מתי אתם רושמים את קבלת המשכורת

[אנא-אל]

במעקב הוצאות-
בחודש בו עבדתם, או ביום שקיבלתם אותה, שיוצא חודש אחרי?
(המשכורת משתנה)

 

[c881]

אני רושם את המשכורת ביום שנכנס.
אני מקבל ב-7/1 את משכורת דצמבר.
האשה מקבלת ב-1/1 משכורת ינואר.

 

[אנא-אל]

זה גם מה שאני עושה אבל חשבתי אולי זה לא נכון. בגלל שהמשכורת וההוצאות משתנים זה יכול לצאת חישובים או ממוצעים אחרים.

 

[TunaGolem]

אם את רוצה להיות קטנונית, את יכולה לחשב את המשכורת לחודש עליו עבדת עם הNPV האפקטיבי.

 

[yanosh34]

אני מכניס ביום האחרון של החודש משום שזה היום שבו קיימת כבר התחייבות כלפי לשלם את המשכורת.
באותו אופן שבו אם אני נותן למישהו צ'ק אני מכניס לפי התאריך של הצ'ק ולא לפי התאריך שבו הוא החליט להפקיד.

אני משתמש בYNAB כך שנוח לי לעבוד בצורה כזאת משום שבנוסף לתאריך יש לכל טרנזקציה דגל Cleared. במקרה של משכורת שנכנסת ב7 בחודש שאחרי, התאריך של הטרנזקציה הוא היום האחרון של החודש, והדגל cleared יסומן ב7 לחודש כאשר הפעולה באמת תופיע בחשבון.

 

[Ron1]

אני רושם בראש

 

[c881]

כשמתחילים בפעמונים רושמים כל הוצאה/הכנסה ביום הפעולה.
עם הזמן כשמשתלטים על תזרים המזומנים, נרשום הוצאות בתאריך/חודש שהן יורדות עם תאריך הביצוע.
ככה אני יודע כל חודש וגם קדימה, כמה כסף מזומן אני צריך כל חודש ביום חיוב האשראי, תשלום שכירות, גן, צהרון וכו'.

 

[tlc m]

אני רושמת באקסולידית את המשכורת בחודש שבו עבדתי, אך הוצאות (קניות, חשבון חשמל וכד') אני רושמת בחודש שבו יצאו מהחשבון שלי, לא בחודש שבו בוצעה העסקה.
זה נובע מהסיבה שבגללה אני בכלל רושמת שהיא: מעקב הוצאות ברמה שנתית ומעקב התקדמות לקראת עצמאות כלכלית.
עצמאות כלכלית כפי שאני מבינה אותה פירושה ניתוק הקשר בין הכנסה ממשכורת לבין ההוצאות. ואפשרות מחייה (הוצאות) מתשואת הנכסים.
והניתוק הזה ברישום מאפשר לי להתחיל להתרגל לראות את ההוצאות כפונקציה של התשואה מהנכסים ולזנוח את הקשר הנלמד בעבר : נכנסה משכורת -אפשר להוציא.
תנאי חיוני שמאפשר את הנ"ל: אין לי חובות ויש כבר 'כרית בטחון'.
בשלב הזה ההוצאות שלי באמת לא קשורות להכנסות ממשכורת (ולכן לא מפריע לי שהן לא רשומות באותו חודש), למשל: אנחנו מעדיפים לשלם שכר דירה בשני תשלומים (מקדמה במועד החתימה ואת היתרה במועד הכניסה/החידוש).
זה יוצר מצב שבו יוצא בבת אחת סכום שגבוה בהרבה מההכנסה באותו חודש.
מבחינתי אין קשר ישיר בין המשכורת של החודש להוצאה.

אגב, זה באמת חיסרון קטנצ'יק באקסולידית, ששם הקשר בין הכנסות להוצאות בולט מידי לטעמי והחודש בו אנו משלמים שכ"ד בולט בצבע אדום על לא עוול בכפו.
באקסל של השנה הקרובה אני פשוט אסתיר את שורת המאזן הזו.
[אני מניחה שבשלב העצמאות הכלכלית כן חשוב שיבלוט הקשר הזה, וזו הסיבה שהוא בולט באקסולידית]

למרות ההסתייגות לעיל אני ממליצה מאוד כן למלא את האקסולידית (ולהשמיט את הסעיף 'שונות'. כל דבר צריך להיות משוייך לקטגוריה ממשית)
אני למדתי מזה על עצמי כמה דברים.

אנא-אל, אני מקווה שלא הסטתי את השרשור שלך למקומות שלא התכוונת. אם כן, תאמרי ונבקש להעביר..

 

[Yevgeny]

השאלה היא מה המטרה של מעקב ההוצאות.
במקרה האישי שלי - פחות מעניין אותי ההיבט התזרימי בכל רגע נתון ויותר תכנון הוצאות והכנסות ארוך טווח.
מההיבט של תכנון חשוב לי בעיקר מתי התקבלה ההחלטה לרכוש משהו (תאריך העסקה במקרה של כרטיס אשראי, ולא תאריך החיוב) או החודש שעבורו אני מקבל את המשכורת, ופחות התאריך שבו הסכום יורד לי בפועל מחשבון הבנק.

 

[אנא-אל]

השאלה היא מה המטרה של מעקב ההוצאות.

לדעת מה ממוצע החסכון החודשי:

אני יכולה לא לעבוד במרץ, להוציא בחודש אפריל 2000 שקל ולקבל בחודש מאי את המשכורת של 5000, להוציא במאי 400 שקל ולקבל ביוני 2500 על מאי.

או שחסכתי באפריל 3000 שקל או שאני במינוס 2000
במאי או שחסכתי 2100 או שחסכתי 4600

 

[Yevgeny]

לדעת מה ממוצע החסכון החודשי

בשביל סטטיסטיקות כאלו, אני מסתכל על ממוצעים ארוכי טווח (12 חודשים אחורה) של הכנסות והוצאות, והיחס ביניהם, ואז ההיסט של חודש בין חודש העבודה לחודש קבלת המשכורת הוא חשוב עוד פחות. הסיבה היא שאצלי גם ההוצאות מאוד לא אחידות לאורך השנה (טיולים לחול למשל) וכך גם ההכנסות מעבודה שיש חלקים משמעותיים שהם לא קבועים (בונוס זה דוגמא לכך). לכן אגב אצלי יש תתי-קטגוריות שונות לרכיבים הקבועים לעומת הפחות קבועים של השכר, כי לצורך תכנון ארוך הטווח רלוונטי יותר המרכיב הקבוע בלבד לפעמים.

 

[אנא-אל]

@Yevgeny
אתה צודק. בממוצע שנתי זה פחות משנה.

 

[efrat]

כשהתחלתי להשתמש באקסולידית היתה לי את הבעיה הזאת. אני מקבלת משכורת שוטף+30 מה שאומר שאת המשוכרת של חודש אפריל אני רואה ב5 ליוני.
לאחר כמה ניסיונות של רישום שונה החלטתי שמה שחשוב זה לא כמה כסף הרווחתי באפריל אלא כמה כסף יש לי להוציא ביוני. הלא המשכורת משמשת אותי ביום יום לחיים. ולכן אם קיבלתי משכורת ב5 לחודש לא משנה של איזה חודש, אני מכניסה אותה ברישום לאותו חודש. כבר היו לי כמה משכורות שהיה חסר לי כסף (מנהלת כוח אדם ארורה שאני שונאת) ואז המשכורת היתה די עלובה ואז חודש אחרי המשכורת היתה הרבה יותר גדולה. להתחיל לחשב מה היה מגיעה לי על כל חודש בדיוק היה גורם לכאב ראש רציני.
אצלי באופן אישי ההוצאות החודשיות די קבועות (או לפחות אני מנסה שהן יהיו) ולכן מה שרלוונטי זה כמה הועבר לחיסכון מבחינת אחוזים.

 

[הדיוט בכלכלה]

במעקב השוטף אני לא רושם הכנסות בכלל, רק הוצאות. מטרת המעקב היא להקטין את ההוצאות. בשביל לעשות זאת לא צריך לדעת את ההכנסה, היא רק מבלבלת וגורמת לי לחשוב כאילו יש לי עוד המון כסף לבזבז כשבעצם אני רוצה לחסוך את כל היתרה.

רק כשעשיתי סיכום שנתי, רשמתי את ההכנסות שנה אחורה. רשמתי כל משכורת בתאריך ה-1 של החודש שבו היא נכנסה לחשבון.

 

[Yevgeny]

בשביל לעשות זאת לא צריך לדעת את ההכנסה

תלוי בנסיבות שלך - אבל לפעמים לדעתי זה כן נדרש.

דוגמא אחת היא קיזוזים - נגיד רכשתי משהו עבור משפחה/חברים, או שילמתי על כרטיס טיסה לחו״ל על האנשים שאני טס איתם וחלק מהסכום הרכישה מוחזר לי מאוחר יותר. במקום לערוך את סכום ההוצאה המקורית, כאילו היא לא אירעה כלל או על סכום נמוך יותר, אני כולל את שורת ה״הכנסה״ החיובית הנוספת שמקזזת את ההוצאה (משויכת לאותה קטגוריה כמו ההוצאה).
דוגמא אחרת היא הוצאות במסגרת העבודה - הוצאות במסגרת נסיעות עבודה לחו״ל (תחבורה, אוכל) יורדות לי מכרטיס האשראי ומוחזרת אח״כ דרך תלוש המשכורת. הסכום השלילי של ההוצאה מקוטלג תחת אותה קטגוריה כמו משכורת (ולא תחת ״מסעדות״ נגיד) ומתקזז מול הסכום החיובי מהתלוש שכר. לדעתי זה קל יותר למעקב אם כוללים את התנועות המקוריות (חיוביות ושליליות) כמו שהן, במקום חלופות אחרות כמו לערוך את הסכום בזמן הרישום (נגיד להחסיר מהמשכורת את הסכום שהוצאתי בנסיעת עבודה).

 

[קרן]

זה לא משנה כל עוד את עקבית. אותה שאלה עולה תמיד אצל משפחות שהאשראי שלהן יורד נניח ב- 10 לחודש העוקב - זו הוצאה של חודש קודם או נוכחי?. בראייה ארוכת טווח זה לא משנה כל עוד מחליטים על דרך מסוימת וממלאים אחריה בעקביות. כמובן שמבחינת תזרים צריך לרשום את ההוצאה / הכנסה ביום שבו היא יצאה או נכנסה בחשבון הבנק

 

[גל נ]

מקבל משכורת בראשון לחודש ורושם את ההכנסה ליום האחרון של החודש הקודם.
גם באשראי אני רושם את תאריך ההוצאה עצמה ולא את הסיכום של כל החודש. כך אפשר לנתח יותר במדויק את אופי ההוצאות.
לגבי הוצאות במסגרת העבודה שאני מקבל חזרה בתלוש משכורת אני בכלל לא רושם אותם, זה נתונים שלא יתנו לי שום מדד לגבי ההוצאות שלי.

 

[הדיוט בכלכלה]

דוגמא אחת היא קיזוזים - נגיד רכשתי משהו עבור משפחה/חברים, או שילמתי על כרטיס טיסה לחו״ל על האנשים שאני טס איתם

אני מניח שזה עושה סדר לרשום את כל התנועות, אבל אני לא רושם תנועות, אני רושם הוצאות, אז דברים כאלה אני לא רושם בכלל. אם שילמתי על בן משפחה או הוצאת עבודה ואני יודע שיחזירו לי, אין לזה מקום ברישומי ההוצאות שלי כי אלה הוצאות של מישהו אחר.

 

[dror]

לגבי הוצאות במסגרת העבודה שאני מקבל חזרה בתלוש משכורת אני בכלל לא רושם אותם, זה נתונים שלא יתנו לי שום מדד לגבי ההוצאות שלי.

זה מגדיל את ההוצאות שלך ( כמובן שגם את ההכנסות ) ומקשה להבין על מה היו ההוצאות האמיתיות שלך

 

[גל נ]

זה מגדיל את ההוצאות שלך ( כמובן שגם את ההכנסות ) ומקשה להבין על מה היו ההוצאות האמיתיות שלך

לא הבנתי למה זה מגדיל את ההוצאות שלי, אני לא רושם אותם בכלל בתיעוד הוצאות.

כמובן שבתיעוד אני גם מפחית מהמשכורת שנכנסה לבנק את סכום ההחזר.