שנקל
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 25/1/20
- הודעות
- 101
- דירוג
- 179
סיפור אמיתי: חבר לעבודה מכר את רכבו (בסכום של 6 ספרות). עשו העברה בנקאית, העבירו בעלות בדואר ונפרדו לשלום.
הבנק לא זיכה את החשבון שלו מיידית בסכום אלא החזיק אותו קפוא בדרישה להסבר על מקור הכסף. ההסבר ניתן בשמחה ואמרו שיבדקו וזה יקח מספר ימים. בהתקשרות הבאה הבנק ביקש הוכחות, איך מספקים הוכחות על דבר כזה? עותק מהעברת בעלות בצירוף צילום מחירון על שווי הרכב (הבעיה שהיה פער משמעותי בין השניים) והסכם מכירה שלא תמיד עושים אבל במקרה היה. הבנק ביקש עוד מספר ימים לבדוק ולשחרר את הכסף לחשבון.
מוכנים? תחזיקו חזק: כעבור מספר ימים הכסף עבר בחזרה לחשבון של הקונה!!!
חברי ההמום התקשר לבנק שם הסבירו לו שלא מאשרים את ההעברה החריגה.
״אבל האוטו כבר שלו!״
״מצטערים״.
בנקודה הזו הקונה יכל להגיד לו קפוץ לי ולהשאיר אותו בלי הרכב ובלי הכסף והיה לו מזל גדול (מאוד!!!!!) שהוא נפל על אדם ישר והגון שהסכים לפגוש אותו פיזית בבנק להסדיר את הנושא אחר כבוד.
המחשבה הראשונה שעולה מהמקרה ההזוי הזה היא אז בשביל מה לעזאזל אני צריך את הבנק? נקנה ונמכור בכסף מזומן. אז זהו, שבגלל חוק המזומן אי אפשר למכור/לקנות רכב (או כל דבר) במעל 55 אלף ש״ח בשטרות פיזיים וכל סכום שמעבר לכך מחייב את הצדדים להשתמש בשירותי הבנק אחרת הם עוברים עבירה פלילית.
לפני כמה שנים חבר שלי העביר כסף מחו״ל לבנק ישראלי בסכום של כמה עשרות אלפי דולרים בודדות, הכסף אמנם עבר אבל שוב גם שם הבנק החזיק את הכסף ודרש הסברים על מקורו, הוכחות מחו״ל וכמובן שהכל באנגלית אז צריך לתרגם ולאשר נוטריונית, ואז אישור מרשויות המס כאן בישראל שהוא דווח ושולמו עליו מיסים, הוציאו לו את הנשמה והכל כשר למהדרין! כסף לבן וחוקי שנתקבל ביושר מעבודה. אז בסכומים כאלה היה אפשר פשוט להעביר אותו במזומן בחלקים (אסור לעבור בשדות תעופה עם מעל 10 אלף דולר בארה״ב, 10 אלף יורו באירופה ו50 אלף ש״ח בנתב״ג ומניח שחוקים בסדר גודל דומה במדינות נוספות) ולהפקיד אותו בחלקים עוד יותר קטנים, אם בכלל. הבעיה שלא יודעים את זה מראש רק לאחר מעשה וברגע שההעברה כבר נעשתה והמנורות נדלקו אף אחד כבר לא יעזוב אותך.
עם הזמן פיתחתי מעין חרדה לעשיית פעולות דרך הבנק ואני נמנע מכך בכל מחיר כל עוד הדבר חוקי. למשל להוציא 54 אלף ש״ח במזומן אם הייתי קונה רכב בסכום הזה, אבל ב56 אסור. השאלה אם משיכה פתאומית של סכום כזה מהקופה לא תדליק שוב מנורות ואז עדיף למשוך בחלקים קטנים שלא יעירו אף אחד. ואם כן מהם הסכומים האלה? 1000 ביום? 2000? 5000 בשבוע?
אני מדגיש שהמטרה היא לא להתחמק חלילה משום הליך חוקי אלא פשוט להימנע מלהישאל שאלות ומטרחה מיותרת אם אפשר. ואפשר.
האנטי אמנם בעיקר כלפי הבנקים (לפני שבכלל דיברנו על עמלות/ריביות/שירות וכו׳) אבל לא רק, למשל יש חוק חדש בצ׳יינג׳ים שעל כל המרה בכל סכום שהוא צריך לספק תעודת זהות שנרשמת במערכת. גם על 100 דולר/יורו/שקל. האדם הנבון שנכווה ברותחין ממוסדות פיננסיים בעבר למרות התנהלות תקינה וחוקית לחלוטין ייזהר כעת בפושרים וימצא דרך עקיפה להמיר מטבעות, נניח בעזרת חברים ומכרים שאפשר לסמוך עליהם. העיקר להיות כמה שיותר אוף דה גריד.
יש שמועות שעל הפקדות מזומן לבנק מעל סכום מסוים הבנק מדווח לרשויות המס וגם אם לא מנהלים נגדך חקירה סמויה אתה ״מסומן״ ויום יבוא ותידרש להגיע ולהסביר את כל הפעולות האלה. מישהו יודע אם זה נכון? קרה לו משהו בכיוון שאפשר ללמוד ממנו איך להתנהל להבא?
דוגמה: אני מוכר את הסמארטפון שלי ביד2 ב2500 ש״ח ומודיע לקונים מראש שאני מקבל רק מזומן, לא ביט ולא העברה (ובמקום להפקיד בכסף הזה אשלם הוצאות אחרות שממילא ישנן ואדרבה לא יתבצעו בכרטיס ויחסכו עוד כמה גרושים בעמלות) כך לא ישאלו אותי באף מקום עוד כמה שנים על מה קיבלת 2500 ש״ח ממר X ולך תזכור עכשיו על מה זה היה ותספק הסברים והוכחות.
לאט לאט עברתי להתנהל יותר במזומן ופחות עם כרטיסי אשראי והעברות בבנקים. יש לזה גם יתרון אדיר בכך ש״מרגישים״ את הכסף בכל דבר שמשלמים. אני לא רואה מה הבעיה למשוך את רוב המשכורת במזומן מהבנק ולשים בבית במקום בטוח ולהוציא כל פעם כמה שצריך (לא מדובר במיליונים, כל אחד יכול להחזיק 5 או 10 אלף ״מתחת למזרון״ ולישון בשקט). בלי עמלות, בלי שאלות, בלי הסברים. ועל הדרך גם בלי אוברדראפט.
מה דעתכם? לגיטימי? אפור? ״אין ממה לחשוש אם הכל כשר״? אבל עובדה שיש.
באילו עוד דברים יש להיזהר? להימנע? להיות מוכן מראש? איזה עוד מקרים קרו לכם שהדליקו נורה אדומה איפשהו ואיך הייתם פועלים בדיעבד בדרך האנונימית יותר?
הבנק לא זיכה את החשבון שלו מיידית בסכום אלא החזיק אותו קפוא בדרישה להסבר על מקור הכסף. ההסבר ניתן בשמחה ואמרו שיבדקו וזה יקח מספר ימים. בהתקשרות הבאה הבנק ביקש הוכחות, איך מספקים הוכחות על דבר כזה? עותק מהעברת בעלות בצירוף צילום מחירון על שווי הרכב (הבעיה שהיה פער משמעותי בין השניים) והסכם מכירה שלא תמיד עושים אבל במקרה היה. הבנק ביקש עוד מספר ימים לבדוק ולשחרר את הכסף לחשבון.
מוכנים? תחזיקו חזק: כעבור מספר ימים הכסף עבר בחזרה לחשבון של הקונה!!!
חברי ההמום התקשר לבנק שם הסבירו לו שלא מאשרים את ההעברה החריגה.
״אבל האוטו כבר שלו!״
״מצטערים״.
בנקודה הזו הקונה יכל להגיד לו קפוץ לי ולהשאיר אותו בלי הרכב ובלי הכסף והיה לו מזל גדול (מאוד!!!!!) שהוא נפל על אדם ישר והגון שהסכים לפגוש אותו פיזית בבנק להסדיר את הנושא אחר כבוד.
המחשבה הראשונה שעולה מהמקרה ההזוי הזה היא אז בשביל מה לעזאזל אני צריך את הבנק? נקנה ונמכור בכסף מזומן. אז זהו, שבגלל חוק המזומן אי אפשר למכור/לקנות רכב (או כל דבר) במעל 55 אלף ש״ח בשטרות פיזיים וכל סכום שמעבר לכך מחייב את הצדדים להשתמש בשירותי הבנק אחרת הם עוברים עבירה פלילית.
לפני כמה שנים חבר שלי העביר כסף מחו״ל לבנק ישראלי בסכום של כמה עשרות אלפי דולרים בודדות, הכסף אמנם עבר אבל שוב גם שם הבנק החזיק את הכסף ודרש הסברים על מקורו, הוכחות מחו״ל וכמובן שהכל באנגלית אז צריך לתרגם ולאשר נוטריונית, ואז אישור מרשויות המס כאן בישראל שהוא דווח ושולמו עליו מיסים, הוציאו לו את הנשמה והכל כשר למהדרין! כסף לבן וחוקי שנתקבל ביושר מעבודה. אז בסכומים כאלה היה אפשר פשוט להעביר אותו במזומן בחלקים (אסור לעבור בשדות תעופה עם מעל 10 אלף דולר בארה״ב, 10 אלף יורו באירופה ו50 אלף ש״ח בנתב״ג ומניח שחוקים בסדר גודל דומה במדינות נוספות) ולהפקיד אותו בחלקים עוד יותר קטנים, אם בכלל. הבעיה שלא יודעים את זה מראש רק לאחר מעשה וברגע שההעברה כבר נעשתה והמנורות נדלקו אף אחד כבר לא יעזוב אותך.
עם הזמן פיתחתי מעין חרדה לעשיית פעולות דרך הבנק ואני נמנע מכך בכל מחיר כל עוד הדבר חוקי. למשל להוציא 54 אלף ש״ח במזומן אם הייתי קונה רכב בסכום הזה, אבל ב56 אסור. השאלה אם משיכה פתאומית של סכום כזה מהקופה לא תדליק שוב מנורות ואז עדיף למשוך בחלקים קטנים שלא יעירו אף אחד. ואם כן מהם הסכומים האלה? 1000 ביום? 2000? 5000 בשבוע?
אני מדגיש שהמטרה היא לא להתחמק חלילה משום הליך חוקי אלא פשוט להימנע מלהישאל שאלות ומטרחה מיותרת אם אפשר. ואפשר.
האנטי אמנם בעיקר כלפי הבנקים (לפני שבכלל דיברנו על עמלות/ריביות/שירות וכו׳) אבל לא רק, למשל יש חוק חדש בצ׳יינג׳ים שעל כל המרה בכל סכום שהוא צריך לספק תעודת זהות שנרשמת במערכת. גם על 100 דולר/יורו/שקל. האדם הנבון שנכווה ברותחין ממוסדות פיננסיים בעבר למרות התנהלות תקינה וחוקית לחלוטין ייזהר כעת בפושרים וימצא דרך עקיפה להמיר מטבעות, נניח בעזרת חברים ומכרים שאפשר לסמוך עליהם. העיקר להיות כמה שיותר אוף דה גריד.
יש שמועות שעל הפקדות מזומן לבנק מעל סכום מסוים הבנק מדווח לרשויות המס וגם אם לא מנהלים נגדך חקירה סמויה אתה ״מסומן״ ויום יבוא ותידרש להגיע ולהסביר את כל הפעולות האלה. מישהו יודע אם זה נכון? קרה לו משהו בכיוון שאפשר ללמוד ממנו איך להתנהל להבא?
דוגמה: אני מוכר את הסמארטפון שלי ביד2 ב2500 ש״ח ומודיע לקונים מראש שאני מקבל רק מזומן, לא ביט ולא העברה (ובמקום להפקיד בכסף הזה אשלם הוצאות אחרות שממילא ישנן ואדרבה לא יתבצעו בכרטיס ויחסכו עוד כמה גרושים בעמלות) כך לא ישאלו אותי באף מקום עוד כמה שנים על מה קיבלת 2500 ש״ח ממר X ולך תזכור עכשיו על מה זה היה ותספק הסברים והוכחות.
לאט לאט עברתי להתנהל יותר במזומן ופחות עם כרטיסי אשראי והעברות בבנקים. יש לזה גם יתרון אדיר בכך ש״מרגישים״ את הכסף בכל דבר שמשלמים. אני לא רואה מה הבעיה למשוך את רוב המשכורת במזומן מהבנק ולשים בבית במקום בטוח ולהוציא כל פעם כמה שצריך (לא מדובר במיליונים, כל אחד יכול להחזיק 5 או 10 אלף ״מתחת למזרון״ ולישון בשקט). בלי עמלות, בלי שאלות, בלי הסברים. ועל הדרך גם בלי אוברדראפט.
מה דעתכם? לגיטימי? אפור? ״אין ממה לחשוש אם הכל כשר״? אבל עובדה שיש.
באילו עוד דברים יש להיזהר? להימנע? להיות מוכן מראש? איזה עוד מקרים קרו לכם שהדליקו נורה אדומה איפשהו ואיך הייתם פועלים בדיעבד בדרך האנונימית יותר?