גישה לבחירה בין אלטרנטיבות,חלוקת זמן ומשאבים

[kongi]

אני רואה פה הרבה דברים כמו שכירות או משכנתא, חיסכון בדלק זמן או מרחק, באיזה עיר כדאי לגור וגם בהשקעות עצמם האם מתאים לי להשקיע ככה או אחרת.
למעשה לכל אחד מתאים משהו קצת שונה.
דרך אגב זה מאוד מתאים להשקעת ערך.
אז הנה מסמך שנהנתי לקרוא שמסביר גישה מתמטית יותר.(אם משהו לא מובן אז תשאלו וגם אם זה כבד מידי תגידו)
https://www.whitman.edu/Documents/Academics/Mathematics/Klutho.pdf

אזהרה, דורש קצת אלגברה לינארית.

גם בקשר לחלוקת זמן ומשאבים שמוריה תרגלה עם הילדים שלה זה יכול ליהיות נחמד לקבל ככה משהו שכולם מרוצים ממנו.

 

[adamshalev]

אפשר תקציר מנהלים בבקשה?

 

[mudale222]

אם הגענו למצב שאנחנו צריכים לקרוא 45 דף של מטריצות וסיגמות וטבלאות רק בשביל להחליט החלטה בחיים.... מצבנו רע.

כמו שהבוס שלי תמיד אומר: "מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה".

 

[הדיוט בכלכלה]

מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה

גירסה יותר סימטרית:
מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה.

 

[kongi]

אפשר תקציר מנהלים בבקשה?

שיטה פשוטה יחסית שמבוססת על השוואת זוגות של דברים נניח הרכב הזה יותר חסכוני מזה בהרבה.
השיטה מבוססת על פסיכולוגיה ומתמטיקה.
ההנחה המרכזית היא שניתן לפרק את הבעיה לגורמים לא תלויים בצורת היררכיה.
דבר נוסף היא שהתוצאה משקפת את הידע שלך ככה שאם מכניסים לזה זבל מקבלים זבל.
ביצוע:
השלב הראשון הוא לקחת את הבעיה ולהפוך אותה להירככיה ולהגדיר לה קריטריונים שחשובים לך.
השלב השני הוא לחלק את הקריטריונים לתת קריטריונים ותת תת ...
כעת סיימת את תהליך המידול ויש לך סוג של עץ.
שלב השלישי זה למצוא את האלטרנטיבות שלך(שאתה בטח יודע מה הם מראש)

בשלב הרביעי אתה לוקח את האלטרנטיבות וע"י השוואה ביניהם ביחס לכל קריטריון אתה מקבל מטריצה לכל קריטריון.
יש צורך גם להשוות את הקריטריונים בכל רמה של העץ ולכל רמה כזאת גם תיהיה מטריצה.
כעת אתה מפעיל תוכנה או אקסל מוכן שמביא לך מה מהאלטרנטיבות עדיפה.
כמו כן אתה מקבל לכל מטריצה כזאת שבנית כמה היית רציונאלי בבנייה שלה ואיפה אתה צריך לחשוב יותר לפני שאתה מקבל החלטה כדי שהתוצאה תיהיה אמינה יותר.

ניתן להשתמש בשיטה כדי לפתור בעיות בנוגע לקבלת החלטות כמו איפה כדאי לגור כדי לפרוש מוקדם יותר האם כדאי להשקיעה במנייה אחת או אחרת ואפילו בעיות כמו הערכת צריכת האלכוהול של תושבי ישראל בשנת 2016.

אם הגענו למצב שאנחנו צריכים לקרוא 45 דף של מטריצות וסיגמות וטבלאות רק בשביל להחליט החלטה בחיים.... מצבנו רע.

כמו שהבוס שלי תמיד אומר: "מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה".

אם אין לך החלטות בחיים שצריך לחשוב ואתה יודע ישר מה הכי טוב לך אז אתה לא צריך את זה.
זה ממש לא מסובך.. זאת שיטה יחסית פשוטה לקבלת החלטות.
כולה קצת אלגברה לינארית..
למעשה צריך לקרוא פחות או יותר עד עמוד 10 כדי להבין את השיטה+ טבלה מעמוד 20 שרק אומרת לך שהיית מספיק ראציונאלי.
היישום של זה בפועל הוא שתוכנה מחשבת הכל(או האקסל) ואתה רק משווה בין דברים טוב נו אולי קשה לך להשוות בין 2 תפוחים.



זה אולי יותר ידבר אליכם:

 

[adamshalev]

קודם כל, שאפו על זה שגרמת לי לקרוא מאמר שכולל את המונחים eigenvector, eigenvalue, rank of a matrix, linearly independent ושאר נפלאות אלגברה מודרנית מבלי שיריתי לעצמי בראש

שנית אני חושב שאפשר לסכם את זה הרבה יותר בקלות:
אתה רוצה לקבל החלטה שמצריכה לבחור אחת ממספר אפשרויות (כמו איזה מחשב לקנות, איזה מועמד לשכור, באיזה עיר לגור וכד').
1. אתה יוצר לעצמך רשימה של קריטריונים שעימם אתה מודד כל חלופה, ונותן לכל קריטריון משקל של חשיבות, כך שסכום המשקולות יהיה 1. מזה יוצא וקטור של חשיבויות הקריטריונים.
2. אתה עובר על כל חלופה, ועבור כל קריטריון נותן ציון של עד כמה טוב החלופה עומדת בקריטריון, כך שסכום הציונים עבור כל חלופה גם יהיה 1. מזה יוצאת מטריצה של כמה טוב כל חלופה עומדת בכל קריטריון.
3. אתה מכפיל את המטריצה בוקטור ומקבל ציון משוקלל לכל חלופה, ובוחר את החלופה עם הציון הגבוה ביותר.

מעניין, אולי אנסה את זה על משהו.

 

[kongi]

קודם כל, שאפו על זה שגרמת לי לקרוא מאמר שכולל את המונחים eigenvector, eigenvalue, rank of a matrix, linearly independent ושאר נפלאות אלגברה מודרנית מבלי שיריתי לעצמי בראש

שנית אני חושב שאפשר לסכם את זה הרבה יותר בקלות:
אתה רוצה לקבל החלטה שמצריכה לבחור אחת ממספר אפשרויות (כמו איזה מחשב לקנות, איזה מועמד לשכור, באיזה עיר לגור וכד').
1. אתה יוצר לעצמך רשימה של קריטריונים שעימם אתה מודד כל חלופה, ונותן לכל קריטריון משקל של חשיבות, כך שסכום המשקולות יהיה 1. מזה יוצא וקטור של חשיבויות הקריטריונים.
2. אתה עובר על כל חלופה, ועבור כל קריטריון נותן ציון של עד כמה טוב החלופה עומדת בקריטריון, כך שסכום הציונים עבור כל חלופה גם יהיה 1. מזה יוצאת מטריצה של כמה טוב כל חלופה עומדת בכל קריטריון.
3. אתה מכפיל את המטריצה בוקטור ומקבל ציון משוקלל לכל חלופה, ובוחר את החלופה עם הציון הגבוה ביותר.

מעניין, אולי אנסה את זה על משהו.

זה לא מדוייק מה שרשמת כי יש דרך מוגדרת לקבלת אותם משקלים.
יש פה הנחה שבני אדם יודעים כל פעם להשוות רק בין 2 דברים(בצורה יחסית מדוייקת) ולא יותר מהם ולכן המטריצות קיימות ולא נותנים ישר משקלים שמסתכמים ל-1.
אם יש יותר מידי דברים להשוות יש שיטות של clustering שמאפשרות לך לצמצם את מספר ההשוואות ככה שהפגיעה בדיוק לא תיהיה מאוד גבוהה וזה יחסוך לך זמן או שפשוט עוברים לשיטה אחרת.
מה שבטוח לתת חשיבויות ישר עבור דברים סובייקטיבים(שאין להם מידה מוחלטת כמו מטר) יכול להגדיל לך מאוד את השגיאה ואני בספק אם זה רצוי.

 

[c881]

@kongi אני חושב שאתן לך KISS.
Keep It Simple, Stupid, בגלל שמספר האנשים שנשלחים ל - Read The f**king Menu גדל כל יום בטור הנדסי.

 

[kongi]

@kongi אני חושב שאתן לך KISS.
Keep It Simple, Stupid, בגלל שמספר האנשים שנשלחים ל - Read The f**king Menu גדל כל יום בטור הנדסי.

קיבלתי, פעם הבאה שאני רושם משהו כזה פשוט אני אעלה מדריך ליישום או משהו עם דוגמאות פשוטות.

אם מישהו בכל זאת קרא אז כמה דברים חשובים שגיליתי שיכולים ליהיות בעייתיים ודורשים עוד בדיקה.
השיטה של קבלת המשקלים עבור אלטרנטיבות דומות יכולה להביא לשגיאה שנקראת rank reversal ויש לה פתרון ע"י שינוי הצורה של חישוב המשקלים.
בנוגע לבדיקת אמינות שמופיעה במאמר הזה אז יש בדיקת אמינות שהיא כנראה טובה יותר ונכונה יותר שמבוססת על null hypothesis.

אם מישהו מכיר עוד בעיות של השיטה, אני אשמח לשמוע עליהם.

 

[c881]

@kongi מי קובע מה המשקל של כל אלטרנטיבה?
יש אחד שהשיקול לשנות את מקום מגוריו שואף ל-0 - הוא לא זז מאיפה שהוא ולא משנה באיזה אותות ומופתים תוכיח אותו שהכנסת השיקול תביא לו רווחה כלכלית.
כל אחד ושיקוליו.

 

[adamshalev]

אתה קובע את המשקולות. המאמר מתאר גם שיטה איך לקבוע את המשקולות בצורה אמינה ע״ב ההעדפות שלך.