איך להחזיק (שפוי) כשהים סוער?

Kramer89

משתמש ותיק
הצטרף ב
21/5/20
הודעות
57
דירוג
46
שלום לכולם.
זה נושא קצת חושפני למרות מעטה האנונימיות, אבל מי מכם שנוטים לסולידיות במקביל לחוסר איזון נפשי יוכלו להתחבר.
איך אתם מושפעים רגשית ממצבים בהם אתם נדרשים להוצאות כלכליות יוצאות דופן?
כמה חזקה ההשפעה על מצבכם הנפשי?

אני מרגיש שכבר נגמרו לי הכוחות וכלום לא עוזר. הנושא עלה בכל מסגרת טיפולית שהייתי בה עד היום ואני לא מרגיש שהצלחתי ליצור פריצת דרך בנושא.
בהסתבכותי הכלכלית האחרונה (במחילה, לא אפרט) שנבעה עקב התמודדויות נפשיות אחרות מהם אני סובל קרסתי לגמרי.
עברתי התקף חרדה קשוח באמצע הרחוב לאחר תקופה רגועה יחסית ואישתי ספגה (שוב) מלא ח*א. אני מעריץ את הכוחות שיש לה לסבול אותי.
השילוב של "צרה" כלכלית מכניסה תמיד ללופ שגורר התפרצויות אחרות וחוזר חלילה.
איך אתם מתמודדים?
 

נטול גלוטן

משתמש ותיק
הצטרף ב
29/7/16
הודעות
114
דירוג
154
אני משתמש במערכת ניהול תקציב, משתדל לתקצב מראש סעיפים מועדון לפורענות (כמו הוצאות רפואיות). במקרה וקורית הוצאה לא צפויה בכל זאת, היכולת להתמודד עם הוצאות לא צפויות על ידי הזזת כספים שהוקצו ממקורות אחרים מאוד עוזרת לpeace of mind ותחושת שליטה.
מעבר לזה, מנסה להפנים את העובדה שגם עם הוצאות בלתמיות יש לנו מספיק כסף בשביל לחיות לא רע.
 

איניגו מונטויה

משתמש ותיק
הצטרף ב
9/7/21
הודעות
353
דירוג
573
קודם כל, קבל חיזוק וחיבוק אנונימי ;)

לגבי השאלה שבכותרת:
במקרה אני חובב של ספרי פסיכולוגיה, אז אנסה לענות מהמעט שאני מכיר, למרות שאינני איש מקצוע.

אז איך להחזיק (שפוי) כשהים סוער?

1. להימנע מראש מהסערות.
אם אתה מכיר את עצמך ויודע מה עושה לך טריגר, אפשר להתכונן לזה מראש.
בחלק מהמקרים אפשר להימנע טכנית מהטריגרים, אבל אני מדבר על פתרון יותר עמוק - שינוי צורת החשיבה.
בספר של פרופ' דיוויד ברנס "בוחרים להרגיש טוב" יש פירוט של 10 עיוותי חשיבה שגורמים לבעיות כאלו ואחרות (בין היתר חרדה),
וטכניקות פשוטות להתמודד איתן ואף להימנע מהן לגמרי.
לא ממש תיארת מהי ההתמודדות, אז אתן כאן דוגמאות שחשבתי עליהן.
אפשר כמובן ליישם את הטכניקה לכל דוגמא שהיא.

שלב 1: זיהוי הטריגר.
נניח שהטריגר הוא אובדן של כסף.
למשל ירידה של כמה אחוזים בשוק ההון, הפסד בלתי צפוי בנדל"ן ועוד.

שלב 2: זיהוי המחשבה האוטומטית.
ממש לפני החרדה, כנראה שיש מחשבה שחולפת לך בראש בשבריר שנייה (דוגמאות אפשריות בטבלה למטה).

שלב 3: זיהוי עיוות החשיבה במחשבה האוטומטית, ותיקון שלה למחשבה הגיונית.
בצורה כזו, בפעם הבאה שהמחשבה הזו תופיע, יהיה קל יותר להתמודד איתה - יהיה לך טיעון הגיוני מוכן בראש.

מחשבה אוטומטית
עיוות החשיבה
תגובה הגיונית (גישה עניינית)
הפעם הלך עלי, הפסדתי הכלחשיבה בשחור או לבן ("הכל או כלום")הפסדתי כמה עשרות אלפי שקלים, עדיין נותר לי הרבה כסף.
אין אפשרות לצאת מהפסד כזה. אני אשאר עני כל החיים.מסקנות מוטעות - ניבוי העתידסביר יותר שכמו במשברים קודמים, גם כאן השוק יעלה שוב / הדירה תימכר בסופו של דבר. ובכלל - אני עדיין בגיל העבודה, ויכול ליצור הכנסה נוספת במקרה הצורך.
אשתי והילדים יחשבו שאני לא מוצלח.
אשתי תעזוב אותי, והילדים ישנאו אותי.
מסקנות מוטעות - קריאת מחשבותהמשפחה לא ממש מתעניינת בהשקעות.
גם אם כן - הם זוכרים שאני בסך הכל אבא טוב ומפרנס טוב. לא כל כך אכפת להם מהפסד בתיק.
גם אם כן - בני משפחה מבינים שיש דברים שלא בשליטתנו. כישלון כלכלי לא בהכרח יגרור נטישה של המשפחה, בטח שלא שנאה.
...

זו טכניקה אחת מתוך הספר (קיימות גם אחרות).

מומלץ בחום, גם בתור חומר אינטלקטואלי מעניין על נפש האדם,
וגם בתור עזרה לבעיות שכולנו מתמודדים איתן בחיי היום-יום (גם אם לא ברמה חמורה/קלינית),
כמו דיכאון, חרדה, הימנעות, בושה ועוד.

עד כאן לגבי דוגמא לסעיף 1 - פתרון מהותי שימנע מראש את הסערה.

2. אם נקלעת לסערה, נסה לזרום עם הגלים.
אחת הטכניקות הידועות של CBT היא קבלה של המציאות כפי שהיא.

נניח אדם בהתקף חרדה -
במקום לחשוב "זה נורא, איך אני יוצא מזה" (דבר שרק מגביר את החרדה),
אפשר להתמקד בכאן ועכשיו. לתת מקום לרגשות שעולים ולתחושות בגוף, ולהבין שזה גל שיעבור.
בצורה כזו, לא נלחמים בתחושות הרעות, אלא מקבלים אותן, וכך הן עוברות מהר יותר.

כמו כן, כדאי לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, ולא להיכנס ללופ של חרטה, אשמה ובושה.
מה שקרה - קרה, מכאן אפשר רק להמשיך הלאה.
 
נערך לאחרונה ב:

איניגו מונטויה

משתמש ותיק
הצטרף ב
9/7/21
הודעות
353
דירוג
573
אישתי ספגה (שוב) מלא ח*א. אני מעריץ את הכוחות שיש לה לסבול אותי.
לא ממש קשור לפוסט, אבל מקווה מאוד שאתה גם אומר את זה לה, לא רק לנו.
הרבה פעמים אנשים לא מודים בפירוש לבני הזוג, מתוך מחשבה שזה מחליש את המעמד שלנו בתוך הזוגיות.
אחר כך אפשר להתעורר באיחור ולגלות שהצד השני הרגיש לא מוערך כל הזמן הזה, וחבל.
 

Kramer89

משתמש ותיק
הצטרף ב
21/5/20
הודעות
57
דירוג
46
קודם כל, קבל חיזוק וחיבוק אנונימי ;)

לגבי השאלה שבכותרת:
במקרה אני חובב של ספרי פסיכולוגיה, אז אנסה לענות מהמעט שאני מכיר, למרות שאינני איש מקצוע.

אז איך להחזיק (שפוי) כשהים סוער?

1. להימנע מראש מהסערות.
אם אתה מכיר את עצמך ויודע מה עושה לך טריגר, אפשר להתכונן לזה מראש.
בחלק מהמקרים אפשר להימנע טכנית מהטריגרים, אבל אני מדבר על פתרון יותר עמוק - שינוי צורת החשיבה.
בספר של פרופ' דיוויד ברנס "בוחרים להרגיש טוב" יש פירוט של 10 עיוותי חשיבה שגורמים לבעיות כאלו ואחרות (בין היתר חרדה),
וטכניקות פשוטות להתמודד איתן ואף להימנע מהן לגמרי.
לא ממש תיארת מהי ההתמודדות, אז אתן כאן דוגמאות שחשבתי עליהן.
אפשר כמובן ליישם את הטכניקה לכל דוגמא שהיא.

שלב 1: זיהוי הטריגר.
נניח שהטריגר הוא אובדן של כסף.
למשל ירידה של כמה אחוזים בשוק ההון, הפסד בלתי צפוי בנדל"ן ועוד.

שלב 2: זיהוי המחשבה האוטומטית.
ממש לפני החרדה, כנראה שיש מחשבה שחולפת לך בראש בשבריר שנייה (דוגמאות אפשריות בטבלה למטה).

שלב 3: זיהוי עיוות החשיבה במחשבה האוטומטית, ותיקון שלה למחשבה הגיונית.
בצורה כזו, בפעם הבאה שהמחשבה הזו תופיע, יהיה קל יותר להתמודד איתה - יהיה לך טיעון הגיוני מוכן בראש.

מחשבה אוטומטית
עיוות החשיבה
תגובה הגיונית (גישה עניינית)
הפעם הלך עלי, הפסדתי הכלחשיבה בשחור או לבן ("הכל או כלום")הפסדתי כמה עשרות אלפי שקלים, עדיין נותר לי הרבה כסף.
אין אפשרות לצאת מהפסד כזה. אני אשאר עני כל החיים.מסקנות מוטעות - ניבוי העתידסביר יותר שכמו במשברים קודמים, גם כאן השוק יעלה שוב / הדירה תימכר בסופו של דבר. ובכלל - אני עדיין בגיל העבודה, ויכול ליצור הכנסה נוספת במקרה הצורך.
אשתי והילדים יחשבו שאני לא מוצלח.
אשתי תעזוב אותי, והילדים ישנאו אותי.
מסקנות מוטעות - קריאת מחשבותהמשפחה לא ממש מתעניינת בהשקעות.
גם אם כן - הם זוכרים שאני בסך הכל אבא טוב ומפרנס טוב. לא כל כך אכפת להם מהפסד בתיק.
גם אם כן - בני משפחה מבינים שיש דברים שלא בשליטתנו. כישלון כלכלי לא בהכרח יגרור נטישה של המשפחה, בטח שלא שנאה.
...

זו טכניקה אחת מתוך הספר (קיימות גם אחרות).

מומלץ בחום, גם בתור חומר אינטלקטואלי מעניין על נפש האדם,
וגם בתור עזרה לבעיות שכולנו מתמודדים איתן בחיי היום-יום (גם אם לא ברמה חמורה/קלינית),
כמו דיכאון, חרדה, הימנעות, בושה ועוד.

עד כאן לגבי דוגמא לסעיף 1 - פתרון מהותי שימנע מראש את הסערה.

2. אם נקלעת לסערה, נסה לזרום עם הגלים.
אחת הטכניקות הידועות של CBT היא קבלה של המציאות כפי שהיא.

נניח אדם בהתקף חרדה -
במקום לחשוב "זה נורא, איך אני יוצא מזה" (דבר שרק מגביר את החרדה),
אפשר להתמקד בכאן ועכשיו. לתת מקום לרגשות שעולים ולתחושות בגוף, ולהבין שזה גל שיעבור.
בצורה כזו, לא נלחמים בתחושות הרעות, אלא מקבלים אותן, וכך הן עוברות מהר יותר.

כמו כן, כדאי לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, ולא להיכנס ללופ של חרטה, אשמה ובושה.
מה שקרה - קרה, מכאן אפשר רק להמשיך הלאה.
תודה רבה על המענה המפורט וההזדהות ❤️
אני אחרי טיפול cbt מוצלח במיוחד לחרדות ספציפיות אחרות. אהבתי מאוד את הגישה הטיפולית.
הימנעות מטרגרים - החיים שלי היו יפים מאוד אם הייתי מצליח ליישם את זה.
אני חושב שאתן צ'אנס לספר, זה מעניין מאוד!
 

Kramer89

משתמש ותיק
הצטרף ב
21/5/20
הודעות
57
דירוג
46
לא ממש קשור לפוסט, אבל מקווה מאוד שאתה גם אומר את זה לה, לא רק לנו.
הרבה פעמים אנשים לא מודים בפירוש לבני הזוג, מתוך מחשבה שזה מחליש את המעמד שלנו בתוך הזוגיות.
אחר כך אפשר להתעורר באיחור ולגלות שהצד השני הרגיש לא מוערך כל הזמן הזה, וחבל.
אומר כל הזמן. האגו שלי כבר מזמן נמחק
 

הנועזת

משתמש בכיר
הצטרף ב
24/1/15
הודעות
1,177
דירוג
2,241
תודה רבה על המענה המפורט וההזדהות ❤️
אני אחרי טיפול cbt מוצלח במיוחד לחרדות ספציפיות אחרות. אהבתי מאוד את הגישה הטיפולית.
הימנעות מטרגרים - החיים שלי היו יפים מאוד אם הייתי מצליח ליישם את זה.
אני חושב שאתן צ'אנס לספר, זה מעניין מאוד!
כשהקמתי קבוצת משקיעים/יזמים, חלקם היו עם בעיה נפשית וחלקם עם בעיות כלכליות קיצוניות (צרפתי לקבוצה אנשים ללא תשלום אותם ליוויתי מפעמונים וקרן שמש).
שמתי לב שהצבת מטרות כלכליות פוזיטיביות (שיקוף, תקציב, הקצאה לחסכון, בניית תשתית להשקעות, השקעות), מחזקות את הנפש והערך העצמי עד כדיי שינוי מהותי במהלך חייהם.
לא פרטת מה גרם להסתבכות הכלכלית, מציעה לך לשקול לפנות לפעמונים (חינמי) ולנהל את הסוגיה הזו גם מהצד הכלכלי.
הסדר בראש יכול לייצר גם סדר בנפש.
 

yossik

מודרטור
הצטרף ב
24/1/15
הודעות
10,413
דירוג
11,862

Kramer89

משתמש ותיק
הצטרף ב
21/5/20
הודעות
57
דירוג
46
כשהקמתי קבוצת משקיעים/יזמים, חלקם היו עם בעיה נפשית וחלקם עם בעיות כלכליות קיצוניות (צרפתי לקבוצה אנשים ללא תשלום אותם ליוויתי מפעמונים וקרן שמש).
שמתי לב שהצבת מטרות כלכליות פוזיטיביות (שיקוף, תקציב, הקצאה לחסכון, בניית תשתית להשקעות, השקעות), מחזקות את הנפש והערך העצמי עד כדיי שינוי מהותי במהלך חייהם.
לא פרטת מה גרם להסתבכות הכלכלית, מציעה לך לשקול לפנות לפעמונים (חינמי) ולנהל את הסוגיה הזו גם מהצד הכלכלי.
הסדר בראש יכול לייצר גם סדר בנפש.
תודה רבה, אבדוק
 

ניצן המצוין

משתמש בכיר
הצטרף ב
4/12/18
הודעות
1,007
דירוג
688
בנוסף למה שכבר כתבו לך,
אתה נשוי אם ניהול תקציב וכסף מכניס אותך לחרדות וגורם לכם לחובות, שוחח עם אשתך כשאתה רגוע כדי להעביר את ניהול התקציב אליה, לפחות זמנית או אף כפתרון קבע.
 

adamshalev

מודרטור
הצטרף ב
24/1/15
הודעות
10,830
דירוג
20,194
@Kramer89
בפעם הראשונה שקראתי את ההודעה שלך הצטערתי לשמוע שאתה סובל אבל לא מצאתי משהו לתרום לדיון.
בפעם השניה ראיתי גם שקיבלת כמה עצות טובות גם בהתמודדות כללית עם חרדות (תודה @איניגו מונטויה ), משהו שהתמודדתי איתו גם בגיל יותר צעיר וקריאה של ספר עזרה בנושא (לא זוכר איזה) עזר לי עם הזמן לשנות את דפוסי החשיבה, שנוטים להעצים בעיות שאפשר להתמודד איתן לכדי חרדות מנופחות ומיותרות.
אבל בעיקר מה שרציתי להגיד זה שתנסה לשים את המשפחה שלך, אשתך וילדים אם יש או יהיו, בראש ובראשונה, לפני כסף ודאגות כלכליות. כשאתה מרגיש שהחרדות הכלכליות גדולות עליך, תזכור שאין שום דבר יותר חשוב מהמשפחה שלך והבריאות שלך ושלהם, ואם הם יהיו בסדר אז הכל יהיה בסדר.
עד גיל 24 לא היה לי גרוש על התחת, הייתי עתודאי שחי על מלגה ואחרי זה חייל חובה, ולהורים שלי לא היה גרוש להביא לי לעזרה כלכלית, אפילו הייתי צריך לעזור להם ממה שנשאר לי, אבל זה אף פעם לא הפריע לי. באוניברסיטה הייתי פשוט עם הכרת תודה שיש לי בכלל הזדמנות לרכוש השכלה בזכות המגלה כי בלעדיה זה לא היה קורה. אני בטוח שלהורים שלי זה לא היה פשוט, ואני יודע שהם עבדו קשה בעבודות פרך (ליטרלי), אבל מהפרספקטיבה שלי כילד בבית תמיד ההורים דאגו לאוכל על השולחן, ולדברים הבסיסיים שווידאו שאני ואחותי לא נשארים מאחור, היה לנו חדר לכל ילד (גם אם זה פינה שאבא שלי סגר עם קיר גבס, או המרפסת-סלון בבתים של פעם, או ממד של 2 מ״ר, כולם טרו-סטוריז), בגדים, דמי כיס, מחשב עם אינטרנט, היינו יוצאים לטיולים של הבית ספר, טיולים משפחתיים ממקום העבודה, אבל לא היינו עושים ״שופינג״, ולא מחליפים שום דבר בבית שלא התפורר לחלקיקי הייסוד שלו, הרכב הוחזק עם מסקנטייפ איפה שרק אפשר וכשהוא התחמם יותר מדי בחזרה מטיול אז דחפנו אותו הבייתה. ההורים שלי לא הוציאו על שום דבר שלא היה הכרחי. אני נפעם מזה שהם גידלו שני ילדים על שתי משכורות מינימום, ולא גרמו לנו להרגיש שחסר לנו. כשאני שומע על משפחות שמרוויחות שתי משכורות ממוצעות, או אפילו יותר, ולא מצליחות לסגור את החודש, עם ראיונות וכתבות בעיתון, אני מבין את הכאב, אבל בו״ז זה צורם כי אני יודע שהרבה מהכאב הזה הוא self inflicted, רואים גם מלא דוגמאות של (ומכיר אישית) משפחות שמרוויחות גם 2 משכורות נאות מאד ולא מסתדרים כלכלית, זה קורה כי אנשים נוטים לחיות אל תוך ומעבר לאמצעים שלהם, לא משנה מה האמצעים שלהם, ולדחוף את עצמם לחרדות כלכליות, פשוט כי תמיד נראה שחסר, לא משנה כמה יש. מה שיוצא דופן בפורום, ובעיקר בפוסטים המוקדמים של הסולידית על הוצאות ובשרשורים פה בפורום על הוצאות ואחוזי חסכון של אנשים, שזה שרואים שאפשר אחרת. רואים איך אנשים יכולים לחסוך אחוז דו-ספרתי של ההכנסות וזה בכלל לא נובע מגודל ההכנסה, זה נובע מבחירות אישיות של מה יותר חשוב. ברגע שאנשים מביאים את עצמם לחיות בתוך האמצעים שלהם, לחסוך, לבנות כרית בטחון ולהגדיל אותה דרך חסכון והשקעה, רמות הלחץ והחרדה מתחילות לרדת. בעיקר בגלל תחושת השליטה והידיעה שיהיה בסדר, ולאו דווקא בגלל גודל החשבון. מקוה שזה עוזר, שורה תחתונה, כסף זה לא הכל, בריאות ומשפחה יותר חשוב.
 

הנועזת

משתמש בכיר
הצטרף ב
24/1/15
הודעות
1,177
דירוג
2,241
@Kramer89
בפעם הראשונה שקראתי את ההודעה שלך הצטערתי לשמוע שאתה סובל אבל לא מצאתי משהו לתרום לדיון.
בפעם השניה ראיתי גם שקיבלת כמה עצות טובות גם בהתמודדות כללית עם חרדות (תודה @איניגו מונטויה ), משהו שהתמודדתי איתו גם בגיל יותר צעיר וקריאה של ספר עזרה בנושא (לא זוכר איזה) עזר לי עם הזמן לשנות את דפוסי החשיבה, שנוטים להעצים בעיות שאפשר להתמודד איתן לכדי חרדות מנופחות ומיותרות.
אבל בעיקר מה שרציתי להגיד זה שתנסה לשים את המשפחה שלך, אשתך וילדים אם יש או יהיו, בראש ובראשונה, לפני כסף ודאגות כלכליות. כשאתה מרגיש שהחרדות הכלכליות גדולות עליך, תזכור שאין שום דבר יותר חשוב מהמשפחה שלך והבריאות שלך ושלהם, ואם הם יהיו בסדר אז הכל יהיה בסדר.
עד גיל 24 לא היה לי גרוש על התחת, הייתי עתודאי שחי על מלגה ואחרי זה חייל חובה, ולהורים שלי לא היה גרוש להביא לי לעזרה כלכלית, אפילו הייתי צריך לעזור להם ממה שנשאר לי, אבל זה אף פעם לא הפריע לי. באוניברסיטה הייתי פשוט עם הכרת תודה שיש לי בכלל הזדמנות לרכוש השכלה בזכות המגלה כי בלעדיה זה לא היה קורה. אני בטוח שלהורים שלי זה לא היה פשוט, ואני יודע שהם עבדו קשה בעבודות פרך (ליטרלי), אבל מהפרספקטיבה שלי כילד בבית תמיד ההורים דאגו לאוכל על השולחן, ולדברים הבסיסיים שווידאו שאני ואחותי לא נשארים מאחור, היה לנו חדר לכל ילד (גם אם זה פינה שאבא שלי סגר עם קיר גבס, או המרפסת-סלון בבתים של פעם, או ממד של 2 מ״ר, כולם טרו-סטוריז), בגדים, דמי כיס, מחשב עם אינטרנט, היינו יוצאים לטיולים של הבית ספר, טיולים משפחתיים ממקום העבודה, אבל לא היינו עושים ״שופינג״, ולא מחליפים שום דבר בבית שלא התפורר לחלקיקי הייסוד שלו, הרכב הוחזק עם מסקנטייפ איפה שרק אפשר וכשהוא התחמם יותר מדי בחזרה מטיול אז דחפנו אותו הבייתה. ההורים שלי לא הוציאו על שום דבר שלא היה הכרחי. אני נפעם מזה שהם גידלו שני ילדים על שתי משכורות מינימום, ולא גרמו לנו להרגיש שחסר לנו. כשאני שומע על משפחות שמרוויחות שתי משכורות ממוצעות, או אפילו יותר, ולא מצליחות לסגור את החודש, עם ראיונות וכתבות בעיתון, אני מבין את הכאב, אבל בו״ז זה צורם כי אני יודע שהרבה מהכאב הזה הוא self inflicted, רואים גם מלא דוגמאות של (ומכיר אישית) משפחות שמרוויחות גם 2 משכורות נאות מאד ולא מסתדרים כלכלית, זה קורה כי אנשים נוטים לחיות אל תוך ומעבר לאמצעים שלהם, לא משנה מה האמצעים שלהם, ולדחוף את עצמם לחרדות כלכליות, פשוט כי תמיד נראה שחסר, לא משנה כמה יש. מה שיוצא דופן בפורום, ובעיקר בפוסטים המוקדמים של הסולידית על הוצאות ובשרשורים פה בפורום על הוצאות ואחוזי חסכון של אנשים, שזה שרואים שאפשר אחרת. רואים איך אנשים יכולים לחסוך אחוז דו-ספרתי של ההכנסות וזה בכלל לא נובע מגודל ההכנסה, זה נובע מבחירות אישיות של מה יותר חשוב. ברגע שאנשים מביאים את עצמם לחיות בתוך האמצעים שלהם, לחסוך, לבנות כרית בטחון ולהגדיל אותה דרך חסכון והשקעה, רמות הלחץ והחרדה מתחילות לרדת. בעיקר בגלל תחושת השליטה והידיעה שיהיה בסדר, ולאו דווקא בגלל גודל החשבון. מקוה שזה עוזר, שורה תחתונה, כסף זה לא הכל, בריאות ומשפחה יותר חשוב.
תגובה מרגשת ומלאת חכמת חיים.
 

Kramer89

משתמש ותיק
הצטרף ב
21/5/20
הודעות
57
דירוג
46
@Kramer89
בפעם הראשונה שקראתי את ההודעה שלך הצטערתי לשמוע שאתה סובל אבל לא מצאתי משהו לתרום לדיון.
בפעם השניה ראיתי גם שקיבלת כמה עצות טובות גם בהתמודדות כללית עם חרדות (תודה @איניגו מונטויה ), משהו שהתמודדתי איתו גם בגיל יותר צעיר וקריאה של ספר עזרה בנושא (לא זוכר איזה) עזר לי עם הזמן לשנות את דפוסי החשיבה, שנוטים להעצים בעיות שאפשר להתמודד איתן לכדי חרדות מנופחות ומיותרות.
אבל בעיקר מה שרציתי להגיד זה שתנסה לשים את המשפחה שלך, אשתך וילדים אם יש או יהיו, בראש ובראשונה, לפני כסף ודאגות כלכליות. כשאתה מרגיש שהחרדות הכלכליות גדולות עליך, תזכור שאין שום דבר יותר חשוב מהמשפחה שלך והבריאות שלך ושלהם, ואם הם יהיו בסדר אז הכל יהיה בסדר.
עד גיל 24 לא היה לי גרוש על התחת, הייתי עתודאי שחי על מלגה ואחרי זה חייל חובה, ולהורים שלי לא היה גרוש להביא לי לעזרה כלכלית, אפילו הייתי צריך לעזור להם ממה שנשאר לי, אבל זה אף פעם לא הפריע לי. באוניברסיטה הייתי פשוט עם הכרת תודה שיש לי בכלל הזדמנות לרכוש השכלה בזכות המגלה כי בלעדיה זה לא היה קורה. אני בטוח שלהורים שלי זה לא היה פשוט, ואני יודע שהם עבדו קשה בעבודות פרך (ליטרלי), אבל מהפרספקטיבה שלי כילד בבית תמיד ההורים דאגו לאוכל על השולחן, ולדברים הבסיסיים שווידאו שאני ואחותי לא נשארים מאחור, היה לנו חדר לכל ילד (גם אם זה פינה שאבא שלי סגר עם קיר גבס, או המרפסת-סלון בבתים של פעם, או ממד של 2 מ״ר, כולם טרו-סטוריז), בגדים, דמי כיס, מחשב עם אינטרנט, היינו יוצאים לטיולים של הבית ספר, טיולים משפחתיים ממקום העבודה, אבל לא היינו עושים ״שופינג״, ולא מחליפים שום דבר בבית שלא התפורר לחלקיקי הייסוד שלו, הרכב הוחזק עם מסקנטייפ איפה שרק אפשר וכשהוא התחמם יותר מדי בחזרה מטיול אז דחפנו אותו הבייתה. ההורים שלי לא הוציאו על שום דבר שלא היה הכרחי. אני נפעם מזה שהם גידלו שני ילדים על שתי משכורות מינימום, ולא גרמו לנו להרגיש שחסר לנו. כשאני שומע על משפחות שמרוויחות שתי משכורות ממוצעות, או אפילו יותר, ולא מצליחות לסגור את החודש, עם ראיונות וכתבות בעיתון, אני מבין את הכאב, אבל בו״ז זה צורם כי אני יודע שהרבה מהכאב הזה הוא self inflicted, רואים גם מלא דוגמאות של (ומכיר אישית) משפחות שמרוויחות גם 2 משכורות נאות מאד ולא מסתדרים כלכלית, זה קורה כי אנשים נוטים לחיות אל תוך ומעבר לאמצעים שלהם, לא משנה מה האמצעים שלהם, ולדחוף את עצמם לחרדות כלכליות, פשוט כי תמיד נראה שחסר, לא משנה כמה יש. מה שיוצא דופן בפורום, ובעיקר בפוסטים המוקדמים של הסולידית על הוצאות ובשרשורים פה בפורום על הוצאות ואחוזי חסכון של אנשים, שזה שרואים שאפשר אחרת. רואים איך אנשים יכולים לחסוך אחוז דו-ספרתי של ההכנסות וזה בכלל לא נובע מגודל ההכנסה, זה נובע מבחירות אישיות של מה יותר חשוב. ברגע שאנשים מביאים את עצמם לחיות בתוך האמצעים שלהם, לחסוך, לבנות כרית בטחון ולהגדיל אותה דרך חסכון והשקעה, רמות הלחץ והחרדה מתחילות לרדת. בעיקר בגלל תחושת השליטה והידיעה שיהיה בסדר, ולאו דווקא בגלל גודל החשבון. מקוה שזה עוזר, שורה תחתונה, כסף זה לא הכל, בריאות ומשפחה יותר חשוב.
תודה רבה על השיתוף הזה!
עשית לי את הבוקר (:
מזדהה עם כל-כך הרבה דברים שכתבת. אני מגיע מרקע דומה, רק שלמרבה האירוניה הוריי תמכו בי בצורה בלתי-רגילה וקיבלתי המון כסף מהם. יכול להיות שהרבה יותר ממה שיכלתי להתמודד איתו בגיל כל-כך צעיר, מה שרק מחזק את החרדות הכלכליות שלי היום.
תמיד ההורים דאגו לאוכל על השולחן, ולדברים הבסיסיים שווידאו שאני ואחותי לא נשארים מאחור, היה לנו חדר לכל ילד (גם אם זה פינה שאבא שלי סגר עם קיר גבס, או המרפסת-סלון בבתים של פעם, או ממד של 2 מ״ר, כולם טרו-סטוריז), בגדים, דמי כיס, מחשב עם אינטרנט, היינו יוצאים לטיולים של הבית ספר, טיולים משפחתיים ממקום העבודה, אבל לא היינו עושים ״שופינג״, ולא מחליפים שום דבר בבית שלא התפורר לחלקיקי הייסוד שלו, הרכב הוחזק עם מסקנטייפ איפה שרק אפשר וכשהוא התחמם יותר מדי בחזרה מטיול אז דחפנו אותו הבייתה. ההורים שלי לא הוציאו על שום דבר שלא היה הכרחי.
זה תיאור מדויק של הבית שלי, למרות הפערים ברמות ההכנסה שהצגת. ההורים שלי היו קורעים את הת*ת אבל לא במשכורת מינימום (עסק משפחתי מצליח יחסית).
פשוט כי תמיד נראה שחסר, לא משנה כמה יש.
אוי כמה קשה להשתחרר מהדפוס המחשבתי הזה. כבר 5 שנים שאני עובד על זה, ולפעמים מרגיש שאני לא מצליח לשחרר.
מצבי מצוין, אני יושב על נדלן ששווה יותר מחצי מיליון אם אני מחליט למכור ולכסות מכשנתא ומיסים.
ועדיין, הדפוס החרדתי כל-כך מוטמע בי ומושך אותי למטה.
ברגע שאנשים מביאים את עצמם לחיות בתוך האמצעים שלהם, לחסוך, לבנות כרית בטחון ולהגדיל אותה דרך חסכון והשקעה, רמות הלחץ והחרדה מתחילות לרדת. בעיקר בגלל תחושת השליטה והידיעה שיהיה בסדר, ולאו דווקא בגלל גודל החשבון.
מנסה ליישם כבר שנים, ובכנות לא מצליח. קשה לבלבל את החרדה עם עובדות
מקוה שזה עוזר, שורה תחתונה, כסף זה לא הכל, בריאות ומשפחה יותר חשוב.
שוב המון תודה על השיתוף העמוק והכן, עזרת לי מאוד
 

איש ירח

משתמש בכיר
הצטרף ב
21/5/17
הודעות
1,009
דירוג
1,345
@Kramer89 , נשמע שאתה צריך עזרה מקצועית. יש לך חרדות וזה מתבטא בנושאא הפיננסי אבל אם זה לא היה פיננסים זה היה משהו אחר. אל תפחד מהתיוגים וגש להתייעץ עם פסיכיאטר. גם אם המצב לא חמור מאד, יש להם כלים טובים גם לטיפול התנהגותי ולא רק תרופתי.
 

Kramer89

משתמש ותיק
הצטרף ב
21/5/20
הודעות
57
דירוג
46
@Kramer89 , נשמע שאתה צריך עזרה מקצועית. יש לך חרדות וזה מתבטא בנושאא הפיננסי אבל אם זה לא היה פיננסים זה היה משהו אחר. אל תפחד מהתיוגים וגש להתייעץ עם פסיכיאטר. גם אם המצב לא חמור מאד, יש להם כלים טובים גם לטיפול התנהגותי ולא רק תרופתי.
בהחלט, אני על זה
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
שיר הלל לטבע מה הדרך הפשוטה והזולה ביותר להחזיק s&p 500? שוק ההון 14
B איזה א.ממשלתי להחזיק כדי לאזן sp500 ללא גידור מט״ח שוק ההון 8
Yos קרן אג"ח שהעלתה דמי ניהול - למכור/להחזיק? שוק ההון 7
ע האם ניתן להחזיק ETF ממונפים בגמל IRA ? שוק ההון 4
הקוקיה איך להחזיק זהב פיזי? שוק ההון 8
T האם יש טעם עדיין להחזיק באג"ח שוק ההון 4
ה למכור או להחזיק חזק מה אתם הייתם עושים שוק ההון 46
Liron2035 למה בכלל להחזיק חלק אג"חי שקלי? שוק ההון 38
B אז למה כן להחזיק אג"ח ממשלתי? שוק ההון 87
י להחזיק VIX שוק ההון 4
א להחזיק אג"ח מדינה ב2017 זה טירוף ? שוק ההון 6
O חדש בתחום, למה לא להחזיק רק MSCI World? שוק ההון 128
M כמה באמת עולה להחזיק קרן מחקה... שוק ההון 123
אורי דרך פשוטה להחזיק מניות? שוק ההון 5
ש ביטוח מנהלים- האם אפשר להוריד עמלות? האם כדאי להחזיק באופן עצמאי פרישה מוקדמת והחיים שאחריה 4
breezblock להחזיק רומבה, סולידי או לא סולידי? מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות 50
Homer למכור אגח או להחזיק עד לפידיון שוק ההון 67
AlexNOSAM תרחיש שבו עולה ריבית הבנק המרכזי - מה כדאי להחזיק במצב כזה? שוק ההון 7
ח עצות וטיפים למכירת דירה + מעבר למקום שפוי ונורמלי נדל"ן 13

נושאים דומים

למעלה