15 עצות סולידיות לבני 20+

הבלוג הזה חוגג היום את שנתו השישית.

לרגל המאורע, ועל רקע אינפלציה מחודשת בכתבות על תוגתו הכלכלית של דור ה-Y, הנה מקבץ תובנות, החלטות, דברים שהייתי שמחה אילו מישהו היה מספר לי, ודברים שיש לי לומר לאנשים בתחילת שנות העשרים לחייהם.

1. התעניינו בכסף

התנהלות פיננסית נכונה היא תחום ידע ייחודי לפחות במובן אחד: אם אתם לא מבינים בזה – נדפקתם.

אדם יכול לחיות חיים מלאים ומאושרים מבלי לדעת איך פועל בדיוק מנוע בעירה פנימית, כיצד הכבד שלו ממיר גליקוגן לגלוקוז, ואיך נקרא האנזים שגורם לגחליליות לזהור בחשיכה.  בורות בכל אחד מהנושאים הללו לא צפויה להשפיע על איכות החיים שלכם באופן ניכר.

בורות פיננסית, לעומת זאת, משפיעה באופן ישיר על חייכם – לא רק בהווה, אלא גם (ואולי בעיקר) בעתיד.

מי שלא מבין מהי ריבית דריבית, למשל, עלול להמתין זמן רב עד שיתחיל להשקיע את כספו, או גרוע מכך – עלול לפרוס את חובותיו עד אין קץ (וליטול חובות נוספים).

מי שלא מבין את היתרונות הגלומים בהפקדות לאפיקי חיסכון פטורים ממס עלול למצוא את עצמו מעשיר את אוצר המדינה שלא לצורך.

מי שלא שמע על תאוריית הפורטפוליו המודרנית עלול להתפתות להשקיע את כל הונו בקומץ מניות ספציפיות מתוך הנחה מוטעית שכך ישיג תשואה גבוהה יותר.

מי שחושב על מצבו הפיננסי במונחים ליניאריים ולא אקספוננציאליים עלול למצוא את עצמו משלם מאות אלפי שקלים בדמי ניהול מיותרים לתעשייה הפיננסית.

מי שלא מבין שכסף יכול לשמש גם כחומר בניין, ולא רק חומר בערה שנשרף על רכישת חפצים וחוויות, יגלה שכספו מחליק מבעד לאצבעותיו. לכן הוא ימשיך לסחור את חייו תמורת כסף – פשוט כי אף פעם אין לו די ממנו.

אין לכם את הלוקסוס שלא להבין בזה. עקבו אחר ההוצאות וההכנסות שלכם, כמתו את הסכום שכבר חסכתם, ונסו למצוא דרכים להגדיל אותו באופן שיטתי: להרוויח יותר, לחסוך יותר ולהגדיל את התשואה על החיסכון.

אני לא מצפה שתירשמו מיד ללימודי תואר ראשון במימון (באמת, אל תעשו את זה). אני לא מצפה שתתחילו לנתח דו"חות רבעוניים. אתם אפילו לא נדרשים לקרוא עיתונות כלכלית (90% ממנה היא רעש מיותר).אבל אני בהחלט מצפה מישראלי סביר בשנות ה-20 לחייו שיתעניין בכסף שלו; שידע כמה יש לו, לאן הוא הולך, וכמה הוא צריך. שידע, יפנים וינהג על פי עקרונות פיננסיים בסיסיים שימנעו ממנו לדפוק לעצמו את העתיד.

מהם אותם עקרונות נסתרים? ובכן, תמורת 399 ₪  199 ₪ בלבד, תוכלו לשריין את מקומכם בסדנה חדשה וייחודית למילניאלז סולידים, שבה אלמד אתכם את רזי הכסף בדרך לעצמאות כלכלית (*)

(*) סתם. 🙂  הכל נמצא בחינם, ברשת. לעולם אל תשלמו כסף כדי ללמוד על כסף.

2.התמקדו בהכנסות

חלק לא מבוטל מהקוראים הצעירים שמזדמנים לבלוג ולפורום הזה מקבלים את הרושם המוטעה שכדי להגיע לעצמאות כלכלית במהירות הבזק הם חייבים להפוך לגאוני השקעות ולהשיג תשואה מקסימלית על חסכונותיהם.

הבעיה עם הגישה הזו היא, ובכן, שלרוב בני ה-20 אין חסכונות משמעותיים. המשמעות היא שגם אם המשקיע הצעיר יקצור תשואות פנומנליות, רווחי ההון יהיו באפן כללי צנועים מכדי לקדם אותו באופן משמעותי לעבר חופש כלכלי.

אם תשקיעו, למשל, 20,000 ₪ בקרן מחקה ותשיגו תשואה נטו של 5% בשנה נתונה, הרווח (במונחים שקליים) מיתרגם ל-1,000 ₪ בלבד. אם תשקיעו 2,000 ₪ במניה אחת שתכפיל את ערכה תוך שנה, הרווח יהיה 2,000 ₪ בלבד (לפני עמלות ומסים).

כשאתם בתחילת הדרך, המוקד צריך להיות הגדלת ההכנסה, ולא מיקסום התשואה.  שכר גבוה בגיל צעיר יקדם אתכם לעבר חופש כלכלי הרבה יותר מאשר תשואה פנומנלית על סכום זעיר. לכן, השקיעו בטיפוח ההון האנושי ופוטנציאל ההשתכרות שלכם. רכשו מיומנויות חדשות ומבוקשות, צברו ניסיון מעשי וקשרים רלוונטיים, ונסו למצוא דרכים חדשות לגרום לאנשים לשלם לכם עבור כל כישרון שיש לכם להציע.

זכרו: שוק המניות מתגמל סבלנות בטווח הארוך. שוק העבודה, לעומתו, מתגמל נדירות בטווח הקצר. אם יש לכם מיומנות נדירה שהביקוש עבורה גבוה תוכלו להגדיל דרמטית את הסיכויים למצוא משרה  עם שכר גבוה כבר בשנות העשרים שלכם.

תכנות היא דוגמה טובה. לא רק שמדובר במיומנות נדירה, מבוקשת ומתגמלת כלכלית, אלא שאדם נחוש דיו יכול ללמד את עצמו לתכנת ולהגיע תוך מספר חודשים מרמת ידע אפסית לעבודה במשרה מלאה. נקודת פתיחה טובה נמצאת, למשל, כאן.

מכל מקום – אל תתעלמו מהשיקול הכלכלי בהחלטה אם ללמוד, מה ללמוד והיכן ללמוד.  השאיפה היא לרכוש מיומנות נדרשת, מעשית, שאנשים ישלמו בעדה.  אל תשרפו 3 שנים על לימודים בחוגים כמו מגדר, קרימינולוגיה או ארכיאולוגיה אשורית. אין כל רע אינהרנטי בלימודים בחוגים הללו – אך מדובר בלוקסוס עבור אנשים כמוני, שיכולים להרשות את זה לעצמם. החוגים הללו אינם מיועדים לסטודנטים תפרנים בתחילת שנות העשרים שלהם. בוער ללמוד משהו? השקיעו את הזמן והכסף ברישיון נהיגה על אוטובוס, בקורס רתכות או, כאמור, בלימודי שפת תכנות.  לימודי אכדית עתיקה היו משאת נפשכם מאז ומעולם?  סבבה – כל עוד אתם ערוכים להתמודד עם השלכות הכלכליות של ההחלטות שלכם.

3. לכו בעקבות ההזדמנות – לא בעקבות הלב

רוב בני העשרים שאני מכירה פשוט לא חוו מספיק כדי לדעת במה הם טובים, איזה סוג עבודה מסב להם סיפוק מיוחד או באיזו סביבה הם פורחים.

לכן, ככלל, עדיף ללכת בעקבות ההזדמנות, ולא בעקבות הלב. ברוב המקרים הלב כלל לא יודע מה הוא רוצה.

מצאו עבודה כלשהי – גם אם היא בפירוש איננה  משאת חלומותיכם. המטרה היא להרוויח כסף, לצבור ניסיון, מיומנויות וקשרים, ולהבין אם זהו סוג העבודה שתרצו בו גם בהמשך.  אל תחששו להחליף קריירות בשלב מוקדם זה, עד שיתברר לכם במה אתם טובים.  עדיף לחוות, לטעום ולגלות לפני שאתם נוטלים על עצמכם התחייבויות כמו משפחה וילדים שמגבילים את יכולת התמרון שלכם.

4. גוונו את מקורות ההכנסה

אין שום סיבה שישראלי צעיר במאה ה-21 יהיה תלוי במקור הכנסה אחד בלבד. כדי ליצור הכנסה צדדית כל מה שדרוש הוא לפטופ, חיבור לאינטרנט, קורטוב של יוזמה ונחישות, תחביב זול ויצרני כלשהו וכמובן זמן פנוי.

קשת האפשרויות היא אינסופית: Fiverr, Etsy, Ebay, Elance, Envato הם רק חלק מהאתרים שבאמצעותם אנשים עושים כסף באינטרנט. אחרים פותחים בלוג ומבססים נוכחות מקוונת, שגם אותה הם ממירים מאוחר יותר להכנסה כספית. ויש מי שפועל בדרכים מסורתיות יותר, ומנצל את שעות הפנאי שלו כדי להרוויח יותר – כמתכנת, כותב, מעצב, מוסיקאי, אמן, גנן, דוגי-סיטר, בייבי-סיטר, האוס-סיטר, ועוד.

גיוון של מקורות ההכנסה מגדיל את ההכנסה הכוללת ובכך מאפשר לחסוך יותר באופן שמקרב אתכם לעצמאות כלכלית. בנוסף, הודות להכנסה הנוספת, אדם החותר לעצמאות כלכלית יכול להרשות לעצמו לחסוך סכום קטן יותר – ולפרוש מוקדם יותר. הגיוון  הופך אתכם לפחות "שבירים" בתרחיש שבו הביטחון התעסוקתי שלכם אצל מעסיק מסוים מתערער. במובן זה, ההכנסה הצדדית היא מין f*ck you money בזעיר אנפין.

זכרו: תחביב צדדי שמכניס לכם עוד 1,000 ₪ בחודש משמעותו הכנסה נוספת של 12,000 ₪ בשנה. כדי לייצר תזרים הכנסות של 12,000 ₪ בשנה מתיק השקעות המניב 3% בשנה צריך לחסוך 400,000 ₪.  איזו משימה נראית פשוטה יותר

5. מרוויחים היטב? איש לא צריך לדעת מזה.

מה שחשוב באמת איננו ההכנסה האבסולוטית שלכם מכל המקורות, אלא כמה מתוכה נשאר בכיסכם בסוף כל חודש.

יש לא מעט ישראלים שעושים כסף טוב בשנות העשרים שלהם. הצרה האופיינית היא שהם מתמודדים עם פיתוי אדיר לשדרג את סגנון החיים ככל שההכנסה צומחת, ולמתוח אותו עד קצה גבול המשכורת. הפיתוי הזה חזק במיוחד בקרב צעירים. התוצאה היא שההכנסה הגבוהה מתבטלת אל מול הוצאות גבוהות לא פחות – כמו ללחוץ על דוושות הגז והבלם בעת ובעונה אחת.

נסו לעמוד בפיתוי הזה. העובדה שאתם מרוויחים יותר לא מחייבת אתכם לבזבז יותר. המתנה הפיננסית הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לעצמכם בשנות העשרים היא להיאבק בתשוקה להרשים אחרים. ואם אדייק: השילוב של הכנסה גבוהה יחד עם צורך נמוך להרשים אחרים הוא סגולה לעושר ולחופש כלכלי בגיל צעיר. 

זכרו, בהקשר זה, שאנשים לא מקנאים בכם כשהם לוטשים מבטים בסמלי הסטאטוס שאתם קונים. הם אפילו לא חושבים עליכם. הם חושבים על עצמם, וכמה מגניב היה אילו הם היו יכולים לנסוע במכונית הזו או לגור בבית הזה. אינכם מרשימים אף אחד.

עושר אמיתי, אחרי הכל, הוא נסתר: זה המכוניות, השעונים והנעליים שלא קניתם. זה מה שצברתם – לא מה שקניתם. התרגלו לחיות ברמת חיים קבועה יחסית – דירה קטנה, רכב פשוט, מלתחה צנועה. זה ישתלם מאד בעתיד. אל תראו בדפוסי ההוצאה של הסובבים אתכם בבחינת מדריך לפעולה או "מדד ייחוס" שכנגדו אתם נמדדים. רבים מהם ממילא קבורים עד העיניים בחוב צרכני וכל הג'אנק שהם קונים ממומן מלכתחילה בכסף של אחרים.

מרגישים שחייבים לעשות משהו עם הכסף המצטבר בכיסיכם?  קנו בו נכסים במקום התחייבויות. קנו מניות, נדל"ן מניב, עסקים פעילים, אתרי אינטרנט – כל מה שמייצר לכם תזרים מזומנים חיובי. אל תפרקו את ההכנסה על "בלינג" שיגרום לכם לדמם כסף. חיו בצניעות, חסכו כהוגן, ותנו לכסף לצמוח.

6. חתרו לחסוך לפחות 50% מההכנסה

העובדה שסיימתם ללמוד והתחלתם להרוויח לא אומרת שאתם צריכים להיגמל מסגנון החיים הסטודנטיאלי שסיגלתם לעצמכם במעונות או אפילו בצה"ל.

לצד פיתוח מיומנות והגדלת ההכנסה, שפרו את כושר המחייה שלכם כך שתוכלו לפתור בעיות גם מבלי להשתמש בכסף. השילוב של מינימליזם, הישענות עצמית ופשטות מרצון מסייע להפחית את ההוצאות באופן דרסטי, מבלי לפגוע ברמת ההנאה מהחיים.

מתמטית, שקל שחסכתם שווה לשקל שהרווחתם. כל 1,000 ₪ שאתם מצליחים לקצץ בהוצאות השוטפות שלכם שקול להעלאה של 1,000 ₪ בשכרכם נטו. חשבו על שיעור החיסכון שלכם במונחים יחסיים (האחוז מההכנסות שנשאר בכיסכם), וחתרו להגדיל אותו באופן שיטתי. ההמלצה הטיפוסית היא לחסוך כ-10% בשוטף. בפורום הסולידית תמצאו אנשים שחוסכים 50%, 60% ואפילו 80% מהכנסתם.

בתמצית – ככל שהפער בין ההכנסות להוצאות גדול יותר, כך ניתן להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם יותר. לכן – התמקדו בשיעור החיסכון, ונסו לחסוך לפחות 50% מההכנסה השוטפת. שיעור החיסכון הוא הפרמטר החשוב ביותר בדרך לחופש כלכלי. עיינו במפת החום לעצמאות כלכלית כדי להעריך כמה זמן יקח לכם להגיע לעצמאות כלכלית בהתבסס על שיעור החיסכון הנוכחי שלכם – וחתרו להגדיל אותו.

7. התמקדו בדיור, תחבורה ומזון

רוב בני ה-20+ מכלים את עיקר הכנסתם על דיור, תחבורה ומזון. לפי עקרון פארטו, אם תמקדו את מאמצי ההתייעלות בשלושת התחומים הללו, שיעור החיסכון שלכם יזנק מאליו.

שאלו את עצמכם: מהי הדרך הזולה ביותר 1) לוודא שאינכם ישנים תחת כיפת השמים   2) להגיע מנקודה א' לנקודה ב' 3) לא לגווע מרעב. צעירים רבים ממהרים לשכור דירה במרכז העיר, להחזיק רכב פרטי ולאכול בחוץ כל יום – כל אלה דרכים מקובלות, אבל מאד לא יעילות, כדי לענות על כל אחד מהצרכים הללו.

המפתח, שוב, הוא לאמץ סגנון חיים סטודנטיאלי-מינימליסטי – גם כשההכנסה שלכם היא הרבה מעבר לזו של סטודנט. אם אתם לא מצליחים לחסוך, סימן שיש פער גדול מדי בין האגו שלכם למציאות.

זכרו שכשהשווי הנקי שלכם קטן יחסית, הדרך המהירה ביותר להגדיל אותו היא באמצעות שינויים בסגנון וברמת החיים – לא באמצעות תשואה גבוהה יותר על ההשקעה.  כך, למשל, אם תקטינו את הוצאות הדיור שלכם ב-300 ₪ בחודש, תוכלו לחסוך עוד 3,600 ₪ בשנה. לשם השוואה, תשואה שנתית של 7% על חיסכון צנוע של 50,000 ₪ היא 3,500 ₪ בלבד.

עברו להתגורר במקום קטן יותר ופחות מרכזי, אך עדין במרחק הליכה/רכיבה ממקום העבודה או הלימודים. מצאו שותף/ה או בן/בת זוג כדי לחלוק איתו את עלויות הדיור – לכלכלת גודל יש חשיבות, במיוחד בגיל כזה.  החליפו את הרכב באופניים או בתחבורה ציבורית (כולל מוניות – זה עדיין יותר זול). אם אתם חייבים רכב, חפשו רכב סטודנטיאלי קטן אמין וזול שישרת אתכם ב-10 השנים הקרובות.  למדו לבשל בעצמכם – ובשלו כמויות גדולות לשבוע. ודאו שיש לכם מעט חפצים, ושהחפצים שיש לכם תופסים מעט מקום ומצריכים תחזוקה מינימלית.

8. ככלל אצבע, העדיפו חוויות על פני חפצים

הבעיה עם חסכון אגרסיבי בגיל צעיר היא שיש הרואים בו בבחינת הקרבת הנעורים על מזבח של עתיד לא נודע. הטענה, בתמצית, היא שמכיוון שלא תהיו צעירים לנצח, עדיף, משיקולים של מזעור חרטה עתידית, לנצל את שנותיכם היפות ביותר גם אם המשמעות היא לבזבז כל שקל פנוי.

במקום להמליץ על נוסחה אמורפית של "איזון" בין החיסכון להנאה ובין העתיד להווה, הייתי מעדיפה כלל אצבע אחר: בהינתן בחירה, העדיפו חוויות על פני חפצים.  יש לכך כמה סיבות:

חפצים – מכוניות, תכשיטים, בגדים – מגלמים פוטנציאל להנאה. חוויות, לעומת זאת, הן ההנאה עצמה.

חפצים הם צפויים. חוויות מלאות בהפתעות.

חפצים מתקלקלים לאורך זמן. זיכרונות מחוויות רק משתפרים לאורך זמן.

חפצים חדשים עולים כסף; חוויות חדשות יכולות להיות גם בחינם.

חפצים מעודדים להשוות אותנו לאחרים; חוויות מבדילות אותנו מאחרים.

אתם סך כל החוויות שלכם. לא סך כל החפצים שלכם.

9. הפכו לקפיטליסטים

השקיעו את החסכונות שלכם לעתים קרובות ומוקדם ככל האפשר. כשאתם לוקחים שקל ומשתמשים בו כדי לקנות חפץ כלשהו, השקל הזה נשרף לנצח. לעומת זאת, כשאתם משתמשים באותו שקל כדי לקנות נכס, אתם נותנים לשקל הזה את ההזדמנות לייצר עבורכם שקלים נוספים.

למרבה הצער, רוב בני העשרים שאני מכירה הם צרכנים מבחירה, ולא משקיעים מבחירה. אין שום חובה להפוך לצרכניסט כפייתי כדי להינות מפירותיו של הקפיטליזם העולמי. כל שדרוש הוא שינוי גישה: במקום התחייבויות מדממות, קנו נכסים מניבים. במקום מוצרים, קנו את אמצעי הייצור. הפכו לקפיטליסטים!

מעבר ליופי הקורן שלכם, הנכס היקר ביותר העומד לרשותכם כיום הוא שפע של זמן. זמן לצבור עשרות שנות ריבית דריבית. זמן להתגבר על התנודתיות הקיצונית בשווקים, קריסות ומפולות. ככל שתקדימו להשקיע – כך טוב יותר.

כסף שנחסך ומושקע בשלב כה מוקדם של חייכם שווה את משקלו בזהב, גם אם מדובר בסכומים צנועים מאד. ב-150 השנים האחרונות שוק המניות האמריקני הניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.6% אחרי אינפלציה. 6.6% — וזה אחרי תשע מלחמות משמעותיות ושישה משברים פיננסיים חמורים. זו ההערכה הטובה ביותר לגבי התשואה הצפויה (בתוחלת) מהשקעה בשוק המניות. המשמעות היא שכל שקל שאדם בן 20 משקיע היום יהיה שווה 18.55 ₪ בהגיעו לגיל 65.

העצה הטיפוסית למשקיעים צעירים היא להקצות חלק משמעותי (50% ומעלה) מתיק ההשקעות שלהם לנכסים עתירי סיכון כמו מניות. יש לכך כמה סיבות: תיק ההשקעות קטן יחסית, אופק ההשקעה ארוך (צורך יחסית נמוך בכסף לטווח הזמן הקצר), סיבולת הסיכון גבוהה (עקב היכולת להמיר את הונם האנושי להכנסה שאינה תלוי בשוק ההון), וישנו צורך פיננסי במנוע צמיחה חזק כדי להגדיל את הצבירה העתידית.

אל תצפו להתעשר במהירות דרך שוק ההון. השקעה אמורה להיות תהליך ארוך, סבלני, שיטתי, וכן —  משעמם. כאמור, היסטורית, השקעה במניות הניבה כמעט 7% אחרי אינפלציה. אבל אל תצפו לקצור 7% מדי שנה בשנה. זה לא הולך לקרות. יתכנו שנים שבהם התיק ייחתך ב-10%, 20% ואפילו 30%. ללא הסיכון הזה, לא ניתן היה להשיג תשואה גבוהה מהשקעה במניות. החוכמה היא לאמץ פרספקטיבה ארוכת טווח, להחזיק מספיק כסף זמין בצד לכל צרה שלא תבוא, ולהמשיך להשקיע באופן שיטתי גם כשהשוק צולל.

הדגש כאן הוא להיות סבלניים. זכרו שבתחילת הדרך, השווי הנקי שלכם יצמח בעיקר הודות להפרש (החיובי, יש לקוות) שבין ההכנסות להוצאות. ככל שהזמן חולף והחסכונות תופחים, תגלו שלתשואה יש השפעה דומיננטית יותר ויותר על השינויים בשווי הנקי שלכם.  כך, אם תשקיעו 10,000 ₪ בשנה בתשואה של 7%, תגיעו ל-100,000 ₪ כעבור 7.84 שנים. אם תמשיכו להשקיע את אותו סכום באותה תשואה, תגלו שאת ה-100,000 ₪ הבאים תחסכו כעבור 5.1 שנים בלבד. הסיבה לכך, כאמור, היא שהתשואה מתחילה לשחק תפקיד משמעותי יותר בצמיחת ההון, להבדיל מחיסכון גרידא.

 בפרקטיקה, שוק ההון מעולם לא היה נגיש יותר – גם למשקיעים צעירים שהממון אינו בכיסם. ישנם כיום שפע של מכשירי השקעה שמאפשרים להיחשף לשווקים הפיננסיים בקלות רבה ובסכומים קטנים, בין היתר: פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה ותיקי השקעות מנוהלים קטנים. באופן אישי, אני דוגלת בצמצום שיטתי של מספר ה"שכבות" המפרידות ביניכם לבין הכסף שלכם, דרך השקעה פסיבית עצמאית בשוק ההון.  הדרך הזולה ביותר להשקיע היא באמצעות פתיחת חשבון מסחר עצמאי בבנק או בבית ההשקעות לבחירתכם. במסגרת החשבון תוכלו לבצע פעולות ולרכוש ניירות ערך דוגמת קרנות מחקות וקרנות סל, בהתאם להקצאת הנכסים המתאימה לכם, וכך להרכיב תיק השקעות עצמאי.

10. חיו כפי גילכם

החיים ארוכים. יש סיכוי כלל לא רע שתחצו את גיל 90. אל תמהרו לקבל החלטות גורליות בשלב כה מוקדם, לפני שהתעצבתם והתייצבתם. בוודאי כשהן לא מחויבות המציאות.

במיוחד: אל תצאו מגדרכם כדי לרכוש דירה בשנות העשרים שלכם. סביר להניח שלא תוכלו לעשות זאת מבלי למתוח את עצמכם עד קצה גבול היכולת ולקחת הון תועפות מההורים שלכם. במקום זה, נסו לרתום לטובתכם את הגמישות הנלווית לחיים בשכירות. את הכסף שחסכתם השקיעו בקרנות מחקות זולות שיאפשרו לכם ליצור חשיפה רחבה לשוק המניות העולמי. במקביל, נצלו את הזמן כדי לטפח את ההון האנושי והפיננסי שלכם. אתם לא זורקים כסף לפח כשאתם מתגוררים בשכירות – אתם צורכים שירותי דיור. מי שזורק כסף לפח הוא מי שקונה את הדירה הגדולה ביותר שהוא יכול להרשות לעצמו וכופה על עצמו לשלם מאות אלפי שקלים בריבית.

חשבו היטב אם להינשא או להביא ילדים לפני גיל 25. שנות העשרים הן במובנים רבים מסע לחיפוש עצמי, וילדים בגיל הזה עלולים להקשות מאד.  שקלו היטב אם להביא ילדים לפני שיצרתם בסיס פיננסי, תעסוקתי ונפשי הולם כדי לתמוך בכך. זכרו שאין לכם חובה להתרבות אלא אם אתם באמת רוצים ומוכנים לשאת באחריות האישית והפיננסית הנלווית ב-20 השנה הבאות (לפחות).

עשו כל מאמץ שלא להיקלע לחובות – ואם אתם שקועים בהם, עשו כל מאמץ כדי לצאת מהם. אל תקנו כלום בכסף שטרם הרווחתם. במיוחד – הימנעו מאשראי צרכני (נטילת הלוואות לצורך מימון התחייבויות). זה "חוב רע" – דרך מצוינת ללמוד על עוצמתו של אפקט הריבית דריבית מהצד הלא נכון.  זכרו: אנשים שמחים בדרך כלל כששיש להם אפשרויות רבות. חובות, בהגדרה, מצמצמים את האפשרויות העומדות לרשותנו.

11. הכירו במציאות כפי שהיא

בגרות היא היכולת להכיר במציאות הקרה כפי שהיא, מבעד לצלופן סכריני של חדי קרן וקשתות בענן. כמה תובנות שצברתי בשנות העשרים שלי:

• אף על פי שרוב האנשים הגונים ביסודם, זו הנחת עבודה בעייתית מאד.
• כנות, יושרה ואמינות אינן מוערכות יתר-על-המידה בסביבה הקרייריסטית הטיפוסית.
• רוב האנשים עוסקים בעיקר בעצמם, ולכן הם לא באמת חושבים עליך, לא איכפת להם מי את/ה או מה כישוריך. איש מלבדך לא עוקב אחרי הכישלונות שלך.
• איפהשהו בסביבות גיל 25 יתחוור לכם שהחיים סופיים, שבין שליש לרבע כבר מאחוריכם, ושבניגוד לתקופת הילדות, העתיד כבר איננו המשגה אמורפית רחוקה וחסרת משמעות אלא תוצאה ישירה של ההחלטות שתקבלו והמעשים שתעשו בהווה.
• בשלב מסוים יהיה עליכם לקבל החלטות מעשיות, לעתים חדות וקרות, לגבי החיים שלכם ומה שתרצו להפיק מהם. אם לא תבחרו בעצמכם – החיים יבחרו עבורכם.
• אתם הולכים להשמין – אלא אם תתאמצו שלא.
• המוות ילך וייעשה יותר ויותר נוכח בחייכם ככל שתתבגרו.
• בני אדם חושבים על התקדמות במונחים ליניארים. לכן אנו נוטים להעריך ביתר את מה שאפשר להשיג בטווח הקצר, ולהעריך בחסר את מה שאפשר להשיג בטווח האורך.
• אין נירוונה או אושר נצחי. גם החלומית שבעבודות יכולה לגרוס את נשמתכם. גם אהבת חייך עלולה לעלות לך על העצבים.
• יש סיטואציות שלא ניתן לנצח בהן – החוכמה היא לזהות אותן מבעוד מועד ולהתנתק מהן בזמן.
• לא כל האנשים ראויים להיות בחוג החברים שלכם.
• לא משנה מה תבחרו — תמיד יהיה לכם על מה להתחרט. מצד שני, הימנעות מכאב או מחרטה היא הימנעות מהחיים.

12. טפלו בעצמכם

כשאתם בשיא כוחכם מפתה להעביר את הבריאות שלכם למוד "טייס אוטומטי".  אל תעשו את זה. ודאי שאתם ישנים לפחות 8 שעות בלילה. צמצמו צריכת ג'אנק פוד ומזון מעובד. טיילו בטבע. הרימו משקולות. שתו (רק) מים. ספגו די אור שמש. אתרו  חלופות בריאות לסמים ולאלכוהול. גשו לרופא שיניים פעמיים בשנה.  טפלו בגופכם – כי אחרת, היכן תגורו?

באותה הזדמנות – ודאו שהנטייה האידיאליסטית להציל את העולם (שמאפיינת רבים מכם) לא באה על חשבונכם. המשפחה, החברים, עניי  עירכם, קהילתכם, מדינתכם וכוכב הלכת שלכם – כולם חשובים מאד. אבל אתם חשובים  מכולם. שמרו חלק מהאנרגיה שאתם משתוקקים להשקיע באחרים – והשקיעו אותה בעצמכם.

13. חתרו לחופש כלכלי

אנשים אוהבים את סופי השבוע שלהם מכיוון שזהו פרק הזמן היחיד בשבוע שבו יש להם שליטה מרבית על זמנם.

כדי לחיות חיים טובים אדם זקוק לעבודה משמעותית ולמערכות יחסים משמעותיות. כדי שיוכל יהיה להקצות די זמן לשתי אלה, עליו להמיר את כספו לחירות, כלומר, לזמן פנוי. חופש כלכלי, לפיכך, הוא הבסיס לכל שאר החירויות – ולחיים טובים.

המהות של עצמאות כלכלית היא היכולת לתבוע בעלות על כמה שיותר מזמנכם הקצוב עלי אדמות.  זוהי  היכולת להמיר כסף שחסכתם לזמן פנוי (שבו אינכם צריכים לעבוד אלא אם זהו רצונכם), ולעשות בו כל העולה על רוחכם.

די בהבנה שכסף יכול לשמש כדי לקנות זמן (ולא רק חפצים) כדי לחולל שינוי קבוע ודרמטי בהתנהלות הכלכלית שלכם.

כדי להבין עד כמה אתם רחוקים מעצמאות כלכלית, נסו להעריך כמה כסף אתם מוציאים מדי חודש וכפלו את הסכום פי 300. החסירו מהתוצאה את השווי הנקי הנוכחי שלכם (סך כל הנכסים פחות סך כל ההתחייבויות). זהו הסכום שנותר לכם לחסוך כדי להגיע לשליטה מרבית על זמנכם.

הדרך לעצמאות כלכלית פשוטה: קנו (או צרו) דברים שמשלמים לכם. קנו פחות דברים שדורשים מכם תשלום חודשי. סגלו לעצמכם איכות חיים גבוהה ברמת הוצאות נמוכה.   הגדילו הכנסות, הקטינו הוצאות מיותרות והשקיעו את ההפרש. חזרו על כך, שנה אחרי שנה, ובאופן שיטתי. אחרי משהו כמו עשור וחצי – איפהשהו בגיל 35 – תוכלו  לצאת לחופשי.

14. התמקדו בתהליך, לא בתוצאה

חלק גדול מההתנהלות הפיננסית שלכם צריך להיות על אוטומט. רובנו סובלים מהטיות קוגניטיביות שפועלות לרעתנו. הסירו את עצמכם מהמשוואה וודאו שתהליכים חיוביים – כמו חיסכון, השקעה, תשלום חובות וחשבונות — מתרחשים "מאליהם", מבלי שיהיו תלויים במשאבים מתכלים כמו משמעת, כוח רצון ועודף קבלת החלטות.

התמקדו בהרגלים – במיוחד באלה שמתאפיינים ב"תשואה גבוהה" על ההשקעה. התוצאות יגיעו מאליהן.

כתבו כל יום. הלייקים והצפיות כבר יגיעו.

קראו כל יום. הידע והתובנות כבר יגיעו.

התאמנו שלוש פעמים בשבוע. הכושר הגופני כבר יגיע.

נהלו מעקב הוצאות והפקידו לחיסכון באופן שיטתי. העלייה בשווי הנקי כבר תגיע.

15. שימו קץ לפטאליזם

טרא-בייטים של טקסטים נכתבו על תלאותיו ומצוקותיו הכלכליות של דור ה-Y הדרוס והרמוס.  נראה שלא עובר שבוע בלי מונולוג כואב המגולל את צרותיו של הצעיר הישראלי, המוצא עצמו כעלה נידף, חשוף אל מול "השיטה" המתעמרת.

חלק מהבעיות הללו אמתיות. רובן מונחות לפתחם של דורות קודמים שהעשירו עצמם על חשבונכם (דרך אינפלציה במחירי הדיור, חוב ממשלתי תופח, פנסיות תקציביות וצמצום ילודה).

ועדיין – הטקסטים הללו מדיפים ניחוח ממכר של חמלה עצמית, תבוסתנות, אפסות מול השיטה וקנאה נוסטלגית בדורות הקודמים – מה שהופך אותם, למרבה הצער, למצרך עיתונאי פופולארי.

אל תבלעו את השיט הזה.

מפתה להאשים מערכת חסרת פנים ולתלות בה את האחריות לגורלכם. קל להשתכנע שהקשיים שלכם הם פועל יוצא של גורמים מבניים רבי-עוצמה שאינם מצויים במעגל שליטה שלכם. קל לגלגל אחריות – במקום להפנים אותה.

קל ככל שיהיה, הבעיה היא שדפטיזם מהסוג הזה מנוון, ומעודד אתכם לוותר.

אמצו פרספקטיבה רחבה. אין שום סיבה שהדור הקודם, שהיה לכוד במעגל אינסופי של צריכה ועבודה, ייחשב לתור זהב או מודל לחיקוי. חיים המבוססים על חוב, בזבוז וצריכה כפייתית של משאבים מתכלים אינם בני-קיימא, וממילא אינם יכולים להיות מושא לקנאה.

אם כבר מתחשק לכם להשוות את עצמכם לדורות הקודמים, לכו אפילו רחוק יותר בזמן. הונו של ג'ון ד. רוקפלר, האדם העשיר בהיסטוריה המודרנית, נאמד בשיאו בכ-340 מיליארד דולר. אבל האיש חי בעולם ללא פנצילין, קרם שיזוף או אדוויל. רוב חייו לא היו לו אפילו נורות חשמליות. העריכו את המובן מאליו.

נכון — הנעורים שלכם לא חפפו לשנות התשעים, וזו אכן טרגדיה. עדיין, זו תקופה נהדרת להיות בה אדם בן 20+. יש לכם שפע של ידע והזדמנויות פוטנציאליות ליצור עושר שפשוט לא היו בעבר. תוחלת החיים הצפויה שלכם ארוכה מאי פעם. החברה הישראלית מעולם לא הייתה סבלנית יותר כלפי סגנונות חיים אלטרנטיביים, דחיית נישואין והעמדת צאצאים, מינימליזם, ומסלולי קריירה ניידים וגמישים.

אולי אין לכם גרוש על התחת. אולי אין לכם ניסיון, דירה, ביטחון תעסוקתי ומשפחה עשירה ותומכת. אבל יש לכם אנרגיה, זמן, מוח חד ומעט מאוד מחויבויות. נצלו את המשאבים והיתרונות הללו לטובתכם. הישענו וסמכו רק על עצמכם. האמת העגומה — זו שאין לה זכר בנאומים של סתיו שפיר, בהפגנות של דפני ליף או בטקסטים של צליל אברהם — היא שאיש לא יטפל בכם אם תייללו. איש לא יצור עבורכם מקורות הכנסה חלופיים. איש לא יגדיל במקומכם את פוטנציאל ההשתכרות שלכם. איש לא יחסוך במקומכם באגרסיביות או ישקיע בשבילכם.

אל תצפו שה"שיטה" תשתנה כך שהעולם יוגש לכם על מגש של כסף. אל תלכו שבי אחר רעיונות סוציאליסטיים אכזריים הארוזים במעטפת מתקתקה של חמלה וסולידריות. אל תחפשו "מרחב בטוח" שיגן עליכם מפני ביקורת. קחו את עצמכם בידיים, "קרעו את התחת" אם צריך והתחילו לגלגל כדור שלג אקספוננציאלי של כסף, מיומנויות וקשרים שישרת אתכם בעתיד.