בית » עצמאות כלכלית » 15 עצות סולידיות לבני 20+

15 עצות סולידיות לבני 20+

הבלוג הזה חוגג היום את שנתו השישית.

לרגל המאורע, ועל רקע אינפלציה מחודשת בכתבות על תוגתו הכלכלית של דור ה-Y, הנה מקבץ תובנות, החלטות, דברים שהייתי שמחה אילו מישהו היה מספר לי, ודברים שיש לי לומר לאנשים בתחילת שנות העשרים לחייהם.

1. התעניינו בכסף

התנהלות פיננסית נכונה היא תחום ידע ייחודי לפחות במובן אחד: אם אתם לא מבינים בזה – נדפקתם.

אדם יכול לחיות חיים מלאים ומאושרים מבלי לדעת איך פועל בדיוק מנוע בעירה פנימית, כיצד הכבד שלו ממיר גליקוגן לגלוקוז, ואיך נקרא האנזים שגורם לגחליליות לזהור בחשיכה.  בורות בכל אחד מהנושאים הללו לא צפויה להשפיע על איכות החיים שלכם באופן ניכר.

בורות פיננסית, לעומת זאת, משפיעה באופן ישיר על חייכם – לא רק בהווה, אלא גם (ואולי בעיקר) בעתיד.

מי שלא מבין מהי ריבית דריבית, למשל, עלול להמתין זמן רב עד שיתחיל להשקיע את כספו, או גרוע מכך – עלול לפרוס את חובותיו עד אין קץ (וליטול חובות נוספים).

מי שלא מבין את היתרונות הגלומים בהפקדות לאפיקי חיסכון פטורים ממס עלול למצוא את עצמו מעשיר את אוצר המדינה שלא לצורך.

מי שלא שמע על תאוריית הפורטפוליו המודרנית עלול להתפתות להשקיע את כל הונו בקומץ מניות ספציפיות מתוך הנחה מוטעית שכך ישיג תשואה גבוהה יותר.

מי שחושב על מצבו הפיננסי במונחים ליניאריים ולא אקספוננציאליים עלול למצוא את עצמו משלם מאות אלפי שקלים בדמי ניהול מיותרים לתעשייה הפיננסית.

מי שלא מבין שכסף יכול לשמש גם כחומר בניין, ולא רק חומר בערה שנשרף על רכישת חפצים וחוויות, יגלה שכספו מחליק מבעד לאצבעותיו. לכן הוא ימשיך לסחור את חייו תמורת כסף – פשוט כי אף פעם אין לו די ממנו.

אין לכם את הלוקסוס שלא להבין בזה. עקבו אחר ההוצאות וההכנסות שלכם, כמתו את הסכום שכבר חסכתם, ונסו למצוא דרכים להגדיל אותו באופן שיטתי: להרוויח יותר, לחסוך יותר ולהגדיל את התשואה על החיסכון.

אני לא מצפה שתירשמו מיד ללימודי תואר ראשון במימון (באמת, אל תעשו את זה). אני לא מצפה שתתחילו לנתח דו”חות רבעוניים. אתם אפילו לא נדרשים לקרוא עיתונות כלכלית (90% ממנה היא רעש מיותר).אבל אני בהחלט מצפה מישראלי סביר בשנות ה-20 לחייו שיתעניין בכסף שלו; שידע כמה יש לו, לאן הוא הולך, וכמה הוא צריך. שידע, יפנים וינהג על פי עקרונות פיננסיים בסיסיים שימנעו ממנו לדפוק לעצמו את העתיד.

מהם אותם עקרונות נסתרים? ובכן, תמורת 399 ₪  199 ₪ בלבד, תוכלו לשריין את מקומכם בסדנה חדשה וייחודית למילניאלז סולידים, שבה אלמד אתכם את רזי הכסף בדרך לעצמאות כלכלית (*)

(*) סתם. 🙂  הכל נמצא בחינם, ברשת. לעולם אל תשלמו כסף כדי ללמוד על כסף.

גחליליות

גחליליות

2.התמקדו בהכנסות

חלק לא מבוטל מהקוראים הצעירים שמזדמנים לבלוג ולפורום הזה מקבלים את הרושם המוטעה שכדי להגיע לעצמאות כלכלית במהירות הבזק הם חייבים להפוך לגאוני השקעות ולהשיג תשואה מקסימלית על חסכונותיהם.

הבעיה עם הגישה הזו היא, ובכן, שלרוב בני ה-20 אין חסכונות משמעותיים. המשמעות היא שגם אם המשקיע הצעיר יקצור תשואות פנומנליות, רווחי ההון יהיו באפן כללי צנועים מכדי לקדם אותו באופן משמעותי לעבר חופש כלכלי.

אם תשקיעו, למשל, 20,000 ₪ בקרן מחקה ותשיגו תשואה נטו של 5% בשנה נתונה, הרווח (במונחים שקליים) מיתרגם ל-1,000 ₪ בלבד. אם תשקיעו 2,000 ₪ במניה אחת שתכפיל את ערכה תוך שנה, הרווח יהיה 2,000 ₪ בלבד (לפני עמלות ומסים).

כשאתם בתחילת הדרך, המוקד צריך להיות הגדלת ההכנסה, ולא מיקסום התשואה.  שכר גבוה בגיל צעיר יקדם אתכם לעבר חופש כלכלי הרבה יותר מאשר תשואה פנומנלית על סכום זעיר. לכן, השקיעו בטיפוח ההון האנושי ופוטנציאל ההשתכרות שלכם. רכשו מיומנויות חדשות ומבוקשות, צברו ניסיון מעשי וקשרים רלוונטיים, ונסו למצוא דרכים חדשות לגרום לאנשים לשלם לכם עבור כל כישרון שיש לכם להציע.

זכרו: שוק המניות מתגמל סבלנות בטווח הארוך. שוק העבודה, לעומתו, מתגמל נדירות בטווח הקצר. אם יש לכם מיומנות נדירה שהביקוש עבורה גבוה תוכלו להגדיל דרמטית את הסיכויים למצוא משרה  עם שכר גבוה כבר בשנות העשרים שלכם.

תכנות היא דוגמה טובה. לא רק שמדובר במיומנות נדירה, מבוקשת ומתגמלת כלכלית, אלא שאדם נחוש דיו יכול ללמד את עצמו לתכנת ולהגיע תוך מספר חודשים מרמת ידע אפסית לעבודה במשרה מלאה. נקודת פתיחה טובה נמצאת, למשל, כאן.

מכל מקום – אל תתעלמו מהשיקול הכלכלי בהחלטה אם ללמוד, מה ללמוד והיכן ללמוד.  השאיפה היא לרכוש מיומנות נדרשת, מעשית, שאנשים ישלמו בעדה.  אל תשרפו 3 שנים על לימודים בחוגים כמו מגדר, קרימינולוגיה או ארכיאולוגיה אשורית. אין כל רע אינהרנטי בלימודים בחוגים הללו – אך מדובר בלוקסוס עבור אנשים כמוני, שיכולים להרשות את זה לעצמם. החוגים הללו אינם מיועדים לסטודנטים תפרנים בתחילת שנות העשרים שלהם. בוער ללמוד משהו? השקיעו את הזמן והכסף ברישיון נהיגה על אוטובוס, בקורס רתכות או, כאמור, בלימודי שפת תכנות.  לימודי אכדית עתיקה היו משאת נפשכם מאז ומעולם?  סבבה – כל עוד אתם ערוכים להתמודד עם השלכות הכלכליות של ההחלטות שלכם.

3. לכו בעקבות ההזדמנות – לא בעקבות הלב

רוב בני העשרים שאני מכירה פשוט לא חוו מספיק כדי לדעת במה הם טובים, איזה סוג עבודה מסב להם סיפוק מיוחד או באיזו סביבה הם פורחים.

לכן, ככלל, עדיף ללכת בעקבות ההזדמנות, ולא בעקבות הלב. ברוב המקרים הלב כלל לא יודע מה הוא רוצה.

מצאו עבודה כלשהי – גם אם היא בפירוש איננה  משאת חלומותיכם. המטרה היא להרוויח כסף, לצבור ניסיון, מיומנויות וקשרים, ולהבין אם זהו סוג העבודה שתרצו בו גם בהמשך.  אל תחששו להחליף קריירות בשלב מוקדם זה, עד שיתברר לכם במה אתם טובים.  עדיף לחוות, לטעום ולגלות לפני שאתם נוטלים על עצמכם התחייבויות כמו משפחה וילדים שמגבילים את יכולת התמרון שלכם.

4. גוונו את מקורות ההכנסה

אין שום סיבה שישראלי צעיר במאה ה-21 יהיה תלוי במקור הכנסה אחד בלבד. כדי ליצור הכנסה צדדית כל מה שדרוש הוא לפטופ, חיבור לאינטרנט, קורטוב של יוזמה ונחישות, תחביב זול ויצרני כלשהו וכמובן זמן פנוי.

קשת האפשרויות היא אינסופית: Fiverr, Etsy, Ebay, Elance, Envato הם רק חלק מהאתרים שבאמצעותם אנשים עושים כסף באינטרנט. אחרים פותחים בלוג ומבססים נוכחות מקוונת, שגם אותה הם ממירים מאוחר יותר להכנסה כספית. ויש מי שפועל בדרכים מסורתיות יותר, ומנצל את שעות הפנאי שלו כדי להרוויח יותר – כמתכנת, כותב, מעצב, מוסיקאי, אמן, גנן, דוגי-סיטר, בייבי-סיטר, האוס-סיטר, ועוד.

גיוון של מקורות ההכנסה מגדיל את ההכנסה הכוללת ובכך מאפשר לחסוך יותר באופן שמקרב אתכם לעצמאות כלכלית. בנוסף, הודות להכנסה הנוספת, אדם החותר לעצמאות כלכלית יכול להרשות לעצמו לחסוך סכום קטן יותר – ולפרוש מוקדם יותר. הגיוון  הופך אתכם לפחות “שבירים” בתרחיש שבו הביטחון התעסוקתי שלכם אצל מעסיק מסוים מתערער. במובן זה, ההכנסה הצדדית היא מין f*ck you money בזעיר אנפין.

זכרו: תחביב צדדי שמכניס לכם עוד 1,000 ₪ בחודש משמעותו הכנסה נוספת של 12,000 ₪ בשנה. כדי לייצר תזרים הכנסות של 12,000 ₪ בשנה מתיק השקעות המניב 3% בשנה צריך לחסוך 400,000 ₪.  איזו משימה נראית פשוטה יותר

5. מרוויחים היטב? איש לא צריך לדעת מזה.

מה שחשוב באמת איננו ההכנסה האבסולוטית שלכם מכל המקורות, אלא כמה מתוכה נשאר בכיסכם בסוף כל חודש.

יש לא מעט ישראלים שעושים כסף טוב בשנות העשרים שלהם. הצרה האופיינית היא שהם מתמודדים עם פיתוי אדיר לשדרג את סגנון החיים ככל שההכנסה צומחת, ולמתוח אותו עד קצה גבול המשכורת. הפיתוי הזה חזק במיוחד בקרב צעירים. התוצאה היא שההכנסה הגבוהה מתבטלת אל מול הוצאות גבוהות לא פחות – כמו ללחוץ על דוושות הגז והבלם בעת ובעונה אחת.

נסו לעמוד בפיתוי הזה. העובדה שאתם מרוויחים יותר לא מחייבת אתכם לבזבז יותר. המתנה הפיננסית הגדולה ביותר שתוכלו להעניק לעצמכם בשנות העשרים היא להיאבק בתשוקה להרשים אחרים. ואם אדייק: השילוב של הכנסה גבוהה יחד עם צורך נמוך להרשים אחרים הוא סגולה לעושר ולחופש כלכלי בגיל צעיר. 

זכרו, בהקשר זה, שאנשים לא מקנאים בכם כשהם לוטשים מבטים בסמלי הסטאטוס שאתם קונים. הם אפילו לא חושבים עליכם. הם חושבים על עצמם, וכמה מגניב היה אילו הם היו יכולים לנסוע במכונית הזו או לגור בבית הזה. אינכם מרשימים אף אחד.

עושר אמיתי, אחרי הכל, הוא נסתר: זה המכוניות, השעונים והנעליים שלא קניתם. זה מה שצברתם – לא מה שקניתם. התרגלו לחיות ברמת חיים קבועה יחסית – דירה קטנה, רכב פשוט, מלתחה צנועה. זה ישתלם מאד בעתיד. אל תראו בדפוסי ההוצאה של הסובבים אתכם בבחינת מדריך לפעולה או “מדד ייחוס” שכנגדו אתם נמדדים. רבים מהם ממילא קבורים עד העיניים בחוב צרכני וכל הג’אנק שהם קונים ממומן מלכתחילה בכסף של אחרים.

מרגישים שחייבים לעשות משהו עם הכסף המצטבר בכיסיכם?  קנו בו נכסים במקום התחייבויות. קנו מניות, נדל”ן מניב, עסקים פעילים, אתרי אינטרנט – כל מה שמייצר לכם תזרים מזומנים חיובי. אל תפרקו את ההכנסה על “בלינג” שיגרום לכם לדמם כסף. חיו בצניעות, חסכו כהוגן, ותנו לכסף לצמוח.

butterfly

6. חתרו לחסוך לפחות 50% מההכנסה

העובדה שסיימתם ללמוד והתחלתם להרוויח לא אומרת שאתם צריכים להיגמל מסגנון החיים הסטודנטיאלי שסיגלתם לעצמכם במעונות או אפילו בצה”ל.

לצד פיתוח מיומנות והגדלת ההכנסה, שפרו את כושר המחייה שלכם כך שתוכלו לפתור בעיות גם מבלי להשתמש בכסף. השילוב של מינימליזם, הישענות עצמית ופשטות מרצון מסייע להפחית את ההוצאות באופן דרסטי, מבלי לפגוע ברמת ההנאה מהחיים.

מתמטית, שקל שחסכתם שווה לשקל שהרווחתם. כל 1,000 ₪ שאתם מצליחים לקצץ בהוצאות השוטפות שלכם שקול להעלאה של 1,000 ₪ בשכרכם נטו. חשבו על שיעור החיסכון שלכם במונחים יחסיים (האחוז מההכנסות שנשאר בכיסכם), וחתרו להגדיל אותו באופן שיטתי. ההמלצה הטיפוסית היא לחסוך כ-10% בשוטף. בפורום הסולידית תמצאו אנשים שחוסכים 50%, 60% ואפילו 80% מהכנסתם.

בתמצית – ככל שהפער בין ההכנסות להוצאות גדול יותר, כך ניתן להגיע לעצמאות כלכלית מוקדם יותר. לכן – התמקדו בשיעור החיסכון, ונסו לחסוך לפחות 50% מההכנסה השוטפת. שיעור החיסכון הוא הפרמטר החשוב ביותר בדרך לחופש כלכלי. עיינו במפת החום לעצמאות כלכלית כדי להעריך כמה זמן יקח לכם להגיע לעצמאות כלכלית בהתבסס על שיעור החיסכון הנוכחי שלכם – וחתרו להגדיל אותו.

7. התמקדו בדיור, תחבורה ומזון

רוב בני ה-20+ מכלים את עיקר הכנסתם על דיור, תחבורה ומזון. לפי עקרון פארטו, אם תמקדו את מאמצי ההתייעלות בשלושת התחומים הללו, שיעור החיסכון שלכם יזנק מאליו.

שאלו את עצמכם: מהי הדרך הזולה ביותר 1) לוודא שאינכם ישנים תחת כיפת השמים   2) להגיע מנקודה א’ לנקודה ב’ 3) לא לגווע מרעב. צעירים רבים ממהרים לשכור דירה במרכז העיר, להחזיק רכב פרטי ולאכול בחוץ כל יום – כל אלה דרכים מקובלות, אבל מאד לא יעילות, כדי לענות על כל אחד מהצרכים הללו.

המפתח, שוב, הוא לאמץ סגנון חיים סטודנטיאלי-מינימליסטי – גם כשההכנסה שלכם היא הרבה מעבר לזו של סטודנט. אם אתם לא מצליחים לחסוך, סימן שיש פער גדול מדי בין האגו שלכם למציאות.

זכרו שכשהשווי הנקי שלכם קטן יחסית, הדרך המהירה ביותר להגדיל אותו היא באמצעות שינויים בסגנון וברמת החיים – לא באמצעות תשואה גבוהה יותר על ההשקעה.  כך, למשל, אם תקטינו את הוצאות הדיור שלכם ב-300 ₪ בחודש, תוכלו לחסוך עוד 3,600 ₪ בשנה. לשם השוואה, תשואה שנתית של 7% על חיסכון צנוע של 50,000 ₪ היא 3,500 ₪ בלבד.

עברו להתגורר במקום קטן יותר ופחות מרכזי, אך עדין במרחק הליכה/רכיבה ממקום העבודה או הלימודים. מצאו שותף/ה או בן/בת זוג כדי לחלוק איתו את עלויות הדיור – לכלכלת גודל יש חשיבות, במיוחד בגיל כזה.  החליפו את הרכב באופניים או בתחבורה ציבורית (כולל מוניות – זה עדיין יותר זול). אם אתם חייבים רכב, חפשו רכב סטודנטיאלי קטן אמין וזול שישרת אתכם ב-10 השנים הקרובות.  למדו לבשל בעצמכם – ובשלו כמויות גדולות לשבוע. ודאו שיש לכם מעט חפצים, ושהחפצים שיש לכם תופסים מעט מקום ומצריכים תחזוקה מינימלית.

8. ככלל אצבע, העדיפו חוויות על פני חפצים

הבעיה עם חסכון אגרסיבי בגיל צעיר היא שיש הרואים בו בבחינת הקרבת הנעורים על מזבח של עתיד לא נודע. הטענה, בתמצית, היא שמכיוון שלא תהיו צעירים לנצח, עדיף, משיקולים של מזעור חרטה עתידית, לנצל את שנותיכם היפות ביותר גם אם המשמעות היא לבזבז כל שקל פנוי.

במקום להמליץ על נוסחה אמורפית של “איזון” בין החיסכון להנאה ובין העתיד להווה, הייתי מעדיפה כלל אצבע אחר: בהינתן בחירה, העדיפו חוויות על פני חפצים.  יש לכך כמה סיבות:

חפצים – מכוניות, תכשיטים, בגדים – מגלמים פוטנציאל להנאה. חוויות, לעומת זאת, הן ההנאה עצמה.

חפצים הם צפויים. חוויות מלאות בהפתעות.

חפצים מתקלקלים לאורך זמן. זיכרונות מחוויות רק משתפרים לאורך זמן.

חפצים חדשים עולים כסף; חוויות חדשות יכולות להיות גם בחינם.

חפצים מעודדים להשוות אותנו לאחרים; חוויות מבדילות אותנו מאחרים.

אתם סך כל החוויות שלכם. לא סך כל החפצים שלכם.

9. הפכו לקפיטליסטים

השקיעו את החסכונות שלכם לעתים קרובות ומוקדם ככל האפשר. כשאתם לוקחים שקל ומשתמשים בו כדי לקנות חפץ כלשהו, השקל הזה נשרף לנצח. לעומת זאת, כשאתם משתמשים באותו שקל כדי לקנות נכס, אתם נותנים לשקל הזה את ההזדמנות לייצר עבורכם שקלים נוספים.

למרבה הצער, רוב בני העשרים שאני מכירה הם צרכנים מבחירה, ולא משקיעים מבחירה. אין שום חובה להפוך לצרכניסט כפייתי כדי להינות מפירותיו של הקפיטליזם העולמי. כל שדרוש הוא שינוי גישה: במקום התחייבויות מדממות, קנו נכסים מניבים. במקום מוצרים, קנו את אמצעי הייצור. הפכו לקפיטליסטים!

מעבר ליופי הקורן שלכם, הנכס היקר ביותר העומד לרשותכם כיום הוא שפע של זמן. זמן לצבור עשרות שנות ריבית דריבית. זמן להתגבר על התנודתיות הקיצונית בשווקים, קריסות ומפולות. ככל שתקדימו להשקיע – כך טוב יותר.

כסף שנחסך ומושקע בשלב כה מוקדם של חייכם שווה את משקלו בזהב, גם אם מדובר בסכומים צנועים מאד. ב-150 השנים האחרונות שוק המניות האמריקני הניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.6% אחרי אינפלציה. 6.6% — וזה אחרי תשע מלחמות משמעותיות ושישה משברים פיננסיים חמורים. זו ההערכה הטובה ביותר לגבי התשואה הצפויה (בתוחלת) מהשקעה בשוק המניות. המשמעות היא שכל שקל שאדם בן 20 משקיע היום יהיה שווה 18.55 ₪ בהגיעו לגיל 65.

העצה הטיפוסית למשקיעים צעירים היא להקצות חלק משמעותי (50% ומעלה) מתיק ההשקעות שלהם לנכסים עתירי סיכון כמו מניות. יש לכך כמה סיבות: תיק ההשקעות קטן יחסית, אופק ההשקעה ארוך (צורך יחסית נמוך בכסף לטווח הזמן הקצר), סיבולת הסיכון גבוהה (עקב היכולת להמיר את הונם האנושי להכנסה שאינה תלוי בשוק ההון), וישנו צורך פיננסי במנוע צמיחה חזק כדי להגדיל את הצבירה העתידית.

אל תצפו להתעשר במהירות דרך שוק ההון. השקעה אמורה להיות תהליך ארוך, סבלני, שיטתי, וכן —  משעמם. כאמור, היסטורית, השקעה במניות הניבה כמעט 7% אחרי אינפלציה. אבל אל תצפו לקצור 7% מדי שנה בשנה. זה לא הולך לקרות. יתכנו שנים שבהם התיק ייחתך ב-10%, 20% ואפילו 30%. ללא הסיכון הזה, לא ניתן היה להשיג תשואה גבוהה מהשקעה במניות. החוכמה היא לאמץ פרספקטיבה ארוכת טווח, להחזיק מספיק כסף זמין בצד לכל צרה שלא תבוא, ולהמשיך להשקיע באופן שיטתי גם כשהשוק צולל.

הדגש כאן הוא להיות סבלניים. זכרו שבתחילת הדרך, השווי הנקי שלכם יצמח בעיקר הודות להפרש (החיובי, יש לקוות) שבין ההכנסות להוצאות. ככל שהזמן חולף והחסכונות תופחים, תגלו שלתשואה יש השפעה דומיננטית יותר ויותר על השינויים בשווי הנקי שלכם.  כך, אם תשקיעו 10,000 ₪ בשנה בתשואה של 7%, תגיעו ל-100,000 ₪ כעבור 7.84 שנים. אם תמשיכו להשקיע את אותו סכום באותה תשואה, תגלו שאת ה-100,000 ₪ הבאים תחסכו כעבור 5.1 שנים בלבד. הסיבה לכך, כאמור, היא שהתשואה מתחילה לשחק תפקיד משמעותי יותר בצמיחת ההון, להבדיל מחיסכון גרידא.

 בפרקטיקה, שוק ההון מעולם לא היה נגיש יותר – גם למשקיעים צעירים שהממון אינו בכיסם. ישנם כיום שפע של מכשירי השקעה שמאפשרים להיחשף לשווקים הפיננסיים בקלות רבה ובסכומים קטנים, בין היתר: פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה ותיקי השקעות מנוהלים קטנים. באופן אישי, אני דוגלת בצמצום שיטתי של מספר ה”שכבות” המפרידות ביניכם לבין הכסף שלכם, דרך השקעה פסיבית עצמאית בשוק ההון.  הדרך הזולה ביותר להשקיע היא באמצעות פתיחת חשבון מסחר עצמאי בבנק או בבית ההשקעות לבחירתכם. במסגרת החשבון תוכלו לבצע פעולות ולרכוש ניירות ערך דוגמת קרנות מחקות וקרנות סל, בהתאם להקצאת הנכסים המתאימה לכם, וכך להרכיב תיק השקעות עצמאי.

10. חיו כפי גילכם

החיים ארוכים. יש סיכוי כלל לא רע שתחצו את גיל 90. אל תמהרו לקבל החלטות גורליות בשלב כה מוקדם, לפני שהתעצבתם והתייצבתם. בוודאי כשהן לא מחויבות המציאות.

במיוחד: אל תצאו מגדרכם כדי לרכוש דירה בשנות העשרים שלכם. סביר להניח שלא תוכלו לעשות זאת מבלי למתוח את עצמכם עד קצה גבול היכולת ולקחת הון תועפות מההורים שלכם. במקום זה, נסו לרתום לטובתכם את הגמישות הנלווית לחיים בשכירות. את הכסף שחסכתם השקיעו בקרנות מחקות זולות שיאפשרו לכם ליצור חשיפה רחבה לשוק המניות העולמי. במקביל, נצלו את הזמן כדי לטפח את ההון האנושי והפיננסי שלכם. אתם לא זורקים כסף לפח כשאתם מתגוררים בשכירות – אתם צורכים שירותי דיור. מי שזורק כסף לפח הוא מי שקונה את הדירה הגדולה ביותר שהוא יכול להרשות לעצמו וכופה על עצמו לשלם מאות אלפי שקלים בריבית.

חשבו היטב אם להינשא או להביא ילדים לפני גיל 25. שנות העשרים הן במובנים רבים מסע לחיפוש עצמי, וילדים בגיל הזה עלולים להקשות מאד.  שקלו היטב אם להביא ילדים לפני שיצרתם בסיס פיננסי, תעסוקתי ונפשי הולם כדי לתמוך בכך. זכרו שאין לכם חובה להתרבות אלא אם אתם באמת רוצים ומוכנים לשאת באחריות האישית והפיננסית הנלווית ב-20 השנה הבאות (לפחות).

עשו כל מאמץ שלא להיקלע לחובות – ואם אתם שקועים בהם, עשו כל מאמץ כדי לצאת מהם. אל תקנו כלום בכסף שטרם הרווחתם. במיוחד – הימנעו מאשראי צרכני (נטילת הלוואות לצורך מימון התחייבויות). זה “חוב רע” – דרך מצוינת ללמוד על עוצמתו של אפקט הריבית דריבית מהצד הלא נכון.  זכרו: אנשים שמחים בדרך כלל כששיש להם אפשרויות רבות. חובות, בהגדרה, מצמצמים את האפשרויות העומדות לרשותנו.

11. הכירו במציאות כפי שהיא

בגרות היא היכולת להכיר במציאות הקרה כפי שהיא, מבעד לצלופן סכריני של חדי קרן וקשתות בענן. כמה תובנות שצברתי בשנות העשרים שלי:

  • אף על פי שרוב האנשים הגונים ביסודם, זו הנחת עבודה בעייתית מאד.
  • כנות, יושרה ואמינות אינן מוערכות יתר-על-המידה בסביבה הקרייריסטית הטיפוסית.
  • רוב האנשים עוסקים בעיקר בעצמם, ולכן הם לא באמת חושבים עליך, לא איכפת להם מי את/ה או מה כישוריך. איש מלבדך לא עוקב אחרי הכישלונות שלך.
  • איפהשהו בסביבות גיל 25 יתחוור לכם שהחיים סופיים, שבין שליש לרבע כבר מאחוריכם, ושבניגוד לתקופת הילדות, העתיד כבר איננו המשגה אמורפית רחוקה וחסרת משמעות אלא תוצאה ישירה של ההחלטות שתקבלו והמעשים שתעשו בהווה.
  • בשלב מסוים יהיה עליכם לקבל החלטות מעשיות, לעתים חדות וקרות, לגבי החיים שלכם ומה שתרצו להפיק מהם. אם לא תבחרו בעצמכם – החיים יבחרו עבורכם.
  • אתם הולכים להשמין – אלא אם תתאמצו שלא.
  • המוות ילך וייעשה יותר ויותר נוכח בחייכם ככל שתתבגרו.
  • בני אדם חושבים על התקדמות במונחים ליניארים. לכן אנו נוטים להעריך ביתר את מה שאפשר להשיג בטווח הקצר, ולהעריך בחסר את מה שאפשר להשיג בטווח האורך.
  • אין נירוונה או אושר נצחי. גם החלומית שבעבודות יכולה לגרוס את נשמתכם. גם אהבת חייך עלולה לעלות לך על העצבים.
  • יש סיטואציות שלא ניתן לנצח בהן – החוכמה היא לזהות אותן מבעוד מועד ולהתנתק מהן בזמן.
  • לא כל האנשים ראויים להיות בחוג החברים שלכם.
  • לא משנה מה תבחרו — תמיד יהיה לכם על מה להתחרט. מצד שני, הימנעות מכאב או מחרטה היא הימנעות מהחיים.

12. טפלו בעצמכם

כשאתם בשיא כוחכם מפתה להעביר את הבריאות שלכם למוד “טייס אוטומטי”.  אל תעשו את זה. ודאי שאתם ישנים לפחות 8 שעות בלילה. צמצמו צריכת ג’אנק פוד ומזון מעובד. טיילו בטבע. הרימו משקולות. שתו (רק) מים. ספגו די אור שמש. אתרו  חלופות בריאות לסמים ולאלכוהול. גשו לרופא שיניים פעמיים בשנה.  טפלו בגופכם – כי אחרת, היכן תגורו?

באותה הזדמנות – ודאו שהנטייה האידיאליסטית להציל את העולם (שמאפיינת רבים מכם) לא באה על חשבונכם. המשפחה, החברים, עניי  עירכם, קהילתכם, מדינתכם וכוכב הלכת שלכם – כולם חשובים מאד. אבל אתם חשובים  מכולם. שמרו חלק מהאנרגיה שאתם משתוקקים להשקיע באחרים – והשקיעו אותה בעצמכם.

13. חתרו לחופש כלכלי

אנשים אוהבים את סופי השבוע שלהם מכיוון שזהו פרק הזמן היחיד בשבוע שבו יש להם שליטה מרבית על זמנם.

כדי לחיות חיים טובים אדם זקוק לעבודה משמעותית ולמערכות יחסים משמעותיות. כדי שיוכל יהיה להקצות די זמן לשתי אלה, עליו להמיר את כספו לחירות, כלומר, לזמן פנוי. חופש כלכלי, לפיכך, הוא הבסיס לכל שאר החירויות – ולחיים טובים.

המהות של עצמאות כלכלית היא היכולת לתבוע בעלות על כמה שיותר מזמנכם הקצוב עלי אדמות.  זוהי  היכולת להמיר כסף שחסכתם לזמן פנוי (שבו אינכם צריכים לעבוד אלא אם זהו רצונכם), ולעשות בו כל העולה על רוחכם.

די בהבנה שכסף יכול לשמש כדי לקנות זמן (ולא רק חפצים) כדי לחולל שינוי קבוע ודרמטי בהתנהלות הכלכלית שלכם.

כדי להבין עד כמה אתם רחוקים מעצמאות כלכלית, נסו להעריך כמה כסף אתם מוציאים מדי חודש וכפלו את הסכום פי 300. החסירו מהתוצאה את השווי הנקי הנוכחי שלכם (סך כל הנכסים פחות סך כל ההתחייבויות). זהו הסכום שנותר לכם לחסוך כדי להגיע לשליטה מרבית על זמנכם.

הדרך לעצמאות כלכלית פשוטה: קנו (או צרו) דברים שמשלמים לכם. קנו פחות דברים שדורשים מכם תשלום חודשי. סגלו לעצמכם איכות חיים גבוהה ברמת הוצאות נמוכה.   הגדילו הכנסות, הקטינו הוצאות מיותרות והשקיעו את ההפרש. חזרו על כך, שנה אחרי שנה, ובאופן שיטתי. אחרי משהו כמו עשור וחצי – איפהשהו בגיל 35 – תוכלו  לצאת לחופשי.

wild cat

14. התמקדו בתהליך, לא בתוצאה

חלק גדול מההתנהלות הפיננסית שלכם צריך להיות על אוטומט. רובנו סובלים מהטיות קוגניטיביות שפועלות לרעתנו. הסירו את עצמכם מהמשוואה וודאו שתהליכים חיוביים – כמו חיסכון, השקעה, תשלום חובות וחשבונות — מתרחשים “מאליהם”, מבלי שיהיו תלויים במשאבים מתכלים כמו משמעת, כוח רצון ועודף קבלת החלטות.

התמקדו בהרגלים – במיוחד באלה שמתאפיינים ב”תשואה גבוהה” על ההשקעה. התוצאות יגיעו מאליהן.

כתבו כל יום. הלייקים והצפיות כבר יגיעו.

קראו כל יום. הידע והתובנות כבר יגיעו.

התאמנו שלוש פעמים בשבוע. הכושר הגופני כבר יגיע.

נהלו מעקב הוצאות והפקידו לחיסכון באופן שיטתי. העלייה בשווי הנקי כבר תגיע.

15. שימו קץ לפטאליזם

טרא-בייטים של טקסטים נכתבו על תלאותיו ומצוקותיו הכלכליות של דור ה-Y הדרוס והרמוס.  נראה שלא עובר שבוע בלי מונולוג כואב המגולל את צרותיו של הצעיר הישראלי, המוצא עצמו כעלה נידף, חשוף אל מול “השיטה” המתעמרת.

חלק מהבעיות הללו אמתיות. רובן מונחות לפתחם של דורות קודמים שהעשירו עצמם על חשבונכם (דרך אינפלציה במחירי הדיור, חוב ממשלתי תופח, פנסיות תקציביות וצמצום ילודה).

ועדיין – הטקסטים הללו מדיפים ניחוח ממכר של חמלה עצמית, תבוסתנות, אפסות מול השיטה וקנאה נוסטלגית בדורות הקודמים – מה שהופך אותם, למרבה הצער, למצרך עיתונאי פופולארי.

אל תבלעו את השיט הזה.

מפתה להאשים מערכת חסרת פנים ולתלות בה את האחריות לגורלכם. קל להשתכנע שהקשיים שלכם הם פועל יוצא של גורמים מבניים רבי-עוצמה שאינם מצויים במעגל שליטה שלכם. קל לגלגל אחריות – במקום להפנים אותה.

קל ככל שיהיה, הבעיה היא שדפטיזם מהסוג הזה מנוון, ומעודד אתכם לוותר.

אמצו פרספקטיבה רחבה. אין שום סיבה שהדור הקודם, שהיה לכוד במעגל אינסופי של צריכה ועבודה, ייחשב לתור זהב או מודל לחיקוי. חיים המבוססים על חוב, בזבוז וצריכה כפייתית של משאבים מתכלים אינם בני-קיימא, וממילא אינם יכולים להיות מושא לקנאה.

אם כבר מתחשק לכם להשוות את עצמכם לדורות הקודמים, לכו אפילו רחוק יותר בזמן. הונו של ג’ון ד. רוקפלר, האדם העשיר בהיסטוריה המודרנית, נאמד בשיאו בכ-340 מיליארד דולר. אבל האיש חי בעולם ללא פנצילין, קרם שיזוף או אדוויל. רוב חייו לא היו לו אפילו נורות חשמליות. העריכו את המובן מאליו.

נכון — הנעורים שלכם לא חפפו לשנות התשעים, וזו אכן טרגדיה. עדיין, זו תקופה נהדרת להיות בה אדם בן 20+. יש לכם שפע של ידע והזדמנויות פוטנציאליות ליצור עושר שפשוט לא היו בעבר. תוחלת החיים הצפויה שלכם ארוכה מאי פעם. החברה הישראלית מעולם לא הייתה סבלנית יותר כלפי סגנונות חיים אלטרנטיביים, דחיית נישואין והעמדת צאצאים, מינימליזם, ומסלולי קריירה ניידים וגמישים.

אולי אין לכם גרוש על התחת. אולי אין לכם ניסיון, דירה, ביטחון תעסוקתי ומשפחה עשירה ותומכת. אבל יש לכם אנרגיה, זמן, מוח חד ומעט מאוד מחויבויות. נצלו את המשאבים והיתרונות הללו לטובתכם. הישענו וסמכו רק על עצמכם. האמת העגומה — זו שאין לה זכר בנאומים של סתיו שפיר, בהפגנות של דפני ליף או בטקסטים של צליל אברהם — היא שאיש לא יטפל בכם אם תייללו. איש לא יצור עבורכם מקורות הכנסה חלופיים. איש לא יגדיל במקומכם את פוטנציאל ההשתכרות שלכם. איש לא יחסוך במקומכם באגרסיביות או ישקיע בשבילכם.

אל תצפו שה”שיטה” תשתנה כך שהעולם יוגש לכם על מגש של כסף. אל תלכו שבי אחר רעיונות סוציאליסטיים אכזריים הארוזים במעטפת מתקתקה של חמלה וסולידריות. אל תחפשו “מרחב בטוח” שיגן עליכם מפני ביקורת. קחו את עצמכם בידיים, “קרעו את התחת” אם צריך והתחילו לגלגל כדור שלג אקספוננציאלי של כסף, מיומנויות וקשרים שישרת אתכם בעתיד.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

107 תגובות

  1. בנוהל, לייק לחתול. בלוגולדת שמח ותודה על עבודת הקודש שאת עושה פה. כדוברת מצרית עתיקה על בוריה [באמת. וזה הרבה יותר כיף ונחוץ מאכדית] אני נהנית מהחירות שלי לחיות במה שמכונה בצרכניזם “רמת חיים נמוכה”, ובעיקר – לקחת אחריות על הבחירות שלי, בעיקר כששאר העכברים במירוץ מעקמים את האף.. תודה על המילים המדויקות כתמיד 🙂

    • תגובות בסגנון “ביבי ואקיבוש אשמים בכך שאני, עם התואר השני במדעי המגדר, ממלצר את עצמי למוות, בעוד שבסקנדינביה הייתי עושה דוקטורט” בעוד 3… 2… 1 שניות.

  2. פשוט תענוג, הפצתי (בנוסף לפייס) לצעירים במשפחתי

  3. תודה רבה על עוד מאמר איכותי, מחכים וחשוב!

  4. תענוג גדול, כל מילה!

  5. בת 22, עובדת בהייטק – שמחה לקרוא עוד פוסט מצוין, אבל אני מרגישה שכל כך הרבה אנשים דוחפים אנשים אחרים לעבוד בהייטק שתוך כמה שנים בודדות ההיצע יעלה על הביקוש ויהיה זילות של המקצוע והמשכורות יהיו חצי ממה שהן עכשיו .

    • ב-core של ההייטק יש היצע אדיר של אנשים בלי הרבה ניסיון ויכולת לתרום לחברות באופן משמעותי, שמן הסתם הביקוש אליהם נמוך. ההיצע הנמוך הוא של מוחות חדים, ושם המשכורות הגבוהות.
      וגם אם זה לא היה ככה, ההייטק הוא שוק גלובלי ועודף כשרונות בביצה הקטנה שלנו רק יעודד חברות חזקות להגיע לכאן ולשלם אפילו יותר טוב ממה שכבר משלמים.

    • תזכירי לעצמך שאת הR&D של כל העולם כולו, לא רק של ישראל. הביקוש רק יגבר

    • לא חושב כך, תכנות זה דבר שקשה ללמוד ועוד יותר קשה להתמיד בעבודה שהטכנולוגיות בה מתחלפות תדיר.
      לא סתם משלמים הרבה למתכנתים טובים.

    • בתור בן 39 שעובד בהייטק אני יכול להגיד לך שגם אני בגילך חששתי ממה שאת מציגה ועדיין היום אני קורע את התחת בכדי לגייס עובדים איכותיים.

    • תכנות לא שונה מאף מקצוע אחר. טובים ישגשגו, בינוניים ידחקו לשוליים והגרועים ינשרו במהלך השנים. נכון להיום התחום לוהט ושואב פנימה כל עובד עם דופק. בזעזוע הראשון רובם ילכו הביתה. זה קרה בעבר וזה יקרה בעתיד.

      • עוד נקודה:
        הרי מה זה להיות מתכנת טוב? מתכנת טוב זה פותר בעיות טוב.
        גם העניין הוא שיש מתכנתים טובים בבסיס, אבל הם נתקעים כי חסר להם ידע מתמטי, תכנות הוא מדעי המחשב.
        מדעי המחשב הוא תחום פורמלי ולא ברור לכולם שהמתמטיקה חשובה,היא חשובה.
        הערה קטנה:צריך לקדם קודם את המתמטיקה לפני שמקדמים את התכנות

        תודה על העצות.

        • אהלן טל, אמנם אני מתכנתת רק 4 ומשהו שנים, אבל בחיים לא נאלצתי להשתמש במתמטיקה ולא מצאתי אף שימוש לקורסי המתמטיקה שלקחתי בפתוחה, הקשר בין מתמטיקה (שהיא מעבר לאריתמטיקה פשוטה) לתכנות הוא נדיר ובמשרות ספציפיות ורוב מכריי שותפים לדעה הזו.

        • וחוץ מזה, יש כ”כ הרבה משרות בהייטק שהן לא תכנות (ואני לא מדברת על כספים, משאבי אנוש וכו’, אלא משרות טכניות), קצת מצחיק שהטייטל היחידי שאנשים חושבים שיש בהייטק הוא מתכנת.

  6. נהדר!!! פוסט אוצר.

  7. 😍😍😍

  8. יפה! בעיקר אהבתי את העניין של להתמיד והתוצאות כבר יגיעו!

  9. הוי כמה שהייתי צריכה לשמוע את כל זה בגיל 20! 🙂
    נו בסדר, גם להתחיל בגיל 30 זה טוב..
    את מעוררת השראה!
    מעניין אותי לשמוע מה תהיה המלצתך לאדם שמטרתו עם השנים להיפרד ממינימליזם כלכלי ולעבור לאורך חיים קצת יותר “מפונק/בזבזני”?

  10. פוסט פשוט מעולה (כרגיל) – שלחתי לילדי בני העשרים שיקראו!

  11. בן 24, שמח שהצלחתי להגיע לבלוג הזה בזמן הנכון (כבר לפני שנה). עוד פוסט שאני שמח שקראתי.
    רק דבר אחד, את מדברת הרבה על קשרים, אשמח להרחבה בנושא, תודה.

    • מצטרפת לכל מה שנאמר (בת 24, קוראת כאן כבר שנה, הפוסט נהדר כתמיד, אשמח לשמוע עוד על עניין הקשרים).
      תודה!

  12. הלוואי שהייתי קורא את זה בגיל 18.

  13. רום כרמי

    מדהים ממש נהנתי לקרוא

  14. תודה לך. אהבתי מאוד ואדאג להראות לבניי המתבגרים.

    אני באופן אישי הייתי מוסיפה, וזאת למרות שאני יודעת שזה בכלל לא הכיוון שלך – עשו ילדים בגיל צעיר!

    קריירה (משהו שהוא אובר רייטד לטעמי. מה רע בסתם להתפרנס?) תמיד אפשר לעשות, גם בגיל מבוגר במיוחד בעולם שלנו
    המלא באפשרויות והחיים היחסית ארוכים המצפים לנו.
    אין אושר ושמחה גדולים יותר מלאהוב את הילדים שלך ולגדל אותם. כשאת צעירה זו חוויה נפלאה, כמו שהטבע התכוון – כשאת יכולה להשתולל ולהשתטות איתם
    וזה גם בא לך טבעי ובקלות. כמובן שגם הגוף מעריך ומעדיף לעבור את כל הסיפור הזה כשאת צעירה וחזקה והוא מודה לך על כך בהמשך.
    ואם רק רוצים, אפשר לעשות הכל ביחד. זה עוד יתרון כשאת צעירה.

    • בבקשה אל תכלילי. זה לא נכון לכולם וזו לא חוויה נפלאה לכולן. הסולידית מציינת במפורש:
      ״חשבו היטב אם להינשא או להביא ילדים לפני גיל 25. שנות העשרים הן במובנים רבים מסע לחיפוש עצמי, וילדים בגיל הזה עלולים להקשות מאד. שקלו היטב אם להביא ילדים לפני שיצרתם בסיס פיננסי, תעסוקתי ונפשי הולם כדי לתמוך בכך. זכרו שאין לכם חובה להתרבות אלא אם אתם באמת רוצים ומוכנים לשאת באחריות האישית והפיננסית הנלווית ב-20 השנה הבאות (לפחות).״

      • זה שהיא אומרת את זה לא אומר שזה נכון… וכן אכליל, כי איך שלא תסובבו את זה, לגוף האישה תקופת פוריות מוגבלת בזמן. ומי שלא חווה ילד רצוי כחוויה טובה לא ראוי להיות הורה

        • אל-הורית

          טלי, לא כולם רוצים ילדים, ברור לך כן? החוויות האנקדוטליות שלך לא מייצגות 100% מהאוכלוסיה, ולא את זאת שתחליטי מי ראוי, ולא לאיזו מטרה. יופי שהשעון הביולוגי שלך מתקתק, תנסי להפעיל גם את ההגיון מדי פעם.

          • אל הורית יקרה, עשי כל שטוב לך בחיים! רק דעי דבר אחד, כל עוד לא חווית ילד משלך לעולם לא תדעי מתיקות מהי. כי מי שטעם יין הונגרי(ילד) לא יוכלו לספר לו על יין פשוט (כסף) שהוא משובח אבל מי שלא טעם לא יכול לעולם להבין מהו יין משובח…

    • +1,
      וגם כאן אפקט הריבית דריבית תקף

  15. אני הולך לפתוח כל בוקר החודש בקריאת הטקסט הזה. פשוט פצצת מוטיבציה. תודה רבה סולידית יקרה!

  16. אחלה פוסט. כבת 43 יהיה ממש נחמד אם יהיו פוסטי המשך של עצות סולידיות לבני 30+, 40+ וכו’.
    🙂

  17. דרוקמן רונן

    איזה כיף חיכיתי הרבה זמן שתכתבי משהו לבני העשרים. כבר על זה, תודה!

  18. בבקשה תכתבי יותר!
    פוסט מדהים. מעביר הלאה. תודה!

  19. מרתק כהרגלך, פוסט חשוב מאין כמותו!!

  20. כתבה מצויינת, העברתי אותה לקריאה לצאצאים חלקם בגיל 17 (לא בטוח שיבינו מה משמעות המילה דפטיזם)

  21. כבר שלחתי לבתי.. חשוב ביותר. וכן אם יש צורך לקחת קורס או סדנא שתלמד את כל העקרונות. למה לא? יש כיום סדנא לכל דבר.

  22. מילים כדורבנות. עצות פרקטיות וחדות. הלוואי שהטקסט יגיע לצעירים רבים

  23. אלופה!

  24. כמו תמיד, תודה רבה. כל זה כל כך נכון וכל כך רלוונטי אלי בתור צעיר.

  25. wiseassvegan

    פוסט עמוס תובנות שוות זהב, תרתי.
    הופץ ל2 בני העשרים פלוס שלי.
    מאחלת לעצמי שהם יקראו ויפנימו.
    הבלוג הוא ברמת משנה חיים מבחינתי
    כן, עד כדי כך.

  26. Mary Schmich

    Wear sunscreen.

    If I could offer you only one tip for the future, sunscreen would be it.

  27. תודה על הפוסט! נותן כוחות להמשיך לשחות נגד הזרם

  28. אף פעם לא מאוחר

    איפה היית לפני 20 שנה?

  29. אהבתי את המאמר, בהחלט עדיף חוויות על פני חפצים. לחפצים יש ירידת ערך..

    • מאמר מדהים תודה רבה.
      מה זה אומר “6.6 אחוז אחרי אינפלציה”? זה אומר שמפחיתים את אחוז האינפלציה הממוצע ב150 השנים האחרונות מממוצע התשואה של שוק המניות?

      • היה מדויק יותר לכתוב “תשואה בניכוי אינפלציה”.

        אינפלציה לענייננו היא מצב של עליית מחירים הדרגתית במשק. זו אחת הסיבות היסודיות שבגללה כל אדם *חייב* להשקיע את כספו, שאם לא כן, כוח הקנייה של הכסף יישחק לאורך זמן (השטר של ה-100 שקל בארנק שלך יכול להישאר שם שנים, אבל הוא יקנה פחות ופחות כל שנה, משום שהמחירים הולכים ומתייקרים).

        היסטורית, האינפלציה ברוב השווקים המפותחים עומדת על משהו כמו 3% מדי שנה (בשנים האחרונות האינפלציה אפסית, אבל זה מצב חריג). זאת אומרת שאם לא נשקיע את הכסף, כוח הקנייה שלו יישחק בשיעור של 3% בשנה.

        כשאנחנו משקיעים באפיקים צמודי מדד, כמו אגרות חוב צמודות, אנחנו מבטיחים שהכסף ישמור על כוח הקנייה שלו – אך לא מעבר לכך. אם האינפלציה היא 3%, זאת אומרת שהאג”ח הצמוד תניב תשואה נומינלית של 3%, ותשואה ריאלית (בניכוי אינפלציה) של 0%.

        השקעה במניות היא דרך להתמודד עם האינפלציה. היסטורית, מדד המניות הניב תשואה שנתית של 10% בשנה (נומינלית), אך אנחנו מנכים מתוכה את השפעות האינפלציה, כי מה שמעניין אותנו זה כוח הקנייה של הכסף. לכן, נאמר שהתשואה הריאלית משוק המניות היא 7%.

  30. פוסט מצויין.
    מבין כל העצות, אי אפשר להפריז בחשיבותן של הבאות:
    * יש סיטואציות שלא ניתן לנצח בהן – החוכמה היא לזהות אותן מבעוד מועד ולהתנתק מהן בזמן.
    * לא כל האנשים ראויים להיות בחוג החברים שלכם.
    אל תבזבזו זמן מיותר ויישמו אותן וחייכם ישתפרו פלאים.

  31. כתוב נהדר ומקיף. לא מסכים עם הכל אבל לא נורא

  32. תענוג צרוף , תודה

  33. כמה התגעגתי לפוסטים שלך! 🙂 תודה רבה, פוסט מעולה!

  34. מעולה כתמיד, אהבתי, החכמתי וצחקתי

  35. תודה!

  36. וואו! אפשר שתנהלי את הכסף שלי?? ממני, הגרועה במספרים ובן זוגה שגרוע ממנה

  37. 💗 (כי קשה לי לתת מילים לכמות ההערכה)

  38. כל מילה בסלע הללואי שכל האזרחים היו מיישמים

  39. יובל אשד

    בן 21, קורא בבלוג הזה כבר שנה וחצי.
    בחיים הקצרים שלי אני יכול לספור על יד אחת רגעים מכוננים ומשני חיים , אחד מהם ואולי הכי חשוב הוא להיכנס לבלוג הזה ממש במקרה, ולהפוך למכור !!
    פתח לי כ”כ הרבה אפיקים, ובכלל כמו כדור שלג של שינויים ופיתוח עצמי שהכל התחיל מכאן!
    אני חושב שבשנה וחצי הזאת התבגרתי יותר משהתבגרתי בכל ה5 שנים האחרונות יחד, החל מחשיבה , התעניינות והבנה בתחום הפיננסי ועד מחשבות לטווח ארוך ששינו לגמרי את כל התפיסה הדבילית והתמימה שהייתה לי ושלצערי עדיין אוחזת בסביבה הקרובה שלי ואף הבוגרת יותר לגבי החיים עצמם.
    את השינויים האלה והבגרות שצברתי כולם מרגישים עליי וזה נהדר !
    וכל הספרים שקראתי, כל המידע שספגתי ברחבי האינטרנט והרצאות ומה לא, בסוף באמת לא צריך יותר מהבלוג הזה !
    בגיל 20 כשכולך מנוון מצה”ל , ואין הרבה החלטות חשובות בפניך, להיכנס לפורום ולבלוג זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות.
    אני מנסה לשווק את זה לסביבה הקרובה שלי אבל רובם לא רציניים, לא מתעניינים, לוקחים זאת בציניות (כנראה חוסר בגרות וחוסר רצינות לגבי החיים ) נו טוב, כנראה שבגלל זה תמיד יהיו מצליחים יותר ופחות.
    אני נשבע שצריך לדעתי להוציא ספר לימוד של הסולידית ולהכניס את זה לתוכנית לימודים של תיכון או משהו בסגנון 🙂

  40. Like the good old song

    ‘But don’t forget to wear sunscreen’

    • עצות זהב. ורוצה לתת את העצה ה-16:
      היעזרו במישהו חיצוני – פסיכולוג, קואצ’ר, מנטור, מטפל כלשהו . אי אפשר לבד, הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו

  41. פוסט מעולה

  42. יום הולדת שמח לבלוג 🙂
    עצות מעולות . בלוג מצוין . נהנית כמו תמיד לקרוא אותך .

  43. הייטקיסט

    להפך – יש מחסור מטורף באנשי הייטק בארץ ועוד מעט אנשי העליה הרוסית של שנות ה90 יצאו לפנסיה והחוסר רק יגדל

  44. כרגיל, נהדרת ומדויקת. תודה!

  45. יופי של פוסט.
    גם אם לא אסכים על הכל.
    הייתי צריך לקרוא זאת בגיל 20 גם אם לא בטוח שזה היה מדבר אליי בזמנו.
    למצער, מן הסתם את היית אז בבית הספר היסודי.
    נראה אם ידבר לדור הצעיר במשפחה.
    .

  46. על מילה בסלע. לארוז ולשלוח להוזי השמאל הישראלי וכל התל אביבים שמפגינים כי העלו להם את שכר הדירה ב 1000 שקל במרכז ת”א

  47. מסכים עם רוב הדברים, ועדיין שמח שלא קראתי את זה בגיל 20 ומשהו.
    ההחלטה שלי ללמוד מקצועות ממדעי החברה הוכיחה את עצמה שוב ושוב, גם מבחינה כלכלית. לא כולם בהייטק הם מתכנתים (ותכנות יכול להיות מאוד מייגע, במיוחד למי שזה לא בוער בו). יש גם אנליסטים, מנהלי מוצר, כלכלנים ועוד ועוד.
    בוגרי פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה וכלכלה נמצאים בנקודת פתיחה טובה מאוד להתשלב במקצועות הללו.

  48. “אתה היום הכי זקן שהיית אי פעם אבל גם הכי צעיר משאי פעם תהייה”
    באהבה, הערכה וברכת הצלחה לכולם בהמשך הדרך, שכרגיל, היא מתחילה וממשיכה גם היום.

  49. אני מאוד מעריך אותך ולצד זאת נשמע שאת לא כנה עד הסוף עם עצמך. לצד הראציונליזם הקיצוני מרגיש שמתחבא הרבה כאב וחוסר סבלנות כלפי רגשות שליליים.
    בכל אופן אני שולח לך חמלה ומאחל רק טוב

  50. כתוב ממש טוב !
    מזל טוב ליום ההולדת 🙂
    בהחלט אעביר לבני 20+ שאני מכיר (והאמת, גם לבני 30, 40, 50…)
    תודה על אריזת התובנות בצורה כל כך רהוטה

  51. לא פעם דיברת על כך שאת ממליצה לוותר על האקדמיה בשנות ה20 המוקדמות.
    ואם ניקח 15 שנים קדימה נהג אוטובוס גם אם חסך 50% מהנטו עדיין ימצא את עצמו ביתרון על מהנדס אלקטרוניקה שהקריב 4 שנים מהחיים אבל לאחר מכן מרוויח כפול?

  52. היי דורין!

    בתור בן 21, אני מרגיש שבאיזשהו מקום בתפיסה שלנו (לאו דווקא של צעירים) המקור לשאוב ממנו את האושר, ההנאה – הם הדברים שעליהם אנחנו מוציאים כסף (ואם אנחנו לא מוציאים עליהם כסף – או שאינם מהנים, או שהכסף הוא מיותר).
    מאיזה דברים שלא עולים כסף בשנות ה-20 את היית “שואבת” את האושר וההנאה שלך?

    תודה.

    • קורניש

      זאת האשליה החזקה ביותר שקיימת. אנשים מבלים את כל ימי חייהם בנסיון להפיק עוד אושר מדברים שהם מוציאים עליהם כסף, ובסוף מגלים שכל מה שעושה אותם מאושרים באמת- היה מתחת לאף שלהם ובחינם.
      כסף זה כלי עבודה מאוד חשוב בעולם של ימינו (במיוחד כשיש מעט, תשאל מי שלא יכול הלרשות לעצמו טיפול שיניים). אבל אל תתבלבל בין מצב התודעה שלך (“אושר” בשאלתך) לבין מצב העו”ש שלך….
      ואם להיות קצת יותר נקודתי, יש מלא דברים שאנחנו עושים ולא בהכרח עולים כסף… ללכת לים עם חברים, לשמוע מוסיקה, ליצור דברים… כל אלה (ומן הסתם דברים אחרים- כל אחד ומה שהוא אוהב)- יכולים לקרות גם ללא כסף…
      ממליץ לכולם להיחשף קצת לחכמה שגלומה בתרגול מדיטציה קבוע. פותר הרבה מהתסבוכות הנ”ל עוד לפני שיצאת מהבית…

  53. “כך, אם תשקיעו 10,000 ₪ בשנה בתשואה של 7%, תגיעו ל-100,000 ₪ כעבור 7.84 שנים.”

    אחד באפריל? 🙂

  54. KFC Uerdingen 05

    נקודה 2 (התמקדות בהכנסות) היא כנראה הנקודה החשובה ביותר לבני 20, ולכן רק חבל שהיא מסתיימת בשתי הפסקאות האחרונות שנראה כאילו הכותב שלהם (רק נראה, כי הסולידית לא כזאת)פיתח את תפישתו תוך הסתכלות על העולם דרך החור בקצה הקשית. תכנות היא מיומנות נדירה? אני יכול רק לדמיין מה יחשוב קורא של הבלוג בשנת 2050 על האמירה הזאת…
    מעבר לצורך למצוא מיומנות נדירה (איזה ניסוח נהדר!) הייתי מוסיף את הרצון התמידי והלא מתפשר לשכלל את האומנות הזאת לרמה הגבוהה ביותר הקיימת . מי שיעקב אחר שני עקרונות אלו יוכל בסבירות גבוהה ולטווח ארוך לשפר את ההכנסות שלו אפילו אם לא יהיה (מוזיקה דרמטית עם תופים ברקע….) מתכנת!

    ברמה האישית- אישתי היא אחת מלומדי האכדית העתיקה המושמצים, שלאחר סיום התואר הראשון קפצה בפנטיות מדאיגה על כל הזדמנות לקידום הקריירה שלה ואחזה בה כאילו חייה תלויים בה, היום היא מרוויחה פי 3 יותר ממני ועם בטחון תעסוקתי שמתכנת לא יכול לחלום עליו.

  55. יום יבוא, תהייה לי בת, דורין יהיה שמה.
    תודה רבה על הכל, יישר כח.
    שאפו.

  56. בת 25, מוכנה להשקיע 50 אלף שקל לטווח ארוך (מבחינתי גם ל-30 שנה). כן, סכום קטן. ז מה שאני מסוגלת לתת כרגע. ודווקא בגלל שזה סכום קטן – איפה כדאי לי להשקיע אותו?! שוברת את הראש

    • הסולידית כתבה טרה בייטים של פוסטים בנושא השקעה סולידית לטווח ארוך. חפשי בבלוג.
      לא ממליץ ולא מייעץ

  57. משה טויטו

    אחלה פוסט התחברתי מאוד , חוץ מדבר אחד
    רשמת
    סתם. 🙂 הכל נמצא בחינם, ברשת. לעולם אל תשלמו כסף כדי ללמוד על כסף.
    הדבר שיכול לתת הכי הרבה כסף הוא דווקא לשלם כסף , לתת למישהו שכבר יודע וקיבץ עבורך מידע רלוונטי כסף עבור המידע שהוא מעביר לך , דבר כזה ימנע ממך טעויות קשות בדרך , יחסוך לך כסף מיותר , והדבר הכי חשוב .
    יקצר לך את הזמן . זמן הוא המשאב הכי יקר שיש , כשרשמת שלא צריך לשלם לעולם בעצם העלת את הערך של כסף על זמן וחבל 🤷‍♂️

  58. הבלוג הזה שינה לי את החיים! נחשפתי אליו מראשית דרכו ומאז אני קורא בעיון כל פוסט. הבלוג כמובן חידש וחידד אצלי דברים, אך בעיקר העלה לי את הביטחון בהתמודדות שלי מול הסביבה הקרובה שהתייחסה אלי כאל סגפן, לא נהנה מהחיים, לא “משדרג” את עצמו בסמארטפון חדש או ברכב חדש, כמעט שלא טס לחו”ל כדי “לנקות את הראש”, ובכלל לא משתתף בחגיגת הצרכנות להעלאת הסטטוס. הרגשתי חריג בעניין זה, לעיתים מתנצל, כאשר ההתנהלות החסכנית שלי, תוך כדי התמקדות בדברים שלא בהכרח תלויים בכסף כמו פיתוח אישי, תחביבים ופנאי, לא הולכים יחד עם הנורמות החברתיות המקובלות. הבלוג העלה לי את הביטחון בכך שכבר איני מרגיש חריג או לא בסדר אלא מאמין בדרך שלי שהיא נכונה בשבילי. הבלוג גם נתן לי שפה וכלים להתמודד עם הסביבה, שמציקה מידי פעם, כמו למשל לומר שהכסף שלי שווה יותר, שאיכות החיים שלי גבוהה גם אם רמת ההכנסה נמוכה יחסית, שהזמן הוא המשאב החשוב ביותר ועדיף לקנות זמן בכסף מאשר לבזבז אותו על דברים שלא באמת צריכים ולהיות במעגל העכברים. מבחינתי זה חופש פנימי לבזבז פחות, לחסוך יותר, להיות משוחרר מחרדת המעמד שמאפיינת את החברה המערבית, ולהיות חופשי לבחור כמו למשל לעבוד חצי משרה מאשר להשתעבד לעבודה, ולהסתדר עם זה מצוין.

    כמובן שיש עוד על מה לעבוד, כמו להתחיל להשקיע את הכסף שחסכתי במשך השנים ולפתח כישורים ומיומנויות שיניבו לי הכנסה נוספת מעבר למקום עבודה, אך באופן כללי אני מרוצה מסגנון החיים, הרבה אודות לך. תודה!!

  59. איך שאני רואה את זה, במקום לשלוח סכום קבוע להשקעה כל חודש, אפשר לרכז את מאמץ ההשקעה בשנים הראשונות, וככל שהחסכונות גדלים אפשר להשקיע פחות ולבזבז יותר.
    בתור בן 21 שעכשיו סיים צבא, אני גר אצל ההורים, אוכל אצל ההורים, והעבודה משלמת לי על תחבורה. משמע? קרוב ל 90% משכורת (של 8000 בממוצע) הולכת להשקעה. אחרי שנה ארד ל 80% משכורת, אחרי עוד שנה 70% וכך הלאה, כדי שחלק גדול יותר מהכסף יקבל יותר זמן גדילה.

  60. הייתי שמח להחליף את הידע באחריות כלכלית והשקעות, באיך להיות מאושר.

    נחשפתי לבלוג לפני 5 שנים, והיום בתור מתכנת בן 21 עם שיעור חיסכון של 90%, יש דבר אחד שחסר לי בחיים – וזה משמעות ושמחה.

    הגעתי לעולם העבודה עם משקע כבד של אנטי עבודה. בעד פרישה. נגד בזבוז החיים שלי בעבור שקלים.
    המשקע הזה הגיע בעיקר עקב קריאה מרובה של בלוגים בנושאי עצמאות כלכלית.

    האמת היא שהעבודה לא רעה בכלל. הבעיה היא שאני לא מסוגל ליהנות. בחוץ יש שמש, ואני בקיוביקל עם מעיל כי המזגן על 16 מעלות. אני רודף אחרי “חופש” ו “פרישה” , אבל גם כשאגיע ליעד, אני בטח אמצע משהו אחר להתמרמר לגביו.

    • יובל נוח הררי מדבר בדיוק על זה ב״ההיסטוריה של המחר״ – בעיית המשמעות בעידן המודרני. ממליץ לך לקרוא, אולי תקבל איזה פרספקטיבה על העניין.

    • יש לי משהו בשבילך אבל זה לא לבלוג הזה. רציתי לדעת אם יש אפשרות לפנות למישהו באופן פרטי.

  61. תמיד כיף לקרוא וליישם!

  62. אני קורא את הבלוג מגיל 18 ובזכותו אני חוסך בממוצע 80-90% ממשכורת הג’ובניק הצנועה שלי. תודה!

  63. אני אורח בבלוד שלך כבר כמה חודשים, אבל אחרי שקראתי את הפוסט הזה , אני מוכרח לרשום כל הכבוד על הפוסט הזה אמיתות פשוטות ונכונות פוגעות בנקודות הנכונות
    תודה

  64. הברבור השחור

    פוסט פנטסטי.

  65. הי גם אני חושבת שהכל פה טוב ויפה, חוץ מלעשות ילדים בגיל צעיר וכמה שיותר…
    אין דבר בעולם שמתגמל כמו ילדים,
    אין אושר וסיפוק גדולים מזה!
    מדברת מנסיון, הכל תלוי בהתנהלות אני נשואה +3 בת 27
    וזה עיקר הכיף שלי, אם את מדברת על להתמקד בחוויות ולא מוצרים..
    אגב למי אנחנו חוסכים את כל הכסף הזה? ולמה לנו להשקיע ולהגדיל הון, למי נוריש את כל זה ?
    נקבר עם הכסף ביחד?
    אין דבר טוב יותר מלחשוב שסידרת את דור ההמשך שלך ולראות אותם מאושרים.

  66. hamashkiahakatan

    תענוג מדהים לקרוא!
    עדיין בוכה שחסמת אותי בטוויטר, מה צריך לעשות כדי לשחרר? לכרוע ברך?

  67. עוד פוסט מעולה מבית היוצר של ה”סולידית”, נמצא פה כבר שנתיים ( בן 24 ) אפשר להגיד כי הבלוג הזה הצליח לשנות את התפיסה שלי למציאות.

  68. בימי שלטון מפא”י ההיסטורית היה יותר קל. היתה לך עבודה קבועה (לא היה חשש מפטורים) והיית צריך הרבה פחות לשבור את הראש על הכסף. למשל מסלול הפנסיה שלך היה קבוע מראש ולא היית צריך לשבור את הראש איזה מסלול לבחור. כמו כן אפשר היה להפקיד כסף בחסכון ולקבל עליו הצמדה + 3% עד 5%.
    לצערי הימים האלו חלפו.

  69. מאמר מעולה!!! תודה רבה לך!

  70. מעולה!!!

  71. ואוו פוסט משובח!
    בן 19 וחצי, באת לי בידיוק בזמן😁

  72. הי,

    שאלה בנוגע להרכב תיק וקרן חירום.
    אני מסתמכת על תיק בהתאם לכלל האצבע של 100 פחות הגיל. נאמר אני בת 30, אני שמה 30% מההשקעות שלי באפיקים סולידיים.
    כמו כן, יש לי קרן חירום שמיועדת לכיסוי 6 חודשי מחיה למקרה ואמצא את עצמי ללא הכנסה. הקרן מצויה באפיק השקעה סולידי.
    האם קרן החירום נכנסת לתוך ה 30% סולידי שלי, או שהיא “מחוץ למשחק” וה30% הסולידיים לא כוללים את קרן החירום?

    חפרתי בבלוג וללא הצלחתי למצוא את התשובה…

    תודה!

  73. ללא ספק זה בלוג אם הרבה רעיונות מעולים.
    יחד עם זאת עלי לציין שחסרה לי אינפורמציה איך לחסוך כשיש משפחה. אני לא נכנס לזה האם כדאי או לא כדאי להביא ילדים אבל רוב האנשים מעדיפים כן להביא ילדים. נכון פעם אחת כתבה בבלוג הזה אשה עם משפחה בת 6 ילדים אבל לפי החישוב שלה היא ובעלה חוסכים 15%-30%ממשכורתם (משכורותיהם יחד היו 21 אלף ש”ח (לא יודע אם ברוטו או נטו אבל אם זה נטו אז הברוטו שלהם לא יותר מ-18 אלף ש”ח) והוצאותיהם היו 15 אלף ש”ח. אני גם לא יודע מה קורה אם אחד מהם נהיה מובטל למשך שנים.
    כמו כן חסרה לי אינפורמציה איך זוג צעיר קונה דירה בימים אלו? אני יודע שאת מתנגדת לקנית דירה אבל בעיני דירה זו לא השקעה אלא משהו שחוסך לך את שכר הדירה (כלומר מקטין את הוצאותיך ב-3000-5000 ש”ח לחודש). אם יש לי דירה של 4 חדרים שאני גר בה, זה לא מענין אותי אם מחירה יעלה פי 4 או ירד פי 4. בשני המקרים לא נוסף ולא נגרע מהדירה אף מטר מרובע. כלומר מבחינתי מידת התנודתיות בתועלת שאני מפיק מהדירה, הוא אפס.

  74. אחד שנמאס לו מההפקרות בפורום

    שלום.
    גולשת בשם נינה מציעה לרשום תרומות של מישהו על שם מישהו אחר כדי לקבל זיכוי מס. קישור
    https://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D.11240/page-8
    מגיבים ענו בצדק שזה פלילי.
    למה הבלוג נותן במה לעבירות מס???

  75. תודה על עוד פוסט מעולה!

השאר תגובה