דמיינו שלושה איכרים. איכר א’ שותל בערוגתו גידולים מסוג אחד בלבד, נניח – תירס. הצלחתו, לפיכך, תלויה ב-100% בייבול התירס בשנה נתונה. איכר ב’ שותל בערוגתו גידולים מסוגים שונים – נניח, תירס ושעועית.  אם ייבול התירס יאכזב מסיבה כלשהי, הוא עדיין יוכל להסתמך על ייבול השעועית. כלומר, הוא מפזר את הסיכונים. איכר ג’ שותל בערוגתו גידולים באופן אסטרטגי, כך שכל ...

ב”אורגים”, הגרסה העברית למשחק ההרפתקה המיתולוגי Loom, שיחקתי לראשונה לפני יותר מעשרים שנה. זו הייתה יצירת מופת שהקדימה את זמנה — שילוב מהפנט בין הגאונות הצרופה של יוצרי הקווסטים מ-Lucas Arts לוירטואוזיות של פיוטר צ’ייקובסקי — ששאבה את השחקן לעולם פנטסטי שבו מרקם החיים נארג בהינף מטה קסמים.   

לפעמים אני תוהה אם יש קשר בין העובדה שלמונח Personal Finance אין תרגום ישיר בשפה העברית, לבין העובדה שרוב האנשים מעדיפים להשקיע אנרגיה בביקורת על עניינים כמו תקציב המדינה — במקום, למשל, להתמקד בהתנהלות הפיננסית האישית שלהם. השבוע האחרון של שנת 2016 הוא הזדמנות טובה לשנות את המצב. 

כדי להתרשם ממצבו הכלכלי של אדם כלשהו, מדפוסי ההתנהגות הפיננסית שלו ואפילו מסולם הערכים שלו, דרוש לי נתון  פיננסי אחד.

אני מנסה להעביר באמצעות הבלוג הזה שני מסרים עקרוניים. האחד הוא שעבור רוב האנשים, צמצום הוצאות דרך בחירות נבונות, להבדיל מהגדלת הכנסות, היא הדרך האפקטיבית, היעילה והמיידית ביותר לשיפור המצב הכלכלי. העקרון השני היא שאפשר להנות מאיכות חיים גבוהה גם ברמת הוצאות נמוכה מאד.  

המסע לעצמאות כלכלית הוא בעיקרו מאמץ אינדיבידואלי. הפעולות שמקרבות אותנו לפרישה בגיל צעיר — גמילה מצרכניזם נבער, ניהול וקיצוץ הוצאות, חיסכון אגרסיבי של חלקים הולכים וגדלים מההכנסה הפנויה, והשקעת העודפים בנכסים מניבים — הן כולן פעולות אישיות במהותן, הנובעות מהחלטות שהפרט מקבל בינו לבין עצמו.

שאול אמסטרדמסקי מ”כלכליסט” איתגר אותי לפני כשבוע לכתוב משהו בנוגע לחיסכון לילדים. זה קרה אחרי שהגבתי לסקר שערך בקרב רבבות עוקביו בטוויטר, בו שאל האם, וכיצד, הם חוסכים לילדיהם לטווח ארוך.

עד שנות העשרים המוקדמות שלי נהגתי לחשוב שכולם “פועלים” בדיוק כמוני, רואים את העולם מבעד לאותן משקפיים, ושואבים מוטיבציה מאותם הדברים.