אזהרה: פורום זה מיועד להחלפת דעות בין משקיעים חובבים בנושאים תאורטיים בלבד. חל איסור מוחלט על מתן ייעוץ השקעות פרטי. אין לראות בדיונים בפורום בבחינת יעוץ השקעות או תחליף לייעוץ פיננסי מקצועי המותאם אישית וספציפית למשקיע תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבותיו ומטרותיו. אין להסתמך או לפעול על פי הנאמר בפורום ללא קבלת יעוץ מקצועי אישי מבעל הרישיון המתאים, וכל הנוהג אחרת עושה זאת על אחריותו בלבד. האחריות לאמור בכל הודעה היא על מחבר/ת ההודעה בלבד.
חשבון מסחר באקסלנס טרייד: סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן.
כל החישובים של המחקרים דומי הtrinity כבר לקחו בחשבון את האינפלציה ההיסטורית.
לכן, תיק שמבוסס על מניות עם ריפוד אג"חי, כבר מגודר חלקית מפני התרחיש של היפר אינפלציה.
כל נכס שלא צמוד אך ורק לערך המטבע יהווה הגנה כלשהי נגד אינפלציה.
למשל כן: מניות, אגח, זהב, נדלן, אגח צמוד מדד, אגח קצר (שהריבית שלו מתעדכנת מהר עם ריבית המשק).
למשל לא: אגח ארוך מאד, מזומן.
במידה ומדובר באינפלציה מקומית בלבד אז מט״ח גם יעבוד.
לא המלצה ולא ייעוץ.
למה הגנה כלשהיא, הרי אם ערך הכסף יורד, כל נכס אמור להתייקר. ועוד שאלה, האם גם מניות בחו"ל מספקות את אותה ההגנה? כנראה שכן, כי יחד עם ההתיקרות של המחירים תהיה התרסקות של השקל.
הוא הדין במצב הפוך, התחזקות מטבע הצריכה (נניח שקל) לעומת המטבע שבו נקוב הני"ע, יגרום לקפיאת מחירים או דיפלציה בישראל שתפצה על אובדן התשואה שבשינוי שע"ח. כך שאין כל כך עניין לגדר, (מעבר לכך שגידור הוא לא רעיון טוב בגלל התוחלת השלילית).
סתם מעניין - פערי הריביות בין הלוואות צמודות למדד לבין הלוואות שיקליות, (בהלואות לדיור):
טווח 5-10 שנים 0.4%
טווח 20-25 שנים 0.8%
כלומר זוהי הערכת הבנקים לגבי האינפלציה. לא יודע אייך אפשר להעריך לטווח כזה, אבל זהו התמחור שלהם.
אם מיתון יתלווה לאינפלציה גבוהה (סטאגפלציה) אני בספק שמניות יתנו הגנה טובה. נסיון דומה של ארה"ב בשנות ה-70 ותחילת ה-80 מוכיח את זה (לא מכיר דוגמא אחרת של משק מפותח עם תקופת סטאגפלציה ממושכת). אג"ח ממשלתי צמוד אמור לתת הגנה מלאה בתנאי שאג"ח ישולם. כנ"ל לגבי אג"ח קונצרני צמוד.
אני בשבועות אחרונים מנסה לחשוב על תסריט שהרבה מדברים עליו אבל עם טוויסט - כידוע עלייה משמעותית במאזן הפד בעשור האחרון עקב תוכניות למיניהן לא הביאה לעלייה באינפלצייה (לפחות במדידות רשמיות) אבל הזרמות בעקבות קורונה אולי בכל זאת יביאו להתפרצות אנפלציונית ואז (זהו הטוויסט) הפד ימשיך לרכוש אג"ח על כל אורך העקום באגרסיביות כך שזה יאפשר לא להעלות את הריבית. ואז (אם באמת מיתון יגיע והוא כנראה בלתי נמנע) נקבל מצב שהוא מאוד לא סימפטי למשקיעים - סטאגפלציה מצד אחד שהיא צרה צרורה בפני עצמה ומצד שני ריביות נמוכות שפד יצטרך לשמור על מנת לתת לממשל לנהל את החוב לפחות עד ההתאוששות של כלכלה. על הדרך פד ישחק דק דק הרבה חובות (שחלקם הניכר הוא עצמו יחזיק).