ראיתי לאחרונה שכבר קרן מחקה השלישית שאני מחזיק בה מעלה דמי ניהול כמעט פי 10 (0.03->0.28)
0.28% אולי לא כזה נורא יחסית ל 1%-3% שלוקחים קרנות נאמנות עם ניהול אקטיבי, אבל
1) עבור קרן אגחית למשל זה יכול להיות חלק ניכר מרווח ברוטו השנתי.
2) אין כמובן שום ערובה לזה שמנהל קרן בעד שבוע/חודש/שנה לא יחליט שוב לעלות דמי ניהול כאוות נפשו.
אין לי טענות למנהל קרן עצמו - הוא חברה מסחרית והוא רוצה לעשות רווחים, בדיוק כמו שאני רוצה לעשות רווחים מהשקעה בקרן שלו
כן יש לי בעיה עם זה שרשות המיסית קובלת אותי לאותו הקרן אחרי שצברתי בה רווחים. הרי אם אמכור עכשיו ואקנה קרן אחרת - אאבד כסף כבר עכשיו ולא למשל במועד סגירת תיק השקעות.
אני כבר תקוע עם כמה קרנות נאמנות אגחיות בניהול אקטיבי שלוקחות מעל 1% דמי נהיול אבל אני לא יכול למכור כי איזה חצי מהקרן נכון לעכשיו זה רווחים.
אמירות של בתי השקעות בסגנון «מתחייבים לא לעלות דמי ניהול עד סוף 2015» מגוחכות בעיניי ושוות ערך לאמירות «רוב המשקיעים בקרנות שלנו בינתיים לא צברו מספיק רווחים ובגלל זה יכולים לקום וללכת לקרן אחרת בלי להיפגע עי מס רווחי הון. בסוף 2015 שוב נבחן את הנושא»
בואו נקח לדוגמא מילקי או אפילו טלפון סלולרי ונניח שחנות מסויימת שתמיד קניתם בה מחליטה לעלות מחיר פי 10. מה תעשו? נכון, תלכו לקנות בחנות מעבר לכביש במחיר שפוי. ואם כל החנויות מתאמות מחיר? אז אפשר להזמין מחול באינטרנט..
זה נקרא שוק חופשי. לדעתי בעיקר קונים צריכים הגנה רגולטורית ממוכרים ורק אם מדובר במוצר צריכה בסיסי כמו למשל מים (הייתי מכניס לפה גם דיור, אבל זה דיון בכיוון קצת אחר
). במקרה של קרנות יש הגנה רגולטורית דווקא למוכרים (מנהלי קרנות) - ע»י מס רווחי הון שלא מאפשר למשקיע בקלות לעבור לקרן אחרת. תחשבו שאם פתאום הייתם קונים מילקי בחנות אחרת - הייתם נקנסים על אי שמירת לויאליות לחנות שבה אתם קונים מילקי בדרך כלל.
הייתי רוצה לראות חוק שיאפשר לי בתור משקיע שהעלו לו דמי ניהול בקרן X אפשרות קלה לעבור לקרן Y, בלי לשלם מס בזמן מעבר אלא להצמיד לקרן Y נכס וירטואלי «מס לשלם על קרן X» כאשר מס זה יינוכה בזמן פידיון קרן Y עי איחוד עם מס על קרן Y. או העברה של «איחוד» מס לשלם של X+Y ל קרן Z וכו›.
נכון לעכשיו אני מחזיק כמה קרנות מחקות עם אגח ממשלתי ישראלי ועוד כמה של מדדים מניות אמריקאיים בבורסה ישראלית וגם כמה ETF-ים של מדדי מניות כלל עולמיים בבורסה אמריקאית.
עם מדדי מניות המיגרציה די ברורה במקרה שלי, הכל הולך ל VTI+VXUS (מחזיק VXUS, לא ממליץ או מייעץ על כלום לאף אחד)
יש להם דמי ניהול ופיזור מצויינים.
חיסרון של 10$ מינימום לעסקה נפתר ע»י איזון תיק ורטיקאלי - כלומר כל הכסף של הפקדה רבעונית הולך לקניה של נייר ערך בודד שאפיק שלו חורג הכי חזק למטה ממדיניות השקעה.
קטע של מס עיזבון לדעתי לא כזה בעייתי מ 2 סיבות: אני לא מתכנן למות בזמן הקרוב, וגם הניירית ערך אצל ברוקר ישראלי סוג של רשומים עליו ככה שדוד סאם לא ממש מכיר אותי. דרך אגב, אם הייתי משקיע עם ברוקר אמריקאי כמו INDEPNDENT BROKERS (מחיר מינימום לקניה הכי אטרקטיבי) והניירות ערך כן היו רשומים על שמי בבורסה אמריקאית הייתי יותר מושפע ממס עיזבון. אבל אין לי כח להתחיל לדווח כל שנה לרשות המיסים (IB לא מדווח) ולכן אני לא עובר אליהם.
בנוסף, טיורטית מי מפריע ליורש שלי להיכנס עם יוזר שלי שניה אחרי שאני מת ולמכור את כל הג’אנק האמריקאי עם 25% מס?
חוץ מזה, אם אין היום בישראל מס עיזבון לא אומר שלא יהיה מחר (או כשתיק השקעות ישראלי שלכם יצבור רווחים). תחשבו למשל שפעם לא היה בישראל מס בורסה...
יש גם סיכון מטח בגלל שכל חלק מנייתי של תיק שלי הוא בדולרים. יש כמובן טיעונים בעד ונגד גידור. בשורה תחתונה - אני אחיה עם סיכון מטח זה ולא אגדר.
ואנגארד יכול לקרוס. - פחות סביר באופן כללי ובפרט פחות סביר מאשר בית השקעות ישראלי יקרוס. בכל מקרה נראה לי יש איזהושהי הגנה ל ETF-ים במקרה כזה.
ואנגארד יכול להיתקל ברגולציה עויינת ולהיאלץ לעלות דמי ניהול ממש. זה יכול להיות.. אבל אני לא מאמין שזה יקרה כי הם די בצד המשקיעים מבחינת מבנה הארגון.
חלק האגחי של התיק אני כן משאיר בישראל. צריך קצת חשיפה גם לשקל, לא?
אבל בהינתן טרנד של קרנות מחקות לעלות דמי נהול בזמן אחרון + זה שברוקר שלי התחיל לקחת עמלה על קניה מכירה של קרנות מחקות (קודם היה חינם) אני לא רואה סיבה שלא לעבור להשקיע באגח ממשלתי בצורה ישירה.
מה שכן, אין לי כח להתחיל להתעסק כבר עכשיו עם סולם אגח ריגורוזי של 5 שקליים + 5 צמודים. גם מבחינת התעסקות וגם עלויות קניה.
אני אקנה אגח 1 שקלי ו 1 צמוד. ובהמשך כשיהיה צורך לאזן לחיוב מרכיב האגחי - אקנה אגח עם תאריך פדיון רלוונטי כדי לנסות לשמר עם מחם קבוע של כל האגח בתיק.
רוב האנשים ממליצים על אגח 2-5 שנים, אבל ראיתי גם לא מעט המלצות שמעלים מחם לאגח המומלץ בצורה מתמדת ל 6 שנים ויותר.
אז אני אלך על מחם בסביבות 10 שנים (הכי ארוך שהוא לא 30) וזה קצת יירד בהדרגה כשמאסה הכללית של האגח בתיק «יזדקן». אני גם מזדקן, אז אמורים להוריד תנודתיות/מחם עם הגיל, לא?
לפני שאתם קוטלים אותי על מחם ארוך מדי - באתר הבורסה תשואה לפדיון הברוטו לאגח צמוד מתחילה להיות לא שלילית רק החל ממחם 6 שנים (בסביבות %0 לגליל 5903 נכון לזמן כתיבת פוסט זה)
מה דעתכם?
0.28% אולי לא כזה נורא יחסית ל 1%-3% שלוקחים קרנות נאמנות עם ניהול אקטיבי, אבל
1) עבור קרן אגחית למשל זה יכול להיות חלק ניכר מרווח ברוטו השנתי.
2) אין כמובן שום ערובה לזה שמנהל קרן בעד שבוע/חודש/שנה לא יחליט שוב לעלות דמי ניהול כאוות נפשו.
אין לי טענות למנהל קרן עצמו - הוא חברה מסחרית והוא רוצה לעשות רווחים, בדיוק כמו שאני רוצה לעשות רווחים מהשקעה בקרן שלו
כן יש לי בעיה עם זה שרשות המיסית קובלת אותי לאותו הקרן אחרי שצברתי בה רווחים. הרי אם אמכור עכשיו ואקנה קרן אחרת - אאבד כסף כבר עכשיו ולא למשל במועד סגירת תיק השקעות.
אני כבר תקוע עם כמה קרנות נאמנות אגחיות בניהול אקטיבי שלוקחות מעל 1% דמי נהיול אבל אני לא יכול למכור כי איזה חצי מהקרן נכון לעכשיו זה רווחים.
אמירות של בתי השקעות בסגנון «מתחייבים לא לעלות דמי ניהול עד סוף 2015» מגוחכות בעיניי ושוות ערך לאמירות «רוב המשקיעים בקרנות שלנו בינתיים לא צברו מספיק רווחים ובגלל זה יכולים לקום וללכת לקרן אחרת בלי להיפגע עי מס רווחי הון. בסוף 2015 שוב נבחן את הנושא»
בואו נקח לדוגמא מילקי או אפילו טלפון סלולרי ונניח שחנות מסויימת שתמיד קניתם בה מחליטה לעלות מחיר פי 10. מה תעשו? נכון, תלכו לקנות בחנות מעבר לכביש במחיר שפוי. ואם כל החנויות מתאמות מחיר? אז אפשר להזמין מחול באינטרנט..
זה נקרא שוק חופשי. לדעתי בעיקר קונים צריכים הגנה רגולטורית ממוכרים ורק אם מדובר במוצר צריכה בסיסי כמו למשל מים (הייתי מכניס לפה גם דיור, אבל זה דיון בכיוון קצת אחר
). במקרה של קרנות יש הגנה רגולטורית דווקא למוכרים (מנהלי קרנות) - ע»י מס רווחי הון שלא מאפשר למשקיע בקלות לעבור לקרן אחרת. תחשבו שאם פתאום הייתם קונים מילקי בחנות אחרת - הייתם נקנסים על אי שמירת לויאליות לחנות שבה אתם קונים מילקי בדרך כלל.הייתי רוצה לראות חוק שיאפשר לי בתור משקיע שהעלו לו דמי ניהול בקרן X אפשרות קלה לעבור לקרן Y, בלי לשלם מס בזמן מעבר אלא להצמיד לקרן Y נכס וירטואלי «מס לשלם על קרן X» כאשר מס זה יינוכה בזמן פידיון קרן Y עי איחוד עם מס על קרן Y. או העברה של «איחוד» מס לשלם של X+Y ל קרן Z וכו›.
נכון לעכשיו אני מחזיק כמה קרנות מחקות עם אגח ממשלתי ישראלי ועוד כמה של מדדים מניות אמריקאיים בבורסה ישראלית וגם כמה ETF-ים של מדדי מניות כלל עולמיים בבורסה אמריקאית.
עם מדדי מניות המיגרציה די ברורה במקרה שלי, הכל הולך ל VTI+VXUS (מחזיק VXUS, לא ממליץ או מייעץ על כלום לאף אחד)
יש להם דמי ניהול ופיזור מצויינים.
חיסרון של 10$ מינימום לעסקה נפתר ע»י איזון תיק ורטיקאלי - כלומר כל הכסף של הפקדה רבעונית הולך לקניה של נייר ערך בודד שאפיק שלו חורג הכי חזק למטה ממדיניות השקעה.
קטע של מס עיזבון לדעתי לא כזה בעייתי מ 2 סיבות: אני לא מתכנן למות בזמן הקרוב, וגם הניירית ערך אצל ברוקר ישראלי סוג של רשומים עליו ככה שדוד סאם לא ממש מכיר אותי. דרך אגב, אם הייתי משקיע עם ברוקר אמריקאי כמו INDEPNDENT BROKERS (מחיר מינימום לקניה הכי אטרקטיבי) והניירות ערך כן היו רשומים על שמי בבורסה אמריקאית הייתי יותר מושפע ממס עיזבון. אבל אין לי כח להתחיל לדווח כל שנה לרשות המיסים (IB לא מדווח) ולכן אני לא עובר אליהם.
בנוסף, טיורטית מי מפריע ליורש שלי להיכנס עם יוזר שלי שניה אחרי שאני מת ולמכור את כל הג’אנק האמריקאי עם 25% מס?
חוץ מזה, אם אין היום בישראל מס עיזבון לא אומר שלא יהיה מחר (או כשתיק השקעות ישראלי שלכם יצבור רווחים). תחשבו למשל שפעם לא היה בישראל מס בורסה...
יש גם סיכון מטח בגלל שכל חלק מנייתי של תיק שלי הוא בדולרים. יש כמובן טיעונים בעד ונגד גידור. בשורה תחתונה - אני אחיה עם סיכון מטח זה ולא אגדר.
ואנגארד יכול לקרוס. - פחות סביר באופן כללי ובפרט פחות סביר מאשר בית השקעות ישראלי יקרוס. בכל מקרה נראה לי יש איזהושהי הגנה ל ETF-ים במקרה כזה.
ואנגארד יכול להיתקל ברגולציה עויינת ולהיאלץ לעלות דמי ניהול ממש. זה יכול להיות.. אבל אני לא מאמין שזה יקרה כי הם די בצד המשקיעים מבחינת מבנה הארגון.
חלק האגחי של התיק אני כן משאיר בישראל. צריך קצת חשיפה גם לשקל, לא?
אבל בהינתן טרנד של קרנות מחקות לעלות דמי נהול בזמן אחרון + זה שברוקר שלי התחיל לקחת עמלה על קניה מכירה של קרנות מחקות (קודם היה חינם) אני לא רואה סיבה שלא לעבור להשקיע באגח ממשלתי בצורה ישירה.
מה שכן, אין לי כח להתחיל להתעסק כבר עכשיו עם סולם אגח ריגורוזי של 5 שקליים + 5 צמודים. גם מבחינת התעסקות וגם עלויות קניה.
אני אקנה אגח 1 שקלי ו 1 צמוד. ובהמשך כשיהיה צורך לאזן לחיוב מרכיב האגחי - אקנה אגח עם תאריך פדיון רלוונטי כדי לנסות לשמר עם מחם קבוע של כל האגח בתיק.
רוב האנשים ממליצים על אגח 2-5 שנים, אבל ראיתי גם לא מעט המלצות שמעלים מחם לאגח המומלץ בצורה מתמדת ל 6 שנים ויותר.
אז אני אלך על מחם בסביבות 10 שנים (הכי ארוך שהוא לא 30) וזה קצת יירד בהדרגה כשמאסה הכללית של האגח בתיק «יזדקן». אני גם מזדקן, אז אמורים להוריד תנודתיות/מחם עם הגיל, לא?
לפני שאתם קוטלים אותי על מחם ארוך מדי - באתר הבורסה תשואה לפדיון הברוטו לאגח צמוד מתחילה להיות לא שלילית רק החל ממחם 6 שנים (בסביבות %0 לגליל 5903 נכון לזמן כתיבת פוסט זה)
מה דעתכם?
