אילנה דיין הגדירה את זה מצויין במונולוג המופתי שלה בתוכנית האחרונה (מי שלא ראה - חובה לצפות) ואמרה שכל אחד ינסה לחשוב מה יהיו ההגבלות על כוחו של הרוב לפגוע במיעוט לאחר שתעבור הרפורמה, אם יש מנגנון אחד שיגביל את הרוב, ואחר כך שכל אחד ידמיין שהוא חלק מהמיעוט.
הטיעון של משמרות המהפכה הוא : "אם הרוב ירצה לפגוע במיעוט, שום בית משפט לא יעזור".
שזה אגב טיעון משעשע כי הוא בערך כמו לומר: "אם השכן שלך ממש ירצה לתקוע לך כדור בראש, שום משטרה, מערכת חוקים, רשת בתי כלא, תכנית לשיקום עבריינים, מערכת חינוך תקינה -- לא תעזור".
כלומר, כן, זה נכון באיזשהו מובן טכני יבש שאם הרוב ממש ירצה להשתגע ולצפצף על הכל אז לא בית המשפט יהיה מה שיעצור אותו,
אבל הטענה היא בדיוק זה - שהם
לא רוצים (עד כמה שהם יכולים להרשות לעצמם) לפעול מחוץ למסגרת המשטרית/חוקית/משפטית, בדיוק בגלל שזה מה שמקנה לגיטמציה למשטר (וגם מונע אנרכיה כללית).
זו לא סיבה לא ליישם מנגנוני הגנה שימנעו משליטים דמגוגים, רוב מזדמן, קואליציות ארעיות, או נסיבות קיצוניות (מלחמה, מגיפה, משבר כלכלי וכו') להוביל לפגיעה בחירויות יסוד או שינוי כללי משחק דמוקרטיים. מנגנונים כאלה הם מה ששמרו למשל על ארה"ב כדמוקרטיה יציבה יחסית מעל 250 שנה, אפילו שעברה בדרך מלחמת אזרחים, משברים כלכליים, וכו'.
היות והם לא טפשים - עצם העלאת הטיעון האינפנטילי הזה הוא מבחינתי (ואמור להוות עבור כל אדם שפוי אחר) נורת אזהרה אדומה בוהקת ומבהבת לגבי הכוונות האמיתיות שלהם: אם היה להם רצון להבטיח
איזושהי זכות יסוד (של פרט או מיעוט) לא הייתה להם בעיה לעגן אותה בחקיקה קשיחה (כחלק מהרפורמה) - בדיוק כפי שהציע הנשיא. אלא שעצם הרעיון הזה הוא מבחינתם "המכון לדמוקרטיה" ולכן "שמאל קיצוני" או משהו כזה.
ומכאן שיש להם תוכניות לפגוע בדיוק באותן זכויות שאותן הם אינם מעוניינים לעגן.