אני אסביר את הכותרת.
בביטוח רכב כשקורה אירוע ביטוחי מיד ממהרים לייעץ:
"אם תתבע את הביטוח שלך תפגע בעצמך פעמיים - פעם בכך שתשלם השתתפות עצמית ואבדן הנחת העדר תביעות (ואולי גם תספוג את ירידת הערך) ופבם בפגיעה ברקורד הביטוחי שלך, יתכן מצב שאם תהיה לך תביעה נוספת בשנתיים - שלוש הבאות לא תוכל לבטח את רכבך בהמשך. לכן, האופציה של תביעת הביטוח שלך צריכה להיות בעדיפות נמוכה."
וזה חכם, וזה אפילו נכון.
עד פה - בסדר.
אז המסקנה שלי:
לעשות את הביטוח הזול ביותר, כי גם ככה לא ששים להפעיל את הביטוח.
כי רוצים לסגור בין הפוגע לנפגע.
כי לא רוצים שהיסטורית התביעות תתלכלך.
כי רוצים להישאר עם עבר נקי.
כי רוצים שימשיכו לבטח אותנו.
כי לא רוצים לשלם עליית פרמיה שנה הבאה.
כי וכי וכי וכי.
אז למה בכל שנה להתמקח לגבי הביטוח ולא להגיד לסוכן פשוט תן לי את הביטוח הזול ביותר שיש (במילים שלו זה - תן לי את הביטוח עם ההשתתפות העצמית הגבוהה ביותר שיש - כי זה מה שמוזיל את הפרמיה השנתית) וזה הכל.
במקום לשלם 3500 למקיף נניח, עם השתתפות של 2000 ולהרגיש שקיבלתי ביטוח טוב.
אז לשלם 2000 למקיף, כשההשתתפות היא 3500. נכון, היא יותר יקרה, אבל גם זוכרים את כל "כי וכי וכי"? אז מה זה משנה.
גם ככה נמנעים מלהפעיל את הביטוח כמעט בכל מצב.
*כוכבית חשובה: אני מדבר על מצבים שבהם חייב ביטוח מקיף. בשביל להימנע מתגובות של "ביטוח עושים רק במצבים של...".
אני אבהיר: מצבים שהרכב משועבד והוא חייב בביטוח מקיף וחובה לשעבד את הפוליסה - הנקודה שלי היא: חייב ביטוח מקיף. ואני כאילו עליתי על שיטה לקבל אותו בצורה הכי זולה שלו מדי שנה.
אני צודק?
אני טועה?
ככה אנשים עושים ואני פשוט התעוררתי מאוחר יותר?
אני תמיד הלכתי בגישה של אל תתייחס רק למחיר, אלא לכל המכלול. אבל כל הכי וכי וכי. למה בעצם לא?
מה לא טוב בדוגמה שנתתי למעלה (פרמיה זולה, השתתפות יקרה). כשגם ככה כל שנה הפרמיה הולכת לאוויר (כי משתדלים לא להפעיל את הביטוח).
בביטוח רכב כשקורה אירוע ביטוחי מיד ממהרים לייעץ:
"אם תתבע את הביטוח שלך תפגע בעצמך פעמיים - פעם בכך שתשלם השתתפות עצמית ואבדן הנחת העדר תביעות (ואולי גם תספוג את ירידת הערך) ופבם בפגיעה ברקורד הביטוחי שלך, יתכן מצב שאם תהיה לך תביעה נוספת בשנתיים - שלוש הבאות לא תוכל לבטח את רכבך בהמשך. לכן, האופציה של תביעת הביטוח שלך צריכה להיות בעדיפות נמוכה."
וזה חכם, וזה אפילו נכון.
עד פה - בסדר.
אז המסקנה שלי:
לעשות את הביטוח הזול ביותר, כי גם ככה לא ששים להפעיל את הביטוח.
כי רוצים לסגור בין הפוגע לנפגע.
כי לא רוצים שהיסטורית התביעות תתלכלך.
כי רוצים להישאר עם עבר נקי.
כי רוצים שימשיכו לבטח אותנו.
כי לא רוצים לשלם עליית פרמיה שנה הבאה.
כי וכי וכי וכי.
אז למה בכל שנה להתמקח לגבי הביטוח ולא להגיד לסוכן פשוט תן לי את הביטוח הזול ביותר שיש (במילים שלו זה - תן לי את הביטוח עם ההשתתפות העצמית הגבוהה ביותר שיש - כי זה מה שמוזיל את הפרמיה השנתית) וזה הכל.
במקום לשלם 3500 למקיף נניח, עם השתתפות של 2000 ולהרגיש שקיבלתי ביטוח טוב.
אז לשלם 2000 למקיף, כשההשתתפות היא 3500. נכון, היא יותר יקרה, אבל גם זוכרים את כל "כי וכי וכי"? אז מה זה משנה.
גם ככה נמנעים מלהפעיל את הביטוח כמעט בכל מצב.
*כוכבית חשובה: אני מדבר על מצבים שבהם חייב ביטוח מקיף. בשביל להימנע מתגובות של "ביטוח עושים רק במצבים של...".
אני אבהיר: מצבים שהרכב משועבד והוא חייב בביטוח מקיף וחובה לשעבד את הפוליסה - הנקודה שלי היא: חייב ביטוח מקיף. ואני כאילו עליתי על שיטה לקבל אותו בצורה הכי זולה שלו מדי שנה.
אני צודק?
אני טועה?
ככה אנשים עושים ואני פשוט התעוררתי מאוחר יותר?
אני תמיד הלכתי בגישה של אל תתייחס רק למחיר, אלא לכל המכלול. אבל כל הכי וכי וכי. למה בעצם לא?
מה לא טוב בדוגמה שנתתי למעלה (פרמיה זולה, השתתפות יקרה). כשגם ככה כל שנה הפרמיה הולכת לאוויר (כי משתדלים לא להפעיל את הביטוח).
