הי חברים שלום רב,
אפרוש בפניכם את הבנתי בנושאים הנ"ל , תקנו אותי כמובן אם אני טועה, ואשמח לקבל מספר תשובות לשאלות בנושא.
אז ככה, למיטב ידיעתי מדינות אינן מצליחות לייצר רווחים שנתיים מהכנסותיהם לכן הם בדרך כלל מתכננות כמה הם הולכות להפסיד ע"י יעד גרעון.
הגרעון ממומן ע"י אגרות חוב והלוואות מבנקים מסחריים ומהבנק המרכזי תמורת ריבית.
אגרות החוב הממשלתיים והריבית עבורם בדרך כלל משולמים מאגרות חוב שמנפיקים סמוך למועד פרעונם.
ההנחה ש"מדינות חיות לנצח" פועל בבסיסה של ההגיון הכלכלי בה מדינה מתכננת כמה היא הולכת להפסיד בניגוד לחברות ותאגידים.
בהנחה שלא שגיתי בהצגת הדברים, יש לי מספר שאלות שאשמח לקבל עבורם תשובות:
1. האם ישנן מדינות שכן מצליחות לשמור באופן יציב על מאזנים חיוביים ולא מגדילות בכל שנה את הגרעון שלהם?
2. האם ניתן לאמוד באחוזים, גם אם זה באופן גס למדי, את מספר האחוזים שמהווים הקרן לעומת הריבית בחוב של מדינות בכללי או מדינת ישראל לדוגמא?
3. א. מהיכן הכסף אותו מלווה הבנק המרכזי למדינת ישראל?
ב. ואם התשובה היא הפדרל ריזרב אז מהיכן לו הכסף או על סמך מה הוא מדפיס אותו?
4. האם הבנקים מסחריים מלווים מכספם של הלקוחות הפרטיים?
5. נניח שלבנק דיסקונט יש חצי מיליון לקוחות במאזן חיובי, ונניח שסך ריכוז היתרות שלהם הוא 100 מיליארד שקל. ונניח שיום אחד כולם רוצים למשוך את הכסף. האם בנק דיסקונט יוכל להביא להם את כספם? האם בכלל יש באמת לבנק את סך הכספים אותו מנהל? ואם כן אז בצורה כזאת נזילה?
6. האם ישנו תאריך פרעון מוגדר לכל החובות של מדינות או שכל פעם שמגיע תאריך פרעון הם פשוט מגלגלים אותו?
7. האם הנושים, שהם בעיקר בנקים, יכולים להגיש בקשת פירוק למדינות? ואם כן מה המשמעות הכלכלית לכך?
8. האם מישהו מאמין להנחת היסוד ש"מדינות חייות לנצח"? באופן ריאלי אני לא חושב שיהיה מדינות עוד עשרת אלפים שנה וככל הנראה הרבה מאוד לפני.
9. עד מתי חובות ימשיכו להתגלגל? האם קיים פער מסוים בין חוב לאומי לתוצר גולמי בו הפער כבר מחייב את המדינה לפשוט רגל?
10. האם לדעתכם כל ההתנהלות הכלכלית של מדינות בה אינן פורעות את חובם אלא רק מגלגלות אותו ויוצרות חובות גדולים לדורות הבאים זאת אינה התנהלות כלכלית חסרת אחריות שתוביל במוקדם או במאוחר לכאוס?
אודה מאוד לכל מי שיענה לי תשובות בנושא, אפשר גם רק על חלק, זה יועיל מאוד להבנתי הכלכלית בנושא.
אפרוש בפניכם את הבנתי בנושאים הנ"ל , תקנו אותי כמובן אם אני טועה, ואשמח לקבל מספר תשובות לשאלות בנושא.
אז ככה, למיטב ידיעתי מדינות אינן מצליחות לייצר רווחים שנתיים מהכנסותיהם לכן הם בדרך כלל מתכננות כמה הם הולכות להפסיד ע"י יעד גרעון.
הגרעון ממומן ע"י אגרות חוב והלוואות מבנקים מסחריים ומהבנק המרכזי תמורת ריבית.
אגרות החוב הממשלתיים והריבית עבורם בדרך כלל משולמים מאגרות חוב שמנפיקים סמוך למועד פרעונם.
ההנחה ש"מדינות חיות לנצח" פועל בבסיסה של ההגיון הכלכלי בה מדינה מתכננת כמה היא הולכת להפסיד בניגוד לחברות ותאגידים.
בהנחה שלא שגיתי בהצגת הדברים, יש לי מספר שאלות שאשמח לקבל עבורם תשובות:
1. האם ישנן מדינות שכן מצליחות לשמור באופן יציב על מאזנים חיוביים ולא מגדילות בכל שנה את הגרעון שלהם?
2. האם ניתן לאמוד באחוזים, גם אם זה באופן גס למדי, את מספר האחוזים שמהווים הקרן לעומת הריבית בחוב של מדינות בכללי או מדינת ישראל לדוגמא?
3. א. מהיכן הכסף אותו מלווה הבנק המרכזי למדינת ישראל?
ב. ואם התשובה היא הפדרל ריזרב אז מהיכן לו הכסף או על סמך מה הוא מדפיס אותו?
4. האם הבנקים מסחריים מלווים מכספם של הלקוחות הפרטיים?
5. נניח שלבנק דיסקונט יש חצי מיליון לקוחות במאזן חיובי, ונניח שסך ריכוז היתרות שלהם הוא 100 מיליארד שקל. ונניח שיום אחד כולם רוצים למשוך את הכסף. האם בנק דיסקונט יוכל להביא להם את כספם? האם בכלל יש באמת לבנק את סך הכספים אותו מנהל? ואם כן אז בצורה כזאת נזילה?
6. האם ישנו תאריך פרעון מוגדר לכל החובות של מדינות או שכל פעם שמגיע תאריך פרעון הם פשוט מגלגלים אותו?
7. האם הנושים, שהם בעיקר בנקים, יכולים להגיש בקשת פירוק למדינות? ואם כן מה המשמעות הכלכלית לכך?
8. האם מישהו מאמין להנחת היסוד ש"מדינות חייות לנצח"? באופן ריאלי אני לא חושב שיהיה מדינות עוד עשרת אלפים שנה וככל הנראה הרבה מאוד לפני.
9. עד מתי חובות ימשיכו להתגלגל? האם קיים פער מסוים בין חוב לאומי לתוצר גולמי בו הפער כבר מחייב את המדינה לפשוט רגל?
10. האם לדעתכם כל ההתנהלות הכלכלית של מדינות בה אינן פורעות את חובם אלא רק מגלגלות אותו ויוצרות חובות גדולים לדורות הבאים זאת אינה התנהלות כלכלית חסרת אחריות שתוביל במוקדם או במאוחר לכאוס?
אודה מאוד לכל מי שיענה לי תשובות בנושא, אפשר גם רק על חלק, זה יועיל מאוד להבנתי הכלכלית בנושא.
