לאינפלציה ארה"ב בשנים הללו:
http://www.tradingeconomics.com/united-states/inflation-cpi
השניה ירידת ריבית 1981-2015, ולהלך ההשוואה לאינפלציה בשנים הללו:
http://www.tradingeconomics.com/united-states/inflation-cpi
אני לא רואה פה משהו ברור. אולי שיש קורלציה בין ירידה בריבית לירידה באינפלציה, ולהפך.

עריכה: בעעע שני הלינקים האחרונים משום מה לא העבירו לתאריכים שהזנתי בגרף. תכניסו שם בפח 1946-1981 ואז 1981-2015
 
איך אני מעלה לפה גרפים?
אתה מעלה את התמונה, גרף או ווטאבר לאיזה מקום בענן (דרופבוקס, פיקסה, גוגל-דוקס...) לוחץ על האייקון המתאים לסוג הקובץ מרצועת האפשרויות בחלון העריכה, מצרף את הלינק מהענן וזהו.
אני אשתדל לכתוב מדריך מפורט יותר.
 
יש לנו פה גרף ריבית ארה"ב 200+ שנים:
http://finance.yahoo.com/blogs/talking-numbers/222-years-interest-history-one-chart-173358843.html
בואי נסתכל על שתי מגמות ארוכות טווח ונשווה לאינפלציה. הראשונה - מגמת של עליית ריבית 1946-1981, ולהלן השוואה לאינפלציה ארה"ב בשנים הללו:
http://www.tradingeconomics.com/united-states/inflation-cpi
השניה ירידת ריבית 1981-2015, ולהלך ההשוואה לאינפלציה בשנים הללו:
http://www.tradingeconomics.com/united-states/inflation-cpi
אני לא רואה פה משהו ברור. אולי שיש קורלציה בין ירידה בריבית לירידה באינפלציה, ולהפך.
זה לא מוכיח כלום. אם היו מעלים יותר את הריבית אז האינפלציה הייתה יורדת, אבל הם רצו לעשות את זה בהדרגה.
לדעתי, יש לך חוסר הבנה במושג "העלאת ריבית". העלאת ריבית אומר "המדינה מדפיסה פחות כסף".
 
העלאת ריבית אומר "המדינה מדפיסה פחות כסף".
במציאות זה יותר מורכב: זאת לא רק שאלה של כמה מדפיסים אלא גם כמה "סופגים". הבנק המרכזי יכול למכור נכסים כדי "לספוג מזומן". וגם יכול להציע ריבית גבוהה על מק"מ כדי "לספוג מזומן". וכמובן, חייב להימנע מלתת לבנקים המסחריים הלוואות בריבית נמוכה (כלומר, חייב "להדפיס פחות כסף", למרות שזה לא לגמרי זהה).
 
נערך לאחרונה ב:
קביעת ריבית והנעת/ריסון אינפלציה או יציאה מדפלציה זו ממש לא תוכנית לבקשתך. זה יותר דומה לניסיון לשלוט בחוג בקרה שלא תמיד מתכנס או שקבוע הזמן שלו ארוך מאד.
למשל כשבנק מרכזי רוצה לרסן אינפלציה הוא מעלה ריבית בהדרגה. הוא לא רוצה להעלות אותה יותר מדי על מנת לא לגרום למיתון.
שנות השבעים בארה"ב הם דוגמא לסטגפלציה - מיתון ואינפלציה בו זמנית. עד שנות השבעים אפילו לא האמינו שמצב כזה יתכן וזה בערך 60 שנה אחרי שהפד הוקם. הנגיד האמריקאי וולקר נלחם באינפלציה במשך מספר *שנים* בהעלאות ריבית עד שהצליח להוריד אותה. בדרך הוא ספג ביקורת רבה על כך שהוא פוגע במשק וגורם/מאריך את המיתון.
 
השתדלתי לקרוא את רוב התשובות, רק אומר שהניתוח שלך את המצב דומה מאוד לניתוחים בחוג לכלכלה באוניברסיטה, הבעיה הינה שהתאוריות לא כל כך תופסות ביום יום וישנם כוחות נוספים שמשפיעים והרצון של הבנק המרכזי לשלוט לדוגמה במקרה הנ"ל דרך האינפלציה והריבית לא עובד, ולכן התהיות שאתה מעלה שלכאורה הדברים לא היו אמורים לקרות בצורה הזו.
 
2000 - ריבית 8.54% אינפלציה - 0
2009 - ריבית - 1.01% אינפלציה - 3.91%
מה אפשר להבין פה? לא יודע.
...


כלומר, ישראל חייבת להגיב להתפתחויות בשאר העולם. אבל שוב, מבט בנתוני שערי ריבית מעלה תמונה מעט שונה:
2001: אירופה: 3.25% יפן: 0% ארה"ב: 1.75% ישראל: 7.05%
2002: אירופה 3.21% יפן: 0% ארה"ב: 1.67% ישראל: 7.11%
2003: אירופה: 2.26% יפן: 0% ארה"ב: 1.21% ישראל: 7.77%

שנת 2000: האינתיפאדה השנייה פורצת וגורמת למיתון עמוק. האינפלציה צוללת לאפס ובנק ישראל עוד לא מספיק להוריד את הריבית. בנוסף לכך ישראל היא מקום מסוכן והמשקיעים דורשים תשואה גבוהה על הלוואת כספים.
שנת 2001 -2003: שוב האינתיפאדה, ישראל היא מקום מסוכן והריבית תהיה גבוהה לעומת שאר העולם כדי לגלם את הסיכון.

אני חושב שמצב של אינפלציה גבוהה גורם לכך שלא ארצה להלוות לאדם אחר או למדינה את כספי כיוון שללא פיצוי ערך הכסף ישחק ריאלית. לכן, הריבית במשק תצטרך לעלות עד שישתלם לי להלוות את כספי. לעומת זאת במצב של אינפלציה נמוכה כדאי להוריד את הריבית כדי שלמדינה/אנשים ישתלם ללוות כסף מאחרים לטובת פיתוח עסקים, כבישים ותשתיות.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
H ולמה זה רע? - דיון תאורטי על השקעות הדיוטות במדדים אוף טופיק 6
D דיון בתוכנית ההכרעה של סמוטריץ פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 734
מ דיון על סיוע מצד ההורים אוף טופיק 106
A דיון על LK-99 אוף טופיק 16
O דיון תיאורטי - מניות שלא מחלקות דיבידנד שוק ההון 3
A דיון על החוקה למתנגדי ההפיכה הדיקטטורית בלבד פוליטיקה, אקטואליה, דת-מדינה ושאר מרעין בישין 75
Cleo קבוצת דיון לבעלי דירות להשכרה בישראל? נדל"ן 49
NightStyle דיון ה-VTI/VXUS של מניות הדיבידנד שוק ההון 6
W סיפורו של אדם שניצח את השיטה - דיון תאורטי פוסטים מאיכות נמוכה 69
W איך לנצח את השיטה ? דיון תאורטי בלבד. שוק ההון 69
J דיון - שיקום המצב הכלכלי בלבנון. אוף טופיק 152
ה דיון על NFT השקעות אלטרנטיביות 1
ה דיון ו(אולי)רעיון לפוסט בבלוג: האם נכון שבעוד מס' עשורים יהיו בישראל לא מעט מיליונרים? אוף טופיק 24
ב דיון: זכויות הפרט מול זכויות הציבור - דעות ומשמעויות אוף טופיק 275
R עליות מחירי הנדלן בעולם - דיון נדל"ן 37
ס דיון: גידור סיכונים עם ביטוחי בריאות דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 0
קפיצת הדרך דיון בפוסט - 2020: האם הפכתי לצרכניסטית דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 76
adamshalev דיון על Chamath Palihapitiya שוק ההון 33
Z דיון תיאורטי - שינויים קטנים שישפרו את שוק הפנסיה בישראל פנסיה, גמל וקרנות השתלמות 6
פ דיון פוסט - אז אתם רוצים “להשקיע” בביטקוין? דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 143
twister סקר + דיון: כמה מזומן אתם מחזיקים בעו"ש למחייה היומיומית? שוק ההון 120
לא חשוב שמות דיון - איך לייצר הכנסה פסיבית ממניות דיבידנד (פוסט מ-25.11) דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 28
O דיון: נכסים דיגיטליים מניבים שוק ההון 1
יבגני_ל דיון קצר על מתי "נכון" למשוך כסף משוק ההון עבור דירה למגורים שוק ההון 3
anonyshmeger דיון - "ראש בראש: השקעה פסיבית במדדי מניות מול השקעה במניות דיבידנד" דיוני עומק על פוסטים מהבלוג 15
M מדדים מול קופת גמל - דיון בהטבת מיסוי מיסים 9
LenqS תיק השקעות ראשוני - דיון על החלק הסולידי שוק ההון 15
ה השפעת הקורונה על נדלן - דיון תיאורטי נדל"ן 363
Adrian דיון | האם עשיתם טעויות בעולם העסקים? אם כן, מהן? שוק ההון 1
ר דיון תיאורטי - מה עדיף מבחינת מיסוי, להתחתן ברבנות או לא? מיסים 2
מרק סרפדים דיון מוגן באנגליה חברת GILON נדל"ן 27
ImCarryGG דיון בנושא שוק הקנאביס והETF's החדשות שיצאו שוק ההון 37
ב דיון תיאורטי: מה יקרה כשהבורסה לא תהיה רלוונטית יותר? שוק ההון 29
הדב דיון: התפקדות למפלגות אוף טופיק 71
RaeNye תיק ממונף אצל ברוקר שפשט רגל (דיון תיאורטי) שוק ההון 4
bobby הטיה לסקטור הטכנולוגי - דיון שוק ההון 32
bobby הטיה לשווקים מתעוררים - דיון שוק ההון 18
ג דיון תיאורטי: מה יקרה לשקל במקרה של משבר נדל"ן? שוק ההון 4
avik דיון תיאורטי על חייל משוחרר. שוק ההון 26
ד דיון| לשנות את השיטה או לתמרן במסגרתה אוף טופיק 12
לא חשוב שמות דיון| רווקות, זוגיות, אלהורות, ולגור אצל ההורים. התפתחות אישית 152
G דיון - מי מנהל את קרן ההשתלמות שלכם? צרכנות פיננסית 49
קרן דיון פילוסופי על החיים אוף טופיק 21
yossik אגרת טלוויזיה - משלמים או לא? עדכון נושא - דיון כללי בנושא ראשות השידור אוף טופיק 34
I איזון קרן השתלמות IRA פעילה (עם הפקדות)- דיון שוק ההון 8
yossik ריבית על פיקדון פריים שוק ההון 1
מ איך לשלם למס הכנסה סכום קטן כמס על ריבית בפיקדון בחו״ל? מיסים 1
A ריבית בib שוק ההון 12
N פיקדון דולרי 5.4% ריבית שוק ההון 5
ד צורת סילוקין להלואה בסביבת ריבית יורדת צרכנות פיננסית 2

נושאים דומים

Back
למעלה