adamshalev
מודרטור
- הצטרף ב
- 24/1/15
- הודעות
- 12,209
- דירוג
- 23,045
בעקבות דיון שהתפתח כאן, אני רוצה לרכז את הנושא בפוסט יעודי.
שכיר
להבנתי שכיר יכול להפקיד מעל התקרה (שהיא כ-15,700 שכר חודשי) רק אם שכר הבסיס שלו גבוהה מספיק (7.5% מעביר ו-2.5% עובד). אם הוא לא עובר את תקרת המס הוא לא יכול בכוחות עצמו להפקיד כסף נוסף מבלי להגדיל את השכר.
עצמאי
עצמאי יכול להפקיד לבד כמה שהוא רוצה (*ראו סייגים), אבל החלק הפטור יהיה רק עד הרווח החודשי שלו ובכל מקרה לא יותר מכ-18,000.
בתיאוריה, עצמאי אם כך (או שכיר שהוא גם עצמאי) יכול להזרים את כל הכסף שפנוי להשקעות לקרן השתלמות מעל התקרה, ולהנות מדחיית מס.
כדי לשמור על הכספים נזילים, יוצרים קרן השתלמות חדשה כל חצי שנה \ שנה.
ב-IRA, כל הקרנות ינוהלו יחד בחשבון אחד וההפרדה ביניהן היא לוגית, בזמן שהמסחר העצמי בכספים הוא על סך הכספים בכל הקרנות.
יתרונות של חשבון IRA חייב במס:
- דחיית מס (ראו בהמשך מקרים שבהם זה משתלם או לא)
- מיסוי ריאלי על ניירות זרים שנקובים במט"ח.
- עמלות מסחר זולות יותר
חסרונות של חשבון IRA חייב במס:
- דמי ניהול מהתיק (באזור 0.22% בקבוצה של איליה, 0.3% במיטב דש)
- על דיבידנדים של ני"ע זר נשלם מס פעמיים, פעם בעת קבלת הדיבידנד לארה"ב ופעם שניה מס רווחי הון על עליית הערך של הקרן בעת הפדיון.
- צורך לגלגל קופות ולנהל אותן כך שהכסף יהיה נזיל
מתי זה יכול להתאים?
- איזון תכוף של מספר ניירות שונים. אפשר למכור נייר שעלה מבלי לשלם מס רווחי הון בעקבות האיזון.
- מעבר מתעודת סל \ קרן נאמנות שדמי הניהול שלה עלו לאחת אחרת עם דמי ניהול נמוכים מבלי לשלם מס רווחי הון על המעבר.
- מניות ישראליות שמחלקות דיבידנדים - תהיה דחיית מס על הדיבידנד שמאפשר להרוויח עליהם יותר עד תשלום המס.
מתי זה כנראה לא מתאים?
- החזקה של קרן סל אמריקאית שמחלקת דיבידנדים כי הדיבידנדים מנוכים במקור בארה"ב (יהיה מיסוי כפול על הדיבידנדים).
- החזקה של קרן\תעודה שצוברת דיבידנדים (אין שום יתרון, אבל כן יש דמי ניהול נוספים).
- החזקה של תעודת סל שעוקבת אחרי מדד NTR (כנ"ל).
חשבון IRA מעורב (חייב במס ופטור ממס,כאשר יש הפקדות מעל התקרה לאותו חשבון)
המיסוי בפדיון הקרן הוא על כל הרווחים בחלק היחסי של הקרן שלא היה פטור ממס.
כיוון שכמעט ואין חפיפה בין הניירות שהכי משתלם להחזיק בחשבון IRA פטור לעומת ניירות שהכי משתלם להחזיק בחשבון IRA חייב, בעת הפדיון המיסוי בהכרח יהיה לא אופטימלי.
פתרון: כאשר מושכים כסף מהקרן, קודם כל נמשכים הכספים שחייבים במס, ורק בסוף הכספים הפטורים ממס. כלומר, אנחנו בוחרים איזה ניירות נשלם עליהן מס ועל איזה לא. כך שאת הניירות שקנינו בשביל דחיית מס ומיסוי ריאלי נמכור ראשונים בעת פדיון הקרן, ואת הניירות שקנינו בשביל פטור ממס רווחי הון נמכור אחרונים.
סייגים
סייג א - הצהרה בעת פתיחת קרן השתלמות לעצמאי
כאשר פותחים קרן השתלמות לעצמאי, יש את הסעיף הזה:
"עמית עצמאי - .1 אני מצהיר שיש לי "הכנסה קובעת" (מצ"ב אישור מרשות המסים) וכי אפקיד לחשבוני בקרן רק כנגד "הכנסה קובעת" וביום בו אחדל מלהיות עצמאי אודיע על כך לחברה ואחדל מהפקדות לקרן. לחלופין, חדלתי מלהיות עצמאי ופתיחת החשבון נעשית לצורך העברת כספים מקרן השתלמות אחרת ולחשבוני אצלכם לא אפקיד כספים."
מה יכול להשתמע מזה? שהעצמאי מתחייב שהכספים שהוא מפקיד הם כתוצאה מההכנסה שלו כעצמאי בלבד.
ההבנה שלי: אין התייחסות לגובה ההפקדה, אלא רק שהעצמאי מצהיר שיש לו "הכנסה קובעת" ושבעקבות זה הוא זכאי להפריש לקרן השתלמות לעצמאיים, וברגע שהיא תסתיים אסור לו להפקיד יותר. נשמע הגיוני.
ניתן לפרש זאת גם שאסור לעצמאי להפריש לקרן השתלמות מעל להכנסה ברוטו שלו באותה שנה, אבל זה פרשנות ולא כתוב במפורש.
סייג ב' - פקודת מס הכנסה, סעיף 17(5א)
תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995
(5א) סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל-2.5% מהכנסתו הקובעת; סכומים כאמור לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת; לענין זה –
"הכנסה קובעת" - הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו, ועד לסכום של 156,000 שקלים חדשים בשנה;
מה יכול להשתמע מזה? שעצמאי לא יכול להפקיד יותר מ-7% מההכנסה שלו ובכל מקרה "ההכנסה הקובעת" לצורך העניין מוגבלת ל-156,000.
ההבנה שלי: זה אחת מנק' הדיון העיקריות בנושא שיש לגביה הרבה אי הבנה. הסעיף הזה בפקודת מס הכנסה מופיע תחת "פרק שני: ניכויים וקיזוזים". כל הפרק הזה מדבר על אילו דברים העצמאי יכול להתקזז מולם, וספציפית 17(5א) מדבר על זה שהפרשות לקרן השתלמות הן ברור קיזוז אבל מגדיר את המגבלות של עד כמה ניתן להתקזז. בכל מקום שקראתי כתוב שהפרשה שלא עומדת ברפים הללו איננה ברת קיזוז כהוצאה מוכרת, אבל אין שום התייחסות לכך שאסור להפריש אותה בכל זאת.
אשמח לשמוע מי מממש את האסטרטגיה הזאת בפועל.
איזה עוד נק' חשובות צריך לדעת על זה.
האם יש גבול חוקי או טעם טוב שאחריו מס הכנסה או בית ההשקעות שמנהל את קרנות ההשתלמות יגיד "עד כאן" ?
קישורים:
איך לחיות בישראל ולשלם מס כמו בהונג קונג (אסף נתן)
אז מה קרה עם ה-IRA בשנה האחרונה (אסף נתן)
* אני לא רו"ח ולא מומחה. יש להתייעץ על גורם מוסמך לפני שמקבלים החלטה כלשהי בנושא.
שכיר
להבנתי שכיר יכול להפקיד מעל התקרה (שהיא כ-15,700 שכר חודשי) רק אם שכר הבסיס שלו גבוהה מספיק (7.5% מעביר ו-2.5% עובד). אם הוא לא עובר את תקרת המס הוא לא יכול בכוחות עצמו להפקיד כסף נוסף מבלי להגדיל את השכר.
עצמאי
עצמאי יכול להפקיד לבד כמה שהוא רוצה (*ראו סייגים), אבל החלק הפטור יהיה רק עד הרווח החודשי שלו ובכל מקרה לא יותר מכ-18,000.
בתיאוריה, עצמאי אם כך (או שכיר שהוא גם עצמאי) יכול להזרים את כל הכסף שפנוי להשקעות לקרן השתלמות מעל התקרה, ולהנות מדחיית מס.
כדי לשמור על הכספים נזילים, יוצרים קרן השתלמות חדשה כל חצי שנה \ שנה.
ב-IRA, כל הקרנות ינוהלו יחד בחשבון אחד וההפרדה ביניהן היא לוגית, בזמן שהמסחר העצמי בכספים הוא על סך הכספים בכל הקרנות.
יתרונות של חשבון IRA חייב במס:
- דחיית מס (ראו בהמשך מקרים שבהם זה משתלם או לא)
- מיסוי ריאלי על ניירות זרים שנקובים במט"ח.
- עמלות מסחר זולות יותר
חסרונות של חשבון IRA חייב במס:
- דמי ניהול מהתיק (באזור 0.22% בקבוצה של איליה, 0.3% במיטב דש)
- על דיבידנדים של ני"ע זר נשלם מס פעמיים, פעם בעת קבלת הדיבידנד לארה"ב ופעם שניה מס רווחי הון על עליית הערך של הקרן בעת הפדיון.
- צורך לגלגל קופות ולנהל אותן כך שהכסף יהיה נזיל
מתי זה יכול להתאים?
- איזון תכוף של מספר ניירות שונים. אפשר למכור נייר שעלה מבלי לשלם מס רווחי הון בעקבות האיזון.
- מעבר מתעודת סל \ קרן נאמנות שדמי הניהול שלה עלו לאחת אחרת עם דמי ניהול נמוכים מבלי לשלם מס רווחי הון על המעבר.
- מניות ישראליות שמחלקות דיבידנדים - תהיה דחיית מס על הדיבידנד שמאפשר להרוויח עליהם יותר עד תשלום המס.
מתי זה כנראה לא מתאים?
- החזקה של קרן סל אמריקאית שמחלקת דיבידנדים כי הדיבידנדים מנוכים במקור בארה"ב (יהיה מיסוי כפול על הדיבידנדים).
- החזקה של קרן\תעודה שצוברת דיבידנדים (אין שום יתרון, אבל כן יש דמי ניהול נוספים).
- החזקה של תעודת סל שעוקבת אחרי מדד NTR (כנ"ל).
חשבון IRA מעורב (חייב במס ופטור ממס,כאשר יש הפקדות מעל התקרה לאותו חשבון)
המיסוי בפדיון הקרן הוא על כל הרווחים בחלק היחסי של הקרן שלא היה פטור ממס.
כיוון שכמעט ואין חפיפה בין הניירות שהכי משתלם להחזיק בחשבון IRA פטור לעומת ניירות שהכי משתלם להחזיק בחשבון IRA חייב, בעת הפדיון המיסוי בהכרח יהיה לא אופטימלי.
פתרון: כאשר מושכים כסף מהקרן, קודם כל נמשכים הכספים שחייבים במס, ורק בסוף הכספים הפטורים ממס. כלומר, אנחנו בוחרים איזה ניירות נשלם עליהן מס ועל איזה לא. כך שאת הניירות שקנינו בשביל דחיית מס ומיסוי ריאלי נמכור ראשונים בעת פדיון הקרן, ואת הניירות שקנינו בשביל פטור ממס רווחי הון נמכור אחרונים.
סייגים
סייג א - הצהרה בעת פתיחת קרן השתלמות לעצמאי
כאשר פותחים קרן השתלמות לעצמאי, יש את הסעיף הזה:
"עמית עצמאי - .1 אני מצהיר שיש לי "הכנסה קובעת" (מצ"ב אישור מרשות המסים) וכי אפקיד לחשבוני בקרן רק כנגד "הכנסה קובעת" וביום בו אחדל מלהיות עצמאי אודיע על כך לחברה ואחדל מהפקדות לקרן. לחלופין, חדלתי מלהיות עצמאי ופתיחת החשבון נעשית לצורך העברת כספים מקרן השתלמות אחרת ולחשבוני אצלכם לא אפקיד כספים."
מה יכול להשתמע מזה? שהעצמאי מתחייב שהכספים שהוא מפקיד הם כתוצאה מההכנסה שלו כעצמאי בלבד.
ההבנה שלי: אין התייחסות לגובה ההפקדה, אלא רק שהעצמאי מצהיר שיש לו "הכנסה קובעת" ושבעקבות זה הוא זכאי להפריש לקרן השתלמות לעצמאיים, וברגע שהיא תסתיים אסור לו להפקיד יותר. נשמע הגיוני.
ניתן לפרש זאת גם שאסור לעצמאי להפריש לקרן השתלמות מעל להכנסה ברוטו שלו באותה שנה, אבל זה פרשנות ולא כתוב במפורש.
סייג ב' - פקודת מס הכנסה, סעיף 17(5א)
תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים (תיקון מס' 108) תשנ"ו-1995
(5א) סכומים ששילם יחיד לקרן השתלמות לעצמאים, לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל-2.5% מהכנסתו הקובעת; סכומים כאמור לא יעלו על 4.5% מהכנסתו הקובעת; לענין זה –
"הכנסה קובעת" - הכנסתו החייבת של היחיד מעסק או ממשלח יד, לפני הניכוי לפי פסקה זו, ועד לסכום של 156,000 שקלים חדשים בשנה;
מה יכול להשתמע מזה? שעצמאי לא יכול להפקיד יותר מ-7% מההכנסה שלו ובכל מקרה "ההכנסה הקובעת" לצורך העניין מוגבלת ל-156,000.
ההבנה שלי: זה אחת מנק' הדיון העיקריות בנושא שיש לגביה הרבה אי הבנה. הסעיף הזה בפקודת מס הכנסה מופיע תחת "פרק שני: ניכויים וקיזוזים". כל הפרק הזה מדבר על אילו דברים העצמאי יכול להתקזז מולם, וספציפית 17(5א) מדבר על זה שהפרשות לקרן השתלמות הן ברור קיזוז אבל מגדיר את המגבלות של עד כמה ניתן להתקזז. בכל מקום שקראתי כתוב שהפרשה שלא עומדת ברפים הללו איננה ברת קיזוז כהוצאה מוכרת, אבל אין שום התייחסות לכך שאסור להפריש אותה בכל זאת.
אשמח לשמוע מי מממש את האסטרטגיה הזאת בפועל.
איזה עוד נק' חשובות צריך לדעת על זה.
האם יש גבול חוקי או טעם טוב שאחריו מס הכנסה או בית ההשקעות שמנהל את קרנות ההשתלמות יגיד "עד כאן" ?
קישורים:
איך לחיות בישראל ולשלם מס כמו בהונג קונג (אסף נתן)
אז מה קרה עם ה-IRA בשנה האחרונה (אסף נתן)
* אני לא רו"ח ולא מומחה. יש להתייעץ על גורם מוסמך לפני שמקבלים החלטה כלשהי בנושא.
נערך לאחרונה ב:
