ביטול עסקת מקרקעין + פיצוי, צריך פיצול סעדים?

[paskar]

(יש כאן אנשים בתחום, אז חשבתי שאולי מישהו יודע... או אולי מתאים יותר לאוף טופיק?)

 

[אלרונד]

בדרך כלל כן

 

[paskar]

חוץ מסכומים גדולים מטווח השלום, יש עוד מקרים שלא?

ומהכיוון השני, אני משער שרע"א 3749/12 לא חלחל עדיין לתחומים רחבים יותר משימוש?

 

[אלרונד]

חוץ מסכומים גדולים מטווח השלום, יש עוד מקרים שלא?

ומהכיוון השני, אני משער שרע"א 3749/12 לא חלחל עדיין לתחומים רחבים יותר משימוש?

כאן מדובר בסעד כספי לא נוגע לשימוש או לגוף הנכס. בנוגע לתקרה של הסעד הכספי יש הוראת חוק ברורה בחוק בתי המשפט.
עד 2.5 מליון שלום מעל 2.5 מליון מחוזי.

שאלת הבעלות, נתונה לבית המשפט המחוזי.
אומנם יש פסקי דין שטוענים אחרת (הלכתי לבדוק) אבל זו הפרקטיקה המקובלת.

 

[paskar]

תודה.

התבססתי על מאמר של יצחק כהן בהפרקליט מ-2008. ומפסיקה כלשהי ב-2015 משתמע שעד אז לא היו חידושים בצורך לפצל במקרה שבכותרת.
שיערתי שאם היו שינויים מהותיים הם היו מתפרסמים לפחות כמו ביטול הלכת שמש ב-2013.

תוכל להפנות אותי לפסקים הסותרים?

אגב, היה איזה פסק לא חסוי שרציתי לקרוא, אבל למרות זאת הוא לא מפורסם.
אני לא מבין את הצנזורה הלא ברורה של בתי המשפט, ואת זה שפרסום ציבורי חופשי של פסקי דין הולך דרך outsourcing לאתרים מפוקפקים.

 

[אלרונד]

השרשור הזה הופך לשאל עו"ד ואף לא תקבל תשובה של כן ולא.

אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה באינטרנט או בכלל. ובכל מקרה לא כדאי להסתמך על מה שאני אומר כי אני לא מכיר את התיק ובאמת שלא התעמקתי בעניין אנחנו מפצלים תביעות כאלה ואף כה אף צד שכנגד לא טען שזה לא בסדר.
אם יש משהו שלמדתי בשנותיי הקצרות במקצוע היא שכשמגיעים לבית משפט אתה יודע איך אתה נכנס אבל לא יודע איך אתה יוצא.

בכל אופן ראה את הסקירה הזו מתוך 6059-05 :
בבתי המשפט המחוזיים הובעו דעות שונות ביחס לשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי לעומת בית משפט השלום בעניין ביטול הסכם מכר של מקרקעין. כך, למשל, סברו השופט י' טירקל בעניין ת"א (באר שבע) 586/90 גבריאל סרוסי ואח' נ' אדולפו איילון ואח' (תקדין-מחוזי 91(1) 440), השופט ג' גלעדי בעניין ת"א (באר שבע) 1265/01 קומי אברהם ואח' נ' אריה את עופר (תקדין-מחוזי 2002(1) 5549) ובעניין בש"א 5509/01 בתיק ה"פ (באר שבע) 4157/00 יחזקאל ניסים ואח' נ' אבו מאפיה בע"מ ואח' (תקדין-מחוזי 2001(2) 14919) והשופטת ד"ר נ' דנון בעניין בש"א 1112/98 בתיק ה"פ (נצרת) 1098/98 אורי פלץ נ' עו"ד נוח רבינוביץ ואח' (תקדין-מחוזי 98(3) 6397), כי תביעה להצהרה על ביטול הסכם מכר מקרקעין אינה תביעה בדבר זכויות בעלות ולפיכך אינה תביעה "הנוגעת למקרקעין" כמשמעות הדיבור בסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט, אלא תביעה אזרחית שהסמכות לדון בה נקבעת לפי שווי הנושא כאמור בתביעה. לפי גישה זו צריכה הייתה התביעה בענייננו להתברר בבית משפט שלום לפי סכומה - 478,425 ש"ח.

לעומת זאת סברו שופטים אחרים, כי כאשר תביעה משלבת סעד הצהרתי של ביטול הסכם מכר מקרקעין עם סעד כספי של השבה ופיצויים, יש להפריד את התביעות, גם אם יש בפיצול התובענות כדי להכביד על הצדדים ולגרום לסרבול ולחוסר יעילות, כך ששאלת ביטולו של ההסכם תידון בבית משפט מחוזי, שלו הסמכות לדון בתביעות הנוגעות לבעלות במקרקעין, לרבות ביטולו של הסכם, ואילו חלקה הכספי של התביעה ידון בבית משפט שלום לפי סכומה (ראו, למשל, החלטתו של השופט ד"ר ע' אזר ז"ל בעניין ת.א. 1502/03 אורלי ויניק נ' כהן את דן נכסים ובניין בע"מ ואח', ניתנה ביום 1.4.04 ופורסמה באתר www.nevo.co.il).

ראה גם כאן. https://www.ruling.co.il/משני-ואח'-נ'-טהה_eae3f713-beac-4d02-87a6-9d90964ad30f

לגבי פרסום של פסקי דין אתה צודק. זו בעיה אבל משרדי עורכי דין משלמים על מנוי על מנת לצפות בפסקי דין באתרים יעודיים.

 

[paskar]

אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה באינטרנט או בכלל.

אידיאלית, נכון. אבל לפחות במעט נסיונות שהיו לי עם עו"דים, ממש בתוך תיק, הם חסרו ידע ועשו טעויות והקטינו ראש, ובסוף דעתם השתנתה או שאני נאלצתי לתקן את ההשלכות. לא מצב בריא אבל זה מה יש, אז אני מעדיף לדעת כמה שאפשר.

לגבי פרסום של פסקי דין אתה צודק. זו בעיה אבל משרדי עורכי דין משלמים על מנוי על מנת לצפות בפסקי דין באתרים יעודיים.

אני יודע. לא מבין למה בימינו זה פועל כך, שריד ללא הצדקה מתקופת לפני-האינטרנט. גיליתי גם שיש פסקי דין שלא מפורסמים אפילו במאגרים בתשלום, למרות שהם לא מוגדרים חסויים.