אני כולל בפנסיוני גם קה"ש כי היא חסכון חובה)
קודם כל, העובדה שנחסכות קרנות השתלמות לא אומר שכולם היו חכמים מספיק כדי לא להוציא אותם אחרי שש שנים על משהו. שנית, בעוונותי כשהתחלתי לעבוד, קרנות השתלמות היו רק לאנשים עם עבודות מאד טובות. בכל התקופה שבה הייתי סטודנטית, הסתדרנו וגם חסכנו בלי קרנות השתלמות. אחרי עשרים שנות עבודה, רוב החברים שלי כבר לקראת סגירת המשכנתא, וההייטקיסטים ביניהם כבר סיימו מזמן.
את הדירה הראשונה שלנו קנינו בגיל 23. היו לנו קצת חסכונות מהחתונה, שהיתה הרבה יותר צנועה מאלו שאני רואה היום והוצאנו בה 30,000 ש"ח (שזה בערך 52,000 ש"ח אם נצמיד למדד עד היום). במונחים של אז החתונה היתה בהחלט ברמה הרגילה והיו 250 איש, זה לא שהתכוונו לחסוך, ונשארנו ברווח של 25,000 ש"ח אחרי התשלומים השונים. חסכנו במשך עוד חצי שנה עוד 30,000 ש"ח, גרנו אצל ההורים ועבדנו בעבודות מזדמנות, אבל זו היתה העזרה שלהם. אחר כך נסענו לחו"ל לחודשיים (ועבור הנסיעה חסכנו כסף
נוסף) והתחלנו ללמוד. אחרי שנה אחד ההורים פתח קרן השתלמות, והיו בה כ- 100,000 ש"ח. ביחד עם החסכונות שלנו קנינו דירה להשקעה שעלתה אז 300,000 ש"ח והכניסה בערך 2000 ש"ח לחודש. ההורים היו צריכים לחתום לנו ערבות אבל הסתדרנו והמשכנתא שולמה מהשכירות. זה לא שההורים לא עזרו, אבל אנחנו בהחלט עבדנו כל הלימודים.
מה אני רוצה להגיד? שאם שני ילדים אחרי צבא יכלו לגור אצל ההורים שבעה חודשים ולחסוך 30,000 ש"ח, שהיו היום 50,000, מה היא בדיוק עשתה ב- 20 שנים? בטח לא הייתי מצפה שהיא תחסוך רק כמה עשרות אלפי ש"ח בעשרים שנות עבודה. וזו עוד כתבת כלכלית שיש לה יכולת לחשב מספרים ומדדים. היא עושה טעויות של מתחילים בהשקעות, וכנראה גם בהתהלות הכלכלית, ואז אם כך נראה מי שכותב בדה-מרקר, אני מתביישת לקרוא שם.
