האסטרטגיה הקונבנציונלית לניהול כלכלת המשפחה מתבססת על שלושה שלבים:
סיכום כל מקורות ההכנסה.
מעקב ותיעוד ההוצאות השונות, עד לקבלת תמונת מצב המפרטת לאן "זולג" כל שקל שנכנס.
צמצום ההוצאות עד להשגת היעד הפיננסי הרצוי (בדרך כלל: הוצאות ≤ הכנסות).
גניבה, במובן הבסיסי ביותר, היא לקיחת דבר מהזולת ללא רשותו, מתוך כוונה לנשל אותו מנכסיו. אדם המבצע גניבה מכונה גנב.
זוכרים את מוריה?
זוהי אותה קוראת נפלאה שהוכיחה שעצמאות כלכלית היא לא מילה גסה – אפילו אם יש לך שישה (!) ילדים.
על רקע חופשת הקיץ הממשמשת ובאה, קבלו פוסט נוסף פרי עטה.
הדרך המהירה והאפקטיבית ביותר לחסוך כסף היא להתמקד בהוצאות המחייה הכבדות ביותר.
רבים מחמיצים את הקונספט הזה, וכתוצאה מכך נוטים להתייחס לכל סעיפי ההוצאה בתקציב שלהם במידה שווה. הם משווים מחירים באינטרנט, סוחטים כמות קטנה בלבד ממשחת שיניים ואפילו מכינים את הקפה שלהם בעצמם – רק כדי לגלות בסוף החודש שרוב הכנסתם נשרפה על הוצאות אחרות.
אנשים שונים נבדלים זה מזה בסדרי גודל במידת היכולת שלהם לספק את צרכיהם במעט כסף. באופן טבעי, ככל שאדם מתרגל "לשלם את דרכו" כדי לפתור בעיות, כך היכולת הזו קטנה יותר.
לבלוגרים מינימליסטיים, בעיקר בארה"ב, יש נטייה לתאר את סגנון חייהם הפשוט במונחים רוחניים, כמעט דתיים. הם ידברו על קתרזיס, על הודיה, על תיעול אנרגיות חיוביות, על קראמה טובה, ועל הדרך ינסו למכור ebook ב-49$ שיסביר איך להנות מכל אלה. כאדם היפר-רציונאלי, אני חייבת להודות שאני לא מתחברת לקו הזה. מינמליזם, מבחינתי, היא לא תורה רוחנית ברוח הניו-אייג'; לא ביטוי מעודן של אנטי-קפיטליזם; לא סגנון עיצובי...
קחו נושא מורכב מאין כמותו, תנו לשחקנים חיצוניים לעוות אותו מהיסוד, הוסיפו מנה הגונה של פטאליזם וקורבנוּת והגישו קר בסיר עם מצקת.
הפעם לשם שינוי, לא מדובר בתחום פיננסי או צרכני, אלא בנושא טעון אף יותר – זוגיות ויחסי גברים נשים.
כותבת לי שגית: היי סולידית, ממש לאחרונה הגעתי איכשהו לבלוג שלך, ומאז אני נהנית לקרוא בו על בסיס יומיומי. הדילמה שלי היא בנושא מתנות. אני אישית מעדיפה לא לקבל מתנות בהקשר של אירועים וחגים, פשוט לא אוהבת את זה, למעט מקרים בודדים. אני משתדלת לומר את זה כשאני מרגישה בנוח, למרות שרוב האנשים לא מקבלים את זה, ולעיתים אני נמנעת מלומר את זה מחשש שהנמען ייעלב. מצד שני, כל מי שאני מכירה כל כך אוהב לקבל...
