ביטוח רפואי פרטי לקשישה עם מחלות רקע

[ilyaf]

היי,

אשמח להתייעץ -
אמא שלי קשישה (בת 67) עם מחלות רקע.
לצערי אין לה ביטוחים פרטיים (רק שב"ן של קופת החולים+סיעודי של הקופה) וגם לא פנסיה (סיפור ארוך של מעסיק נצלן שלא הפקיד לפנסיה ואני הייתי צעיר מדי לעזור לפני שזה התיישן).
אני רוצה לנסות לתת לה במגבלות המצב את הכיסוי הטוב ביותר שעדיין אפשר כדי שלא תהיה מוגבלת רק למערכת הציבורית על מגרעותיה.
מה האפשרויות העומדות בפני,שיתנו את העלות-תועלת המקסימלית? (לצערי אין לה הרבה הכנסות אז ביטוח שיעלה לדוגמא מעל אלף שח לחודש לצערי פחות רלוונטי)
אני מכוון לדברים כמו כיסויים ללא הצהרת בריאות (הבנתי שבמגדל ואיילון קיים דבר כזה עבור נספח אמבולטורי אבל הבנתי גם שיש "להרכיב" את זה על פוליסה כמו מחלות קשות או תרופות מחוץ לסל,ולמיטב הבנתי הן כן ידרשו הצהרת בריאות).
אוסיף שאני שוקל בחיוב לפנות ליועץ פרטי בנושא שלה אבל אני תוהה כמה סיכוי בכלל יש כאן (בזמנו פניתי ליועץ פרטי לגבי הרחבת הכיסוי הסיעודי שלה באופן פרטי לכל החיים במקום 5 שנים הקיימות בקופה אבל זה לא צלח עקב מצב רפואי קיים שלה). אציין שאני סהכ יודע לקרוא פוליסות ולא צריך שיסבירו לי דברים בסיסיים (בניגוד לאנשים שיצא לי להכיר שלא יודעים כלום על ביטוחים וצריכים שיכוונו אותם מא עד ת) אבל כן אשלם בשמחה למישהו שיעזור לי לדחוף את הנושא מול חברות ביטוח ויחסוך ממני טרטורים מתסכלים. נשמע לכם כמו מקרה שמצדיק פניה ליועץ פרטי?
תודה!

 

[מאיר_]

תלוי מה המטרה, אם זה כדי לשלם כיסויים של כמה עשרות אלפי שקלים על ניתוחים, הכיסוי הרלוונטי הוא ניתוחים ומחליפי ניתוח בישראל. בהראל והפניקס יש מסלול השתתפות עצמית מוגדלת, והוא יותר זול ממשלים שב"ן או מהשקל הראשון אבל יש השתתפות עצמית של 3000 שח.
לגילאי 66+ הוא עולה בערך 300 ש"ח לפני הנחות.
צריך לבדוק את עניין ההחרגות.

לקטסטרופות רפואיות שעולות 200 אלף ש"ח ועד 5 מליון יש ביטוחים אחרים, ובאופן מפתיע הם די זולים כי הסיכוי שתשתמש בהם נמוך.
הכיסוי בסיס לקטסטרופות הם:
תרופות מחוץ לסל
הרחבה לתרופות ביולוגיות
השתלות וטיפולים מיוחדים
ניתוחים ומחליפי ניתוח בחו"ל

תקרא על הכיסויים האלה, יש שוני גדול בין חברות שונות ברמת הכיסוי.

יש עוד שלל כיסויים כמו אמבולטורי או החזר על ביקורים אצל מומחים, לא בטוח שהפרמיה שווה את ההחזר.

 

[ilyaf]

תודה!
בסוף פניתי לסוכן שסייע לי לעשות לה ביטוח תרופות מחוץ לסל (עם החרגות לחלק מהבעיות הקיימות) + כיסוי אמבולטורי (ללא החרגות) ובנוסף ביטוח מחלות קשות. הוא המליץ לא לעשות ביטוחים אחרים (משיקולי עלות תןעלת כפי שציינת).
המטרה אגב היא אכן קטסטרופות מהסוג שדורש סכומי עתק,כמו תרופות שעולות עשרות אלפי שח בחודש.
תודה על החידוד לגבי הסיבה לעלויות הנמוכות..אם כי הסיכוי אולי נמוך קיים,כפי שלצערי גיליתי עם אבא שלי שחלה בסרטן בגיל הזה.

 

[מאיר_]

מוזר שהוא דיבר על שיקולי עלות.
הכיסויים שרשמתי ממש זולים, ברמת ה 100-150 שח לחודש לכל הביטוחים האלה יחד.

דווקא כיסוי למחלות קשות הייתי אומר שהוא ממש מיותר בגיל מבוגר, כי המחיר שלו עולה בצורה קיצונית.
למחלות קשות בגיל הזה אתה תשלם 600-800 שח לחודש לכל 100 אלף שח פיצוי.
בגיל צעיר הוא שווה מאוד. עד גיל 21 הוא עולה 10 שח לחודש ל 100 אלף שח פיצוי.

אם המטרה היא קטסטרופות אז, ביטוחי חובה:
תרופות מחוץ לסל
הרחבה לתרופות ביולוגיות
השתלות וטיפולים מיוחדים
ניתוחים ומחליפי ניתוח בחו"ל

ביטוח חשוב:
ניתוחים ומחליפי ניתוח בישראל

ביטוח ש"נחמד שיהיה":
אמבולטורי

אם נשאר לך עוד 600-800 שח אחרי זה פנויים, תעשה מחלות קשות, אבל זה לא מצדיק את המחיר בעיני בגיל הזה.

 

[ilyaf]

הבעיה שהוא ציין לגבי השתלות,זה שרופא צריך להמליץ על השתלה,ובגילה ובמצבה לדעתו לא סביר שתהיה המלצה כזו.
לגבי ניתוחים,הבעיה הייתה לדבריו שיחריגו לה כל בעיה רפואית קיימת בהקשר לפעןלה פולשנית,ויהיה מדובר בכ200 שח חודשיים.
לגבי מחלות קשות, העלות שהוא (כנראה) יצליח להשיג לי היא כ300 שח ל100 אלף שח פיצוי.כל עוד זה הסכום,נראה לי שווה את זה,לא?
בכל מקרה לצערי אין לי הרבה תקציב פנוי (סביב ה500 שח להכל ביחד),כרגע מה שציינתי (תרופות מחוץ לסל/תרופות ביולוגיות/אמבולטורי/מחלות קשות) נכנס בו,אז הייתי מעדיף לכלול את הדברים החשובים ביותר עם הסיכוי הנמוך ביותר שאשלם לחינם (כי כל מה שלא מכוסה אאלץ לכסות מכיסי בעתיד).האמבולטורי הוא אכן "nice to have", מצד שני מדובר על כיסוי שהשגנו בלי החרגות ("ריידר" על התרופות מחןץ לסל) ובעלות זולה מאוד (כ50 שח לחןדש),אז נראה לי שזה לא רע ויחסית זניח בכל מקרה.

 

[A42]

היי,

אשמח להתייעץ -
אמא שלי קשישה (בת 67) עם מחלות רקע.
לצערי אין לה ביטוחים פרטיים (רק שב"ן של קופת החולים+סיעודי של הקופה) וגם לא פנסיה (סיפור ארוך של מעסיק נצלן שלא הפקיד לפנסיה ואני הייתי צעיר מדי לעזור לפני שזה התיישן).
אני רוצה לנסות לתת לה במגבלות המצב את הכיסוי הטוב ביותר שעדיין אפשר כדי שלא תהיה מוגבלת רק למערכת הציבורית על מגרעותיה.
מה האפשרויות העומדות בפני,שיתנו את העלות-תועלת המקסימלית? (לצערי אין לה הרבה הכנסות אז ביטוח שיעלה לדוגמא מעל אלף שח לחודש לצערי פחות רלוונטי)
אני מכוון לדברים כמו כיסויים ללא הצהרת בריאות (הבנתי שבמגדל ואיילון קיים דבר כזה עבור נספח אמבולטורי אבל הבנתי גם שיש "להרכיב" את זה על פוליסה כמו מחלות קשות או תרופות מחוץ לסל,ולמיטב הבנתי הן כן ידרשו הצהרת בריאות).
אוסיף שאני שוקל בחיוב לפנות ליועץ פרטי בנושא שלה אבל אני תוהה כמה סיכוי בכלל יש כאן (בזמנו פניתי ליועץ פרטי לגבי הרחבת הכיסוי הסיעודי שלה באופן פרטי לכל החיים במקום 5 שנים הקיימות בקופה אבל זה לא צלח עקב מצב רפואי קיים שלה). אציין שאני סהכ יודע לקרוא פוליסות ולא צריך שיסבירו לי דברים בסיסיים (בניגוד לאנשים שיצא לי להכיר שלא יודעים כלום על ביטוחים וצריכים שיכוונו אותם מא עד ת) אבל כן אשלם בשמחה למישהו שיעזור לי לדחוף את הנושא מול חברות ביטוח ויחסוך ממני טרטורים מתסכלים. נשמע לכם כמו מקרה שמצדיק פניה ליועץ פרטי?
תודה!

אולי קצת דעה קיצונית, אבל למה אתה צריך עוד ביטוחים פרטים?
יש לה משלים שבן + ביטוח סיעודי ל5 שנים
ביחד עם הביטוח הרפואי החובה בישראל זה מכסה 99 אחוז מהמקרים (95 זה ביטוח חובה דרך אגב שלא עולה לך עכשיו כסף)

אתה הולך לשלם הרבה מאוד כסף בשביל לקבל מבחינה הסתברותית הרבה פחות
מעבר לזה כדאי לקבל את הכסף שמגיע לה בסוף אם תזדקק היא תעבור 7 מדורי גיהנום ולא בטוח שזה יהיה בימי חייה (אולי מגזים אבל מרוב שזה נפוץ שלא משלמים יש היום חברות כמו לבנת פורן וחבירה שיעזרו לך לקבל את מה שמגיע לך תוכ שיקחו לעצמם 20 אחוז מהסכום והם מאוד רווחיות)

מהניסיון הכואב שלי בנושאי בריאות גדולים (קטסטרופות) יש לנו מערכת בריאות מאוד טובה, בעיקר אומנם במרכז
אבל את רוב המוחלט של הטיפולים תרופות היא תקבל בבית חולים
תרופות שלא בסל אז הם או לא מועילות או שהם מועילות ותהליך להיכנס לסל ואז הבית חולים בדרכ יודע לתת לך אותם בצורה כזאת או אחרת

ברגע שיש לך מקרה של מחלות רקע כל תביעה שלך תיהיה הרבה יותר קשה ומסובכת כי פשוט יגידו שלא כלול או בגלל המחלת רקע ולך תיקח עורך דין...

תחסוך את הכסף שאתה רוצה לשלם כל חודש ושתצטרכו משהו אז תוכלו ללכת באופן פרטי מידי אליו ובלי טובות/ אישורים / בקשות / הפניות ותביעות של עורכי דין

מעבר לזה תפנה לקופ"ח להרבה קופ"ח היו פעם הסדרים עם חברות הביטוח הפרטיות (ללאומית לדוגמא היה פעם עם הראל) ולפעמים עדין נותנים להתצטרף לחבילות האלה אם איש לך קרוב משפחה שנמצא כבר בהם...

*האחוזים זה הערכות אישיות שלי, לא יועץ לא מייעץ ואולי גם טועה

 

[ilyaf]

אולי קצת דעה קיצונית, אבל למה אתה צריך עוד ביטוחים פרטים?
יש לה משלים שבן + ביטוח סיעודי ל5 שנים
ביחד עם הביטוח הרפואי החובה בישראל זה מכסה 99 אחוז מהמקרים (95 זה ביטוח חובה דרך אגב שלא עולה לך עכשיו כסף)

אתה הולך לשלם הרבה מאוד כסף בשביל לקבל מבחינה הסתברותית הרבה פחות
מעבר לזה כדאי לקבל את הכסף שמגיע לה בסוף אם תזדקק היא תעבור 7 מדורי גיהנום ולא בטוח שזה יהיה בימי חייה (אולי מגזים אבל מרוב שזה נפוץ שלא משלמים יש היום חברות כמו לבנת פורן וחבירה שיעזרו לך לקבל את מה שמגיע לך תוכ שיקחו לעצמם 20 אחוז מהסכום והם מאוד רווחיות)

מהניסיון הכואב שלי בנושאי בריאות גדולים (קטסטרופות) יש לנו מערכת בריאות מאוד טובה, בעיקר אומנם במרכז
אבל את רוב המוחלט של הטיפולים תרופות היא תקבל בבית חולים
תרופות שלא בסל אז הם או לא מועילות או שהם מועילות ותהליך להיכנס לסל ואז הבית חולים בדרכ יודע לתת לך אותם בצורה כזאת או אחרת

ברגע שיש לך מקרה של מחלות רקע כל תביעה שלך תיהיה הרבה יותר קשה ומסובכת כי פשוט יגידו שלא כלול או בגלל המחלת רקע ולך תיקח עורך דין...

תחסוך את הכסף שאתה רוצה לשלם כל חודש ושתצטרכו משהו אז תוכלו ללכת באופן פרטי מידי אליו ובלי טובות/ אישורים / בקשות / הפניות ותביעות של עורכי דין

מעבר לזה תפנה לקופ"ח להרבה קופ"ח היו פעם הסדרים עם חברות הביטוח הפרטיות (ללאומית לדוגמא היה פעם עם הראל) ולפעמים עדין נותנים להתצטרף לחבילות האלה אם איש לך קרוב משפחה שנמצא כבר בהם...

*האחוזים זה הערכות אישיות שלי, לא יועץ לא מייעץ ואולי גם טועה

תודה. אישית אני מעדיף כן לעשות לה ביטוח (כל עוד הוא לא יהיה מאוד יקר) ולו כדי לא להרגיש חסר אונים כשקטסטרופה תתרסק עלי.
לצערי הניסיון שלי עם ביטוחים ומערכת הבריאות הציבורית הוא אחר, אבא שלי ז"ל היה חולה פרקינסון שחלה גם בסרטן. נזקק לתרופה ביולוגית (טסטנטריק) שלא בסל ועלותה כ20 אלף שח בחודש, ורק בזכות האונקולוג המטפל קיבל אותה במסגרת "טיפול חמלה" (באופן כללי מזל שנפלנו על כמה רופאים מצוינים בבתי החולים - שהגענו אליהם דרך המלצה אחרי התייעצויות בפרטי, כי בכל הקשור לטיפול בו הקופה שלו התנהלה בצורה בזיונית, ובתור מי שהיה אחראי על התקשורת מולם אני יכול להעיד שגם כשפניתי לפניות הציבור של הקופה ולקבילות משרד הבריאות, המערכת לצערי התייצבה כתף אל כתף נגדי - לא אלאה בפרטים אבל רק אגיד שהקופה שיקרה במצח נחושה למשרד הבריאות לגבי הטיפול באבי וכבר לא היה לי כוחות להילחם, כך שאם אני צריך לבחור על מה לסמוך,אני לא אסמוך על המערכת הציבורית לצערי). בדיעבד התברר שייתכן והיה מגיב יותר טוב לתרופה אחרת בשם קיטרודה שלא בסל ואין לה כלל טיפול חמלה (ואני מכיר סיפור של מישהי ממש מעכשיו שאמה נזקקה לקיטרודה והיא עוברת שבעה מדורי גיהנום מול המערכת בנושא, ונאלצת לפנות לגיוס תרומות מהציבור). זה מצב שאני ממש מעדיף למנוע.
ודווקא מבחינת ביטוח, לאבי לא היה ביטוח סיעודי (גם לא של הקופה). עו"ד מתנדב שהכרתי במסגרת עמותה מסוימת סייע לי להשיג בדרך נס לפנים משורת הדין ביטוח פרטי רטרו, וזה היה הבדל של מעל 7 אלף שח בחודש (בלי זה לא היה לנו איך לכסות את הוצאות המטפלת) ששולמו לו עד יום מותו. אותו עו"ד עובד היום עדיין באופן פרטי, כך שאם אצטרך בהמשך לתבוע (כי ברור לי שחברות הביטוח זה לא אמא תרזה),אדע למי לפנות.

 

[מאיר_]

אם אתה ממילא עושה ביטוחים, לדעתי שווה גם ביטוחים זולים שבסבירות גבוהה לא יהיו בשימוש. המחירים לגילאי 67:
ניתוחים בחו"ל: 15-30 ש"ח תלוי בחברה
השתלות: 10-30 ש"ח תלוי באיזו חברה
אלה סכומים זניחים וכיסויים שיכולים להגיע ל 5 מליון ש"ח בהשתלה, לכן נראה לי כדאי לעשות גם אם כנראה לא תשתמש בהם.

לגבי המחיר למחלות, שרשמת 300 ש"ח. זה כנראה הנחה לשנה ראשונה. תבדוק בפוליסה מה יהיה המחיר בעוד שנתיים והלאה.

רשמת שעשית תרופות, עשית גם הרחבה לתרופות ביולוגיות? זאת פוליסה שונה, כיסוי של חצי מליון עד מליון ש"ח תלוי באיזו חברה. יש חברות שמתנות את הכיסוי רק בסכנת חיים.

 

[ilyaf]

אם אתה ממילא עושה ביטוחים, לדעתי שווה גם ביטוחים זולים שבסבירות גבוהה לא יהיו בשימוש. המחירים לגילאי 67:
ניתוחים בחו"ל: 15-30 ש"ח תלוי בחברה
השתלות: 10-30 ש"ח תלוי באיזו חברה
אלה סכומים זניחים וכיסויים שיכולים להגיע ל 5 מליון ש"ח בהשתלה, לכן נראה לי כדאי לעשות גם אם כנראה לא תשתמש בהם.

לגבי המחיר למחלות, שרשמת 300 ש"ח. זה כנראה הנחה לשנה ראשונה. תבדוק בפוליסה מה יהיה המחיר בעוד שנתיים והלאה.

רשמת שעשית תרופות, עשית גם הרחבה לתרופות ביולוגיות? זאת פוליסה שונה, כיסוי של חצי מליון עד מליון ש"ח תלוי באיזו חברה. יש חברות שמתנות את הכיסוי רק בסכנת חיים.

תודה.האמת שבדקתי שוב והמחיר שציינתי הוא דווקא 137 שח כרגע ל100 אלף שח (לאחר הנחה של 30% ל3 שנים),אבל זה עוד לא סופי כי טרם הושלם תהליך ההפקה ויתכן ותהיה תוספת רפואית. 300 זה המחיר המלא שהערכתי לתרחיש הגרוע של ללא הנחה ועם תוספת. כמובן אבדוק בפוליסה כשתהיה. מה שכן אולי שווה לציין שהכיסוי כאן יהיה לסרטן בלבד (זה מה שהומלץ כדי להסתפק בהצהרת בריאות מקוצרת).
לגבי ניתוחים והשתלןת,אם אלה המחירים (אוודא עם הסוכן,אני רואה שה200 שח עלות שהוא ציין מתייחס לניתוחים בישראל כך שייתכן וניתוחים בחול באמת יהיה יותר זול) כמובן אעשה.תודה.
לגבי תרופות ביולוגיות,זה כלול למיטב הבנתי בפוליסה הספציפית (כולל תרופות בהתאמה אישית) אבל אוודא גם את זה.

 

[מאיר_]

אין אף חברה שמוכרת מחלות קשות בסכום של 100 אלף במחיר שרשמת לגיל 67.
אולי זה כיסוי רק לסרטן ולא לרשימת מחלות, ואולי סכום הכיסוי הוא לא 100 אלף אלא פחות.

לגבי תרופות ביולוגיות, במגדל ואיילון זה זה כלול בפוליסת תרופות, בשאר החברות זה נמכר כפוליסה נפרדת

 

[ilyaf]

אין אף חברה שמוכרת מחלות קשות בסכום של 100 אלף במחיר שרשמת לגיל 67.
אולי זה כיסוי רק לסרטן ולא לרשימת מחלות, ואולי סכום הכיסוי הוא לא 100 אלף אלא פחות.

לגבי תרופות ביולוגיות, במגדל ואיילון זה זה כלול בפוליסת תרופות, בשאר החברות זה נמכר כפוליסה נפרדת

אכן רק לסרטן (הגבת לפני שהספקתי לתקן בעריכה )
ואכן מדובר בפוליסה של מגדל.
תודה.

 

[A42]

תודה. אישית אני מעדיף כן לעשות לה ביטוח (כל עוד הוא לא יהיה מאוד יקר) ולו כדי לא להרגיש חסר אונים כשקטסטרופה תתרסק עלי.
לצערי הניסיון שלי עם ביטוחים ומערכת הבריאות הציבורית הוא אחר, אבא שלי ז"ל היה חולה פרקינסון שחלה גם בסרטן. נזקק לתרופה ביולוגית (טסטנטריק) שלא בסל ועלותה כ20 אלף שח בחודש, ורק בזכות האונקולוג המטפל קיבל אותה במסגרת "טיפול חמלה" (באופן כללי מזל שנפלנו על כמה רופאים מצוינים בבתי החולים - שהגענו אליהם דרך המלצה אחרי התייעצויות בפרטי, כי בכל הקשור לטיפול בו הקופה שלו התנהלה בצורה בזיונית, ובתור מי שהיה אחראי על התקשורת מולם אני יכול להעיד שגם כשפניתי לפניות הציבור של הקופה ולקבילות משרד הבריאות, המערכת לצערי התייצבה כתף אל כתף נגדי - לא אלאה בפרטים אבל רק אגיד שהקופה שיקרה במצח נחושה למשרד הבריאות לגבי הטיפול באבי וכבר לא היה לי כוחות להילחם, כך שאם אני צריך לבחור על מה לסמוך,אני לא אסמוך על המערכת הציבורית לצערי). בדיעבד התברר שייתכן והיה מגיב יותר טוב לתרופה אחרת בשם קיטרודה שלא בסל ואין לה כלל טיפול חמלה (ואני מכיר סיפור של מישהי ממש מעכשיו שאמה נזקקה לקיטרודה והיא עוברת שבעה מדורי גיהנום מול המערכת בנושא, ונאלצת לפנות לגיוס תרומות מהציבור). זה מצב שאני ממש מעדיף למנוע.
ודווקא מבחינת ביטוח, לאבי לא היה ביטוח סיעודי (גם לא של הקופה). עו"ד מתנדב שהכרתי במסגרת עמותה מסוימת סייע לי להשיג בדרך נס לפנים משורת הדין ביטוח פרטי רטרו, וזה היה הבדל של מעל 7 אלף שח בחודש (בלי זה לא היה לנו איך לכסות את הוצאות המטפלת) ששולמו לו עד יום מותו. אותו עו"ד עובד היום עדיין באופן פרטי, כך שאם אצטרך בהמשך לתבוע (כי ברור לי שחברות הביטוח זה לא אמא תרזה),אדע למי לפנות.

הניסיון האישי שלי הוא מאוד דומה אבל מהצד השני של הביטוחים
אבא שלי חלה בסרטן ונלחם בו 5 שנים עד שמת
היו לו בגדול את כל הביטוחים (שבן, בריאות פרטי, סיעודי)
עברנו איתו הרבה מאוד במהלך המחלה, כולל השתלות עצמיות, השתלה מתורם, טיפולים מכל סוג, תרופות בסל ומחוץ לסל כולל נסיוניות, וכו וכו

מהנסיון האישי שלי (זה כמובן לא מעיד על הכלל)
כן הקופח היה פשוט ביזונית, פשוט ההרימו קשים על גבי קשים - בזמן שהוא היה מאושפז והרופאה האישית שלו בבית חולים כתבה מרשם לתרופה שצריך להוציא הם לא הסכימו לכבד את המרשם וחיבו שרופא הקופה יוצר מרשם משלו והוא לא הסכים מבלי שיגיע פיסית שהוא מאושפז קיצר חלם במיטבו

רופאים פרטים לייעוצים כן הלכנו לפרטי (אני חושב מעל 10 יעוצים היינו) על כולם קיבלנו החזר כספי מהקופח (למרות שהיה לנו גם בביטוח הפרטי אבל היה צריך למצות את הקופה קודם ושם גם היה החזר יותר גבוה), מאוד עזר אבל לזה מספיק שבן וזה גם יחסית כסף קטן

סיעודי, למרות שהוא היה נכה 100 אחוז פעמים דחו לנו תביעות לסיעודי בגלל המבחנים המטופשים, גם שאתה בכיסא גלגלים עם חיתול ואבל עדין יכול להשתין לבקבוק (סליחה על הבוטות) זה נחשב לשליטה על הסוגרים ואתה לא עובר אתצ המבחן
אחרכ שהמצב החמיר הוא לא יכל באמת לקום מהמיטה הם פשוט דחו את התביעות כי יש תקופת אכשרה של 60/90 יום, ואם אתה מאושפז בבית חולים בזמן הזה אז המונה של התקופה מתאפס ומה לעשות שמי שחולה מתאשפז הרבה אז במשך שנה שלמה אף פעם לא הצלחנו לייצר מצב של 90 יום ללא אישפוז אז לא קיבלנו את הגמלת סיעוד

תרופות, כן היו כמה תרופות ניסוניות , שהאמת ידענו מראש שהסיכוי שהם יעזרו הוא נמוך מאוד אבל הם נתנו תקווה, העלות היתה בזמנו 600 אלף שקל לחצי שנה. קיבלנו אותם מלא מבית החולים שגם אמר לנו שאם לא יאשרו את התרופה בחברת ביטוח יש מספיק עמותות וגמחים שקונים ומחלקים אותה
בשורה התחתונה אישרו את התרופה אחרי 4 חודשים רק ועד שקיבלנו אותה פיסית היא כבר היתה לא רוולנטית

ניתוחים, אישפוזים והשתלות עצמיות וכו - הכל קיבלנו מבית החולים ברמה הכי גבוהה, יכולנו בתיאורה לטוס לעשות את זה בחול אבל לא היה טעם וגם לא ממש יכולת להטיס אתו

השתלה מתורם גם היה מתוכנן בארץ והכל- כן אישרו מהחברת ביטוח גמלת החלמה של איזה 80 אלף שקל אחרי, לצערי לא הצלחנו להגיע להשתלה אבל שוב לדעתי זה כסף קטן.

היו לנו החזרים על ציוד, אחות צמודה, פיזוטרפיה, נסיעות, מוניות אוטובוסים מלווים וכול
בפועל לא ניצלנו את זה כי הבירוקרטיה פשןט מתישה, לך תשמור קבלות על מוניות ואוטובוסים (וגם זה כל רוולנטי כי לרוב נסענו ברכב פרטי תמיד לקחנו את אבא) כל הדברים הגדולים קיבלנו מבית החולים או לקחנו מיד שרה (כי זה יותר זמין ונוח ושירות מעולה)
לא באמת היינו צריכים לקנות משהו וכן קנינו בשביל כמה מאות שקלים לא באמת התעסקנו בלהגיש תביעה בעיקר בימים שהיינו עם אבא ובכלל זה זמנים לא פשוטים.

כן אבא שלי הלך לחברת החזרים ותביעות מסוג לבנת פורן ותבע את החברות ביטוח וביטוח לאומי דרכה, זה נמשך מעל 3 שנים לקחו ממנו כמה אלפי שקלים על פתיחת תיק והוא לא זכה לראות מזה שום דבר.

אני מבין לגמרי את הפן הפסיכולוגי של ביטוח שמשקיט את הנפש ועוזר לישון בלילה
רק אומר זה נחמד שיש אבל לא תבוא ישועה משם
ממליץ תמיד להשאיר כסף בצד כי שצריך משהו אתה רוצה לקבל הכל מעכשיו ולעכשיו ולא לחכות לאישור כזה או אחרת או רשימת רופאים וכו

 

[ilyaf]

הניסיון האישי שלי הוא מאוד דומה אבל מהצד השני של הביטוחים
אבא שלי חלה בסרטן ונלחם בו 5 שנים עד שמת
היו לו בגדול את כל הביטוחים (שבן, בריאות פרטי, סיעודי)
עברנו איתו הרבה מאוד במהלך המחלה, כולל השתלות עצמיות, השתלה מתורם, טיפולים מכל סוג, תרופות בסל ומחוץ לסל כולל נסיוניות, וכו וכו

מהנסיון האישי שלי (זה כמובן לא מעיד על הכלל)
כן הקופח היה פשוט ביזונית, פשוט ההרימו קשים על גבי קשים - בזמן שהוא היה מאושפז והרופאה האישית שלו בבית חולים כתבה מרשם לתרופה שצריך להוציא הם לא הסכימו לכבד את המרשם וחיבו שרופא הקופה יוצר מרשם משלו והוא לא הסכים מבלי שיגיע פיסית שהוא מאושפז קיצר חלם במיטבו

רופאים פרטים לייעוצים כן הלכנו לפרטי (אני חושב מעל 10 יעוצים היינו) על כולם קיבלנו החזר כספי מהקופח (למרות שהיה לנו גם בביטוח הפרטי אבל היה צריך למצות את הקופה קודם ושם גם היה החזר יותר גבוה), מאוד עזר אבל לזה מספיק שבן וזה גם יחסית כסף קטן

סיעודי, למרות שהוא היה נכה 100 אחוז פעמים דחו לנו תביעות לסיעודי בגלל המבחנים המטופשים, גם שאתה בכיסא גלגלים עם חיתול ואבל עדין יכול להשתין לבקבוק (סליחה על הבוטות) זה נחשב לשליטה על הסוגרים ואתה לא עובר אתצ המבחן
אחרכ שהמצב החמיר הוא לא יכל באמת לקום מהמיטה הם פשוט דחו את התביעות כי יש תקופת אכשרה של 60/90 יום, ואם אתה מאושפז בבית חולים בזמן הזה אז המונה של התקופה מתאפס ומה לעשות שמי שחולה מתאשפז הרבה אז במשך שנה שלמה אף פעם לא הצלחנו לייצר מצב של 90 יום ללא אישפוז אז לא קיבלנו את הגמלת סיעוד

תרופות, כן היו כמה תרופות ניסוניות , שהאמת ידענו מראש שהסיכוי שהם יעזרו הוא נמוך מאוד אבל הם נתנו תקווה, העלות היתה בזמנו 600 אלף שקל לחצי שנה. קיבלנו אותם מלא מבית החולים שגם אמר לנו שאם לא יאשרו את התרופה בחברת ביטוח יש מספיק עמותות וגמחים שקונים ומחלקים אותה
בשורה התחתונה אישרו את התרופה אחרי 4 חודשים רק ועד שקיבלנו אותה פיסית היא כבר היתה לא רוולנטית

ניתוחים, אישפוזים והשתלות עצמיות וכו - הכל קיבלנו מבית החולים ברמה הכי גבוהה, יכולנו בתיאורה לטוס לעשות את זה בחול אבל לא היה טעם וגם לא ממש יכולת להטיס אתו

השתלה מתורם גם היה מתוכנן בארץ והכל- כן אישרו מהחברת ביטוח גמלת החלמה של איזה 80 אלף שקל אחרי, לצערי לא הצלחנו להגיע להשתלה אבל שוב לדעתי זה כסף קטן.

היו לנו החזרים על ציוד, אחות צמודה, פיזוטרפיה, נסיעות, מוניות אוטובוסים מלווים וכול
בפועל לא ניצלנו את זה כי הבירוקרטיה פשןט מתישה, לך תשמור קבלות על מוניות ואוטובוסים (וגם זה כל רוולנטי כי לרוב נסענו ברכב פרטי תמיד לקחנו את אבא) כל הדברים הגדולים קיבלנו מבית החולים או לקחנו מיד שרה (כי זה יותר זמין ונוח ושירות מעולה)
לא באמת היינו צריכים לקנות משהו וכן קנינו בשביל כמה מאות שקלים לא באמת התעסקנו בלהגיש תביעה בעיקר בימים שהיינו עם אבא ובכלל זה זמנים לא פשוטים.

כן אבא שלי הלך לחברת החזרים ותביעות מסוג לבנת פורן ותבע את החברות ביטוח וביטוח לאומי דרכה, זה נמשך מעל 3 שנים לקחו ממנו כמה אלפי שקלים על פתיחת תיק והוא לא זכה לראות מזה שום דבר.

אני מבין לגמרי את הפן הפסיכולוגי של ביטוח שמשקיט את הנפש ועוזר לישון בלילה
רק אומר זה נחמד שיש אבל לא תבוא ישועה משם
ממליץ תמיד להשאיר כסף בצד כי שצריך משהו אתה רוצה לקבל הכל מעכשיו ולעכשיו ולא לחכות לאישור כזה או אחרת או רשימת רופאים וכו

מצטער לשמוע על מה שחוויתם.
ברור לי לגמרי שגם חברות הביטוח הן לא מלאכיות שישושו לשלם מה שאפשר לטרטר את המבוטח. פשוט, הטיפולים והסיעוד זה משהו שאני לא יכול לממן מכיסי במלואו,לא משנה איך מסתכלים על זה,בלי להיכנס לחובות. אין לי עשרות או מאות אלפי שח פנויים להשיג במקרה כזה. אז זה או לעשות ביטוח ולקוות שאצליח למצות אותו, או לסמוך על המערכת/גמחים/תרומות,או להיערך לשקוע בחובות. האופציה השניה והשלישית זה משהו שכבר חוויתי עם אבא שלי כי לא היה לו ביטוח,ולמרות שבמקרה שלו הצלחתי לבסוף לפתור חלק מהבעיות באמצעות תכנית חמלה/עזרה בהשגת ביטוח רטרו/עזרה בתרומות שגייסתי,כמות הכוחות והעצבים שזה לקח לי לא השאירה לי פנאי לשום דבר אחר,ולקח לי שנתיים של עבודה בהייטק במהלכן בזמן שהקולגות שלי התלבטו באיזה תכנית חיסכון לשים את אלפי השח הפנויים בעו"ש,אני הייתי צריך לסגור הלואות שלקחתי כדי לעזור לאבא.כמו כן כשכל זה התרסק עלי לא עבדתי,היום אני עובד וצריך לפרנס את עצמי ואנשים נוספים,ואני מעדיף לא לחזור למצב הזה,מה גם שכאמור ההתנהלות שחוויתי לא גורמת לי לתת אמון במערכת (ובעוד שפגשתי גם עמותות נפלאות,נתקלתי ביחס מבזה לצערי גם מעמותות סיוע - כולל הגדולות והמוכרות - כמו לשאול בנימוס אם אפשר לקבל עזרה בעוד משהו או מתי נקבל את מה שדחוף לנו וכבר הובטח לפני שבועיים,ולקבל בתגובה "תגיד יפה תודה על מה שקיבלת,אנחנו פה כולנו מתנדבים")
לכן, אני מעדיף לעשות מה שאני יכול עכשיו כדי שיהיה איזשהו סיכוי לחסוך את ההתעסקות הזו אחר כך. כמובן שאני מבין שתמיד יש סיכוי שאשלם ביטוח ובסוף לא אצליח להוציא מהם כלום,ולכן לא אשלם עכשיו מאות ואלפי שח בחודש לביטוחים. אבל אם מדובר בסכום לא גדןל שאני יכול לעמוד בו בשביל השקט הנפשי שלי בעתיד,אני מעדיף לשלם אותו.

 

[A42]

מצטער לשמוע על מה שחוויתם.
ברור לי לגמרי שגם חברות הביטוח הן לא מלאכיות שישושו לשלם מה שאפשר לטרטר את המבוטח. פשוט, הטיפולים והסיעוד זה משהו שאני לא יכול לממן מכיסי במלואו,לא משנה איך מסתכלים על זה,בלי להיכנס לחובות. אין לי עשרות או מאות אלפי שח פנויים להשיג במקרה כזה. אז זה או לעשות ביטוח ולקוות שאצליח למצות אותו, או לסמוך על המערכת/גמחים/תרומות,או להיערך לשקוע בחובות. האופציה השניה והשלישית זה משהו שכבר חוויתי עם אבא שלי כי לא היה לו ביטוח,ולמרות שבמקרה שלו הצלחתי לבסוף לפתור חלק מהבעיות באמצעות תכנית חמלה/עזרה בהשגת ביטוח רטרו/עזרה בתרומות שגייסתי,כמות הכוחות והעצבים שזה לקח לי לא השאירה לי פנאי לשום דבר אחר,ולקח לי שנתיים של עבודה בהייטק במהלכן בזמן שהקולגות שלי התלבטו באיזה תכנית חיסכון לשים את אלפי השח הפנויים בעו"ש,אני הייתי צריך לסגור הלואות שלקחתי כדי לעזור לאבא.כמו כן כשכל זה התרסק עלי לא עבדתי,היום אני עובד וצריך לפרנס את עצמי ואנשים נוספים,ואני מעדיף לא לחזור למצב הזה,מה גם שכאמור ההתנהלות שחוויתי לא גורמת לי לתת אמון במערכת (ובעוד שפגשתי גם עמותות נפלאות,נתקלתי ביחס מבזה לצערי גם מעמותות סיוע - כולל הגדולות והמוכרות - כמו לשאול בנימוס אם אפשר לקבל עזרה בעוד משהו או מתי נקבל את מה שדחוף לנו וכבר הובטח לפני שבועיים,ולקבל בתגובה "תגיד יפה תודה על מה שקיבלת,אנחנו פה כולנו מתנדבים")
לכן, אני מעדיף לעשות מה שאני יכול עכשיו כדי שיהיה איזשהו סיכוי לחסוך את ההתעסקות הזו אחר כך. כמובן שאני מבין שתמיד יש סיכוי שאשלם ביטוח ובסוף לא אצליח להוציא מהם כלום,ולכן לא אשלם עכשיו מאות ואלפי שח בחודש לביטוחים. אבל אם מדובר בסכום לא גדןל שאני יכול לעמוד בו בשביל השקט הנפשי שלי בעתיד,אני מעדיף לשלם אותו.

מבין מאוד אותך, וזה מחשבה נכונה, שגם אני לפעמים מתלבט בה
גם בי התקופה של המחלה של אבא מאוד פגעה בי בעבודה

אם זה נותן לך שקט נפשי אז שווה כמובן כל שקל

מבחינה כלכלית רק, קח בחשבון שביטוחים כמו שאתה מתאר יעלו לך אני מניח סביב ה1000 שקל בחודש
כלומר תוך עשור זה יהיה סכום של מעל 120K
ובכל שנה שתעבור התשלום החודשי רק יגדל
לסבא שלי אני זוכר הגיע רק הסיעודי בסוף לסכום של מעל 600 שקל בחודש...
והסיכוי שכל מה שתצטרך כולל סיעודי יעבור את הסכום של ה120K לדעתי הוא לא גבוה

אתה יכול לחשב לבד כמה כסף באמת הוצאתם בכל הנושא של אבא שלך
מניח שאם כל הביטוחים שיכולים להיות הייתם אולי מצליחים לחסוך חצי מזה (כי תמיד יש השתתפות עצמית, תביעות שנדחות, עורכי דין, שכר טרחה)
ומעבר לזה כך בחשבון שאף ביטוח לא ישלם לך על יום חופש שתצטרך אתה לקחת בשביל ללוות את אמא לטיפול כזה או אחר ובסוף לדעתי זה הכסף היותר גדול

 

[ilyaf]

מבין מאוד אותך, וזה מחשבה נכונה, שגם אני לפעמים מתלבט בה
גם בי התקופה של המחלה של אבא מאוד פגעה בי בעבודה

אם זה נותן לך שקט נפשי אז שווה כמובן כל שקל

מבחינה כלכלית רק, קח בחשבון שביטוחים כמו שאתה מתאר יעלו לך אני מניח סביב ה1000 שקל בחודש
כלומר תוך עשור זה יהיה סכום של מעל 120K
ובכל שנה שתעבור התשלום החודשי רק יגדל
לסבא שלי אני זוכר הגיע רק הסיעודי בסוף לסכום של מעל 600 שקל בחודש...
והסיכוי שכל מה שתצטרך כולל סיעודי יעבור את הסכום של ה120K לדעתי הוא לא גבוה

אתה יכול לחשב לבד כמה כסף באמת הוצאתם בכל הנושא של אבא שלך
מניח שאם כל הביטוחים שיכולים להיות הייתם אולי מצליחים לחסוך חצי מזה (כי תמיד יש השתתפות עצמית, תביעות שנדחות, עורכי דין, שכר טרחה)
ומעבר לזה כך בחשבון שאף ביטוח לא ישלם לך על יום חופש שתצטרך אתה לקחת בשביל ללוות את אמא לטיפול כזה או אחר ובסוף לדעתי זה הכסף היותר גדול

ברור. ביטוח סיעודי לצערי בכל מקרה לא רלוונטי לאמא שלי (דחו אותה עקב מצב רפואי קיים) וניתוחים בארץ באמת יקר יחסית במצבה.לכן אני מתכוון להסתפק בביטוחים הזולים יותר שיעלו עד 500 שח בחודש סך הכל.מה גם,שאם אחליט בהמשך אחרת,תמיד אפשר לבטל את הפוליסה.

 

[A42]

ברור. ביטוח סיעודי לצערי בכל מקרה לא רלוונטי לאמא שלי (דחו אותה עקב מצב רפואי קיים) וניתוחים בארץ באמת יקר יחסית במצבה.לכן אני מתכוון להסתפק בביטוחים הזולים יותר שיעלו עד 500 שח בחודש סך הכל.מה גם,שאם אחליט בהמשך אחרת,תמיד אפשר לבטל את הפוליסה.

הביטוח הסיעודי של הקופח לדעתי הוא ללא חיתום רפואי בכלל או לפחות היה ככה פעם
שווה לבדוק

בכל מקרה תתנחם שביטוח סעודי לדעתי זה הגזל הכי גדול והבירוקרטיה הכי קשה
ולמרות שזה נשמע המון כסף
המצב האופטימלי להרבה אנשים הוא מטפל בבית (פליפיני כמו שנקרא)
שלרוב עולה סביב ה6-7 אלף שקל שאתה משלם בעצמך
ואם היא סעודית אז ביטוח לאומי משתתף באיזה חצי
וביחד עם הגמלת זקנה זה מכסה את רוב הסכום

ואם מסתכלים על סטטסטית לדעתי הטווח שנים של סיעודי לצערנו בארץ הוא סביב ה2-3 שנים אז ההוצאה הכוללת היא סביב ה100K
סכום גדול אבל לא בלתי מושג
ואם הולכים לאשפוז במתקן אז בדרכ אפשר להשכיר את הדירה שגרים בה וזה מכסה על הפער לפעמים

כמובן שחשוב לי להגיד שאני לא מייעץ וזה רק הדעה האישית שלי
ויכול להיות מקרה שמישהו שבוע אחרי שרכש ביטוח ידרש לטיפול סיעודי של 20 שנה ואז זה מאוד ישתלם לו אישית
סטטסטית על כל שקל שאתה משלם לחברת ביטוח רק חצי שקל חוזר אליך

 

[ilyaf]

הביטוח הסיעודי של הקופח לדעתי הוא ללא חיתום רפואי בכלל או לפחות היה ככה פעם
שווה לבדוק

בכל מקרה תתנחם שביטוח סעודי לדעתי זה הגזל הכי גדול והבירוקרטיה הכי קשה
ולמרות שזה נשמע המון כסף
המצב האופטימלי להרבה אנשים הוא מטפל בבית (פליפיני כמו שנקרא)
שלרוב עולה סביב ה6-7 אלף שקל שאתה משלם בעצמך
ואם היא סעודית אז ביטוח לאומי משתתף באיזה חצי
וביחד עם הגמלת זקנה זה מכסה את רוב הסכום

ואם מסתכלים על סטטסטית לדעתי הטווח שנים של סיעודי לצערנו בארץ הוא סביב ה2-3 שנים אז ההוצאה הכוללת היא סביב ה100K
סכום גדול אבל לא בלתי מושג
ואם הולכים לאשפוז במתקן אז בדרכ אפשר להשכיר את הדירה שגרים בה וזה מכסה על הפער לפעמים

כמובן שחשוב לי להגיד שאני לא מייעץ וזה רק הדעה האישית שלי
ויכול להיות מקרה שמישהו שבוע אחרי שרכש ביטוח ידרש לטיפול סיעודי של 20 שנה ואז זה מאוד ישתלם לו אישית
סטטסטית על כל שקל שאתה משלם לחברת ביטוח רק חצי שקל חוזר אליך

תודה.הביטוח הסיעודי של הקןפה הוא עם חיתום,אבל בניגוד לאבא שלי את זה לאמא שלי דווקא יש. הבעיה שזה רק ל5 שנים,אבל זה מה שיש.
לצערי עו"ז (שזה מה שהיה לאבא שלי בסוף) עןלה אומנם 6-7 אלף שח לחודש אך לכך צריך להןסיף הוצאות נוספות כמו הכלכלה שלה, הביטוח הרפואי שלה, העובדה שהיא לא תמיד מוכנה לטפל במטופל שלה כל היום (טכנית זה "משרת אמון" אבל החוק בנושא מעורפל ואם הולכים ומבררים עם הגורם האחראי - כמו שאני לצערי עשיתי - מתברר שהחוק נגדך כאן בכל נקודה אפשרית).וזה עוד לפני המקרים שהיא יוצאת לחופש ואז צריך להחליף אותה, ובלי תשלום על סופי שבוע,והמקרים שנהיה לה קצת מאתגר לטפל בנכה כשמצבו מחמיר ואז היא ממציאה שמתנהגים אליה לא יפה ומתפטרת ואתה צריך לחכות שהיא תמצא עבודה אחרת ותשחרר לך את הרישיון כדי שתוכל לשלם עוד אלפיים שח לחברת הסיעוד על עובדת חדשה מחו"ל. על הביזיון הזה של העסקת עובדים זרים בארץ,העובדה שהרשויות די שמוץ על הנכה פס (אתה מגיש תלונה על עבירה בוטה על חוק ברור ובכלל לא חוזרים אליך) והיחס של המדינה אל הנכה כמעסיק (אני הייתי המעסיק בפועל,שתבין שזה נפל עלי כשעוד הייתי חייל חובה בצה"ל) אני יכול לכתוב ספר.
לגבי מוסד סיעודי,אמא שלי תסבול שם מאוד (היא מסוג האנשים שלא מסוגלים לחשוב על בית אבות),וממילא גם מוסד פרטי כזה עולה לא מעט (לצערי אןלי זה לא ברור אבל לאמא שלי ממש אין כסף או נכסים - היא גרה בשכירות,אין דירה בבעלותה להשכיר וגם לי אין כזו),והמוסדות של המדינה בלשון המעטה טעונים שיפור... מה גם שכפי שציינת ביטןח לאומי אכן מכסה רק חלק (אלא אם כן הופכים נכה לפני גיל פרישה,שזה כבר לא יקרה במצב של אמא שלי) וקצבת הזקנה שלה זעומה ביותר (לא צברה מספיק שנות עבודה בארץ והפנסיה שהוצאתי לה מרוסיה היא בדיחה בגלל שער הרובל).ואין לה פנסיה מעבודה (סיפור ארוך של מעסיקים נצלנים שניצלו פרצות בחוק כדי לא להפריש לה),אז בגדול היא תלויה בקרובי משפחה כלכלית.

 

[A42]

אבל בניגוד לאבא שלי את זה לאמא שלי דווקא יש. הבעיה שזה רק ל5 שנים

לדעתי זה מעל ומעבר מספיק

לצערי מהניסיון הפרטי שלי אחרי שמישהו מוגדר סיעודי מלא התוחלת חיים לרוב לא עוברת את ה5 שנים (לא יודע כמה שנים אבא שלך היה במצב הזה..)

כן מסכים שכל ההתעסקות עם עובדת זרה זה הרבה כאב ראש, יש פה כמה שירשורים על זה וכמה אנשים עם הרבה ניסיון ותובנות וגם שם אפשר קצת לחסוך כסף
ובאמת מאחל שלא תזדקקו

צערי אןלי זה לא ברור אבל לאמא שלי ממש אין כסף או נכסים - היא גרה בשכירות,אין דירה בבעלותה להשכיר וגם לי אין כזו),והמוסדות של המדינה בלשון המעטה טעונים שיפור...

מבין עכשיו יותר את ההגיון בביטוחים, יכול להיות שתמהיל ביטוחים נכון ומינמלי באמת יכול לעזור

ממליץ בכל מקרה לתכנן כלכלית את הפנסיה שלה כולל חיסכון כל שהוא להוצאות רפואיות עתידיות

בכל מקרה נכון שהמוסדות בארץ מאוד גרועים והיחס לא טוב
אבל מערכת הבריאות שלנו היא מאוד טובה
לא נחמדה ויחס לפעמים מחפיר
אבל אתה תקבל שירות מאוד טוב בכל מחלקה אונקולגית
לא סתם יש לנו או היה לנו לפחות לפני הקורנה תיירים רפואים
עם אבא שלי בתל השומר לפחות תמיד היה חדר אחד של חולים ממזרח אירופה שבאו לקבל בתשלום פרטי טיפול בארץ

מאחל לכולנו שלא נזדקק לזה
ורק בריאות

 

[ilyaf]

לדעתי זה מעל ומעבר מספיק

לצערי מהניסיון הפרטי שלי אחרי שמישהו מוגדר סיעודי מלא התוחלת חיים לרוב לא עוברת את ה5 שנים (לא יודע כמה שנים אבא שלך היה במצב הזה..)

כן מסכים שכל ההתעסקות עם עובדת זרה זה הרבה כאב ראש, יש פה כמה שירשורים על זה וכמה אנשים עם הרבה ניסיון ותובנות וגם שם אפשר קצת לחסוך כסף
ובאמת מאחל שלא תזדקקו


מבין עכשיו יותר את ההגיון בביטוחים, יכול להיות שתמהיל ביטוחים נכון ומינמלי באמת יכול לעזור

ממליץ בכל מקרה לתכנן כלכלית את הפנסיה שלה כולל חיסכון כל שהוא להוצאות רפואיות עתידיות

בכל מקרה נכון שהמוסדות בארץ מאוד גרועים והיחס לא טוב
אבל מערכת הבריאות שלנו היא מאוד טובה
לא נחמדה ויחס לפעמים מחפיר
אבל אתה תקבל שירות מאוד טוב בכל מחלקה אונקולגית
לא סתם יש לנו או היה לנו לפחות לפני הקורנה תיירים רפואים
עם אבא שלי בתל השומר לפחות תמיד היה חדר אחד של חולים ממזרח אירופה שבאו לקבל בתשלום פרטי טיפול בארץ

מאחל לכולנו שלא נזדקק לזה
ורק בריאות

תודה.בהחלט,אני לא חושב לצערי שאזדקק כנראה ליותר מ5 שנים טיפול סיעודי, אם כי אני רוצה לתת לאימי את הטיפול הכי טוב שאפשר כמה שאוכל.
אגב,זה לא ממש קשור לנושא וגם לא שיש למישהו מאיתנו אפשרות להשפיע על זה כל כך,אבל בהקשר של עובדים זרים אני רק אגיד שלו הייתי שר אחראי בנושא,הייתי מתחיל מפיקוח הדוק על חברות הסיעוד וקנסות ענק על מקרים שבהם הם גובים בחו"ל מהעובדים הזרים אלפי דולרים עוד לפני שהם בכלל מגיעים לארץ.זה סיפור ששמעתי כבר מכמה מהמטפלות שהיו לאבי ולא פלא שהן מגיעות לעבוד כשהן כבר לא במצב רוח הכי טוב כי הן בחובות עוד לפני שהתחילו את העבודה...ומהצד השני יש מטפלות שיש להן בני משפחה חולים קשה בארץ המוצא שמוכנות לעשות את העבודה הכי שחורה וקשה כדי שיהיה להן איך לממן את הטיפול הרפואי אבל אין להן כסף לשלם אלפי דולרים ל"סרסורים" של חברות הסיעוד אז הן נאלצות לעבוד באופן לא חוקי ולהסתכן בגירוש מהארץ (והנכה שנאלץ בלית ברירה להעסיק עובדות כאלה כי המטפלת שלו נטשה וחברת הסיעוד לא ממש מתאמצת לעזור מסתכן בקנס)