אחת המטרות במינימליזם היא להיות מאושר. האם אתם מאושרים?

[פורץ גבולות]

אם כן, איך השגתם את זה?
ואם לא, איך אתם מתכננים להשיג את זה?

 

[Modric19]

אני חושב שעבור חלק מהאנשים שנמשכים לרעיון של המינימליזם, עצם הרעיון שלא הוצאת כסף ולא ביזבזת, הוא עצמו מספק לך איזושהי הנאה.

 

[סולידי]

אני חושב שזה שאפתני לחשוב שמינימליזם גורם לאושר.
נסיון החיים שלי מראה שלכל אדם יש מנעד מצבי רוח שבין אושר ואופטימיות לדכאון ופסימיות. תנאים חיצוניים אוביקטיבים לא יוציאו אותו מהמנעד שלו, מלבד אולי לפרקי זמן מאוד קצרים.

 

[נתן]

המטרה של מינימליזם היא לא לגרום לאושר, אלא למזער סבל. זה בא מהתובנה הסטואית שאושר הוא תמיד מצב קצר ובר חלוף, אך סבל הוא מתמשך וקיומי.

 

[yotamd]

מצטרף לאלה שמעלי. אני חושב שהמילה הנכונה יותר היא סיפוק.
יותר בהרחבה - אני חושב שגם דרך חיים מינימליסטית וגם דרך חיים יותר בזבזנית לא תורמות לאושר שלנו. דרך חיים בזבזנית לפעמים נראית כאילו היא הופכת אותנו ליותר מאושרים (איזה כיף! אוטו חדש!), אבל בפועל הרגעים האלה בטלים בשישים (אחרי שבוע השכנים ואני הפסקנו להתלהב מהאוטו, ואני עדיין משלם עליו...). לעומת זאת, דרך חיים בזבזנית שכזאת עלולה להביא אותנו למקום רע מבחינה כלכלית - ואין ויכוח על זה שמצב כלכלי גרוע גורם לנו להיות לא מאושרים.
אני חושב שחיים מלאי סיפוק אפשר למצוא אם יש לך מטרה בחיים, יש לך משפחה אוהבת, ואתה נמצא בכמה שפחות לחץ. זה מה שצריך לפעול למענו, ומינימליזם זה בסך הכל האבחנה שאנחנו לא צריכים לזרוק כסף על חפצים כדי להשיג את כל הנ"ל.
אגב, זה רק המתכון שלי, ואני בטוח שאחרים מצאו סיפוק ואושר בדברים אחרים.

 

[בת העמק]

היות ואני לא יודעת מה זה אושר (לכל אחד פרשנות משלו) אז על השאלה כפי שניסחת בטח לא אוכל לענות.
בעיניי מינימליזם הוא סוג של דיאטה שעושים אנשים שהיו קודם בבולמוס צרכני כלשהו. קראתי באתר סלואו על דיאטה לפי מס' הפריטים שצריך להיות לך
בארון הבגדים/ארון הספרים/מטבח וכד'. אולי תחושת האושר, הזמנית יש לומר, תוקפת כשהצלחת לעמוד במשימה? לא יודעת...

לדעתי, כשאתה לא משתוקק להמון דברים- מתפנה לך "מקום" במוח לתשומת לב לחיים עצמם, לכאן ולעכשיו.

 

[Fitch]

Money can't buy happiness, it IS happiness

 

[קפה שחור]

אסכם בציטוט של חניבעל מ"צוות לעניין" (A-Team):
I love it when A plan comes together
בתרגום קל, אני מאושר כאשר מה שאני מתכנן יוצא לפועל על הצד החיובי או כפי שרציתי

 

[קמצן מורשה]

מי אמר ששופינג גורם לאושר (בדגש על הטווח הארוך)?

 

[איש(3718)]

אשתמש בטרמינולוגיה של הסולידית.

מינימליזם מאפשר לאדם להיות פחות פגיע. אני יודע שאוכל להסתדר עם מעט, כך שמצבי הפיזי והנפשי הכללי הוא בשליטתי ותלוי פחות בגורמים חיצונים.
העובדה שיש לי שליטה גדולה יותר על הצרכים (המועטים) שלי מביאה עימה שלווה, סיפוק, קבלת החלטות יותר שקולה , ושקט נפשי כללי.

 

[yossik]

מאוד מאושר.
כול פעם כשאני חוזר מביקור אצל משפחה ו/או חברים במדינת תל אביב [אני גר בגליל המערבי] אני מודה לעצמי שבחרתי בדרכי הצנועה.
אני חוזר הביתה עם שוק תרבותי/כלכלי וממש לא מבין את תרבות הצריכה המטורפת שלא מוסיפה כלום וללא ערך מוסף לחיי היום יום.
סתם, ארוחה עיסקית במסעדה צנועה ב 70+ ש"ח - על מה? חביתה על פרוסת לחם + 20 גרם טחינה + 20 גרם גבינה + 50 גרם סלט קצוץ + קפה?
אלוהים ישמור, עולה בבית פחות מ 5 ש"ח או במסעדה של אחמד 15 ש"ח אבל התל-אביבם מוכנים להוציא על זה 70 ש"ח.
מילא, פעם בה בשביל החברותא, אבל בוקר, צהרים וערב רק כדי לא לבשל משהו בבית?
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא מתכלב ואיני חסכן במיוחד ומאוד מבסוט "לבזבז" אבל לא יותר ממה שנכנס...

 

[Benjamin W]

המטרה של מינימליזם היא לא לגרום לאושר, אלא למזער סבל. זה בא מהתובנה הסטואית שאושר הוא תמיד מצב קצר ובר חלוף, אך סבל הוא מתמשך וקיומי.

evidently זה לא נכון.
הם כבולים אחד בשני, אין משמעות לסבל ללא אושר, ולאושר ללא סבל. הם מגדירים אחד את השני. בחיים, הם גם מובילים אותך מהאחד לשני.

 

[Mars1]

כסף לא יכול לקנות אושר, אבל הוא יכול לשכור אותו להרבה מאוד זמן.

 

[גרהם]

מי אמר ששופינג גורם לאושר (בדגש על הטווח הארוך)?

בערך כל העולם התאגידי ושלוחיו הגלויים והסמויים בכלי התקשורת השונים.
מאחר שרוב האנשים מפנימים את המסרים האלו ברמה כזו או אחרת, צריך להיות אדם מאד חסין מלחץ חברתי ובעל מערכת ערכים חזקה כדי לא להיות מושפע מהם.

 

[נתן]

evidently זה לא נכון.
הם כבולים אחד בשני, אין משמעות לסבל ללא אושר, ולאושר ללא סבל. הם מגדירים אחד את השני. בחיים, הם גם מובילים אותך מהאחד לשני.

קרא קצת על HEDONIC ADJUSTMENT - ביסודו ,אדם פועל כדי להסיר אי-נוחות כלשהי, למזער את הסבל. כשאתה מצליח למזער את הסבל (למשל על ידי סיפוק איזה רצון שהיה לך), אז אתה מהר מאוד מתרגל למצב החדש ושוב פעם חש סבל. באמצע יש תקופת אושר קטנה. אתה לא מנסה למקסם את האושר, אלא למזער את הסבל, וזה בעיקר תלוי בכך שתעבוד על הרצונות שגורמים לך סבל.
כלומר זה לא רגשות שקולים באותה סקאלה- הצד השלילי הוא הרבה יותר מהותי מהצד החיובי בחיינו.

 

[קפה שחור]

קרא קצת על HEDONIC ADJUSTMENT - ביסודו ,אדם פועל כדי להסיר אי-נוחות כלשהי, למזער את הסבל. כשאתה מצליח למזער את הסבל (למשל על ידי סיפוק איזה רצון שהיה לך), אז אתה מהר מאוד מתרגל למצב החדש ושוב פעם חש סבל. באמצע יש תקופת אושר קטנה. אתה לא מנסה למקסם את האושר, אלא למזער את הסבל, וזה בעיקר תלוי בכך שתעבוד על הרצונות שגורמים לך סבל.
כלומר זה לא רגשות שקולים באותה סקאלה- הצד השלילי הוא הרבה יותר מהותי מהצד החיובי בחיינו.

אדם שלא סבל מעולם - לא יידע אושר ?

 

[גרהם]

אדם שלא סבל מעולם - לא יידע אושר ?

שאלה קשה.
אם ניקח גרסת לייט שלה, אז הישג בעקבות עבודה קשה רצופת מהמורות נותן יותר סיפוק מאשר אותו הישג שמתקבל בלי שום מאמץ.

 

[TunaGolem]

אני גולם. העבודה גורמת לי לאושר, ולכן אני לא מחפש אותו בחוץ. המינימליזם הוא תוצאה.

ג"נ:
חותר להשגת דעת עליון.

 

[לא חשוב שמות]

אותי מעניינת יותר השאלה מהאין נובע הצורך החברתי לקטלג כל דבר תחת הגדרות או ביטויים?

מדוע לקחת התנהגות מסוימת, הנעה על מנעד רחב מאוד ואף סובייקטיבי, ולתחום אותה תחת ביטוי אופנתי,"מינימליזם"?

אני בטוח בדבר אחד, שהחברה בה אנו חיים "מינימליסטית" מאוד בחשיבתה על העולם

 

[Osterreicher]

ההקבלה לסטואה היא בהחלט נכונה, אם כי יש לעמוד על ההבדלים בגישות השונות לרכוש שהיו לפילוסופים סטואים שונים.
אפקטיטוס למשל קיטלג ממון ורכוש בדברים "שאיננו שולטים בהם" ולכן יש להימנע מהם.
סנקה לעומת זאת קבע שמה שחשוב הוא לא האם לחכם הסטואי יש רכוש או לא, אלא מהי גישתו אילו.
אם הוא חי בידיעה תמידית שאותו גורל שהביא לו את הממון יכול לקחת אותו באותה מהירות, ואם הוא תמיד יהיה מוכן לוותר עליו ולהסתפק בגופו ומוחו בלבד, אז הרי החזקת רכוש רב היא תכונה הנמצאת בהתאמה עם המידות הטובות.