סול
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 12/5/17
- הודעות
- 846
- דירוג
- 1,360
אני גר בגן עדן בישראל, אך לפני שאספר לכם על המקום בו אני גר, בואו נתעקב שניה על הגדרת המושג "גן עדן".
חלק מהמושג "גן עדן", מעבר להגדרה הסובייקטיבית של מקום כאוטופיה, היא שהוא חבוי. שיתרונותיו סתורים לכלל האוכלוסיה, שכן אם כולם יודעים איפה גן העדן, בטח באקלים הנדל"ן בישראל, הוא כבר לא יהיה גן עדן. תל אביב היתה גן עדן, פרדס חנה היתה גן עדן, שכונת נווה עמל בהרצליה היתה גן עדן. ואז כולם שמעו על גן העדן, והמחירים האמירו ל.. ובכן, איפושהו ליד הלוקיישן של הגן המקורי. רוצה לומר - חלק גדול מפיסות החמד בארץ, המעטות מעטות שנשארו, היא שאף אחד עוד לא שם לב אליהם.
אני גר בדירת 2 וחצי חדרים ברמלה, בדירה ישנה שעלתה לי לפני שמונה שנים 500 אלף ש"ח, ורכשתי ללא משכנתא או מיסים (דירה יחידה).
במשך השנים הדירה הושכרה, היו איתה בעיות רבות (בעיקר בצנרת) ולמדתי להפעיל עליה ביטוח. מאז מחירה הוכפל, ושמונה שנים של שכירות הניבו לכיסי כ230,000 ש"ח. לא עסקת "מחיר למשתכן" שהניבה לי מליונים, אך בהחלט עסקה טובה למידותי. אבל לא על בנדל"ן עסקינן, אלא בעובדה שלא גרתי שם.
כי מה לי ולרמלה?
כמי שגדל במרכז מה הקשר שלי לעיר כזאת? ערבייה, עם ערסים ופשע.
ובכן, אני גר כאן כבר כחודשיים ויכול לומר בפה מלא - פשוט אחלה עיר לסולידים, עם המון יתרונות שמיד אפרט.
אז הנה למה ספציפית הדירה שלי היא גן עדן לסולידיים ללא רכב -
הדירה שלי נמצאת במיקום הכי אידיאלי ברמלה (ובגלל זה לא שיפרתי דיור לאורך השנים. אין עוד כזה דבר)
היא לקרובה לשוק רמללוד (שזה במילים אחרות, אומר פירות ירקות וכל מה שאתם רוצים במחירי רצפה ליד הבית. שמעתם על אבוקדו בשקל לקילו? נכון, זה היה בסוף היום כשהוא סגר, אבל עדיין, אבוקדו בשקל. ואבוקדו בשני שקל לקילו זה כבר לא מחזה נדיר. בננות 3 קילו ב10, ועוד).
באותו מרחק הליכה יש את רמי לוי (האמיתי, לא הרמי לוי בשכונה המעפן) התחנה המרכזית (קווים לכל מקום שרוצים), ורכבת שמביאה אותי ב20 דקות לתל אביב.
כמו כן גיליתי, ממש מפה לאוזן, שלמרות שאין על זה שום מידע באינטרנט, במוביט, או בכל אפליקציה אחרת, שיש מונית שירות מרמלה לתל אביב בשבתות, גם במרחק הליכה מהבית שלי. זה סגר את הגולל - גן עדן למי שאין לו רשיון וצריך גישה למרכז.
במרחק של רבע שעה הליכה מהבית שלי יש קניון עזריאלי ענק עם כל החנויות והמותגים שאפשר לחשוב עליהם.
שבתות. הו, הנה החלק הטוב.
אני רבותי, פטור רשמית מהטרטור ההזוי שעוברים כל תושבי הארץ ונקרא "להתארגן לשבת", וזה כי במרחק הליכה ממני פתוחה חומוסיה ערבית מפורסמת בשבת (אין לה תעודת כשרות). אוכל זול, טרי וטעים, זמין לי בשבת במרחק הליכה, ואחר כך אני מקנח בכנאפה אלוהי ב8 שקלים שמוכרים ליד. אמרתי לכם גן עדן, לא הבנתם שאני רציני.
העיר שקטה, לא בונים לי על הראש. ספציפית יש לי דירה עם חלונות ענק ומלא אור שמש ורוח. יש לי גם אחלה גג בבניין להסתלבט עליו. אפשר להשתזף בסלון בכיף.
אנשים נחמדים בסך הכל, במיוחד המוכרים בבסטות. קניתי פירות ממישהו ומישהו שאל אותו כמה עולה בננה אחת. המוכר התעקש שיקח בחינם (הלקוח לא הסכים והיה "ויכוח" משעשע בינהם. בסוף הוא שילם שקל). המוכר סיפר לי אחר כך שבשבילו זה אלף בית. אנשים פשוטים וחמימים.
בקיצור, מלדאוג מה אני אעשה ברמלה בשבתות, השבתות נהיו החלק הכי טוב. זה הזמן שלי לשקט. ואם אני ממש חייב - יש לי מונית שירות ב20 שקל למרכז.
כן יש חסרונות, אבל הן מינורים.
הרגשתי שהדירה שלי צוברת הרבה אבק. שואב רובוטי שאני עומד לקנות יפתור אותי מלהתעסק בזה.
החיסרון הנוסף והמרכזי שהיה לי עד עכשיו, שכבר אין מוניות שירות לתל אביב כמו פעם, נפטר כשהבנתי שיש אחת שלא רשומה באפליקציות.
לעיתים כרווק יש דעה קדומה כשנשים שומעות שאני מרמלה, אבל כשאני נאלץ לספר איך הגעתי לשם, כפי שפירטתי כאן, התמונה משתנה.
אז בעצם אין חסרונות, פרט לעניין הבטיחות שאולי עולה לחלקכם לראש.
הרי מה ההשלכות של לחיות בעיר משולבת ערבים ויהודים בתקופה מתוחה כזאת.
התשובה היא, תסלחו לי אם אני נשמע קיטש, שהמצב הזה רק חיזק את היחסים בין ערבים ליהודים כאן. הערבים שגרים כאן וגם אני, ממש לא משליכים את ההחלטות ההזויות של הממשלות על החיים שלנו. ערבים ויהודים רגילים להסתדר כאן. כמו כן, לצערי מקומות רבים בארץ, אם לא כולה, באדיבות בן גביר, הפכו למקומות לא בטוחים. בתל אביב היה פיגוע נוראי, ויש טילים במרכז כל הזמן. דוקא כאן יש פחות, זה לא איזור שהוא מוקד העניין של מישהו, בטח מדינות ערביות. כן יש בעיה של פשע אם כי לא באיזור של רמלה שאני גר בו, אך אכן היתה תקרית לא מזמן עם רימון שנזרק. אני לא אשקר אם לא אגיד שאני פוקח 7 עיניים כשאני מסתובב בעיר בערבים (לרוב זה כדי לקנות סופגניות חמות שמטגנים במקום ומוכרים בחמישה שקלים), אבל אני לא עושה את זה בפחד אלא פשוט במשנה זהירות, שלדעתי כולנו צריכים גם ככה לנקוט בתקופה הזאת.
אני כן אגיד בכנות שהשקט, הנוחות והאוכל הטעים פשוט עושים לי טוב. כרווק עצמאי, גם תקשורת בין אישית מדי יום היא דבר שחשוב לצורך תפקוד, ואני חושב שהשוק מלא החיים ממלא אצלי גם את הפונקציה הזאת. לדבר עם אנשים ומוכרים מדי יום, זה נחמד.
חלק מהמושג "גן עדן", מעבר להגדרה הסובייקטיבית של מקום כאוטופיה, היא שהוא חבוי. שיתרונותיו סתורים לכלל האוכלוסיה, שכן אם כולם יודעים איפה גן העדן, בטח באקלים הנדל"ן בישראל, הוא כבר לא יהיה גן עדן. תל אביב היתה גן עדן, פרדס חנה היתה גן עדן, שכונת נווה עמל בהרצליה היתה גן עדן. ואז כולם שמעו על גן העדן, והמחירים האמירו ל.. ובכן, איפושהו ליד הלוקיישן של הגן המקורי. רוצה לומר - חלק גדול מפיסות החמד בארץ, המעטות מעטות שנשארו, היא שאף אחד עוד לא שם לב אליהם.
אני גר בדירת 2 וחצי חדרים ברמלה, בדירה ישנה שעלתה לי לפני שמונה שנים 500 אלף ש"ח, ורכשתי ללא משכנתא או מיסים (דירה יחידה).
במשך השנים הדירה הושכרה, היו איתה בעיות רבות (בעיקר בצנרת) ולמדתי להפעיל עליה ביטוח. מאז מחירה הוכפל, ושמונה שנים של שכירות הניבו לכיסי כ230,000 ש"ח. לא עסקת "מחיר למשתכן" שהניבה לי מליונים, אך בהחלט עסקה טובה למידותי. אבל לא על בנדל"ן עסקינן, אלא בעובדה שלא גרתי שם.
כי מה לי ולרמלה?
כמי שגדל במרכז מה הקשר שלי לעיר כזאת? ערבייה, עם ערסים ופשע.
ובכן, אני גר כאן כבר כחודשיים ויכול לומר בפה מלא - פשוט אחלה עיר לסולידים, עם המון יתרונות שמיד אפרט.
אז הנה למה ספציפית הדירה שלי היא גן עדן לסולידיים ללא רכב -
הדירה שלי נמצאת במיקום הכי אידיאלי ברמלה (ובגלל זה לא שיפרתי דיור לאורך השנים. אין עוד כזה דבר)
היא לקרובה לשוק רמללוד (שזה במילים אחרות, אומר פירות ירקות וכל מה שאתם רוצים במחירי רצפה ליד הבית. שמעתם על אבוקדו בשקל לקילו? נכון, זה היה בסוף היום כשהוא סגר, אבל עדיין, אבוקדו בשקל. ואבוקדו בשני שקל לקילו זה כבר לא מחזה נדיר. בננות 3 קילו ב10, ועוד).
באותו מרחק הליכה יש את רמי לוי (האמיתי, לא הרמי לוי בשכונה המעפן) התחנה המרכזית (קווים לכל מקום שרוצים), ורכבת שמביאה אותי ב20 דקות לתל אביב.
כמו כן גיליתי, ממש מפה לאוזן, שלמרות שאין על זה שום מידע באינטרנט, במוביט, או בכל אפליקציה אחרת, שיש מונית שירות מרמלה לתל אביב בשבתות, גם במרחק הליכה מהבית שלי. זה סגר את הגולל - גן עדן למי שאין לו רשיון וצריך גישה למרכז.
במרחק של רבע שעה הליכה מהבית שלי יש קניון עזריאלי ענק עם כל החנויות והמותגים שאפשר לחשוב עליהם.
שבתות. הו, הנה החלק הטוב.
אני רבותי, פטור רשמית מהטרטור ההזוי שעוברים כל תושבי הארץ ונקרא "להתארגן לשבת", וזה כי במרחק הליכה ממני פתוחה חומוסיה ערבית מפורסמת בשבת (אין לה תעודת כשרות). אוכל זול, טרי וטעים, זמין לי בשבת במרחק הליכה, ואחר כך אני מקנח בכנאפה אלוהי ב8 שקלים שמוכרים ליד. אמרתי לכם גן עדן, לא הבנתם שאני רציני.
העיר שקטה, לא בונים לי על הראש. ספציפית יש לי דירה עם חלונות ענק ומלא אור שמש ורוח. יש לי גם אחלה גג בבניין להסתלבט עליו. אפשר להשתזף בסלון בכיף.
אנשים נחמדים בסך הכל, במיוחד המוכרים בבסטות. קניתי פירות ממישהו ומישהו שאל אותו כמה עולה בננה אחת. המוכר התעקש שיקח בחינם (הלקוח לא הסכים והיה "ויכוח" משעשע בינהם. בסוף הוא שילם שקל). המוכר סיפר לי אחר כך שבשבילו זה אלף בית. אנשים פשוטים וחמימים.
בקיצור, מלדאוג מה אני אעשה ברמלה בשבתות, השבתות נהיו החלק הכי טוב. זה הזמן שלי לשקט. ואם אני ממש חייב - יש לי מונית שירות ב20 שקל למרכז.
כן יש חסרונות, אבל הן מינורים.
הרגשתי שהדירה שלי צוברת הרבה אבק. שואב רובוטי שאני עומד לקנות יפתור אותי מלהתעסק בזה.
החיסרון הנוסף והמרכזי שהיה לי עד עכשיו, שכבר אין מוניות שירות לתל אביב כמו פעם, נפטר כשהבנתי שיש אחת שלא רשומה באפליקציות.
לעיתים כרווק יש דעה קדומה כשנשים שומעות שאני מרמלה, אבל כשאני נאלץ לספר איך הגעתי לשם, כפי שפירטתי כאן, התמונה משתנה.
אז בעצם אין חסרונות, פרט לעניין הבטיחות שאולי עולה לחלקכם לראש.
הרי מה ההשלכות של לחיות בעיר משולבת ערבים ויהודים בתקופה מתוחה כזאת.
התשובה היא, תסלחו לי אם אני נשמע קיטש, שהמצב הזה רק חיזק את היחסים בין ערבים ליהודים כאן. הערבים שגרים כאן וגם אני, ממש לא משליכים את ההחלטות ההזויות של הממשלות על החיים שלנו. ערבים ויהודים רגילים להסתדר כאן. כמו כן, לצערי מקומות רבים בארץ, אם לא כולה, באדיבות בן גביר, הפכו למקומות לא בטוחים. בתל אביב היה פיגוע נוראי, ויש טילים במרכז כל הזמן. דוקא כאן יש פחות, זה לא איזור שהוא מוקד העניין של מישהו, בטח מדינות ערביות. כן יש בעיה של פשע אם כי לא באיזור של רמלה שאני גר בו, אך אכן היתה תקרית לא מזמן עם רימון שנזרק. אני לא אשקר אם לא אגיד שאני פוקח 7 עיניים כשאני מסתובב בעיר בערבים (לרוב זה כדי לקנות סופגניות חמות שמטגנים במקום ומוכרים בחמישה שקלים), אבל אני לא עושה את זה בפחד אלא פשוט במשנה זהירות, שלדעתי כולנו צריכים גם ככה לנקוט בתקופה הזאת.
אני כן אגיד בכנות שהשקט, הנוחות והאוכל הטעים פשוט עושים לי טוב. כרווק עצמאי, גם תקשורת בין אישית מדי יום היא דבר שחשוב לצורך תפקוד, ואני חושב שהשוק מלא החיים ממלא אצלי גם את הפונקציה הזאת. לדבר עם אנשים ומוכרים מדי יום, זה נחמד.
נערך לאחרונה ב:
