כנראה שהתרגלתם לפוסטים מעין זה, ובכל זאת אשתף כי המצב (טיפה) פרטיקולרי.
אני סטודנט. חשוב לי להשקיע את החסכונות; אני משוכנע שכל רגע שאני לא עושה את זה (כרגע שוכב בבנק) משמעו כסף שנזרק לפח. אך הזמן הפנוי שלי נדיר עד לא קיים. או, אם לדייק: את הזמן הפנוי הנדיר שיש לי (שעמוס בדברים באוני' ומחוצה לה)...