בן 25 בתחילת הדרך

[מייק]

שלום לכולם,
אני מיכאל, בן 25, מתגורר במרכז בדירה שכורה עם חברה וכלב.
נחשפתי לאתר לפני כחודש ומאז הספקתי לקרוא בשקיקה את רוב הבלוג, את הספר ERE והיד עוד נטויה
לאחרונה אני מרגיש כאילו מישהו ניער אותי ואמר: "אחי, אתה חי במערה, העולם הרבה יותר גדול ויפה ממה שאתה רואה" ואז הצביע לעבר היציאה. מבחינתי, הבלוג הזה הוא מתנה, קריאתו גרמה לי להרהר במצבי הנוכחי ובמטרותיי בחיים, ועל כך תודה לסולידית.

עברתי תקופה ארוכה של התנהלות כלכלית חסרת אחריות המתבטאת בצרכנות מוגזמת וחוסר מודעות למצבי הפיננסי. נכון לכתיבת שורות אלה הוצאותיי החודשיות מהוות כ-104% מהכנסותיי (כ7,000/6,500). בבעלותי רכב שמוערך בכ-56,000 וחובות ע"ס כ-60,000 (שעיקרם ההלוואה לרכישת הרכב).
בעוד כחודש אסיים שירות קבע של כ-3 שנים ואתחיל ללמוד (מדעי המחשב).
מטרת העל - עצמאות כלכלית, The sooner the better!
מטרות ביניים:
- למכור את האוטו
- לחסל את החובות
- לרתום את החברה
- להתחיל לחסוך

מספר הרהורים:

1. הקטנת הצריכה - ברור כשמש, מתחיל ליישם וכבר בחודש הקרוב מצפה לתזרים חיובי. עד כמה דחוף לרתום לכך את החברה? זו משימה מורכבת
2. לימודים: כן או לא? מבחינתי, אני הולך ללמוד נושא שמעניין אותי מאוד ומהווה, בנוסף, פלטפורמה להגדלת השכר באופן משמעותי. בסמסטר הקרוב המימון יגיע מכספי הפיקדון, לאחר מכן אני מתכוון לנסות להשיג מלגה.
3. מדובר על אורח חיים לא מאוד פופולרי בחברה שלנו. לאילו תגובות לצפות מצד חברים / משפחה?
4. האם יש משהו נוסף שעליי לעשות או להפסיק לעשות כדי לקדם את מטרתי?

 

[daat99]

הקטנת הצריכה - ברור כשמש, מתחיל ליישם וכבר בחודש הקרוב מצפה לתזרים חיובי. עד כמה דחוף לרתום לכך את החברה? זו משימה מורכבת

זה תלוי כמה הדוק הקשר ביניכם ואם התקציב "המבוזבז" הוא משותף אבל תזהר לא ללחוץ יותר מדי בתקופה קצרה.
אנשים לרוב לא מסתדרים עם שינויים קיצוניים וממש לא משנה מה גורם להם אז תיקח את הזמן.
לפעמים עדיף להוציא יותר לדחות את המטרות בשביל שלום בית.
אל תשכח שרוב האוכלוסייה חיה מעל ליכולת המחיה שלה כמעט כל החיים כך שאתה לא חייב לחתוך דברים בבת אחת בשביל להיות במצב יותר טוב מרוב הסביבה.

לימודים: כן או לא?

אלו לימודים קשים שיאפשרו לך שכר גבוה מאוד בתחילת הדרך בלי יציבות כלכלית בהמשך.
זה הולך מצוין עם גישה של פרישה מוקדמת כי אתה מסוגל לקבל משכורת של הייטק - לחיות כמו שכר מינימום ולפרוש ברגע שהיציבות המקצועית מתדרדרת (או אפילו קודם לכן).

מדובר על אורח חיים לא מאוד פופולרי בחברה שלנו. לאילו תגובות לצפות מצד חברים / משפחה?

מניסיוני האישי:
הרוב יעשו פרצופים, זה ככל הנראה יהרוס כמה קשרים (שלדעתי לא היו שווים הרבה מלכתחילה אם זה מה שהרס אותם) אבל בגדול יסתכלו עליך כמו עוף מוזר.
בהמשך הדרך, ככל שתתקדם לעבר עצמאות כלכלית בגיל צעיר הרוב יתחילו לקנא בכך ו"ישכחו" שהם הלכו לבלות כשאתה צמצמת את ההוצאות שלך.
המשפחה הקרובה ככל הנראה תתמוך ותעזור אבל גם כאן זה תלוי בחינוך שההורים סיפקו.

האם יש משהו נוסף שעליי לעשות או להפסיק לעשות כדי לקדם את מטרתי?

נשמע שאתה עושה את כל מה שאתה צריך.
רק תזהר לא לעשות יותר מדיי בפרק זמן מאוד קצר כי אתה יכול לגרום לנזקים חברתיים ומשפחתיים (בעיקר אם תנסה לגרום לאנשים מסביבך לשנות את הגישה שלהם).

רוב האנשים שמחים שהם בתוך המערה ולא רוצים לשמוע שיש משהו בחוץ או איפה היציאה - תזהר שלא תראה להם את היציאה הזו כי הם ישמרו לך טינה.

 

[daat99]

**תוספת**
תקרא את זה:
http://www.hasolidit.com/אל-תחשפו-את-תכנית-המילוט-שלכם

 

[מרק עוגיות]

קודם כל, כל הכבוד וברוך הבא. אתה בדרך הנכונה.

בבעלותי רכב שמוערך בכ-56,000 וחובות ע"ס כ-60,000 (שעיקרם ההלוואה לרכישת הרכב).

איך זה שהרכב מוערך בפחות מהחוב על הרכב?

בלי יציבות כלכלית בהמשך.

זה לא חייב להיות ככה, תלוי באיזה מסלול בהייטק בוחרים.

מדובר על אורח חיים לא מאוד פופולרי בחברה שלנו. לאילו תגובות לצפות מצד חברים / משפחה?

אני לא יודעת איך הסביבה שלך, אבל עד כמה שאני מכירה סטודנטים, הם דוקא די רגילים וצריכים לחיות ממעט כסף ולהסתדר עם מה שיש, כך שללכת ללמוד דוקא יכול לעזור לך מבחינת התמיכה בגישה שלך. ולא חייבים לדבר עם אנשים על התוכניות לפרישה מוקדמת. החלק של ההצטמצמות כדי שההוצאות לא יעברו את ההכנסות לדעתי לא כל כך מוזר בעיני רוב האנשים. ואם אתה רוצה להשמע הכי קונפורמיסט, תגיד שאתה חוסך לקניית דירה

האם יש משהו נוסף שעליי לעשות או להפסיק לעשות כדי לקדם את מטרתי?

אתה יודע על מה הכסף הולך? יש לך תוכנית ספציפית איך להקטין את ההוצאות? כיון שאתה מתחיל ללמוד בקרוב ממילא כל אורח החיים שלך ישתנה. זה זמן טוב לודא שבחירות שאתה עושה כמו מגורים ותחבורה הן מתאימות למצב הכלכלי. איך אתה עומד לממן את עצמך בזמן הלימודים?
אם תשיג ציונים סבירים, סביר שתוכל לעבוד בעבודת סטודנט משתלמת כבר בקיץ הבא (עוד 3 סמסטרים).

 

[מייק]

תודה על התגובה!

איך זה שהרכב מוערך בפחות מהחוב על הרכב?

החוב על הרכב הוא כ-45K, כל השאר זה מינוס והלוואה מיותרת.

זה לא חייב להיות ככה, תלוי באיזה מסלול בהייטק בוחרים.

אשמח להסבר.

איך אתה עומד לממן את עצמך בזמן הלימודים?
אם תשיג ציונים סבירים, סביר שתוכל לעבוד בעבודת סטודנט משתלמת כבר בקיץ הבא (עוד 3 סמסטרים).

בתור התחלה אני מחפש איזו עבודה בתחום האבטחה (או כל עבודה במשמרות שיכולה לאפשר לימודים תו"כ). אני מודע לאפשרות שלי בהמשך הדרך לעבוד במשרת סטודנט בתחום הנלמד.

 

[מרק עוגיות]

אשמח להסבר.

ההערה היתה לגבי היציבות התעסוקתית בהייטק. בגדול, ממה שאני רואה סביבי (הייתי בהייטק ויש לי הרבה חברים שעדיין שם), מי שחשובה לו יציבות יכול להגיע אליה: למשל לבחור בחברות גדולות/ממשלתיות/הסתדרותיות שמעסיקות עובדים לאורך שנים. בדרך כלל יש לזה עלות בדמות משכורת מעט יותר נמוכה, אבל יש אנשים שבגיל מסוים מעדיפים את היציבות על פני עוד כמה אלפי שקלים למשכורת.

 

[Yevgeny]

אשמח להסבר.

בדומה לתשובה של @מרק עוגיות , אני אתן את הפרספקטיבה שלי על מסלולים אפשריים בשוק ההייטק. זה לגמרי ״במקרה הכינותי מראש״, מתוך מייל שכתבתי למישהי בעבר בהתייעצות לגבי חיפוש עבודה:

אני חושב שחלק גדול מאופי העבודה נקבע ע״י האם הגוף הטכנולוגי בארגון הוא ״מרכז עלות״ או ״מרכז רווח״.
לצורך הדוגמא, בארגון כמו חברת ביטוח או בנקים - המוצר שלהם בשוק הוא לא טכנולוגיה בכלל, וגוף מערכות המידע הוא לא במרכז תשומת הלב של החברה, אלא אחד מאותם גופים שנדרשים לתמוך בה (כמו נגיד HR) והם בצד ה״עלות״ של המשוואה. בהכללה מאוד גסה, מבחינתי זה אומר יותר שימוש במוצרי מדף (במקום פיתוח עצמי), לרוב פחות לחץ באופן יחסי (כי הלקוח הוא פנימי ולא חיצוני) ולעיתים איזון טוב יותר בין זמן משפחה ועבודה. מצד שני, לעובדים שם יש להתרשמותי בממוצע פחות התעניינות בעולם הטכנולוגיה, ויש פחות דגש על חדשנות ומוצרים/שפות/מערכות חדשות (מה שחשוב הוא בעיקר השימור והיציבות של המערכות).
מצד שני, בחברות מוצר, בהן התוכנה שנכתבת היא הדבר שנמכר ישירות ומשרת את לקוחות, הגוף הטכנולוגי הוא ״מרכז הרווח״ של החברה, ועומד במרכז תשומת הלב של הארגון. גופי הפיתוח חשופים יותר ללקוחות החיצוניים - מה שאומר גם יותר לחץ לעיתים כדי לעמוד ביעדים/אילוצים חיצוניים, במיוחד בחברות קטנות יותר (סטארטאפים כמקרה קיצון). הרבה יותר דגש על פיתוח עצמאי (לרוב לא תמצאי גוף ״מערכות מידע״ בארגון כזה), הרבה יותר לימוד והתקדמות לטכנולוגיות חדשות, וגם לרוב אנשים שהרבה יותר אוהבים ומתעמקים בטכנולוגיות השונות. מצד שני, זה גם סוג החברות שאליהן יותר רלוונטית הטענה ש״אין קריירה בהייטק למבוגרים״, לטעמי פשוט כי קשה יותר להמשיך וכל הזמן ללמוד טכנולוגיות חדשות ולהתפתח עם השנים.

 

[כסף_כסף]

כמה עצות:
1. אל תהיה קיצוני. אתה בן 25, יש לך עוד מלא זמן לתקן טעויות
2. אתה כרגע בהתלהבות ממה שקראת, אבל לא הכל ורוד. שוב, אל תשכח שהמטרה היא בהחלט לחיות את החיים ולהנות מהם, ולא רק הגיע לעצמאות כלכלית. לא לוקחים את הכסף לקבר. אתה כרגע בגיל שבו אתה לרוב מקבל את התמורה הכי גדולה לכסף שתוציא. 10000 ש"ח שתוציא עכשיו על טיול של חודש למזרח - תצטרך בעוד 10 שנים להוציא 30000 בשביל להנות באותה מידה.
3. לימודים - אם הסיבה שאתה הולך ללמוד כי אתה אוהב את התחום, לך על זה. אם הסיבה היא שאמרו לך שאפשר להרוויח בזה הרבה כסף - תמצא משהו אחר
4. יציבות בהייטק - מי שטוב, אין לו בעיה למצוא עבודה גם בגיל 50. מי שבינוני מינוס, כנראה יתקשה. כמו שאמרו קודמי, לכיוון גיל 40-45 אפשר לחפש חברה גדולה ויציבה

 

[efrat]

10000 ש"ח שתוציא עכשיו על טיול של חודש למזרח - תצטרך בעוד 10 שנים להוציא 30000 בשביל להנות באותה מידה.

ביג לייק. הטיול שלי בגיל 20 כלל אוהל, נודלס, אסכניות עם מספר אנשים בחדר, נסיעות אוטובוס של שעות. חברה שעשתה טיול לאותו יעד בגיל 30 הוציאה פי 3 ממני על מנת להפיק את אותה הנאה. פשוט כי בגיל 30 לא רוצים לישון בחדר עם 10 אנשים, רוצים לשבת במסעדות ושוכרים רכב אוטומטי. שלא נדבר על האינפלציה.

לימודים: כן או לא? מבחינתי, אני הולך ללמוד נושא שמעניין אותי מאוד ומהווה, בנוסף, פלטפורמה להגדלת השכר באופן משמעותי. בסמסטר הקרוב המימון יגיע מכספי הפיקדון, לאחר מכן אני מתכוון לנסות להשיג מלגה.

מצטערת מראש על הגישה הסופר קיצונית שלי אבל חייבים לימודים. לא משנה כל כך מה העיקר שיש תואר. כן יש אנשים מאוד מצליחים שלא למדו דקה, מצד שני יש הרבה יותר אנשים שלא למדו דקה ומרווחים משכורת מינימום . חייבים ללמוד.

מדובר על אורח חיים לא מאוד פופולרי בחברה שלנו. לאילו תגובות לצפות מצד חברים / משפחה?

צפה בעיקר לתגובת כמו אין סיכוי, אי אפשר, אתה מדבר שטויות, אתה לא ראלי, זה לא פרטקי, באמת שאי אפשר בדקתי הנה חישוב , המדינה שלנו חרא אולי אפשר באמריקה, ואו איזה קמצן אתה איך אתה חי בכלל, מסכנה חברה שלך, בטח ההורים שלך ממנים אותך אחרת אין סיכוי, ועוד הרבה דברים בסגנון הזה. בהתחלה מתלהבים ואז מדברים על הנושא הרבה עם חברים ומשפחה ואז נרגעים שומרים את האקסולידית על המחשב ואת money lover באייפון מעדכנים אותם בזמן הפנוי ומידי פעם מחייכים מול הגרפים של תיק ההשקעות, לבד עם עצמך (או עם החברה). כמובן שהחיוך פחות קורה בימים אלא אבל נקווה לטוב.

האם יש משהו נוסף שעליי לעשות או להפסיק לעשות כדי לקדם את מטרתי?

להמשיך להאמין בה, לראות איך החובות קטנים, לראות איך אתה יכול בלי שום בעיה לעבור ימים שלמים בלי להוציא כסף ולא להרגיש את זה בכלל, להרגיש שכניסה לאפליקציה של הבנק לא עושה לך דפיקות לב אלא מעלה חיוך, לדעת בגדול כמה הוצאת וכמה עוד יש לך להוציא החודש, ולדעת שגם אם הסכום יחסית נמוך אתה לחלוטין יכול להתסדר. ובעיקר לחיות את החיים בכייף ולא להרגיש שאתה מתכלב.

 

[Johnnie]

לא משנה כל כך מה העיקר שיש תואר.

לא מסכים כלל. להבנתי, מטרתו של תואר כלשהו הוא הסמכה מקצועית בתחום הנלמד. פועל יוצא מכך הוא שצריך לבדוק היטב את גודל הדרישה לתחום הזה. ישנם תחומים לא מעטים שבהם תואר לא יניב הכנסה נוספת ולדעתי זה בזבוז זמן ומשאבים להשקיע בדבר מה שלעולם לא יחזיר את העלות שלו.

 

[AlexNOSAM]

הקטנת הצריכה - ברור כשמש, מתחיל ליישם וכבר בחודש הקרוב מצפה לתזרים חיובי. עד כמה דחוף לרתום לכך את החברה? זו משימה מורכבת

קצת, תלוי באופי של הבחורה נטו. כל הבחורות שאני יצאתי איתן לפחות היו ממש בקטע של לחסוך כסף דווקא ואחת אפילו תכננה פרישה מוקדמת. אבל אני יודע שזה מיעוט אצל נשות קבוצת הגיל שלי (18-24, הקבוצה הדמוגרפית הכי קטנה בבלוג ובפורום) אבל עובדה שהן קיימות ואולי חברה שלך היא אחת מהן.
במקרה הבינוני היא מהאנשים שהשאיפות הכלכליות שלהם מסתכמות בדירה, שלושה ילדים וכלב, שזה לא כל כך רע כי זה כן אומר שיש לה מודעות פיננסית רק לא מתקדמת במיוחד.
ואם היא מהסוג הבזבזני - שיודעת לבזבז 100 שקל יותר מהר משאתה יכול להגיד את המילה "מאה"... לא יודע כמה זה ריאלי להראות לאחת כזאת את האור.

לימודים: כן או לא? מבחינתי, אני הולך ללמוד נושא שמעניין אותי מאוד ומהווה, בנוסף, פלטפורמה להגדלת השכר באופן משמעותי. בסמסטר הקרוב המימון יגיע מכספי הפיקדון, לאחר מכן אני מתכוון לנסות להשיג מלגה.

לגמרי כן!
נכון שאפשר להיכנס לתחום בלי תואר (נגיד אם היית תכניתן בצבא או שאתה גיק באופן טבעי) אבל עדיין התואר עושה הבדל. לא ממליץ להישאר בלי השכלה, ממה שאני ראיתי עד כה כן יש פער בין מתכנתים בעלי תואר לכאלה בלי והוא די גדול. אם ידך משגת בתואר וזה לא קשה לך במיוחד אז אל תתפשר עליו!
גם בגילאי 20 להיות בלי תואר בתחום זה עוד נסבל, אבל בגיל 30 יש קצת סטיגמה.

מדובר על אורח חיים לא מאוד פופולרי בחברה שלנו. לאילו תגובות לצפות מצד חברים / משפחה?

תלוי בחברים ובמשפחה שלך. יש כאלה שמגיבים בחיוב, ניטרליות וכאלה שהם ממש אנטי. הייתי שמח לרשום לך משהו יותר מועיל אבל זה באמת תלוי רק בהם.

האם יש משהו נוסף שעליי לעשות או להפסיק לעשות כדי לקדם את מטרתי?

אולי לעבור לדירה שבה לא תצטרך רכב או דירה קטנה יותר כדי לחתוך בהוצאות הכואבות האלה. דרך אגב, לא יודע מה התכנון שלך לגבי הלימודים אבל כעקרון תמיד מומלץ לשלב לימודים עם עבודה - גם עם משרה קטנה. להיות נטו סטודנט 3 שנים אולי יתן לך באמת להתפקס על הלימודים ולקבל אחלה ציונים + הצעות להיכנס לסגל אבל זה יפגע לך במטרות בטווח הארוך. (של החיסכון, כמובן!)
אם תוכל לעבוד במשרת סטודנטים במקצוע - ויש כאלה דווקא בשכר לא רע - אז כמובן שמומלץ. גם יתן לך את הניסיון.

 

[ETL]

בתור התחלה אני מחפש איזו עבודה בתחום האבטחה (או כל עבודה במשמרות שיכולה לאפשר לימודים תו"כ). אני מודע לאפשרות שלי בהמשך הדרך לעבוד במשרת סטודנט בתחום הנלמד.

אם עבודה במשמרות ואתה גר בת"א ממליץ לך לנסות להתברג בעבודה במלצרות באחת ממסעדות היוקרה. מדובר בעבודה שבקלות תוכל להרוויח בה 70 ש"ח לשעה וצפונה, הרבה יותר מאבטחה. אני מימנתי את עצמי ככה במהלך התואר הראשון שלי.

 

[Jan Sobieski]

ביג לייק. הטיול שלי בגיל 20 כלל אוהל, נודלס, אסכניות עם מספר אנשים בחדר, נסיעות אוטובוס של שעות. חברה שעשתה טיול לאותו יעד בגיל 30 הוציאה פי 3 ממני על מנת להפיק את אותה הנאה. פשוט כי בגיל 30 לא רוצים לישון בחדר עם 10 אנשים, רוצים לשבת במסעדות ושוכרים רכב אוטומטי. שלא נדבר על האינפלציה.

מוזר שלא מי יודע מה מנסים לערער פה על ההנחה הזאת שבגיל 30 או 40 פתאום אי אפשר להתכלב. דווקא אנשים

ביג לייק. הטיול שלי בגיל 20 כלל אוהל, נודלס, אסכניות עם מספר אנשים בחדר, נסיעות אוטובוס של שעות. חברה שעשתה טיול לאותו יעד בגיל 30 הוציאה פי 3 ממני על מנת להפיק את אותה הנאה. פשוט כי בגיל 30 לא רוצים לישון בחדר עם 10 אנשים, רוצים לשבת במסעדות ושוכרים רכב אוטומטי. שלא נדבר על האינפלציה.

זאת לא פעם ראשונה שאני נתקל בטיעון הזה, אבל אני לא חושב שיש חוק טבע שעל פיו אנשים חייבים להיות מפונקים יותר ככל שהם מתבגרים. דווקא מי שחי חיים "סולידיים" ושומר על בריאות טובה, יכול כנראה לטייל בזול גם בגיל 30 ואפילו למעלה מזה. אולי לא בדיוק באותם תנאים כמו שהוא יכל בגיל 20, אבל בהחלט יכול לישון באוהל או בדורמס וכו'. אני לא יודע איך הישראלים משתלבים במגמה הזאת, אבל בחו"ל, אכסניות הנוער ואתרי הקמפינג מלאים באנשים שהם כבר מזמן לא נוער.

 

[efrat]

@Jan Sobieski אני אגיד למה אני אומרת את זה מניסיון. בגיל 20 נסעתי לטיול הגדול של אחרי הצבא, טיול מדהים שהיה שווה כל שקל ושקל. בטיול ישנתי באוהל, אכסניות, בתים של אנשים שהסכימו לארח אותי, אוהל על הים ליד השירותים הציבוריים, נסעתי באוטובוס עשרים שעות רצוף ובעיקר עשיתי המון טראקים עם אפס כושר גופני וציוד לא מתאים. לא אכלתי במסעדה שיושבים בה אפילו פעם אחת.היה לי ממש ממש כייף.
חברה ממש טובה שלי באותו גיל ממש עכשיו חזרה מהטיול שאני עשיתי אחרי הצבא. היא שכרה רכב כי זה נוח, ישנה במיני הוטלים כאלה ובגדול הוציאה בדיוק פי 2 ממני והיא ממש לא מפונקת למעשה במציאות היא משמעותית יותר סולידית ממני, פשוט ככה זה אנחנו מתבגרים והנוחות יותר חשובה לנו. לא בגלל פינוק אלא בגלל שאנחנו יודעים טוב יותר. שהייתי בת 20 לא ידעתי שאפשר לטייל אחרת , לא ידעתי על מנעמי החיים ולא חשבתי על דברים שהיום אני חושבת עליהם. אכנסיות נוער מלאות ב... אנשים צעירים ! לא ראיתי אנשים בני 40 שם זה פשוט מרגיש להם לא נעים ולא קשור. לא יודעת אם בגיל 40 אתה הולך לישון אצל מישהו בבית, או אומר לעצמך ואללה עדיף לשלם 30 דולר על לילה בהוסטל נורמלי. אז כל ההקרבות הקטנות האלה מצטברות לטיול שעולה פי 2 יותר.

בנוסף שנה שעברה מצאתי את עצמי עם חודשיים פנויים ונסעתי שוב לטיול במקום אחר. דבר ראשון היה לי הרבה יותר קשה למצוא שותפים לטיול הזה . דבר שני רוב המוחלט של אנשים שפגשתי בטיול ישראלים ואחרים היו בגילי עשרים מה שעשה את החוויה החברתית שלי הרבה פחות כייפית. באמת לשמוע בני 20 מתלבטים על מה ללמוד באוניברסיטה לא מעניין אותי יותר. יש גיל לדברים מסוימים וגיל לדברים בסגנון אחר.