הודעה ראשונה, בפורום, איזו התרגשות.
אז קצת עליי- קראתי לעצמי כאן יוהנה, ואני נמצאת בשנות העשרים המאוחרות לחיי
אני מתגוררת במרכז הארץ, באחת הערים המדוברות על ידי הסולידית (וגם באיזור דומה), (נשבר לי הלב כשגיליתי דרך הטוויטר שבכלל הייתה בשנים האחרונות בירושלים ועכשיו בפתח תקווה ).
גרה בדירה של המשפחה שעומדת לרשותי לשנים הקרובות, אז מלבד חשבונות ארנונה וכו' נמוכים יחסית, אינני משלמת שכירות. הדירה עתידה לעבור פינוי בינוי בשנים הקרובות, ואני מנצלת את האפשרות לגור בה עד שתיהרס.
לפני כשנתיים וחצי סיימתי הליך ארוך ולא זול של תביעה מול משרד הביטחון (עלות עורכי הדין בסיוע ההורים - כ70 K), שכלל דחייה וערעור, לבסוף הוכרתי כנכת צהל עם 50 אחוז לצמיתות, יחד עם זאת קיבלתי סכום רטרואקטיבי נחמד של כספי הפיצויים מהזמן בו השתחררתי ועד להכרה בי.
אפשר לומר שהתביעה הייתה ההשקעה הראשונה לטווח רחוק שעשיתי. לא אכנס לפרטי התביעה, זה מורכב וקשה לי מדי. רק אומר שאחרי כשבע שנים לא פשוטות עשיתי מאמצים על מנת לצאת ממה שהיה, עכשיו הכל טוב אצלי ואני בריאה ושמחה בגופי ובנפשי.
ולתכלס-
ובעצם יש לי סכום של 3,900 שמובטח לי כל חודש עד סוף החיים (אלא אם המדינה תקרוס או משהו).
בנוסף לכך - מספטמבר 2018 הצלחתי להשיג תוספת נחמדה שנקראית "תט"ר", מה שאומר בעצם שאני מקבלת בנוסף לפיצוי הקבוע עוד כ3000 ש"ח כל חודש בתנאי שאני עובדת במשרה חלקית כשכירה ( לפי הגדרה של 15 שעות בשבוע לכל הפחות), או כעצמאית עם הכנסה של מינימום 23000 שנתית.
בשנים האחרונות אני עצמאית בתחום ההדרכה בעיקר, אבל לא רק.
תמונת מצב בכללי:
18480 קרן השתלמות.
K192 קופת גמל (שההורים חסכו והעברתי לניהול אישי).
200K תיק השקעות.
עו"ש: 140K.
בנוסף, ברשותי רכב רפואי מטעם משרד הביטחון. לא כל כך רציתי להיות בעלת רכב, ובפועל שילמתי עליו כ30K והמשרד השלים 100K. הוא היברידי וחסכוני בדלק (פחות חסכוני באגרה וביטוח) אני נוסעת בו יחסית מעט לטיולים וכו', ונוסעת לא מעט ברכבת ואופניים.
אורח חיים : בשנתיים האחרונות צימצמתי מאד קניות בגדים אכילה בחוץ וכו'. מוצאת בגדים ברחוב וזה ממש כיף ומפתיע. (מהרחוב גם הבאתי שולחן סלון, מערכת סטריאו, חישוק הולה הופ ועוד אני נהנית ללמוד לבשל גם דברים שהם יותר "פרוייקט" - כמו להכין ממרח חומוס או קציצות ירק. מחבבת ליקוט אורבני עונתי (התחילה עונת תותי העץ!) , לומדת לעבוד על תוכנות עריכה ועיצוב. אוהבת מאד את הים, ולהיות בתנועה - לרקוד, לטייל, וגם לנוח
למה בעצם אני כותבת כאן? ולמה בחרתי בכותרת הזו?
המצב שלי כרגע, הוא שאני בסוג של פרישה מוקדמת. אני עובדת מעט שעות בשבוע, ולא יודעת אם בכלל משתלם לי לנסות להרוויח סכומים יותר גדולים ולעבוד בהיקף רחב יותר, בגלל שיחד עם ההשלמה למשרה חלקית אני מרוויחה סביב 9K בחודש. וחוסכת בממוצע 40-70 אחוזים מכך. אני אדם שיודע להעסיק את עצמו, ביצירה, תחביבים ולמידה. ואגב גם פתחתי בלוג שעובדת עליו, לפי ההנחיות בפוסט של הסולידית.
והכותרת - אחד הפוסטים הקדומים כאן בבלוג, מדבר בין היתר על טיפוס האמן. האמן מתואר כטיפוס אימפולסיבי ולא מחושב במיוחד. מטרתי כאן היא בין היתר להראות שגם אנשים העוסקים באמנות, יכולים להתנהל בצורה חכמה כלכלית, לחסוך ולהשקיע. אמנם יש לי פריווילגיות מסויימות - אך גם בשבילן עברתי דרך, וכפי שנאמר כאן הרבה - כל אחד משחק עם הקלפים שמקבל
אז קצת עליי- קראתי לעצמי כאן יוהנה, ואני נמצאת בשנות העשרים המאוחרות לחיי
אני מתגוררת במרכז הארץ, באחת הערים המדוברות על ידי הסולידית (וגם באיזור דומה), (נשבר לי הלב כשגיליתי דרך הטוויטר שבכלל הייתה בשנים האחרונות בירושלים ועכשיו בפתח תקווה ).גרה בדירה של המשפחה שעומדת לרשותי לשנים הקרובות, אז מלבד חשבונות ארנונה וכו' נמוכים יחסית, אינני משלמת שכירות. הדירה עתידה לעבור פינוי בינוי בשנים הקרובות, ואני מנצלת את האפשרות לגור בה עד שתיהרס.
לפני כשנתיים וחצי סיימתי הליך ארוך ולא זול של תביעה מול משרד הביטחון (עלות עורכי הדין בסיוע ההורים - כ70 K), שכלל דחייה וערעור, לבסוף הוכרתי כנכת צהל עם 50 אחוז לצמיתות, יחד עם זאת קיבלתי סכום רטרואקטיבי נחמד של כספי הפיצויים מהזמן בו השתחררתי ועד להכרה בי.
אפשר לומר שהתביעה הייתה ההשקעה הראשונה לטווח רחוק שעשיתי. לא אכנס לפרטי התביעה, זה מורכב וקשה לי מדי. רק אומר שאחרי כשבע שנים לא פשוטות עשיתי מאמצים על מנת לצאת ממה שהיה, עכשיו הכל טוב אצלי ואני בריאה ושמחה בגופי ובנפשי.
ולתכלס-
ובעצם יש לי סכום של 3,900 שמובטח לי כל חודש עד סוף החיים (אלא אם המדינה תקרוס או משהו).
בנוסף לכך - מספטמבר 2018 הצלחתי להשיג תוספת נחמדה שנקראית "תט"ר", מה שאומר בעצם שאני מקבלת בנוסף לפיצוי הקבוע עוד כ3000 ש"ח כל חודש בתנאי שאני עובדת במשרה חלקית כשכירה ( לפי הגדרה של 15 שעות בשבוע לכל הפחות), או כעצמאית עם הכנסה של מינימום 23000 שנתית.
בשנים האחרונות אני עצמאית בתחום ההדרכה בעיקר, אבל לא רק.
תמונת מצב בכללי:
18480 קרן השתלמות.
K192 קופת גמל (שההורים חסכו והעברתי לניהול אישי).
200K תיק השקעות.
עו"ש: 140K.
בנוסף, ברשותי רכב רפואי מטעם משרד הביטחון. לא כל כך רציתי להיות בעלת רכב, ובפועל שילמתי עליו כ30K והמשרד השלים 100K. הוא היברידי וחסכוני בדלק (פחות חסכוני באגרה וביטוח) אני נוסעת בו יחסית מעט לטיולים וכו', ונוסעת לא מעט ברכבת ואופניים.
אורח חיים : בשנתיים האחרונות צימצמתי מאד קניות בגדים אכילה בחוץ וכו'. מוצאת בגדים ברחוב וזה ממש כיף ומפתיע. (מהרחוב גם הבאתי שולחן סלון, מערכת סטריאו, חישוק הולה הופ ועוד
אני נהנית ללמוד לבשל גם דברים שהם יותר "פרוייקט" - כמו להכין ממרח חומוס או קציצות ירק. מחבבת ליקוט אורבני עונתי (התחילה עונת תותי העץ!) , לומדת לעבוד על תוכנות עריכה ועיצוב. אוהבת מאד את הים, ולהיות בתנועה - לרקוד, לטייל, וגם לנוח למה בעצם אני כותבת כאן? ולמה בחרתי בכותרת הזו?
המצב שלי כרגע, הוא שאני בסוג של פרישה מוקדמת. אני עובדת מעט שעות בשבוע, ולא יודעת אם בכלל משתלם לי לנסות להרוויח סכומים יותר גדולים ולעבוד בהיקף רחב יותר, בגלל שיחד עם ההשלמה למשרה חלקית אני מרוויחה סביב 9K בחודש. וחוסכת בממוצע 40-70 אחוזים מכך. אני אדם שיודע להעסיק את עצמו, ביצירה, תחביבים ולמידה. ואגב גם פתחתי בלוג שעובדת עליו, לפי ההנחיות בפוסט של הסולידית.
והכותרת - אחד הפוסטים הקדומים כאן בבלוג, מדבר בין היתר על טיפוס האמן. האמן מתואר כטיפוס אימפולסיבי ולא מחושב במיוחד. מטרתי כאן היא בין היתר להראות שגם אנשים העוסקים באמנות, יכולים להתנהל בצורה חכמה כלכלית, לחסוך ולהשקיע. אמנם יש לי פריווילגיות מסויימות - אך גם בשבילן עברתי דרך, וכפי שנאמר כאן הרבה - כל אחד משחק עם הקלפים שמקבל
