שלום,
אנחנו זוג על ילדים קטנים בני ארבעים. את החסכונות שלנו אנחנו מפצלים בין דירה שברשותנו לבין פלח מנייתי. עד כה היה הפלח המנייתי מורכב מ S&P 500 בלבד. כעת אנחנו חושבים להרחיב את הפלח המנייתי ומתלבטים.
האפשרויות שאנחנו שוקלים בנתיים הן :
לשמור הכול ב S&P 500 – הכי זול, הכי נוח אבל מגביל חשיפה לשוק האמריקאי בלבד.
לקנות מדד עוקב כלל עולמי כלשהוא – חשיפה כלל עולמית בקרן אחת בלבד, חיסרון: חיתוך רחב עם ה S&P, דמי ניהול יותר גבוהים.
לקנות מדד אירופאי בשל החיתוך הרחב של מדד עולמי עם ה S&P 500. יתרון: יותר חשיפה, אין חיתוך עם ה S&P, חיסרון: עדיין אין חשיפה לשווקים רבים וחשובים וניהול התיק כבר נהיה מסורבל יותר. צריכים להחליט על הפילוח בתוך התיק, על פילוח השקעת החסכונות העתידיים וכו'.
הדילמה שלנו היא בין הרצון לחשיפה ובין הרצון לשמר תיק זול מבחינת דמי ניהול ומבחינת כמות הזמן שאנחנו משקיעים בתיחזוקו (אנשים עובדים עם ילדים קטנים, לא גיקים פיננסים באופיינו,...) . הבעיה שאיתה אשמח לעזרת חברי הפורום היא איך לכמת (בערך) את ה"עלות של הנוחות": איך אנחנו מוצאים את האיזון הנכון עבורנו בין תיק נוח לניהול וחשיפה שנותנת מענה לתרחישים סבירים. כלומר, ברור לכולם שלמרות שתאורטית יכול להיות שבחמש עשרה השנים הקרובות השוק האוגנדי ינסוק והאמריקאי יקרוס הסבירות לכך היא נמוכה. אך יש שיטענו שהדבר נכון עבור כל שאר השווקים, שכולם עוקבים אחרי ביצועי השוק האמריקאי ולכן למי שרוצה לחסוך זמן ודמי ניהול אפשר להשאר עם ה S&P ולהיות שקטים. ואכן מחיפוש מהיר בגוגל אני רואה שהטרנדים בגרפים של היסטורית הביצועים של ה S&P לעומת STOXX למשל הם (בגדול) די דומים, מאידך יכול להיות שכשמסתכלים בזכוכית מגדלת ההבדלים הקטנים מתרגמים לאחוזים ניכרים, בקיצור התבלבלנו, נשמח ליד מכוונת מאנשים מנוסים יותר.
תודה מראש,
ענת
אנחנו זוג על ילדים קטנים בני ארבעים. את החסכונות שלנו אנחנו מפצלים בין דירה שברשותנו לבין פלח מנייתי. עד כה היה הפלח המנייתי מורכב מ S&P 500 בלבד. כעת אנחנו חושבים להרחיב את הפלח המנייתי ומתלבטים.
האפשרויות שאנחנו שוקלים בנתיים הן :
לשמור הכול ב S&P 500 – הכי זול, הכי נוח אבל מגביל חשיפה לשוק האמריקאי בלבד.
לקנות מדד עוקב כלל עולמי כלשהוא – חשיפה כלל עולמית בקרן אחת בלבד, חיסרון: חיתוך רחב עם ה S&P, דמי ניהול יותר גבוהים.
לקנות מדד אירופאי בשל החיתוך הרחב של מדד עולמי עם ה S&P 500. יתרון: יותר חשיפה, אין חיתוך עם ה S&P, חיסרון: עדיין אין חשיפה לשווקים רבים וחשובים וניהול התיק כבר נהיה מסורבל יותר. צריכים להחליט על הפילוח בתוך התיק, על פילוח השקעת החסכונות העתידיים וכו'.
הדילמה שלנו היא בין הרצון לחשיפה ובין הרצון לשמר תיק זול מבחינת דמי ניהול ומבחינת כמות הזמן שאנחנו משקיעים בתיחזוקו (אנשים עובדים עם ילדים קטנים, לא גיקים פיננסים באופיינו,...) . הבעיה שאיתה אשמח לעזרת חברי הפורום היא איך לכמת (בערך) את ה"עלות של הנוחות": איך אנחנו מוצאים את האיזון הנכון עבורנו בין תיק נוח לניהול וחשיפה שנותנת מענה לתרחישים סבירים. כלומר, ברור לכולם שלמרות שתאורטית יכול להיות שבחמש עשרה השנים הקרובות השוק האוגנדי ינסוק והאמריקאי יקרוס הסבירות לכך היא נמוכה. אך יש שיטענו שהדבר נכון עבור כל שאר השווקים, שכולם עוקבים אחרי ביצועי השוק האמריקאי ולכן למי שרוצה לחסוך זמן ודמי ניהול אפשר להשאר עם ה S&P ולהיות שקטים. ואכן מחיפוש מהיר בגוגל אני רואה שהטרנדים בגרפים של היסטורית הביצועים של ה S&P לעומת STOXX למשל הם (בגדול) די דומים, מאידך יכול להיות שכשמסתכלים בזכוכית מגדלת ההבדלים הקטנים מתרגמים לאחוזים ניכרים, בקיצור התבלבלנו, נשמח ליד מכוונת מאנשים מנוסים יותר.
תודה מראש,
ענת
