סדרת כתבות על דור ה-Y

נכתב ע"י ת.אוקהם:

במדדי איי קיו (אלא אם את מגדירה טיפשות אחרת), אקדמאי בוגר תואר באוניברסיטה, יהיה יותר חכם מרוב האוכלוסיה.

לחץ כדי להרחיב...

מישהו מודד אייקיו בכניסה לאוניברסיטה? מישהו מודד אייקיו לאיזושהי אוכלוסיה כלשהי? אני חיה כבר כמעט 60 שנה ולא יצא לי להתקל במישהו שנבדק ויודע את האייקיו שלו. אפילו את תוצאות מבחני המחוננות של הילדים שלי אני לא יודעת. אני כן יודעת לזהות אדם חכם כשאני נתקלת בכזה. מחשבה מקורית, יצירתיות, אותנטיות- לא נמצאות במסדרונות בתי הספר הנמוכים והגבוהים, בטח לא כהנחת עבודה. החוכמה יכולה להימצא בכל מקום והיא נדירה מאד.

נכתב ע"י ת.אוקהם:

אני בעד שאנשים ילכו ללמוד את זה מתוך מודעות לזה שתהיה להם יכולת התפרנסות נמוכה ושלא יצפו שמעצם זה שלמדו הם יצליחו בחיים (שזה הלוקש שמכרו לדור שלי).

לחץ כדי להרחיב...

אני בעד שכולם יחיו מתחת לסף המשכורת שלהם ויחסכו לימים קשים. לא חסרים אנשים שמשתכרים היטב וחיים על הלוואות ואשראי. ואני לא מוצאת שום קשר בין התפרנסות ברמה גבוהה להצלחה בחיים, כי כנראה אנחנו לא מסכימים על ההגדרות מלכתחילה (חוכמה והצלחה).

הניסיון להגדיר מה נכון או לא מיותר,
יש מציאות שהיא עובדה קיימת,
חוסר בטחון תעסוקתי, חוסר בפנסיה, גידול בעלויות המחיה הרבה מעבר למדד המחירים לצרכן......

בשורה התחתונה, כל אחד צריך למצוא את הפתרון שלו למציאות הקיימת,
אין כאן מקום לתת לרגשות לקבל החלטות, הרצון להגשים חלומות ורצונות אישיים זה חשוב,
אך לא בהכרח פרקטי.

נכתב ע"י בת העמק:

מישהו מודד אייקיו בכניסה לאוניברסיטה? מישהו מודד אייקיו לאיזושהי אוכלוסיה כלשהי? אני חיה כבר כמעט 60 שנה ולא יצא לי להתקל במישהו שנבדק ויודע את האייקיו שלו. אפילו את תוצאות מבחני המחוננות של הילדים שלי אני לא יודעת. .

לחץ כדי להרחיב...

התפלגויות איי קיו לפי מקצוע:
http://www.iqcomparisonsite.com/occupations.aspx

נכתב ע"י בת העמק:

אני כן יודעת לזהות אדם חכם כשאני נתקלת בכזה. מחשבה מקורית, יצירתיות, אותנטיות
.

לחץ כדי להרחיב...

הבעיה עם הגדרות סובייקטיביות ופלואידיות לדברים היא, ובכן, שהן סובייקטיביות ופלואידיות...

נכתב ע"י בת העמק:

כי כנראה אנחנו לא מסכימים על ההגדרות מלכתחילה (חוכמה והצלחה).

לחץ כדי להרחיב...

מסכים.
תחת הגדרות סובייקטיביות לחלוטין של חכמה והצלחה אני לא רואה בסיס להמשך הדיון.

נכתב ע"י ת.אוקהם:

התפלגויות איי קיו לפי מקצוע:

לחץ כדי להרחיב...

אתה יודע שזה לא באמת נתונים מבוססי אוכלוסיה(אפילו הלינק הזה מבוסס על מחקר שנעשה בתחילת שנות ה-90). אף אחד לא עושה מבחני אייקיו באופן גורף אלא אם מדובר על בדיקת חריגות אצל אדם או לצרכי מחקר. אולי עושים סוג מסוים של מבחנים בכיתה ב'-ג' כדי להחליט מי הולך לכיתות מחוננים. אם ישנן תוצאות, לא מספרים לנו. רק אם הילד התקבל או לא.

נכתב ע"י ת.אוקהם:

הגדרות סובייקטיביות ופלואידיות

לחץ כדי להרחיב...

מה זאת הגדרה פלואידית? לא מבינה את הכוונה. אבל בכל מקרה, אני מניחה שגם אתה וגם אני נזהה אדם חכם מולנו. אבל אולי אני טועה

נכתב ע"י בת העמק:

אתה יודע שזה לא באמת נתונים מבוססי אוכלוסיה(אפילו הלינק הזה מבוסס על מחקר שנעשה בתחילת שנות ה-90). אף אחד לא עושה מבחני אייקיו באופן גורף אלא אם מדובר על בדיקת חריגות אצל אדם או לצרכי מחקר.

לחץ כדי להרחיב...

אני אנסה לחפש מאמר מדעי כשיהיה לי זמן.
את האמת, אם מראש את טוענת שאיי קיו אינו קשור לחכמה אני לא ממש רואה את התכלית שבזה...

נכתב ע"י בת העמק:

מה זאת הגדרה פלואידית? לא מבינה את הכוונה. אבל בכל מקרה, אני מניחה שגם אתה וגם אני נזהה אדם חכם מולנו. אבל אולי אני טועה

לחץ כדי להרחיב...

בפלואידית התכוונתי לנזילה (מ fluid).
אני חושב שאת טועה, אני די בטוח שהרקע שלי יגרום לי לתת משקל יתר ליכולות מתמטיות בהערכת חכמה וכנראה שגם הרקע שלך ישפיע עליך.
לכן, חייבים הגדרה אובייקטיבית.
איי קיו הוא מדד שרחוק מלהיות מושלם אבל הוא משמעותית יותר מוצלח מקריטריון כמו "נדע לזהות אדם חכם כשנראה אותו...".

נכתב ע"י גרהם:

כל דור חושב שהוא ממציא הכל מחדש.
בטלנות, חיפוש עצמי, דמי אבטלה מתוכננים וכיוצ"ב היו מאז ומעולם.

לחץ כדי להרחיב...

לגמרי.. וכולם בסוף ייכנסו לאותו תלם אנושי סלול וזה טבעי ובסדר.

נכתב ע"י דור ה-Z:

הצעה: אולי הגיע הזמן לחנך ילדים שחייבים לעבוד קשה בשביל להצליח? שאין קיצורי דרך?

לחץ כדי להרחיב...

הטענה המרכזית של הכתבה היא שגם עם עבודה קשה הם לא מסוגלים להצליח. זאת טענה שקשה לי להתווכח איתה.

נכתב ע"י מוריארטי:

הטענה המרכזית של הכתבה היא שגם עם עבודה קשה הם לא מסוגלים להצליח. זאת טענה שקשה לי להתווכח איתה.

לחץ כדי להרחיב...

לתת דוגמאות של אנשים שהתאמצו והצליחו?

הרי גם אני עם תואר בהנדסה צריך לעבוד מאוד קשה, ואין שום הר כסף שמגיע אלי (רק) בזכות התואר שלי.

בעידן המודרני יש ייתרון להון ( Capital) על פני עבודה, פעם האדם הממוצע היה יכול לחיות חיים נוחים למדי עם משפחה במשרה יחסית פשוטה שמשלמת מינימום, היום עם שכר מינימום זה אתגר לשרוד בתור רווק בחלק מהאזורים בארץ. המערכת הקפיטליסטית בנויה כך שההון יתרכז למעלה ובעלי ההון ירכזו בסוף אצלם את כל הרכוש- זה מובנה בכל מערכת כלכלית( לא רק בקפיטליזם, גם פיאודליזם, קומוניזם וסוציאליזם).

אי אפשר לברוח מזה שיש הבדלים ביכולות בין אנשים ( ובין תרבויות גם אעז להגיד), ואכן לאורך זמן אלו עם יכולות טובות יותר יחזקו את היתרון הזה. אין דרך לתקן את זה, יש תנועה שתומכת בשיטה שבה כל אזרח מקבל קצבת קיום ( באירופה עשו ניסויים עם 1000 יורו בחודש בלי קשר אם עובדים או לא), הבעיה היא שמערכת כזו היא החלום של בעלי ההון- הרי מה אלו שאין להם השכלה ואחריות כלכלית יעשו עם 1000 יורו נוספים בחודש? יחסכו? או ייקנו אייפון חדש וחולצה של מותג כזה או אחר? כשייקנו את אלו- מי יהנה מהרווח שנוצר במכירה? אין דרך למנוע את זה.

נכתב ע"י FIYaacov:

לתת דוגמאות של אנשים שהתאמצו והצליחו?

לחץ כדי להרחיב...

אנקדוטות לא ישנו את דעתי

תואר בהנדסה לא אומר שאתה יכול לשבת רגל על רגל, הבעיה היא עבור אנשים בלי תואר בהנדסה יהיה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי להגיע לתוצאות דומות גם אם יעבדו קשה ממך. בישראל אנחנו עובדים יותר, משלמים יותר, ממוסים יותר, ומרוויחים פחות (אני מתכוון מחוץ לבועת ההייטק וביחס לעולם המערבי). כמובן שגם היה יכול להיות גרוע יותר וצריך להעריך את מה שיש.

בסופו של דבר המטרה של ישראלים זה לקנות דירה במרכז, וגם אם יעשו את הכל נכון הם יהיו רחוקים מלהגשים את המטרה. אתה למשל רוצה לצאת לפרישה מוקדמת, אם הייתה רואה שלפי כל חישוב אתה לא תצליח לעשות את זה אז גם אתה היית מתפתה "לחיות את הרגע"

נכתב ע"י מוריארטי:

אנקדוטות לא ישנו את דעתי

תואר בהנדסה לא אומר שאתה יכול לשבת רגל על רגל, הבעיה היא עבור אנשים בלי תואר בהנדסה יהיה הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי להגיע לתוצאות דומות גם אם יעבדו קשה ממך. בישראל אנחנו עובדים יותר, משלמים יותר, ממוסים יותר, ומרוויחים פחות (אני מתכוון מחוץ לבועת ההייטק וביחס לעולם המערבי). כמובן שגם היה יכול להיות גרוע יותר וצריך להעריך את מה שיש.

בסופו של דבר המטרה של ישראלים זה לקנות דירה במרכז, וגם אם יעשו את הכל נכון הם יהיו רחוקים מלהגשים את המטרה. אתה למשל רוצה לצאת לפרישה מוקדמת, אם הייתה רואה שלפי כל חישוב אתה לא תצליח לעשות את זה אז גם אתה היית מתפתה "לחיות את הרגע"

לחץ כדי להרחיב...

אנשים ''ללא תואר בהנדסה'' יכולים לעבוד במקומות עם קביעות-שגם לה יש ערך כספי.
לא חסרים דרך לעלות למעלה ולהתקדם או לכל הפחות למצוא מקום עבודה שקט ומספק עד הפרישה, רק צריך להתאמץ מספיק, לרצות מספיק ולהסכים להתפשר.

המטרה של דירה אינה ריאלית בעיקר למי שחוסך (רק) בחיסכון בנקאי.
אתמול הלכתי לסבב בנקים כדי לחפש פיקדון שיוכל להחליף את החלק הסולידי בתיק. הגעתי לבנק מזרחי טפחות, שאלתי על תוכנית ''ענבים לדירה'' והתעניינתי מה הריביות. הבנקאית ענתה לי בלי למצמץ ''צמוד למדד, קרן מובטחת, 0.01 ריבית לשנה"-תשואה ריאלית אפסית, ולזה הם קוראים תוכנית חיסכון לדירה!
מנגד, אם מסכימים לקחת קצת יותר סיכון, אפשר לקנות קרן מחקה נדלן 15 או כל קרן עם זיקה בתחום הזה, ולהינות מתשואה עולה עם קונוטציה מסוימת לעליית מחירי הדיור.
למעשה, יש את הקרן הזו: http://www.bizportal.co.il/mutualfunds/quote/generalview/5120282

שזה בדיוק מה שהיא עושה, יחד עם נדל''ן מסחרי.
בקיצור, יש דרכים להגיע לדירה. צריך רק להיות קצת יותר יצירתיים מבעבר.

ג''נ: ייתכן שאחזיק בקרן זו בעתיד

נכתב ע"י DavidA:

בעידן המודרני יש ייתרון להון ( Capital) על פני עבודה, פעם האדם הממוצע היה יכול לחיות חיים נוחים למדי עם משפחה במשרה יחסית פשוטה שמשלמת מינימום, היום עם שכר מינימום זה אתגר לשרוד בתור רווק בחלק מהאזורים בארץ. המערכת הקפיטליסטית בנויה כך שההון יתרכז למעלה ובעלי ההון ירכזו בסוף אצלם את כל הרכוש- זה מובנה בכל מערכת כלכלית( לא רק בקפיטליזם, גם פיאודליזם, קומוניזם וסוציאליזם).

אי אפשר לברוח מזה שיש הבדלים ביכולות בין אנשים ( ובין תרבויות גם אעז להגיד), ואכן לאורך זמן אלו עם יכולות טובות יותר יחזקו את היתרון הזה. אין דרך לתקן את זה, יש תנועה שתומכת בשיטה שבה כל אזרח מקבל קצבת קיום ( באירופה עשו ניסויים עם 1000 יורו בחודש בלי קשר אם עובדים או לא), הבעיה היא שמערכת כזו היא החלום של בעלי ההון- הרי מה אלו שאין להם השכלה ואחריות כלכלית יעשו עם 1000 יורו נוספים בחודש? יחסכו? או ייקנו אייפון חדש וחולצה של מותג כזה או אחר? כשייקנו את אלו- מי יהנה מהרווח שנוצר במכירה? אין דרך למנוע את זה.

לחץ כדי להרחיב...

לא רואה שום בעיה בזה.
אם המערכת מתגמלת אנשים שיכולים לדחות סיפוקים, ולהסכים ליטול סיכון לטובת כולם-בעיניי זה מבורך.
זה שיש מיליונים שלא מכירים את הכלי הזה שנקרא הבורסה-כלי שיכול לעזור להם להשיג עושר בטווח הארוך-ועוד מיליונים ששורפים כל שקל שהם מקבלים-זה עצוב בעיניי.

נכתב ע"י מוריארטי:

בישראל אנחנו עובדים יותר, משלמים יותר, ממוסים פחות, ומרוויחים פחות (אני מתכוון מחוץ לבועת ההייטק וביחס לעולם המערבי)

לחץ כדי להרחיב...

תיקנתי לך, אחת הבעיות היא שמחוץ לבועת ההייטק הרוב המוחלט ממוסים מעט מדיי ביחס לעולם המערבי, במיוחד במיסים ישירים. לכן הרוב פה מסתובב בתחושת "מגיע לי", כי הוא לא מרגיש שהוא משלם על זה והרוב באמת לא משלם על זה.

לדעתי הפרק היה ממש נחמד. ובניגוד לתגובות הרובוטיות של כמה מגיבים, הוא לא נפל לקלישאות של 'הם אשמים' או 'המדינה אשמה' או 'ההורים אשמים' וכו'. אלא הציג ץמונה די מורכבת (נו, בשביל טלויזיה) של מציאות אמיתית, וההבדל בינה לבין מה שהיה פעם, ויותר מזה בין מה שאנשים מצפים ומה שהם מגלים שקיים. זה מעורר דיון ואולי בעקבות הדיון אנשים ישנו מסלול, אם יש אופציה כזו בכלל.

נכתב ע"י גרהם:

באמת לא מבינה מה הבעיה שאנשים בלי כישורים אקדמים הולכים לאקדמיה רק כי "צריך" ויש מוסד שתמורת כסף יתן תעודה?

לחץ כדי להרחיב...

הנקודה היותר תמוהה בכל הסיפור הזה, זוהי השאלה מדוע ישנם צעירים בני 21-30 ללא כישורים אקדמאים?
אם כבר מציפים בעיה, מוטב להתחקות אחר השורשים שלה ולטפל בהם, לא ליילל על ההשלכות.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

הנקודה היותר תמוהה בכל הסיפור הזה, זוהי השאלה מדוע ישנם צעירים בני 21-30 ללא כישורים אקדמאים?
אם כבר מציפים בעיה, מוטב להתחקות אחר השורשים שלה ולטפל בהם, לא ליילל על ההשלכות.

לחץ כדי להרחיב...

כי בני האדם לא נולדו שווים בכישוריהם האקדמיים וגם אם תחזק את מערכת החינוך בפריפריה החברתית עדיין יהיו פערים גדולים שנובעים בעיקר מיכולת מולדת אבל גם מהסביבה ורמת ההשקעה ההורית. בכל מקרה, הנקודה היא שכדאי להתמקד ביתרון יחסי. אם אדם יכול להיות מעצב גרפי מדהים, הוא אוהב את התחום ויכול להתפרנס היטב, חבל שילך להיות עורך דין בינוני מינוס ויעסוק כל החיים במקצוע שאינו אוהב רק כי יש אנשים שסבורים שמי שאינו אקדמאי הוא "שואב מים", כפי שנכתב למעלה.

נכתב ע"י גרהם:

כי בני האדם לא נולדו שווים בכישוריהם האקדמיים

לחץ כדי להרחיב...

יתכן, אך לא בצורה כזאת שאמורה להשפיע על סיכוייהם ללמוד באקדמיה. או שכמו שאיזשהו הוגה אמר פעם (יתכן וזה היה ג'ון לוק? בתרגום חופשי): "תנו לי כל תינוק בן יומו, ואהפוך אותו לכל מה שארצה: לעורך דין, למשורר ואפילו לגנב".

נכתב ע"י גרהם:

עדיין יהיו פערים גדולים שנובעים בעיקר מיכולת מולדת אבל גם מהסביבה ורמת ההשקעה ההורית

לחץ כדי להרחיב...

לדעתי, בעיקר מהסביבה, כל עוד לא מדובר בבעיות בריאותיות / נפשיות / פיזיות / אחרות מולדות וניכרות (וגם במצבים אלו יש מנעד גדול מאוד שתלוי בעיקר - בסביבה).

נכתב ע"י גרהם:

בכל מקרה, הנקודה היא שכדאי להתמקד ביתרון יחסי

לחץ כדי להרחיב...

מניח שרובנו עושים זאת באופן טבעי עד שאנו נתקלים באיזושהי "תקרה", בסיטואציות שונות, שבכל מקרה תמנע מאתנו להתקדם או להשיג את מטרותינו. לכן העצה שלך תפסיק להיות בשלבים הללו כדאית. אם כבר מנסים לגייס כאן תודעה של מספר פרטים לגבי הנושא, מוטב דווקא להתמקד במה שדורש טיפול וניתן בכלל לשינוי - הסביבה/התרבות/המדיניות/המגמתיות. טמפרמנט האדם (ברובו), הגנים שלו, הנתונים המולדים - לא ניתנים לשינוי.

נכתב ע"י גרהם:

אם אדם יכול להיות מעצב גרפי מדהים, הוא אוהב את התחום ויכול להתפרנס היטב, חבל שילך להיות עורך דין בינוני מינוס ויעסוק כל החיים במקצוע שאינו אוהב

לחץ כדי להרחיב...

לדעתי אם יש אדם שאינו "כשיר אקדמית" לשיטתך, והוא בכל זאת נהפך להיות מעצב גרפי מדהים - הרי שרק על חמת הספק היה מוטב לתת לו תואר של כבוד. כנראה שבתנאים חברתיים/תרבותיים/מדיניים מתוקנים יותר הוא היה מצליח הרבה יותר מכמה אקדמאים מבריקים.

תדמיין את המטפורה הבאה: אתה מתחרה עם קבוצה של אנשים בתחרות ריצה. כולכם משתתפים בתחרות ומצויים פחות או יותר באותו הבלוק, אתה קצת משתרך מאחור אך ממש במעט. רק שקיים בינך לבין שאר המתחרים הבדל ממש "קטן". בזמן שהם רצים עם רגליים וידיים חופשיות, אתה נאלץ לרוץ עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב.

אני מקווה שברור לך איפה אתה תהיה ואיפה הם יהיו, כאשר הקשר ינתק ושתי ידייך יהיו חופשיות גם כן.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

יתכן, אך לא בצורה כזאת שאמורה להשפיע על סיכוייהם ללמוד באקדמיה. או שכמו שאיזשהו הוגה אמר פעם (יתכן וזה היה ג'ון לוק? בתרגום חופשי): "תנו לי תינוק בן יומו, ואהפוך אותו לכל מה שארצה: לעורך דין, למשורר ואפילו לגנב".

לחץ כדי להרחיב...

לא מסכים. עובדה שיש פערים אדירים בהישגים ויכולות גם בין כאלו שהגיעו מרקע דומה ויש לא מעט פריבילגים נעדרים כישורים אקדמיים.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

לדעתי, בעיקר מהסביבה, כל עוד לא מדובר בבעיות בריאותיות / נפשיות / פיזיות / אחרות מולדות וניכרות.

לחץ כדי להרחיב...

כנ"ל. להורים השפעה קרדינלית בעיני. בהורשת הכישורים, חשיפה לתחומי ידע שונים ובעיקר בדוגמה אישית.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

מוטב דווקא להתמקד במה שדורש טיפול וניתן בכלל לשינוי - הסביבה/התרבות/המדיניות/המגמתיות. טמפרמנט האדם (ברובו), הגנים שלו, הנתונים המולדים - לא ניתנים לשינוי.

לחץ כדי להרחיב...

מסכים. לא שיש איזשהו סיכוי שהשלטון יעשה זאת. זה מנוגד לחלוטין לאינטרסים שלו.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

ראייה ריאליסטית יותר תומר לדעתי שאם יש אדם שאינו "כשיר אקדמית" לשיטתך, והוא בכל זאת נהפך להיות מעצב גרפי מדהים - הרי שרק על חמת הספק היה מוטב לתת לו תואר של כבוד. כנראה שבתנאים חברתיים/תרבותיים/מדיניים מתוקנים יותר הוא היה מצליח הרבה יותר מאקדמאים מבריקים.

תדמיין את המטפורה הבאה: אתה מתחרה עם קבוצה של אנשים בתחרות ריצה. כולכם משתתפים בתחרות ומצויים פחות או יותר באותו הבלוק, אתה קצת משתרך מאחור אך ממש במעט. רק שקיים בינך לבין שאר המתחרים הבדל ממש "קטן". בזמן שהם רצים עם רגליים וידיים משוחררות, אתה נאלץ לרוץ עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב.

אני מקווה שברור לך איפה אתה תהיה ואיפה הם יהיו, כאשר שתי הידיים שלך יהיו משוחררות.

לחץ כדי להרחיב...

זו ראייה חד מימדית של כישורים והדוגמה שלך רומזת שיש היררכיה של חשיבות ביניהם. הכישורים להיות מעצב גרפי או איש עסקים שונים לגמרי מאלו שנדרשים כדי להיות פיזיקאי. בכל מקרה, זה דיון תיאורטי לגמרי. במציאות אנשים בני 21 שונים מאד בכישוריהם האקדמיים והדחיפה של הפחות מתאימים ללימודים אלו פוגעת במשק, אבל עוד יותר מכך עושה עוול להם עצמם. היום כל אחד יכול לסיים תואר במדמח / משפטים / חשבונאות. אבל מה אחר כך?
בכלל, הגישה הרומנטית שאומרת לילד שהוא יכול להיות כל מה שירצה אם רק יתמיד וישתדל מאד, היא רעה מאד כשלוקחים אותה ברצינות רבה מדי. אני מבין שנושא הכישורים האקדמיים טעון מעט, אז תחשוב על ספורט. האם כל ילד מוכשר בכדורסל שישקיע את כל כולו במשחק יכול להגיע לאן בי איי? למכבי תל אביב? לליגה העילית? להתפרנס כשחקן מכדורסל?

מריח מעט מגמתיות בדבריך אך לא באופן מלא. לצורך העניין:

אם זה נכון:

נכתב ע"י גרהם:

הכישורים להיות מעצב גרפי או איש עסקים שונים לגמרי מאלו שנדרשים כדי להיות פיזיקאי.

לחץ כדי להרחיב...

נכתב ע"י גרהם:

במציאות אנשים בני 21 שונים מאד בכישוריהם האקדמיים והדחיפה של הפחות מתאימים ללימודים אלו פוגעת במשק, אבל עוד יותר מכך עושה עוול להם עצמם.

לחץ כדי להרחיב...

אז מדוע מעסיק אמור להתייחס לכישורים אקדמאים? נכון שאיש עסקים מצטיין אינו מוכרח להיות אקדמאי, אבל מה עם כל המתכנתים המצטיינים שלמדנו בעצמם בבית ואין להם תואר אקדמי?

נכתב ע"י גרהם:

בכלל, הגישה הרומנטית שאומרת לילד שהוא יכול להיות כל מה שירצה אם רק יתמיד וישתדל מאד, היא רעה מאד כשלוקחים אותה ברצינות רבה מדי.

לחץ כדי להרחיב...

יתכן, ודווקא בגלל זה חשוב מאוד שהחברה תעצור הכל ותגייס את מירב המאמצים לבחינת הנקודה הזאת. הרי שאם גישה רומנטית זו אינה באמת ריאליסטית, אז מדוע בכלל להאמין בשיוויון הזדמנויות, בניעות חברתית, בהוגנות או אם נגזים גם בדמוקרטיה? הרי לשיטתך, התנאים מראש לא כלכך הוגנים ברמה הבסיסית (והמולדת) שלהם. מהיכן נשאב מוטיבציה להתקדם במעלה הסולם החברתי?

נכתב ע"י גרהם:

האם כל ילד מוכשר בכדורסל שישקיע את כל כולו במשחק יכול להגיע לאן בי איי? למכבי תל אביב? לליגה העילית? להתפרנס כשחקן מכדורסל?

לחץ כדי להרחיב...

כן. רק חשוב שתומר את המילים בהן השתמשת, בקפידה רבה, תוך הבנה אמיתית של המשמעויות (וחוסר הריאליות במימושן):

"האם כל ילד מוכשר" - מילת המפתח פה היא "ילד", גם לא מוכשר. ובהקשר לציטוט שלי ממיקודם בתרגום חופשי, כל עוד מדובר בטבולה ראסה אני רוצה להאמין שיהיה אפשר ברוב המקרים להפוך אותו לכל משלח יד מוכר מהעולם המערבי, כולל שחקן NBA.

"שישקיע את כל כולו" - בשביל שהוא ישקיע את "כל-כולו", צריכים להיות ברשותו: פניות פסיכולוגית לכך, תקציב, תנאים, סביבה תומכת ואוהדת מאוד, מניפולציות פנימיות וחיצוניות שיקנו לו מוטיבציה להמשיך ולהתקדם בתחום, חוסר עניין או עניין ברמה מועטה בתחומים פוטנציאליים אחרים שעלולים להחליף את הכדורסל, אנשים שיצליחו לשחק את הפוליטיקה הנדרשת באיגודי הספורט בשביל לאפשר לו להתברג (כי כולם טובים, להיות טוב במשהו כבר לא כלכך רלוונטי) ועוד הרבה אלמנטים אחרים שלא עולים בראשי כעת. שים לב, כל מה שמניתי עכשיו מושפע בעיקר אם לא רק מהסביבה. מספיק שלילד הזה יש אח הדורש התייחסות/פניות מצד ההורים או תקציב גם כן, מספיק שהילד הזה הוא מעט ביישן וחי במדינה כמו ישראל (כי להיות ביישן באנגליה/ארה"ב/יפן אומנם יפריע אך פחות בממוצע) או שמספיק ויו"ר האיגוד לא יואהב את הטמפרמנט של הילד - וכנראה הסיכויים שלו לסיים את הקריירה ב-NBA ירדו דרמטית.

כאשר אני מביט בצורה "חד-ממדית" זו על הסדרה של דור Y אותה ציינו בפתיחת הפוסט, ה-"פרישה" של הצעירים המוצגים בה מהמשחק החברתי נראית דווקא כתגובה דלקתית מעניינת.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

אז מדוע מעסיק אמור להתייחס לכישורים אקדמאים?

לחץ כדי להרחיב...

מי אמר שהוא מתעסק.
לכל מקצוע יש את ההכשרה שלו. יש המון מקצועות שדורשים כישורים שונים לגמרי ממה שלימודים אקדמאיים דורשים.
הריצה הזאת אחרי תארים זאת שטות שקיימת בעיקר בארץ. ברוב המדינות בעולם יש המון אנשים שלא מנסים לרוץ אחרי תואר אקדמי ומאוד מרוצים מהעבודה שלהם.

נכתב ע"י לא חשוב שמות:

יתכן, ודווקא בגלל זה חשוב מאוד שהחברה תעצור הכל ותגייס את מירב המאמצים לבחינת הנקודה הזאת. הרי שאם גישה רומנטית זו אינה באמת ריאליסטית, אז מדוע בכלל להאמין בשיוויון הזדמנויות, בניעות חברתית, בהוגנות או אם נגזים גם בדמוקרטיה? הרי לשיטתך, התנאים מראש לא כלכך הוגנים ברמה הבסיסית (והמולדת) שלהם. מהיכן נשאב מוטיבציה להתקדם במעלה הסולם החברתי?

לחץ כדי להרחיב...

מי אמר שתואר זה מה שיעזור להתקדם בסולם?
לפני כמה שנים מעל חצי מ10 האנשים העשירים בעולם היו חסרי תואר אקדמי (לא בטוח מה המצב היום).