עצה שאולי תפתח לך איזשהו כיוון מחשבה:
לקרוא את "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פראנקל.
א. הוא מכניס לפרופורציות שזה תמיד טוב (סיפורים "מדהימים" עד כמה שניתן לומר, ממלחמת העולם השנייה).
ב. הוא היה פסיכיאטר, ואדם מאוד חכם לדעתי. גישת הטיפול שהוא הגה, "לוגותראפיה" (טיפול באמצעות משמעות) לא מקבלת מספיק...