האסטרטגיה הקונבנציונלית לניהול כלכלת המשפחה מתבססת על שלושה שלבים:
- סיכום כל מקורות ההכנסה.
- מעקב ותיעוד ההוצאות השונות, עד לקבלת תמונת מצב המפרטת לאן "זולג" כל שקל שנכנס.
- צמצום ההוצאות עד להשגת היעד הפיננסי הרצוי (בדרך כלל: הוצאות ≤ הכנסות).
כלים כדוגמת ה"אקסולידית" נבנו על פי ההגיון הקונבנציונלי הזה: מיפוי ההוצאות וקיצוצן בזו אחר זו. אם תרצו, זוהי אסטרטגיית Top Down לבניית תקציב — מיפוי וניפוי.
האתגר בגישה זו הוא ש"היעד הפיננסי הרצוי" הוא סובייקטיבי, ונתון לשיקול דעתו המוחלט של האדם שבונה את התקציב.
כך, לדוגמה, כלי כמו ה"אקסולידית" יכול לשמש הן להשגת יעדים צנועים כמו הגעה לאיזון כלכלי (הוצאות=הכנסות) או יצירת חיסכון חודשי קטן (5% עד 10% מההכנסה החודשית), והן להשגת יעדים שאפתניים במיוחד כמו הגעה לעצמאות כלכלית בגיל 30 באמצעות חיסכון אגרסיבי של 80%+ מההכנסה החודשית.
היעד השאפתני אינו מובנה בשיטת הטופ-דאון. לכן, ככל שעסקינן בהתייעלות רדיקאלית וחיסול שיטתי של סרחים עודפים בדרך לעצמאות כלכלית, יש טעם לשקול רעיונות יצירתיים יותר. אחד מהם הוא הגישה ההפוכה לבניית תקציב: גישת ה-Bottom Up.
הרעיון כאן פשוט. במקום למפות את ההוצאות הקיימות, למיין אותן לצרכים ולרצונות, ולקצץ אותן ככל שניתן, מאפסים את התקציב ל-0 עגול – בבחינת "ריסטארט אלים" של ההתנהלות הפיננסית. לאחר האיפוס, ומנקודה זו ואילך, מוסיפים אך ורק את ההוצאות ההכרחיות למחייה בסיסית, ממושכת ובת-קיימא.
זהו "תקציב העצמות היבשות".
עבור מי ששוקל פרישה מוקדמת, תרגיל כזה חשוב במיוחד. אחרי הכל, אם אדם מסוגל להתקיים על 0 ש"ח בחודש, פירוש הדבר שהוא עצמאי כלכלית ומסוגל להפסיק לעבוד גם אם אין לו נכסים כלל.
ככל שעלות המחיה החודשית קטנה יותר, כך שווי הנכסים הדרוש כדי לצאת לחופשי קטן בהתאמה; וככל ששווי הנכסים הדרוש קטן יותר, כך החוסך צריך לשרוף פחות זמן עבודה כדי להשיגו. זו אריתמטיקה בסיסית.
משפט הקיום של אסטרטגיה רדיקאלית זו הוא "כל המוסיף גורע": כל שקל שאנו מוסיפים ל"תקציב העצמות היבשות" הוא שקל שמרחיק אותנו מהיעד.
לכן, כשבונים תקציב כזה, החוסך מוכרח להצדיק כל תוספת: האם ההוצאה באמת הכרחית לצורך קיום ארוך טווח, ואם כן, מהי הדרך הזולה והאפקטיבית ביותר ליישם אותה לאורך זמן, מבלי שאיכות החיים תיפגע באופן דרסטי?
צרכים הכרחיים מבחינתי, למשל, הם 1) מקלט שיחצוץ ביני לבין העולם ו-2) אספקה סדירה של מזון טרי. דרך אחת לממש את הצרכים הללו בעלות אפסית היא להתגורר מתחת לגשר וללקט חלזונות גינה למאכל. אף שאוכל, תאורטית, להתקיים כך תקופה מסוימת, הפגיעה באיכות החיים תהיה קשה מכדי שניתן יהיה להחשיב אסטרטגיה כזו כבת-קיימא.
במילים אחרות, "סף הכאב" המינימלי שלי קרוב הרבה יותר לזה של איש מעמד הביניים הממוצע מאשר לזה של ההומלס הממוצע, ולכן אפילו ברמת חיים ספרטנית ביותר, הייתי רוצה קורת גג, ארבעה קירות, גישה לחשמל, ביוב, מים זורמים ומזון מוצק נטול טפילים קטלניים. לעומת זאת, אני בהחלט יכולה להתקיים ללא מערכת קולנוע ביתית ו-4 חבילות סלולאר.
מתחילים מאפס
הנה דוגמה אפשרית לתקציב ספרטני כזה, שמשקף את הקווים האדומים האישיים שלי:
דיור: עדכנית למועד כתיבת הפוסט הזה מוצעת להשכרה באתר יד 2 דירת חדר (20 מ"ר – נקווה שהיא עדיין חוקית בעיני נציגי מינסטריון האמת) בקומה החמישית ברחוב יפו 72 בירושלים, סמוך מאוד לכיכר הדויד'קה ולתחנת הרכבת הקלה. המחיר הוא 1,500 ש"ח בחודש, כולל ארנונה. קצת קשה להתרשם מהנכס עצמו, אבל בהתחשב במיקומו, המאפשר קיום מוחלט ללא רכב פרטי, מדובר לדעתי בתמורה טובה בעד המחיר.
חשבונות: ברמת המינימום, ובהתחשב בגודל החדר, אני מאמינה שבאפשרותי להקטין את חשבון החשמל ל-150 ש"ח בחודש ואת חשבון המים ל-75 ש"ח בחודש. בהינתן כיריים חשמליות פשוטות לבישול, אין צורך בחיבור לגז. סה"כ: 225 ש"ח
מזון: הדירה נמצאת 300 מטרים משוק מחנה יהודה. זה אמנם לא מקור המזון הזול ביותר, אבל הוא בהחלט מוביל במדדים של טריות ואיכות. בנוסף, הקרבה לשוק מאפשרת להנות מדינמיקה של צניחת מחירים חדה למדי בסוף כל יום או בצהרי שישי. גודל הדירה לא מאפשר אמנם ניהול מזווה עמוס במזון יבש כמתואר כאן, אבל אני מעריכה שתקציב מזון של 600 ש"ח בחודש, המתבסס על בישול כמויות גדולות של דגנים, קטניות וירקות זולים, יהיה די והותר ליחיד.
תחבורה: כאמור, הדירה נמצאת בלבה המסחרי הפועם של ירושלים. שירותים ממשלתיים, בנק, דואר, בית מרקחת, מרכז עזרה ראשונה, קופת חולים, מקומות עבודה פוטנציאליים, מקומות בילוי ואתרי תרבות כולם נמצאים במרחק הליכה ברדיוס של עד 2 ק"מ (ראו מפה). כן, אני יודעת שלצרכנים ממונעים בני 35+ יש נטיה להתחלחל מעצם המחשבה על תנועה בכוח השריר כשמדובר במרחקים שעולים על חצי קילומטר — ובכל זאת, אם המטרה היא לבנות תקציב בסיסי ביותר, אחזקת רכב פרטי אינה באה בחשבון. בהתבסס על יכולת ההתניידות הרגלית שלי, אני מעריכה שתקציב תחבורה הולם יהיה 110 ש"ח בחודש. זה יספיק כדי לקנות רב קו עם 20 נסיעות ברכבת הקלה, או 3 נסיעות הלוך חזור לתל אביב בחודש.
היגיינה ותרופות: כאמור, יש בית מרקחת בקרבת מקום. תקציב של 100 ש"ח בחודש אמור להספיק לצרכים אלה.
ביטוח: בהיעדר שארים, משכנתא, רכב, דירה או תכולת דירה משמעותית, הביטוח היחיד שהייתי כוללת בתקציב העצמות היבשות הוא ביטוח בריאות פרטי בסיסי (תרופות מחוץ לסל). לאדם כבן 30 זה יעלה בערך 30 ש"ח בחודש.
כביסה: ישנה מכבסה בסמוך לדירה. אם נניח 3 כביסות בחודש, כשמחיר לקילו הוא 10 ש"ח, נגיע ל-30 ש"ח בחודש.
תקשורת: 10 ש"ח בחודש על חבילת הסלולאר הבסיסית ביותר.
אינטרנט: האזור רווי ברשתות wifi חינמיות. כדי להנות מסביבה תרבותית, שקטה ומעשירה יותר מבחינה אינטלקטואלית, ניתן לצעוד 2 ק"מ לספריה הלאומית בגבעת רם. דמי השימוש: 0 ש"ח.
חדר כושר: גן סאקר הוא חדר הכושר הגדול ביותר בבירתנו הנצחית. עלות השימוש בו היא 0 ש"ח.
ביטוח לאומי (מינימלי): 167 ש"ח בחודש.
בלת"מ / הפרשה לפנסיה: 200 ש"ח בחודש
סה"כ: 2,972 ש"ח בחודש.
כן, התקציב הזה לא מפנק במיוחד – אין טלוויזיה, אין חוגים, אין עוזרת בית, אין ארוחות במסעדות, אין 7 כרטיסי אשראי, אין 3 חדרי שירותים, אין 2 מערכות קולנוע ביתי, אין חופשות ממוסחרות בנוסח "למה לצאת מהמלון אם יש כאן ספא ואבנים חמות וחנות מזכרות לתפארת" , ואין תקציב לסלון יופי ליום הולדת לבת ה-9. מה שנותר הוא הסכום המינימלי הדרוש לי למימון צרכי וחלק לא מבוטל מרצונותי. (*)
(*) כאנקדוטה, לאחר שתחשבו את תקציב העצמות היבשות האישי שלכם, הציגו אותו לסבא או לסבתא שלכם. סביר להניח שלא תיתקלו במבטים מזועזעים במיוחד.
סף הכאב
כאמור, התקציב הזה הוא לא בבחינת "ראה וקדש". זו דוגמה אחת מיני רבות הממחישה את הצרכים וההעדפות הפרסונאליות שלי. ככזה, סביר שהתקציב כאן לא יתאים לכל אדם — אם כי מי יודע, חלקכם עשוי אפילו להנות מסגנון חיים כזה, ולחסוך דליים של כסף בכל חודש (אפילו אם הכנסתכם לא גבוהה במיוחד).
ועדיין, בקונטקסט של חתירה לעצמאות כלכלית, השורה התחתונה של "תקציב האפס" היא משמעותית, משום שהיא מלמדת אותי מספר דברים חשובים.
ראשית, היא מגדירה באופן כמותי את "סף הכאב" שלי, ובכך מאפשרת לי להיערך טוב יותר לתרחישי קיצון.
הידיעה ש-2,972 ש"ח זהו הסכום החודשי המינימלי הדרוש לי כדי לקיים איכות חיים סבירה יחסית תועיל לי במיוחד מקרי חירום פיננסיים שיגרמו לי לרדת מנכסי באופן חלקי או מוחלט: התרסקות ארוכה וממושכת של המערכת הפיננסית, מלחמה קשה, תביעות משפטיות, מחלות קשות ושאר ברבורים שחורים.
אם ידוע לי שאני זקוקה למינימום X ש"ח בחודש כדי לא לאבד צלם אנוש, אני יכולה לגבש תכנית קונקרטית שתנחה אותי כיצד להרוויח את הסכום הזה בתרחיש שבו אאבד הכל. אילו מיומנויות עלי לפתח כדי להרוויח 3,000 ש"ח בחודש בתרחיש של חורבן פיננסי? מה אני יכולה וצריכה לעשות כדי לפרנס את עצמי אם אקלע למצב כזה?
למעשה, סגנון חיים ספרטני – נטול הסחות זוללות זמן ודעת כמו כמו טלוויזיה, פלייסטיישן או רביצה אינסופית בפאבים אפופי ניקוטין — הוא כר פורה לפיתוח כישורים ותחביבים שיסייעו להכניס כסף כשצריך. ללא מיומנויות כאלה, תיאלצו להתחרות על הזכות לתפעל את הצ'יפסר במקדונלד'ס.
מלבד התועלת הפרקטית, לחישוב "תקציב העצמות היבשות" יש תרומה פסיכולוגית חשובה, בכך שהוא מסייעת לי להעריך מחדש את העובדה שאני מסוגלת לחיות ברמת חיים גבוהה יותר היום. בכלל, מדי פעם ראוי להזכיר לעצמנו שהמצב שלנו טוב בהרבה מכפי שיכול היה להיות, ושגם אם העסק מידרדר נדע לשרוד תקופות קשות ולהתאושש מהן. זוהי דרך מצוינת לעשות זאת.
ניתן להקביל זאת לאדם שומע שמנסה לדמיין כיצד היו נראים חייו אילו היה חירש: מצד אחד, עצם המחשבה על הנושא מסייעת לו להיערך מבחינה מעשית ומנטאלית לירידה באיכות חייו; ומצד שני, הוא מסוגל להעריך (מחדש) את העובדה שלעת עתה, ירידה שכזו אינה מחויבת המציאות. במובן זה, חישוב תקציב המינימום הוא יישום קלאסי של תורת הסטואה.
סף החופש
לבסוף, השורה התחתונה של "תקציב העצמות היבשות" מגדירה למעשה את השווי הנקי המינימלי הנדרש לעצמאות כלכלית. היא מאפשרת לי לתחום את סך הנכסים הדרוש לי כדי לקיים סגנון חיים שאינו תלוי בהכנסה מעבודה. זוהי מדרגת הסף של החופש.
בחישוב לעיל אני זקוקה ל-2,972 ש"ח בחודש למימון הוצאותי הבסיסיות ביותר. זאת אומרת שאם אני מעוניינת לאכול ולישון מבלי שאהיה תלויה בכספו של מעסיקי או של לקוחותי, עלי לייצר תזרים הכנסה פסיבית של 2,972 ש"ח נטו בחודש.
יש כמה דרכים שבהן אני יכולה לעשות זאת. אני יכולה לחסוך ולקנות דירה (בלי משכנתא!) שתניב הכנסה כזו מדמי שכירות. אני יכולה לקנות מניות דיבידנד שיניבו הכנסה כזו מתשלומי דיבידנד. ואני יכולה להשקיע בתיק השקעות פסיבי, ולמשוך (למכור) 4% ממנו מדי שנה לכיסוי הוצאותי הבסיסיות.
לא משנה באיזו דרך אבחר – מרגע שאני יודעת מהו התקציב החודשי המינימלי, אני יכולה לחשב במדויק מה צריך להיות גודלו של בסיס הנכסים שיניב את ההכנסה הפסיבית שתכסה את התקציב הזה.
בדוגמה לעיל, אם ניקח את האסטרטגיה האחרונה, יהיה עלי לצבור חיסכון של 2,972 * 300 חודשי מחיה, או 891,600 ש"ח בתיק ההשקעות (נטו אחרי מס).
במילים אחרות – חסכון מושקע של 891,600 ש"ח נטו יבטיח לי שלעולם לא אצטרך לעבוד עוד כדי לממן את הוצאות המחיה הבסיסיות ביותר שלי.
לאדם שמתעב את מקום העבודה שלו עד כדי בחילה, תובנה כזו עשויה להיות משמעותית. אחרי הכל, אדם שאינו תלוי כלכלית באחרים הוא אדם עשיר, גם אם הכנסותיו (והוצאותיו) נמוכות מאוד. להבדיל, אדם שתלוי לחלוטין בתלוש המשכורת שלו כדי לקיים את עצמו הוא אדם עני, גם אם הכנסותיו (והוצאותיו) גבוהות מאוד.
התובנה הזו פותחת שלוש אפשרויות עבור הפורש המיועד.
1. פרישה מיידית: אפשרות אחת היא להפסיק לעבוד מיד אחרי שחסכתם די נכסים מניבים כדי לכסות את ההוצאות המינימליות בתקציב העצמות היבשות.
גישה כזו מומלצת בעיקר לטיפוסי "הארד-קור" שמתקשים לשאת עוד את העובדה שהם נאלצים למכור את השעות היפות ביותר ביממה למעסיק, ולהישאר עם שעות גרועות יותר. הסיכון בגישה זו הוא היעדר "טווח ביטחון" בתקציב במקרה של עליה פתאומית בהוצאות.
2. פרישה חלקית: אפשרות שניה היא פרישה חלקית. הרעיון כאן הוא להשתמש בהכנסה הפסיבית מתיק ההשקעות (או מנכסים מניבים אחרים כאמור) לכיסוי "תקציב העצמות היבשות" בלבד, ובמקביל, לעבור למשרה חלקית, תובענית פחות, שתממן את "תקציב המותרות".
לדוגמה – אני יכולה להחליט שדרושים לי 6,000 ש"ח בחודש כדי "לחיות טוב": מתוכם, 2,972 ש"ח מכסים אך ורק את ההיבטים החיוניים, ואילו 3,028 השקלים הנותרים מכסים את שאר התשוקות והמאווים.
במקרה זה, כשאחסוך מספיק כדי לכסות את תקציב הבסיס באמצעות הכנסה הונית פסיבית (בדוגמה לעיל, 891,600 ש"ח), אפרוש מעבודתי גורסת הנשמה כעורכת דין / פקחית טיסה / בנקאית במשרה מלאה, ובמקום זה אמצא משרה פחות תובענית, פחות מכניסה ופחות שוחקת. ההכנסה מהמשרה הזו תשמש למימון אי אילו תופינים ותפנוקים שארצה להכניס בחיי. גישה כזו מקטינה באופן משמעותי את התלות במעסיק, משום שכיסוי הצרכים החיוניים אינם תלויים בו.
3. המשך חסכון. אפשרות שלישית היא להמשיך לחסוך באגרסיביות ולהגדיל את בסיס הנכסים המניבים כך שההכנסה הפסיבית תכסה הן את תקציב העצמות היבשות והן את המותרויות. מי שבוחר באפשרות זו עשוי לרצות להגדיר לעצמו מספר תקציבים, ולראות כל אחד מהם כ"יעד" לכיבוש בפני עצמו. דוגמה אפשרית לחלוקה כזו :
-רמה I: "כלבת": 3,000 ש"ח בחודש – תקציב העצמות היבשות. מכסה צרכים פיזיולוגיים חיוניים בלבד. מיועד לשימוש בתרחישי קיצון כמו נפילה ארוכה וממושכת בבורסה.
-רמה II: "צנע": 4,500 ש"ח בחודש – כיסוי צרכים בסיסיים תוך מתן מענה לרצונות ותשוקות בגבול הסביר. מיועד בעיקר לתרחישים של נפילות מתונות ו/או קצרות בשוק ההון.
-רמה III: "נוחות": 6,000 ש"ח בחודש – מענה מיטבי לכל הצרכים והרצונות. רלוונטי בתרחיש של ביצועים ממוצעים בשוק ההון.
-רמה IV: "מותרות": 7,500 ש"ח בחודש – מענה מיטבי לכל הצרכים והרצונות שלכם ושל אנשים שאתם אוהבים. מיועד למי שאוהב לטייל בעולם. רלוונטי בתרחיש של ביצועים גבוהים מהממוצע בשוק ההון
-רמה V: "מותרות פלוס": 9,000 ש"ח בחודש – ברמה כזו, גם אם תכריחו אותי אני לא בטוחה שאדע על מה אבזבז. רלוונטי בתרחיש של ביצועים יוצאים מן הכלל בשוק ההון.
גישה כזו הופכת את החתירה לעצמאות כלכלית למאמץ רב-שלבי, שניתן לפרוט ליעד ראשי ולמספר יעדי משנה, כשבכל פעם ניתן "להישען" על השלב הקודם אם השוק לא משתף פעולה. הגרף הבא ממחיש זאת:
כל נקודה על הגרף מייצגת אפשרות מעשית לפרוש ולהנות מהתקציב החודשי שהוגדר.
הערה: הסכומים כאן להמחשה בלבד והם פונקציה של כישורי מחיה והעדפות אישיות. מבחינתי האישית, רמת הוצאות של 3,800 ש"ח בחודש = נוחות. מתחו את ההוצאות בהתאם. 😉
היתרון בשיטה זו הוא היכולת להפסיק לעבוד לחלוטין ולהסתמך אך ורק על הכנסה פסיבית מתיק ההשקעות כמקור למימון רמת חיים גבוהה יותר. החיסרון כאן הוא הזמן העודף שמושקע בצבירת אותם נכסים, וכן בסכנה לאובדן היכולת לומר די.
אז כיצד נראה "תקציב העצמות היבשות" שלכם? האם הוא מייצג את סף הכאב, או את סף החופש? איזו אפשרות נראית בעיניכם האטרקטיבית ביותר?
כן , לייק . בכלל , לא מומלץ לזלזל בעצמות יבשות
—————————
לילה אחד כשעיניו עצומות
בא אל בקעה מלאה עצמות
עצם אל עצם חיבר ואסף
אלף חתיכות אז הלכו אחריו!
אכן , בומבה של פוסט.
הסולידית , ברכות על חצי מיליון המילים ( מממ , אני מניח שרק לך יש את הזמן לספור)
אך אני חושש שגם חצי מיליארד מילים לא יעזרו
למי שכישורי הבנת הנקרא אינם מעלותיו.
בברכת.
שנה טובה.
פוסט חשוב מאוד, כי הוא מאפשר להגדיר גבולות גזרה של ההתנהלות הכלכלית. יפה.
אני תוהה אם עשית את הקישור מהעצמות היבשות לשיר יחזקאל ומשם למילה בומבה.
אהה, אבל בוודאי. 🙂
בכלל, רב הנסתר על הגלוי.
גם לא כ"כ מקובל שהנחתום יעיד על עיסתו אך הנחתום אינו עוסק במקובל ואינו צנוע.
הוא גם ממיסדי זאנר הארט-תגובות (אר-תגובו, Art Tgouveau )
זאנר זה מרבה להשתמש בטכניקות ספרותית ואמנותית כמו רמיזות, עמימות,
דאבל אנטנדרה , טריפל אנטנדרה , פורטל אנטנדרה ואצטרה.
הזאנר הוא זאנר חובק עולם שלא מתעסק רק עם יחזקאל ובומבות אלא
ניתן לראות את השפעתו במזרח בספר המונומנטלי "זן ואומנות התגובה"
ממנו בא האידיום(קואן) המפורסם "אם אתה פוגש את הבודהה האמצע הפוסט – הגב לו".
אי אפשר לדבר על כאב במלי להתייחס לרווח שמפיקים מאותו כאב. אני מאמינה גדולה בno pain, no gain, ולכן אין לנו טלוויזיה, גם בגלל העלות ובעיקר בגלל הפורנוגרפיה השיווקית (צורכים את כל המדיה דרך המחשב – 49 ש"ח), אין טלפון קווי (לשם מה? יש חבילת סלולר זולה. 35 ש"ח -לבעלי ו9.90 לי) גרים בבית יפהפה בצפון הארץ בשכירות שוות ערך לדירה בפרברים, בעלי עובד חמש דקות מהבית, אני לא עובדת (משקיעה…). ילדים הולכים ברגל לביה"ס. אין חוגים חיצוניים (יש דרך ביה"ס במסגרת סל תרבות). אין מנקה (אני) . יש לי זמן לעשות מליון דברים (עכשיו לומדת מהי השקעת ערך וצילום).… קרא עוד »
מעורר קנאה שרון. אם אפשר לשאול, היכן בצפון הארץ?
משגב
קצת מוזרים לי החישובים בפוסט. 600 שקל בחודש לאוכל – זה הרבה מתחת למינימום. רוב האנשים רוצים לחם ובשר ומוצרי חלב ואפילו קצת ממתקים לפעמים או יין. ואז זה יוצא לפחות כפול. דווקא חשמל יוצא לי פחות – רק 100 שקל בחודש, מים רק 40 שקל בחודש. לאדם אחד. עשית טעות בחישוב הכביסה – אם מחיר לקילו הוא 10 שקלים אז צריך להכפיל את המחיר במשקל. מכונה מלאה היא בסביבות 5-6 ק"ג ואז ההוצאה החודשית של 3 כביסות היא בסביבות 150 שקל ומעלה. אבל מה שממש מטריד אותי אישית ואני מקווה שמישהו יכול לעזור בחישוב – כמה עולה בישול בגז… קרא עוד »
לא ברור לי על סמך מה את מחשבת את תקציב המזון. בפורום נערך סקר, ו 65 אחוז מהאנשים הוציאו פחות מ 600 שקל לבן אדם. אני יכול להעיד על עצמי, שאני מוציא בסביבות ה 500 שקל לחודש, ואני אוכל בשר מספר פעמים בשבוע (בעיקר עוף), כולל מעט מוצרי חלב, וכולל מספר ביצים בשבוע. אני אוכל טוב ובריא, וגם עם קצת שטויות ואלכוהול.
את יכולה לראות את הדיון כאן:
https://www.hasolidit.com/kehila/threads/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%AA.1119/
ההוצאות שלי עוברות את ה-1000 שקל בחודש. בלי ממתקים ועוגות, כן יין. האם האנשים שהצביעו עובדים – כמה מהם אמרו שכן. כמה שתייה ואוכל הם מקבלים בעבודה ? אולי צריך סקר לאנשים שלא עובדים ? וזה גם תלוי איפה גרים – כאן במרכז תל-אביב הכל יקר יותר. ביצים זה מאוד זול כי המחיר בפיקוח, עוף שלם טרי עולה כאן 20 שקל לקילו ובשר טרי 80 שקל לפחות. אין קפוא – לא בשר ולא עוף. למה להם להחזיק מוצרים זולים ? גם שעועית עולה 30 שקל לקילו לפחות כי בשופרסל מחזיקים רק את המותג שלהם שהוא זבל אז אפשר למצוא שעועית… קרא עוד »
הבעיה היא שאת גרה במרכז ת"א. מה הסיבה לכך? בצפון האוכל עולה 30% פחות מבמרכז, ואני מתכוון ל 30% פחות מרמי לוי בישפרו מודיעין. אם משווים למרכז תל אביב זה 100% פחות. אגב, אותו רמי לוי מוכר מוצרים בנהריה במחירים נמוכים בהרבה מבמודיעין בזכות התחרות מהחנויות במגזר הערבי. בכל אופן 30 שקל לקילו שעועית זה מחיר מטורף. חבילה של קילו (סוגת) עולה 5.90 בצפון ואפשר לקנות גם בתפזורת ולשלם עוד פחות. בקשר לכיריים אני לא יודע אם גז זול יותר. אם יוצא לך 100שח בחודש עבור חשמל אז לא תוכלי לחסוך הרבה ממעבר לגז. כדאי להחזיק גזייה שעולה 100שח בחנויות… קרא עוד »
ייתכן שכיריים חשמליות יותר זולות, אבל הבחירה הברורה שלי היא גז – הבישול יעיל יותר ומהיר יותר. תשאלו כל שף – אין תחליף ללהבה אמיתית. מעבר לעובדה שמדובר בפתרון יעיל יותר – אם כי אולי יקר יותר – מדובר בפיצול תלות בספק, וזה דבר חשוב. למשל, אם יש הפסקת חשמל הכיריים החשמליות לא עובדות ואי אפשר להכין חביתה, אבל אם יש גז אז אפשר להכין מקושקשת גם בהפסקת חשמל 🙂 תחשבו על זה !
זול יותר ב-100% זה חינם 🙂
אני גר בתל אביב, עובד במשרה מלאה, לא מקבל אוכל מהעבודה. עוף ב 20 שקל לקילו זה לא רע, ואני לא צורך כמעט בשר בקר, לכל היותר פעמיים בחודש. אני לא צורך הרבה מוצרים מהחי, זה הופך את הכל ליותר זול, מבחינתי אין צורך לאכול בשר/חלב כל יום. עם קילו עדשים אפשר להכין מספר ארוחות במחיר מצחיק. אני לא יודע איפה את קונה שעועית במחיר המשוגע הזה, אבל גם בויקטורי בתל אביב זה עולה 12 שקל לקילו של סוגת למיטב זכרוני. ויקטורי וסיטון עושים משלוחים למרכז תל אביב, והם משמעותית יותר זולים מאשר לקנות ב ampm/שופרסל/מגה במרכז תל אביב. ואני… קרא עוד »
תבדוק שוב – סיטון מוכרים 500 גר שעועית לבנה ב-10 שקלים אבל אדומה עולה 15 שקל כלומר 30 שקל לקילו. בויקטורי יותר זול – אפשר למצוא קילו של שעועית לבנה סוגת ב-15 שקלים, אדומה 9 שקלים לחצי קילו כלומר 18 שקלים לקילו. קח בחשבון שגם כאן המחירים משתנים מאוד לפי מחירי הסחורה בעולם. בנוגע לשוק הכרמל – הם כל הזמן מנסים לרמות במשקל וגם במחיר. אני לא רוצה לעמוד על המשמר כל הזמן. לנסוע לרמת-גן (כמו שהציעה אפרת בתגובה שאחרי) זה נחמד אבל דווקא כשמדובר באדם אחד, הכמות הקטנה שאני צריכה לא מצדיקה שעה ויותר של נסיעה ו*בילוי* בחנויות למיניהן.… קרא עוד »
אשמח להפנייה לקבוצות כאלה.
גם אני גרה במרכז תל אביב והדבר היחיד שאני קונה בסופרסל דיל וסופריודה זה חלב ביצים ומידי פעם ממתקים (כי אני חוטאת). ירקות ובשר לוקחת אוטובוס לרחוב הרצל ברמת גן שם יש מגוון קצבים וירקנים אפשר לקנות סחורה יפה וטרייה בזול. ליד הקצבייה האהובה עלי יש חנות גבינות דליקטס ואפשר את הכל לסחוב חזרה באותו אוטובוס . שעועית, ברוקולי, כרובית אפשר לקנות טרי וממש בזול לחתוך יפה יפה ולהקפיא. עולה פחות מהסופרים את יודעת שהמוצר שקנית הוא טרי ואיכותי ולא בא בשקית שאלוהים יודע מה דוחפים בה . מחזיק חודשים במקפיא וטעים. אם לא בא לך לנסוע עד לרמת גן… קרא עוד »
חסכנית, אני אמרתי מה התקציב החודשי שלי, אני גר בתל אביב ולא מקבל אוכל מהעבודה. מה את רוצה שאני אצלם ואעלה קבלות מחודש שלם? אין בעיה, תחיי בתחושה ש 65 אחוז ממי שענה על הסקר משקר אם זה יעזור לך לחיות בשלום עם ההוצאה שלך על מזון. אני לא קונה כל דבר בסיטון, וגם לא בויקטורי. אני מחכה שיהיו מבצעים על דברים יבשים שמחזיקים המון זמן וקונה כמויות מהם (למשל אורז ב 3 שקלים לקילו, עדשים ב 7-8 שקלים לקילו, שקדים ב 50 שקלים לקילו, טחינה גולמית בפחות מ 20 שקל לקילו וכו'). שוק הכרמל יקר יחסית, אני התכוונתי לשוק… קרא עוד »
רוצים לשמוע משהו מצחיק? אני ואשתי יחד מוציאים 650 ש"ח בחודש על אוכל. יש לנו חלב, בשר, ביצים, דגנים, פירות, ירקות, מתוקים, גלידה, ממרחים, רטבים,סלטים וכו' איך אנחנו עושים את זה? הכי פשוט שיש (אזהרה – לא לבטלנים): 1. קונים רק מה שבאמת נאכל. 2.קונים במקום זול, אבל לא באיכות זולה (רמי לוי). 3. יש לנו רשימת קניות קבועה שעליה אנחנו עוברים כל X זמן ובודקים מה אנחנו לא באמת צריכים. 4. על אותה רשימה אנחנו גם עוברים X זמן ובזמן הזה עוברים מוצר מוצר ושואלים את עצמנו אם את אותו מוצר אנחנו יכולים להכין במקום לקנות מוכן? אם התשובה… קרא עוד »
תיקון טעות מינורית, בשלב השלישי של אסטרטגיית ניהול כלכלת המשפחה התכוונת עד לשלב בו ההכנסות>=הוצאות ולא כנכתב.
אני אישית מדלג על תקציב כלבת (הוא לא רלוונטי מבחינתי) ועובר ישר לצנע.
אני מקווה להיות שם תוך שנה/שנתיים ואז להתחיל לעבוד על תקציב נוחות קבוע.
ברגע שאכיע לתקציב הנוחות אני ככל הנראה אמשיך לעבוד במקום עבודה נוח ומהנה אבל יותר בשביל ההנאה שלי מאשר בשביל המשכורת.
אגב, לא ראיתי שתמחרת ארנונה…:)
אוקי, פיספסתי, כן מתומחר.
וכמובן
לאכול עצמות יבשות..
בתור מי שחי פעם בירושלים, מגורים ברח' יפו מצריכים חרשות מתקדמת וראות ברזל לא פלא שאפשר לשכור שם דירת חדר ב 1500 ש"חת מצד שני מי שלא אכפת לו לישון באותו חדר עם מקרר יד חמישית אמקור מרעיש לא יסבול מהרעש הויברציות והזיהום מהרחוב….
נדמה לי שהמצב שם די השתפר מאז הרכבת הקלה (זיהום רעש ואוויר כאחד). שוב, זוהי דוגמה.
רחוב יפו היום הוא נקי ושקט יחסית שכן אין כלי רכב ברחוב,פרט לרכבת הקלה שהיא שקטה ולא מזהמת כלל.
אחלה. תודה ושנה טובה ומתוקה.
הרעיונות של הסולידית הם אוניברסליים וקלאסיים ותמיד יהיו תקפים. אדם עשיר הוא אדם ללא חובות אשר יכול להסתפק בהכנסה נמוכה כי הוא מוציא מעט. אדם עני הוא אדם שהשווי הנקי שלו הוא שלילי , גם אם הוא עובד בהייטק עם משכורת ענקית וגר בדירה מפוארת אשר שייכת לבנק ומעוקלת בטאבו. ב 12 השנים האחרונות חל זינוק אדיר בעומס החובות הרובץ על משקי הבית. למעלה מ 70% מן הדירות בישראל מעוקלות בטאבו על שם הבנק אשר נתן את ההלוואה האסטרונומית. תחושת העושר היא מזויפת שכן השווי הנקי של 80% מן הציבור היא בכלל שלילית , כלומר אנשים חיים ברמת חיים שאינה… קרא עוד »
הכל טוב ויפה רק שיש סבירות לא קטנה התיק יכלה את עצמו לפני הפרישה.
ראו מצורף לינק עם אפשרות לבצע ניתוח מונטה-קרלו (הרצת תיק לדוגמא במספר רב של תרחישי שוק היסטורים). התיק בדוגמא עם 50% מניות 50% אגח בינוני-קצר – לפורש צעיר שלפניו עוד 60 שנות פנסיה התיק לא הספיק ונכשל בלמעלה מ- 40% מהמקרים
ראו לינק:
http://www.firecalc.com/
כלי מגניב
ועכשיו תניח שיש לך גם קרן פנסיה ואתה צריך לחסוך X שנים בהוצאה של Y בדיוק ותראה את הסכום שנידרש יצא לי כ 220 משכורות לתקופה עד גיל 67 ומגיל 67 עד 100 כ 250 משכורות שים לב שקרן פנסיה בגלל הביטוח הקולקטיבי מניחה 200 משכורות וגם השימוש במקלטי מס של קרנות השתלמות יפחיתו את חבות המס , כך שהשימוש הנ"ל מוזיל את החסכון ל כ 350 משכורות (עבורי) במקום 400 משכורות בשיטה של הסולידית (במחשבון לטוח ארוך זה יוצא כ 330 משכורות אבל בגיל 100 מתים כך או אחרת … כלומר הגידור עולה לך כ 20 חודשי משכורת) ושוב… קרא עוד »
ונניח שבגלל יצירת הכנסות פאסיביות, אין משיכת כספים מהקרן, כיצד מתבצע החישוב?
או לחילופין משהו שממשיך לעבוד על אף שפרש לפנסיה מוקדמת על הנייר??
נישואים (עם בן אדם נכון בלבד!) בהחלט מקלים על הדרך לעצמאות כלכלית: 1) נטל ההוצאות כמו שכר דירה ואוכל מתחלק 2) בהינתן היקף הוצאות יחסית נמוך, בן זוג עם הכנסה (במיוחד ממקור/תחום שונה משלך) מהווה גלגל הצלה למקרה שתחום הכנסה שלך נעלם (למשל אם אתה אחרי פרישה מוקדמת תיק השקעות שלך איכשהו נמחק) 3) בן זוג מתייחס בהבנה למטרות כלכליות שלך ועוזר ליישם אותן (או במקרה קיצוני נותן לך לנהל כל אסטרטגיה תקציבית המשפחתית כולל מגבלות בצריכה של 2 בני הזוג) הוצאה חודשית משפחתית שלי היא כ 8K. דירה שכורה במרכז תל אביב, כל תיקונים שלא על חשבון בעל הבית… קרא עוד »
מה יש לך נגד ה' הידיעה?
אלי, השמטה חוזרת ונשנית של ה' הידיעה עשויה להעיד על כך ששפת האם של הכותב היא רוסית. נא להתייחס בסובלנות.
רוסי "כהן"? אני מכיר רק רוסי "מכהן" (בכנסת…)
יש לך אולי גם רוסי "לוי"?
"הא הידיעה" הוצאה מחוץ לחוק ברוסיה, כי השלטונות לא רוצים שידעו יותר מדי.
לאלי: אני רוסי, יש לי פטור 😉
אחלה פוסט. תודה. ההערכה שלי לתקציב העצמות היבשות ותקציב הנוחות מאד דומה לשלך. בתקופה זו בחיים רמת ההוצאות שלי דומה לשלך וטוב לי כך. אבל צריך לזכור שמדובר בתקציב עבור יחיד. בתור מישהו שהוא לא אל-הורי (כמו רוב קוראייך) ושמתכנן להקים משפחה בעתיד הלא רחוק התקציב כמובן חייב להשתנות. השאלה מהו התקציב הראוי עבור משפחה מעסיקה אותי מאד וזהו הנעלם המרכזי מבחינתי בכדי להעריך מתי אוכל לפרוש בעתיד. שיקול נוסף כשיש ילדים הוא שערכו של הזמן מחוץ לעבודה עולה משמעותית וזה רק מחזק את הרצון בפרישה מוקדמת. כרגע האסטרטגיה שהכי נראית לי היא שאמשיך לעבוד עוד כמה שנים במשרה מלאה… קרא עוד »
מה שחסר בגרף הוא קו החסכון – האישי. נק' A, כמה יקח לכם לחסוך 900K, נק' B כמה זמן יקח לכם לחסוך 1,350K. למתוח קו ביניהם ולקוות שהוא מצטלב עם הקו הראשי במסגרת זמן אנושית. חוכמת ההמון עושה לדעתי את החשבון הזה. רק מה מגלים, שאנשים מעדיפים לעבוד המון ולחיות ברמת מותרות. מאשר לעבוד מעט, ולחיות ברמת צנע. מבין אלה שהקו שלהם בכלל מצטלב, להרבה הקו לא מצטלב. כלומר לא במסגרת הזמן של 100 שנה. רק הילדים של אותם חבר'ה זוכים לאותה עדנה. זה מה שמבדיל את רוב האוכלוסיה היום, בין אלה שהוריהם צברו מספיק הון לבין אלה שהוריהם לא… קרא עוד »
פרק הזמן לצבירת הסכום הדרוש לעצמאות כלכלית הוא פונקציה של שיעור החסכון שלך ושל התשואה המתקבלת מהשקעת החסכון. הסיבה לכך ש"להרבה הקו לא מצטלב" היא משום שבמקום לחסוך ולקבל תשואה חיובית, הם בוחרים להתנהל כהכלאה עצובה בין צרכן וקורבן, מוציאים יותר ממה שהם מכניסים ועוד משלמים ריבית לאחרים.
התקציב שלך נראה לי סבבה, רק חסר שם (1)ביגוד: לאורך זמן, צריך מדי פעם לקנות איזה זוג נעליים חדשות במקום אלה שהתבלו
(2)רופא שיניים: פעם בשנה ביקורת ושיננית. שוב, לאורך זמן אי אפשר לא לראות אף פעם רופא שיניים
מחזק את עניין השיניים מנסיון אישי כואב תרתי משמע. כרגע לאחר שבועיים של טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי, בגלל דלקת בשורש שן שטופלה בעבר הרחוק בצורה שהתבררה בדיעבד כבלתי מספקת. טיפול שורש מחודש + כתר חדש = 2,000 ש"ח וזה במסגרת קופ"ח כולל כל ההנחות האפשריות. כך שכאלה שגילו את תורת הסולידיות באמצע החיים כמוני, ייאלצו במידה כזו או אחרת להמשיך לשלם "דיווידנדים" בגין הזנחות העבר.
לא תמיד זה הזנחות, יש אנשים שהשיניים שלהם בעייתיות יותר (סוג של תורשה או מצב אורגני, יש מצב שהשן נסדקת לבד אפילו ללא חורים או חבלה) מאוד קשה לחזות לטווח של 40 שנה אילו טיפולים יזדקק הפורש כמובן שתזונה נכונה ציחצוח וחוט דנטלי בהחלט משפרים את המצב לתנאים המיטביים בא נגיד שכנראה כדאי "להחזיק" ולא רק לטיפולי שיניים תקציב חרום קטן (כמה עשרות אלפי ש"ח) כדי להתמודד עם טיפולים מיוחדים קטנים וחשובים (שיניים / צינטורים וכד', אני יודע שמי שמקפיד על תזונה אמור לא לסבול מבעיות בלב אבל זה לא תמיד נכון) בייחוד אם אתה נמצא ברמת "הכלבת" הפורש נמצא… קרא עוד »
מניסיון אישי, משפחתי ותקשורתי לגבי קופות חולים כנגד טיפולים לא נחוצים בעיקר כתרים ושורשים, ממליץ לקבל דעה נוספת לפני שמסכימים על טיפול.
אני ממליץ לכל אחד להוסיף "ספייר" להערכה שלו, נניח 10% בכדי להתמודד עם הוצאות בלתי צפויות שלא מופיעות ב"גאנט" ואפילו לשקול רחמנא ליצלן רכישת ביטוחי בריאות וסיעוד לגידור סיכונים עתידיים (אני יודע שזה לא הבון-טון כאן שנע בין אופטימיות חסרת תקנה עד מורבידיות גותית) בנוסף לפעמים שווה לחטט בפירסומים של הלמס ולקבל מושג לגבי הוצאות לפי מין וגיל וכך לקבל מושג לגבי שינוי בהוצאות לאורך השנים , כנראה שמי שמתכלב ב 3K בגיל 30 עלול לגלות שבגיל 50 הוא יתכלב ב 4.5K וכדאי להיערך לכך בנוסף לכך אנשים מבוגרים בגיל 60 ומעלה נוטים לשאוף לנוחות גדולה יותר, המנעות משינויים ואפילו… קרא עוד »
התקציב לא כולל ילדים היום בלי ילדים אני בערך בתקציב כזה ועם ילדים ואשה זה קופץ ל10K לחודש.
מישהו יכול לתת עוד פרטים על קניה מרוכזת עם פייסבוק של אוכל יבש?
עשיתי את התרגיל, תקציב הנוחות שלי יצא 24,000 שח לחודש. אז צריך לחסוך 7.2 מליון כדי להרגיש חופשי?
זה ניראה לי קצת רחוק. חייבות להיות עוד דרכים לחיות בנוחות ולהרגיש חופשי, לא ?
יש גם אתה השיטה של "הלואת גישור" תחסוך X כסף כדי לחיות עד גיל 67 מהחסכונות (ולאכל אותם) ותשתמש בקרנות הפנסיה וקופות הגמל בכדי לחסוך לפרישה היתרונות- שימוש במקלטי מס מוזילים את החסכון, כי אתה לא זקוק לקרן ענקית בקרנות יש גידור טיבעי לסיכון תוחלת החיים בקרנות יש אגח מיועדות ופיקוח רגולטורי וגם חסרונות – במוות אתה כמעט ולא מותיר שום דבר בניגוד לשיטה של הסולידית (למרות שלא ברור למי מורישים את הקרן ?) יש תלות במנגנון שתנאי יכולים להשתנות כתוצאה מעורבות ממשלתית דבר שעלול להשפיע על הכדאיות עד גיל הפרישה בגלל שהחסכונות נאכלים יש רגישות לתנודתיות יותר גבוהה ולכן… קרא עוד »
מושמושי
אני בעד להוסיף לכל חישוב של העתידשוליים די רחבים
לגבי הבטוחים הסיעודיים יש פוסט של הסולידית – עדיף שתחסוך בעצמך כי הביטוחים הללו עלים הרבה ולא ברור מה תקבל בזמן שתהיה זקוק להם.
בכלל בטוח זה עסק משתלם לחברות הבטוח ולכן צריך לבטח נגד סיכונים שאינך יכול להתמודד מולם לבד..
לגבי ההוצאות – ההוצאות הכי גדולות שלי היו כשהיו ילדים קטנים בבית בגיל 60 ומעלה ההוצאות קטנות במיוחד אם אינך עובד.
ההצעה שמובאת כאן היא דוגמא ליהתנהלות בעצמאות כללכלית –
אפשר לחיות רחוק מהעיר היקרה להחזיק רכב לחסוך בהוצאות דיור ואחרות וגם להרויח סביבה נעימה יותר מכל הבחינות.
יש לי קרובי משפחה שנאלצו להשתמש בביטוחים הסיעודיים חלקם עקב בעיות לא צפויות בגיל צעיר יחסית
להוציא כסף מהביטוח זה לא כיף אבל זה היה הרבה יותר זול
נניח שהוצאה חודשים לביטוח סיעטודי בקופת חולים היא 100 ש"ח – תכפיל ב400 וזה הנזק לחסכון
האם, 40K מהווים זיבה לא לגדר 5000 -9000 ש"ח לחודש לעובד סיעודי אם חוח את זקוק לכך ואינך בטוח ב 100 אחוז שברצונך להתאבד כשזה יקרה ?
ארוע סיעדי הוא קטסטרופה משפחתית ואישית, כמוןבן שאם יש לך בצד 300K אז אתה יכל לוותר על הביטוח
תרגיל מעניין! משפחה עם שני ילדים בגיל בי"ס יסודי: כלבת: 7000 ש"ח צנע: 9000 ש"ח נוחות: 12,500 ש"ח מותרות: 15,000 צפונה. האמת, לא הייתי רוצה להיות בתחום הכלבת/צנע. אבל זה טוב פסיכולוגית בשביל להבין שאפשר, אם היינו צריכים. בפועל אנחנו מעל אזור הנוחות, ומה שעושה את ההבדל זה הרכב השני וחופשות. בנוחות כללתי רכב אחד, ישן. "תגלית" מעניינת היתה שהוצאות שקשורות לבי"ס לא יורדות אפילו בצנע. לעקור את הילדים מהמסגרת שלהם זה אחד הדברים האחרונים שיקרו אם ח"ו נזדקק לצמצום כזה. ובי"ס מכתיב מקום מגורים, ותשלומים שונים שבאים איתו. למעשה היינו יכולים לעבור לכלבת ולעבוד כל כך מעט שזה היה… קרא עוד »
נוחות, השאלה היא האם אתם חוסכים 50% מההכנסה שלכם ? אם כן ואתם לא צריכים כדור נגד בחילה או נוגד דיכאון כל בוקר כשאתם יוצאים לעבודה והילדים שלכם לא מוזנחיםתפיזית או רגשית אז מה אכפת לך ? אם אתה חוסך אז תה בכיוון הנכון , ונכון בגיל 35 ואולי גם לא בגיל 45 לא תוכל לפרוש אבל אתה גם לא צריך, יכל להיות כשתחליט לפרוש תצטרך לרדת ברמת ההוצאות אבל מי אמר שתרד לכלבת או לצנע ? למרות מה שמצטייר כאן אין כנראה דרך אחת לחיות או לפרוש. Whatever gets you through the night, it's' all right בגדול אם אתם… קרא עוד »
אני יודע שאין שום אפשרות להשפיע עליך, אבל בכל זאת אומר לך זאת: כל כך הרבה למדתי מהפוסטים הכלכליים שלך (למשל, ממך למדתי על ההבדל הגדול בין תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות). ויחד עם זאת אני כ״כ לא מתחבר לפוסטים של "לחיות בצמצום זה הדבר״. זה נובע מכך שהגבולות שלי ושלך בהגדרת חיים טובים מאד מאד רחוקים. אני לא מבין, למשל איך מוציאים פחות מ-2000 ש״ח בחודש על ירקות ופירות. ואני קונה מאד בזול (נוסע רחוק בשביל זה, וצריך רכב לשם כך…). אני לא זורק, וזה עבור בן אדם אחד. אז ברור שאפשר לאכול אוכל זול יותר כמו דגנים ותפוחי… קרא עוד »
נדמה לי שרבים שותפים לדעתך. הפוסט הזה לבדו גרע 14 מנויים מרשימת התפוצה של הבלוג 🙂 חשוב להבין שמדובר כאן בתרגיל חצי תאורטי. אני לא טוענת שלחיות בצמצום זה הדבר, אלא שישנם יתרונות להיערכות מבעוד מועד לתרחיש שבו מחיה בצמצום תיכפה עלינו בשלב זה או אחר.
אדם יחיד שאוכל בעיקר פירות מבזבז 2000שח בחודש? מה? כזוג אנחנו לא מגיעים לחצי מהסכום ואוכלים בעיקר פירות וירקות (קצת אורז וקטניות בערב).
או שאתה אוכל הרבה מעבר למה שצריך או שאתה אדם גדול במיוחד או שאתה סתם מבזבז כסף.
נ.ב. חי ב 30מ"ר בקיבוץ ומאושר מאד, הרבה יותר מב-65מ"ר בעיר.
2000 שקל לפירות וירקות לאדם יחיד לחודש (בלי לזרוק כלום)? נראה לי שגוי.
אני לא מבין איך אפשר לא לסוע לאירופה פעם בשנה. נסיעה כזו עולה – לשבוע, במטוס צפוף ובמלון דרגה נמוכה – כ 700 ש"ח לחודש ( כלומר כ 1700 אורו בכל גיחה) ולכן צריך לעדכן את החישוב ב 700 הללו. ואם הצורך שלנו הוא לעשות זאת פעמים בשנה כדי לנשום אויר אחר, להפסיק לשמוע את הישראלים שמסביבנו כל הזמן, החשבון הוא כבר של 1400 ₪ לתקציב חופשה
אכן, צורך אקוטי שלא ניתן להתקיים בלעדיו.
1400 שח ל״סנטוריום״ בחול זה יותר טוב מנוגדי דכאון ובתחשיב שנתי גם יותר זול כנראה (?)
חבר נראה לי אתה בבלוג הלא נכון…
משעשע, גרנו באזור כשנה וחצי. לפני הרכבת הקלה. שכר הדירה היה כמעט כפול לשטח לא גדול בהרבה, ה-1500 האלה מריחים כמו טעות או הטעייה. לא עקרוני, יש דירות חדר סבירות באלפיים. כמו כן, חשוב להבחין בין עלות למטר, שהיא גבוהה יחסית, לבין עלות נטו – זה משהו שרבים מפספסים. הוצאות המזון, במיוחד ירקות, היו מצחיקות, בעיקר בגלל היכולת לצאת מהבית לקניות ביום שישי בשעה חמש. תחנה מרכזית? הליכה. גבעת רם? הליכה. גן סאקר? חציית כביש. אנקדוטה: הצלחנו לחיות (זוג) מתקציב של 500 ש"ח לאוכל במשך חודשיים, אבל זה גבולי עד בלתי סביר. באלף לחודש לזוג אפשר ליהנות מאוכל מגוון, עם… קרא עוד »
לגבי התגובות, אני רואה שרובן עוסקות בתקציב המזון – רובכם אומרים כי מזון ללא בשר ומוצרי חלב הוא זול. אני לא מסכים. אנשים פשוט לא מכירים הרבה חלקי בשר. כולם חושבים שבשר זה רק אנטריקוט – ואין פלא שהם חושבים בגלל זה שבשר זה יקר – כי אנטריקוט עולה 120 ש"ח לקילו! מה עם איברים פנימיים? גם מלאים בכל הויטמינים והמינרלים, גם דלים בשומן (אם זה מטריד אותכם), וגם זולים. קניתי קילו לב בקר ב-16 ש"ח!!! אני מבקש לטחון את הלב – כי הוא די קשה ללעיסה, מה גם שלב טחון זה בדיוק כמו בשר טחון! רק במחיר זול פי… קרא עוד »
אם זה בריא או לא לדעתך, הרבה ברירה לא תהיה לך בעוד מספר שנים. מחירי הבשר ימשיכו להאמיר מכיוון שגידול בקר צורך המון משאבים (מים, שטח, זיהום קרקע אוויר וים, כריתת יערות) ברמה שהיא בלתי סבירה ואינה ברת-קיימא בעולם שבו חיים מעל ל 7 מיליארד אנשים.
אלא אם יצליחו ליצור בשר במעבדה בצורה יעילה אנרגטית. סרטון
נכון, אני מודע לעובדה שהבשר יתייקר, אבל אני אוכל בעיקר איברים פנימיים ושומן – אלה החלקים שרוב האנשים לא קונים בכלל, ובגלל שלקצב עדיף למכור בזול מאשר לזרוק לפח, הוא מוכר את זה בזול – אני לא חושב שזה ישתנה לפחות ב-20 שנה הבאות, אלא אם כן כל העולם יעבור לדיאטת פליאו.
חוץ מזה, אני מעדיף לשלם אפילו קצת יותר על בשר מאשר לשלם על דגנים וקטניות שיהפכו את הגוף שלי לדלקתי ושיום מן הימים יגרמו למחלה כרונית.
הנה גם קישור למשהו שכדאי שתדע –
http://www.kadmoni.com/2015/07/blog-post_15.html
פרופ' שופע אופטימיות, רק שהוא לא מדבר על כמה שטח מרעה דרוש בשביל פרה אחת ושפרות בשטחי מרעה מתפתחות לאט יותר מפרות שאוכלות דגנים (13 חודשים עד לשחיטה לפרה שאוכלת דגנים מול 20+ חודשים לפרה במרעה). אני לא אמרתי שזה לא אפשרי לגדל בשר למאכל, אמרתי שזה יילך ויתייקר ועם הזמן יהפך לבלתי אפשרי למימון. כבר כיום כדי להאכיל את ארה"ב לבדה (200גר בשר ביום לנפש) על ידי פרות במרעה תצטרך להפוך את כל שטח ארה"ב למרעה אחד גדול. איפה יגורו האנשים? אני מסכים שלעדר פרעות במרעה יש חתימה אקולוגית יחסית נמוכה כל עוד לא כורתים יערות גשם בשביל המרעה.… קרא עוד »
איברים פנימיים? בריא? אני ממליץ לך לקרוא שוב…
לגבי מזון דלקתי, מחקרים מראים חד משמעית שוב ושב שרמות IGF-1 בדם המעידים על תהליך דלקתי, עולה אחרי חלבון מן החי, ולא אחרי דגנים.
ולבסוף, לא שזה יותר מדי חשוב, אבל האדם הקדמון היה בעיקר טבעוני, לפחות עד שגילו את האש לבישול (שזה בודאי חלק זניח מאבולציית האדם). גם כל קופי האדם הם טבעוניים לפחות ב-90% מהדיאטה שלהם. ובודאי לא אכלו גבינות ומוצרי חלב, ולמרות שאני משוכנע שדיאטת פליאו מזיקה לבריאות, לפי הידע שלי, היא לא כוללת מוצרי חלב.
בסדר. בוא לא נערבב את הדיון הזה לכאן. לא שאין לי מה לאמר אבל שכל אחד ישאר עם דעותיו. רק רציתי להראות שלקנות בשר זה לאו דווקא יקר.
נ.ב אני בקושי אוכל מוצרי חלב (כפית חמאה לטיגון פה ושם)
פה אני מסכים אתך. תזונה בריאה (ללא מוצרים מן החי) לא בהכרח יותר זולה. זאת טעות ידועה של אנשים שחושבים שאכילה בריאה פרושה דגנים וקטניות, מה שלא נכון, אלא כוללת כמעט בכל אסכולה, הרבה ירקות ופירות, ודגש גדול על ירקות.
למשל, מחיר עוף לקילו הוא בערך 34 ש"ח והוא מכיל 1650 קלוריות. מחיר ברוקולי הוא 10 ש"ח לקילו ויש בקילו 340 קלוריות. מה שאומר שליחידת אנרגיה עוף זול יותר פי 1.5 מברוקולי.
תזונה ללא מוצרים מן החי זולה בהרבה.
העובדה שאתה בוחר לצרוך מוצרים יקרים היא בחירה שלך.
מנגו עולה 4.9ש"ח לקילו כלומר אתה יכול לקנות 7 קילו מנגו או מעל ל 4500 קלוריות במחיר של קילו עוף אחד.
אפרסק עולה 3.9ש"ח לקילו ובקילו אפרסקים יש 390 קלוריות. תכפיל פי 9 וזה כמעט 3600 קלוריות.
מלפפונים עולים 3.9ש"ח לקילו ובקילו מלפפונים יש 160 קלוריות, תכפיל פי 9 וזה כמעט כמו עוף.
ענבים ירוקים עולים 5.9ש"ח לקילו ויש בקילו כ 670קלוריות, תכפיל פי 6 ושוב ניצחנו את העוף.
בננות עולות 5.9ש"ח לקילו ובקילו יש כ 890 קלוריות…
ויש עוד המון המון דוגמאות.
נכון מאוד, זה שאמרתי שהדיאטה שלי היא פליאו – לא אומר שאני אוכל בשר כל היום, אני אוכל בשר רק ב-4 ארוחות בשבוע. אני אוכל הרבה ירקות, וקצת פחות פירות, אגוזים וזרעים לאחר השרייה בלבד והרבה שורשים וגם אורז וקטניות מונבטות – זה לא יוצא יקר.
לדעתי, ושוב – זו דעתי לאור מה שידוע לי, אל תקברו אותי עכשיו 🙂 אני לא בעד סכסוכים מיותרים – פירות אומנם זולים יותר ומספקים קלוריות דומות כמו שה"דג" אמר, אבל איברים פנימיים עשירים יותר בויטמינים ומינרלים:
http://meeverlapaleo.blogspot.co.il/2015/05/blog-post_14.html
וגם – http://www.kadmoni.com/2011/04/blog-post_20.html
צרכן נבון – אני אשמח אם תרחיב על הלב הטחון, אפשר להשתמש בו באותו האופן למתכונים (בולונז נניח?)
אני אגב מקפיד לקנות כנפיים וגרונות של הודו ועוף.
קודם אני משתמש בהם כדי להכין ציר עוף אמיתי וטעים, ואח"כ מפרק מהם את הבשר ומשתמש בו לקציצות, סלט עוף, או מילוי לבלינצ'ס.
(בגרון הודו יש המוווון בשר).
בשמחה מחזיראור. בלב טחון ניתן להשתמש בכל מנה במקום בשר טחון רגיל – בולונז, מוסקה, סיניה, פאי רועים… זה אפילו יותר טעים! אצל הקצב שלי הוא עולה ממש ממש זול – 9-16 ש"ח לקילו בערך. אפשר גם לקנות "סתם" פרוסות חתוכות של לב בקר, ואז לטגן כסטייקים. אני אישית פחות אוהב כי בשר לב הוא מאוד קשה ללעיסה – לכן תבקש תמיד שיטחנו לך אותו. הנה מתכון מעניין וגם עוד קצת מידע על לב בקר – http://www.carbfree.co.il/?p=3213 אותו סיפור גם עם כבד בקר – שלרוב זול יותר מכבד עוף. כבד בקר ממש ממש טעים, וגם אותו אפשר לטחון, אבל אני… קרא עוד »
דג. אשמח מאד אם תפנה אותי למקום בו קונים אפרסק ב 3.9 לקילו. ברשתות הזולות שאני מכיר (רמי לוי ודומיו) עולה 8.7 למשל http://market.zap.co.il/productcard.aspx?modelid=57881
בנוסף, אתה נותן רק דוגמאות של פירות. פירות מאד בריאים, אבל כידוע ירקות ירוקים חשובים לא פחות. ירקות נותנים פחות קלוריה פר שקל. (מלפפון אכן מאד זול, אך חסר ערך תזונתי.)
בכל מקרה המחירים שלך לא ראלים. בטח למי שאין לו רכב. אשמח מאד אם תראה לי שאני טועה.
לגבי אכילת איברים פנימיים ובריאות… אני אפילו לא יודע איפה להתחיל… רק תחסוך הרבה כסף לאונקולוגים ולקרדיולוגים.
נדב, רק מילה לגבי איברים פנימיים – תראה שבטים או ילידים שחיים ללא הציויליזציה – כמו שבט המאסי, האינואיטים, הבושמנים, שבטים אינידאניים שונים, טוקלאו… מה הם אוכלים? צמחים ובשר. לא פירות, לא דגנים, לא קטניות, לא תוספי תזונה. ואין אצלהם ולו מקרה אחד של התקף לב, או סרטן, או אלצהיימר, או סוכרת… למה? כי הם אוכלים איך שהטבע עיצב אותנו לאכול. כשהם צדים חיה מסוימת, הדבר הראשון שהם עושים זה לאכול את האיברים הפנימיים שלה, ובעיקר את הכבד והלב. וזה בדיוק מה שכל חיה טורפת בטבע עושה דבר ראשון לאחר שהיא הרגה את החיה! גם בני האדם הם חיה טורפת!… קרא עוד »
טוב בודאי זה לא המקום להתחיל להתווכח על תזונה, אז אני אהיה מאד מאד קצר: 1. בסה״כ, יש דברים מאד חיוביים בדיאטת פליאו: כל החלק בו אוסרים לאכול מוצרי חלב ופחמימות מזוקקות, מרבים בפירות וירקות. זה מצויין. החלק הלא טוב הוא הבשר והדגים, שמכילים חלבון מן החי (שמוכח במאות עבודות שמעודד סרטן), לא מכיל סיבים תזונתיים ואנטי אוקסידנטים, ומכיל הרבה שומן רווי. (ומשום מה אוסרים לאכול קטניות מסיבות הזויות). הבעייה העיקרית שאני רואה בדיאטה הזאת היא שמערבבים דברים טובים עם דברים גרועים, ולכן קשה מאד לבודד ולזהות את הנזק. זאת בניגוד לדיאטת אטקינס למשל, שם זה פשוט: מייד רואים את… קרא עוד »
דג, לגבי המחירים שאתה מציין: למשל, מנגו עולה 4.9 ש״ח לקילו.
ראה פה מחירים סיטונטים מומלצים ליום אתמול ע״י משרד החלקאות
http://www.prices.moag.gov.il/prices/MutsarimNivharim.htm
מנגו עולה 7.4
אבל, מחיר סיטונאי רחוק מאד מהמחיר שאתה קונה בכל מקום. אני לא רואה איך אתה קונה בפחות מ-10 ש״ח, אלא אם אתה ירקן או בעל רשת שיווק, וגם אז יעלה לך 7.4
שוק פייסל בנהריה. אני גר מאד קרוב לשם ובפעם האחרונה שקניתי מנגו (יום שבת) זה היה המחיר, לא המצאתי שום דבר.
כל המחירים שבטבלה ששמת גבוהים בהרבה מבפייסל חוץ מהפטריות שעולות 25 לקילו, הבננות והענבים.
נדב, אני ממש לא מרגיש בנוח לפתוח כאן את הדיון אבל עדיין – 1) בשר מלא בנוטריאנטים שחסרים בצומח. לדוגמה, אומגה 3 שמגיעה מבשר היא מסוג DHA ו-EPA, ואילו אומגה 3 שמגיעה מהצומח היא מסוג ALA. אז מה ההבדל? הגוף שלנו ממיר DHA ו-EPA ביחס של 1:1 (כלומר, על כל גרם של DHA\EPA אנחנו מקבלים גרם של אומגה 3) ואילו את הסוג ALA הגוך שלנו ממיר ביחס של 1:10 (כלומר, צריך 10 גרם ALA בשביל לקבל רק גרם אחד של אומגה 3!). EPA ן-DHA לא נמצאים בצומח. רק בבשר. אותו סיפור עם בטא-קרוטן וויטמין A למשל. סיבים תזונתיים לא נחוצים… קרא עוד »
זה נקרא עמילן ויש אותו גם בתירס ובתפוח אדמה, חיטה וכל שאר הזרעים, הקטניות והשורשים. עד כמה שידוע לי זה לא קשור למנגנון הגנה אלא זו פשוט הדרך שבה הצמח אוגר אנרגיה בזרעים. כאשר הם נרטבים הם משתמשים במאגרי העמילן שלהם כדי לפרוץ החוצה מהמעטפת ואל פני האדמה. אנחנו איננו מסוגלים לעכל עמילן בכמויות גדולות ולכן לא יכולים לאכול זרעים שאינם מבושלים ומונבטים. כאשר אוכלים זרעים לא מונבטים ומבושלים (בבישול מתפרק העמילן במידה מסויימת) יש תחושה של כבדות וגזים. לוקח לגוף המון זמן עד שהוא מצליח לפרק את שרשראות הפחמימה המורכבות אשר בזרעים ובקטניות מכיוון שכמויות העמילז (אנזים שמפרק עמילן)… קרא עוד »
זה נקרא עמילן?!?!?! אתה רציני?!?
אני לא אגיב על זה אבל תקרא את הכתבה הבאה – היא מתייחסת בעיקר לדגנים:
http://he-responsiblenutrition.blogspot.co.il/2012/08/cereal-grains-toxicity.html
ואת הכתבה הזו, שמתייחסת לכל הזרעים –
http://he-responsiblenutrition.blogspot.co.il/2012/06/blog-post_12.html
דג,
עמילן זה רב סוכר. לא רעלן. אני דיברתי על רעלנים.
יש רעלנים שונים בין דגן לדגן ויש כאלה החוזרים על עצמם. השמות שלהם רבים. הנה מקצתם – גלוטן, לקטינים, פיטאטים, אינזימים מעכבים, גליאדין, פרולמין, זאין, קפירין, חלבון סויה, אבנין…. מצטער, אבל זה לא עמילן. אם לא ידוע לך הרבה, אל תכתוב.
לגבי הציפורים – אתה צריך לזכור שאנחנו יונקים, לא ציפורים (ולא דגים), לכן החלק של מערכת העיכול עליו דיברת, היכן שהזרעים מושרים, אינו רלוונטי לנו.
גם גלוטן זה לא רעלן זה חלבון חיטה בשם המדעי שלו. הזכרת לי את הפרק בסאותפארק שנקרא "gluten free ebola" כמה היסטריה על לא כלום…
גלוטן אומנם לא רעלן שהזרעים יצרו על מנת לשבש את מערכת העיכול שלנו, אבל הוא בהחלט פגוע בעיכול. גלוטן זה לא רעלן. גלוטן זה רעל. מה גם, שגלוטן מורכב משני חלקים – גְּלִיאָדִין (Gliadin) ו-Glutenins. בחיטה, גליאדין הוא השם ליחידת האחסון, בעוד שבדגנים אחרים ישנם שמות שונים ליחידת האחסון דומה (כגון שעורה (hordein), שיפון (secalin), תירס (zein)). ככל הנראה, יחידות אחסון אלה מאוד קשים לשבור על ידי אנזימי העיכול שלנו, ובגלל זה גלוטן עשוי להיעכל באופן חלקי בלבד לפפטיד בעל 7 חומצות אמינו עם השפעה הדומה לאופיום. שמעת נכון, תצמיד חלבוני קטן מפעיל ומגרה קולטני אופיום במוח. למידע נוסף –… קרא עוד »
וקראתי את מרבית הפוסטים העוסקים בפרישה מוקדמת, לא מצאתי תשובה למישהו שפורש על סמך התחשיבים בבלוג עם תקציב כלבת, וזמן מה אחרי הפרישה ערך החיסכון יורד ב- 20% , לצמצם עוד לא ניתן,
כך שכל מי שפורש על מינימום צריכה חייב לקחת זאת בחשבון, אף אחד לא מבטיח שערך החיסכון יחזור
וערך החיסכון אחרי הירידה לא מאפשר קיום ללא הכנסה נוספת. זה מצב שעלול לקרות.
לפי מיטב הבנתי (לא המלצה ולא כלום)….
קרן חרום או פלח המזומן (בהשקעה לפי שיטתו של הארי בראון) היא המצילה אותך מלגעת בנכסים המושקעים במניות, אגחים וכו', בזמנים של משברים פיננסים (הינו ירידה של 20% ….).
בקרן חרום בדרך כלל יש לאנשים מזומן שמאפשר להם מחיה של לפחות שנה ולעיתים גם מספר שנים. כך שאם יש משבר בשווקים, לא נוגעים בנכסים שירדו, אלא מושכים מן המזומן, וצולחים את התנודה הזו עד שערך ההשקעה בפלחים התנודתים חוזר לערכו ויותר.
לדעתי את טועה לגבי תיק הארי בראון
בכל מקרה יש צורך לאזן את התיק כך שירידה של 20% בפלך המנייתי מחייבת מכירה של פלחי זהב אגח ומזומן לשם איזון
נכון שמשיכת הוצאות יכולה להתבצע ביחוד מהאפיקים היותר ריווחיים (או פחות מפסידים) בכדי לצמצם ק/מ מיותרת.
מי שמחזיק האסטרטגיה של קרן חרום ימשוך רק מהקרן
אבל בעקרון צריך להמשיך לאזן את תיק ההשקעה שלו כדי לשמור על רמת סיכון קבועה באלוקציה שבחר
מושמושי, זה תלוי במדיניות האיזון שבחרת לתיק ההשקעות שלך. בתיק הארי בראון במדיניות של רצועות איזון 15/35 משמעותה, שאם פלח אחד התכווץ ל 15% מהתיק שלך או עלה ל 35% מערך התיק שלך, העליה או הירידה בפלח, משתנה. זה יכול להיות עליה של 100% בפלח אחד עד שתצטרך לאזן (כלומר יגיע להיות 35% מהתיק). יש לזכור שכל החלקים משתנים בו זמנית (חלקם עולים, חלקם יורדים, לעיתים כולם עולים, ולעיתים יורדים וכו'). והיופי בפלח המזומן, שהוא יציב ומיצב את תנודתיות התיק, ואפשר להתיחס אליו גם כאל קרן חרום שאפשר למשוך ממנה בעת קריסה כמו ב 2008. כך שאם פלח המזומן אחרי… קרא עוד »
אבי, אני מסכים שכל תקציב שמביא אדם או חברה לחיות 'על הקצה' ללא מרווח ביטחון הוא מסוכן.
ולכן גם אם אדם מתכנן לחיות במצב אחד רצוי שיתכנן לחיות לפי יותר. מה שיקרה במצב כזה הוא שאם לדוגמה הוא מוציא 3000 שח אבל החיסכון שלו מתאים להוצאות של 4500 הייתרה שאינו מבזבז תגדיל את רשת הבטחון שלו
כמובן שמי שמוציא 15000 קל לו לרדת בהוצאות של 20% כדי להתמודד עם נפילות
זוג עם תינוק בן חודש:
כלבת- 4000
צנע- 4800
נוחות- 6000
מותרות – 7500
אני חי באזור הנוחות… עוד מעט נשלם גן 2500 בחודש נוספים שזה כבר ישנה לגמרי את התמונה
תגידי, שכחת קצת ערכים? לגדל משפחה וילדים רבים (עולה כסף, ולכן צריך להתייעל ולהתקדם בעבודה, להביא מנקה שתסייע מדי פעם, חוגים לילדים זה גם חשוב שיתפתחו). צאי מעצמך ומד' אמותייך, ותתרמי קצת לעולם ולמדינה בכך שתקימי משפחה מרובת ילדים,(כן זה יעלה לך יותר אבל את גם תרוויחי יותר כסף אם תתאמצי ותקומי כמו לביאה מדי בוקר בכדי להאכיל את ילדייך. אגב מומלץ גדל ילדים עם בן זוג שיקום כארי בבוקר ויצא לעבוד גם כן, כך הילדים יגדלו שפויים יותר, מאושרים יותר ושמחים יותר.). והכי חשוב, תהיי אמא טובה וערכית ותנחילי להם חינוך שמקורו בערכי היהדות היפה הבריאה, זו שפתוחה לעולם,… קרא עוד »
רון – חיה ותן לחיות. אין צורה אחת נכונה שבה ״צריך״ לחיות.
צא מהריבוע שלך. לאנשים שונים מתאימות צורות חיים שונות.
בברכת חתימה טובה ושנה טובה,
שרון
זו תגובה צינית…?
למה נדמה לך שדווקא הבאת ילדים רבים היא התרומה האולטימטיבית לעולם? לא נראה לך שהסולידית חרגה מדלת אמותיה מעצם זה שהיא משתפת בחינם את תובנותיה ובכך היא מביאה והביאה מזור וישועה לאנשים רבים?
בברכה
@הסולידית האם יש מקום לכתוב פוסט לגבי המיסוי? יש הרבה דברים שאינם מובנים (מס ירושה?)
פוסט מעניין תודה
סולידית- האם בחישוב של סיכויי שרידת תיק של 95% לשלושים שנה במשיכה של 4% לא הניחו שישנן תקופות בהן לשוק יהיו ביצועים יותר טובים ותקופות בהן יהיו ביצועים פחות טובים?
כאן את בעצם אומרת למשוך יותר כשלשוק יש ביצועים טובים…
כדי להגיע למסקנה הזו ניתחו מספר אינטרוולים שונים של 30 שנה בשוק המניות האמריקאי ובדקו מהו שיעור המשיכה המינימלי שמבטיח שרידת תיק. כך שהתשובה לשאלתך חיובית – זו אכן הייתה המסקנה, שבהינתן טווח השקעה ארוך כל כך, אפשר לשרוד שוק תנודתי עם שיעור משיכה של 4%.
באופן אישי, אני חושבת ששיעור משיכה משתנה (הנגזר מערך התיק, ולא מסכום שרירותי) זו אסטרטגיה בטוחה בהרבה בהרבה משיעור משיכה קבוע. הבעיה עם שיעור משיכה משתנה היא שבתקופות קשות בשוק, הסכום בפועל עלול להיות נמוך.
מה זה אינטרוולים?
יש פוסט על זה?
אינטרוול = מרווח בין קבועי זמן
קצת מאכזב להבין שאני כל כך רחוק מהסכום להשקעה שצריך ועוד בשביל כלבת!!
כנראה שזה לא הולך לקרות אצלי…
מפיך זה נשמע כאילו כלום, הרי כל אחד יכול לגייס ולשים בצד 900000 ש"ח בשביל הכנסה פאסיבית, נכון?
עשירית מזה אולי יהיה לי בעוד שנה שנתיים!!!
אז אם אשקיע נכון אוכל להינות מהכנסה פאסיבית של כמעט 300 ש"ח לחודש!!!
מעודד זה ממש לא…
אתה חושב במונחים לינאריים.
תחשוב במונחים אקספוננציאליים ותשקלל בתוך זה את העובדה שהחסכון (האגרסיבי) שלך צובר ריבית דריבית.
אם אתה חוסך 80% בחודש, ומקבל תשואה שנתית של 5% על החסכון, אתה עצמאי כלכלית תוך כ-5 שנים. זו לא הנפצה סתמית. זו מתמטיקה.
איפה יש תשואה של 5% בשנה כל שנה?
הנחת כאן משכורת נטו של למעלה מ-16,000 שקל, לא בדיוק משכורת ממוצעת בשוק.
תסביר לי איך הסקת זאת.
אולי את צודקת, רק שאני כבר הרבה אחרי גיל 30 ואני מכלכל 3 ילדים, מה שמאפשר לי בקושי רב (ואני גם מודה ליקום שאני מסוגל, זה לא מה שרובם מסוגלים לו היום) לחסוך באזור 10% מסך ההכנסות שלי. אני יודע שאפשר, אבל לא ברור לי איך אפשר למנף חיסכון כזה פעוט אל מעבר ללמצוא תוכנית חיסכון כלשהי ולהשתמש בכסף מדי כמה שנים לכל מיני מטרות. לכן אמרתי שמבחינתי, להגיע לתיק השקעות פאסיבי שיאפשר לי להתפרנס זה לא ריאלי, כי אצטרך לפחות איזה 3 מיליון בבנק, אבל גם אותם צריך לעשות איכשהו, לפי החישוב שלך, זה יכול לקחת לי בערך 40… קרא עוד »
הבעיה שכדי לחיות כמו סטודנט בגיל 35,
אתה צריך קודם למצוא עבודה שתכניס לך משכורת של מנג'ר בגיל 25. פה נתקעתי.
ת׳כלס, וזאת הבעיה העיקרית בתיאוריה של הסולידית, גם אם נראית מעולה על הנייר ( כמו כמעט כל תיאוריה אחרת). בפועל – עבור 80-85% מהאוכלוסייה בישראל, שלא מרוויחה סכומים כאלו, זה פשוט לא רלוונטי.
כיף לראות כל כך הרבה חסכנים!! אם במקרה יש עדיין אנשים המחוברים לכבלים (ואני מקווה שאין כאן הרבה כאלה..), אז הגיע הזמן להתנתק ממסחטת הכספים המיותרת הזאת. כמו שאתם לא משלמים על האוויר שאתם נושמים, אין צורך לשלם על סרטים, סדרות ותוכניות טלביזיה, שניתן לראות לגמרי לחינם. התהליך: מחברים מחשב לטלביזיה (או מסתפקים במסך המחשב), מורידים את תוכנת קודי (יש המון הדרכות ברשת), וזהו. כל עולם המדיה פרוס בפניכם. גן עדן אמיתי לאוהבי הסרטים. תוכנת קודי כוללת אפשרות להוריד כתוביות בעברית לרוב המכריע של הסרטים. גם לא צריך יותר בייביסיטר כדי לחטוף שעת שינה (במקרה של ילדים קטנים..). הם פשוט… קרא עוד »
לאלה הרוצים כתוביות בעברית בקודי צפויה הפתעה כאשר חלק מהכתוביות המופיעות תורגמו על ידי Google Translate .
במקרים אחרים יש השהיה שקשה לסנכרן אותה בין הכתוביות לבין הסצנה המתאימה בסרט.
כן, קודי הוא פתרון מצוין אבל עדיף ללא כתוביות.
"כמו שאתם לא משלמים על האוויר שאתם נושמים, אין צורך לשלם על סרטים, סדרות ותוכניות טלביזיה, שניתן לראות לגמרי לחינם."
איך את משווה אוויר שהוא משהו שקיים בשפע בטבע לסדרות וסרטים שהם מוצר שיצרו בני אדם וצריכים לקבל על כך כסף. זה בדיוק כמו שתגידי שאין צורך לקנות ירקות כי אפשר ללכת לשדות חקלאיים בלילה ולקחת משם סרוחה. (מבטיח לך שאין שמרה על שדה מלפפונים והסכוי שתתפסי זהה לסיכוי שיתבעו אותך כי השתמש בקודי)
אני לא אומר לך לא לעשת את זה, רק אל תשווי לאוויר.
"כביסה: ישנה מכבסה בסמוך לדירה. אם נניח 3 כביסות בחודש, כשמחיר לקילו הוא 10 ש"ח, נגיע ל-30 ש"ח בחודש". (ציטוט מהמאמר)
אממממ… טוב, זה סביר בהחלט אם מתרחצים פעם בשבוע או מחליפים מלבושים פעם בשבוע.
הזבובים והחולדות משוק מחנה יהודה הסמוך עלולים להגיע במהרה.
יש להוסיף סעיף הוצאה נוסף בגין הדברת חולדות וזבובים.
ולהפחית את ההוצאה על מים למקלחת.
מעניין שרוב (כל?) המגיבים התייחסו לתקציב העצמות היבשות של הסולידית כמינימום שאפשר לשאוף אליו. אפשר לרדת מזה בהרבה – דירת חדר בראש פינה, טרמפים, ליקוט מזון…
אני באופן אישי מכיר כמה אנשים שחיים מבחירה מ- 1000-2000 ש"ח לחודש – בלי בית בכלל, חיים בכל מיני זולות ואצל חברים\משפחה, טרמפים. וחיים טוב מאוד, אגב.
כדאי לדעת שזה קיים
1000 ש"ח לחודש?? הא! אני מכיר מישהו שחי על עשרה שקלים בחודש, בבור מלא בוץ, ואוכל רק בסופי שבוע.
יש לי נקודה שתיראה אולי שולית בהתחלה אבל אני חושב שהיא מלמדת הרבה על החזון שאת מציעה לנו כאן. אני מכיר את הבניין שמצאת לצורך הדוגמה, וגם אם דירת חדר שם אכן מוצעת ב-1500 ש"ח לחודש כולל ארנונה (מחירים של לפני עשור), הרי שהחיים שלך שם כנראה שיהיו עגומים. הדירות במבנה הזה הן חשוכות ואטומות, לזכרוני אין שם מעליות, ומגרש החנייה המוזנח מאחור משמש משתנה להומלסים ומחששה לטינאיג'רים. ברדיוס הקרוב אין גינה ציבורית, אין ירוק בעיניים ואין אוויר צח. מה שכן יש זה שכנים חרדים שאינם מגלים סובלנות לשונה מהם. המשפחות שלי ושל אשתי נולדו ברחובות הסמוכים, ומי שלא ברח… קרא עוד »
שחר – זה המרחק בין תאוריה לפרקטיקה וזה תאור מדוייק של האזור שאני זוכר ממגורי בים. איכשהוא לגור. ברחביה או בגבעה הצרפתית עם שותפים יותר אטרקטיבי:-)
מסכים לגמרי עם שחר!
החיים שהסולידית תיארה כאן הם עגומים ומסריחים. אני מקבל צמרמורת רק מלחשוב על לנשום את האוויר המזוהם שיש שם. שלא לדבר על החרדים, ההומלסים, הזבל… אני לא הייתי קורא לזה חיים – זה קיום בלבד!
לדעתי, אם כל הכבוד להגעה לעצמאות כלכלית, עדיף לעכב אותה עוד שנה-שנתיים-שלוש מאשר לחיות בחור עכברושים מטונף 5 שנים. צריך גם לדעת לחיות.
אוסיף שאני לא רואה תענוג גדול "לפרוש" בגיל 30 בלי משפחה וילדים, לחיות על המינימום האפשרי בחור מזוהם ולבזבז את הימים בהכנת משחת שיניים.
אני מעדיף לעבוד מהבוקר עד הערב, אבל לפחות שתהיה לי יכולת כלכלית לטוס לחו"ל פעמיים בשנה, לצאת בסופי שבוע לאירועי תרבות ולחיות בדירה נעימה עם מרפסת גדולה.
[…] week, hasolidit.com posted about a bare-bones monthly budget, and explained how such a budget impacts financial independence. […]
מעניין מאוד. נהניתי לקרוא! כמה שאלות והערות: 1. למה החישוב שלך הוא ל-300 חודשים (25 שנים)? בהנחה שמדובר באדם כבן 30, התחשיב הזה מביא אותו עד גיל 55. מה ההיגיון בתחשיב כזה? מה אמור לקרות בגיל 55? (זה אפילו לא גיל הפרישה לפנסיה עפ"י חוק) 2. למה התקציב לבלת"ם חופף לתקציב ההפשרשה לפנסיה? זה מתקשר לשאלה הראשונה – איך אותו אדם אמור לכלכל עצמו בגיל הפנסיה? (צריך לזכור שתקציב העצמות הישבות יגדל ככל שמתבגרים בגלל האינפלציה ומכיוון שהוצאות הבריאות תופחות). 3. אני חושב שהתקציב הזה אופטימי ולא משכלל את כל השיקולים. ביטוח בריאות בסיסי משמעו שתצטרכי להוציא בשוטף לא מעט… קרא עוד »
התשובה לכל מה ששאלת היא שהכסף צובר ריבית דריבית.
יוצאים מנקודת הנחה שתקבל בהשקעה פסיבית נבונה כ4% בשנה רווח ריאלי על השקעותיך. כך בעצם אותו שווי כסף נשמר לך גם כשתגיע לגיל 67.. עלות הקיום שלך שווה או קטנה מהרווח שלך בשוק ההון.
בהחלט מאמר הנחמד אבל אין התייחסות לאינפלציה על פני זמן.
הערך הראלי של 900 אלף ש"ח היום לא יהיה שווה לזה בעוד 15-20 שנה נניח.
לדעתי יש לקחת גם את סעיף האינפלציה בחשבון למי שרוצה לפרוש מוקדם.
בלי קשר לביצועים של שוק ההון או לפחות להניח ריבית ריאלית נמוכה מאוד,
כדי שלא יקרה מצב שהגעתם לגיל 80 -70 ונגמר הכסף
חדר בדירת שותפים תמיד יותר זול מדירת חדר.
יש עשרות חוות בארץ שאפשר לקבל בהן מחיה תמורת כ-5 שעות עבודה ליום.
וכשממש אין כסף – גרים במשפחות ובחמולות. ככה זה בארצות באמת עניות.
ובחיפה אפשר לשכור חדר בדירת שותפים בכ-1000, ואם גרים במרכז הכרמל אפשר להנות גם מחיי תרבות בילוי וטבע במרחק הליכה או נסיעת כרמלית – כולל הגעה לשוק.
ושוב, כרגיל, הקוראים מתמקדים רק בתפל ואפילו לא טיפה בעיקר- "זה לא בסדר, וזה לא הגיוני, וככה אני לא מוכן לחיות…" אתם לא מבינים שאלה רק דוגמאות, בשביל שתפתחו קצת את הראש? דורין היקרה, הפוסט שלך, כרגיל, מעשיר, מלמד, נותן השראה ונותן מוטיבציה. שלחתי גם את בת הזוג שתקרא אותו (אנחנו שני ילדים בני 22 תמימים ומאוהבים שמקווים לצאת לעצמאות כלכלית ביחד). אני אישית לא מסכים איתך, כמובן, לגבי התקציבים 😉 ברור לי שבשביל הצרכים והרצונות שלי המספרים יהיו אחרים לגמרי. אבל כמו שאמרתי, את נותנת השראה ומוטיבציה, ויותר מזה- בזכות הפוסט הזה הבנתי עד כמה זה אפשרי. זה כבר… קרא עוד »
מצויין אריאל. תגובה נהדרת. אני מצטרף בחום.
אני קורא את הבלוג בחודש חודשיים האחרונים ומקבל השראה בערימות. ערימות של זהב. תודה!
לא אריאל, אני לא מבין שזה "דוגמאות לפתוח את הראש". ` אנשים מחפשים קונקרטי ולא תרגילים מחשבתיים. אם היא מציגה כאן 3,000 ויותר מציאותי 4,000 אז היא טועה ביגטיים (ככלכלנית על אחת כמה וכמה). זה מצטבר לכדי חירטוט וזו הבעיה. אתה מדבר כאן כאילו שאנשים מפונקים "לא מוכן לחיות" אבל הביאו דוגמאות קונקרטיות לחיים אומללים במיוחד – לגור עם חולדות ומקקים וללבוש סהכ 1 ק"ג בגדים (כולל מעיל שמיכות מצעים וכו וגם בחורף). במצב כזה כבר עדיף לוותר על 1,500 שכירות ולגור באוהל בגינה 🙂 (been there done that) ` אני חי חיים "מינימליים" כאלה כבר 10 שנים ודי טוב.… קרא עוד »
לי *אין* בעיה לשרוד עם מקלחת קרה פעם בחודש וסט אחד של בגדים ופריחה אדומה על הפנים (זה עובר אחרי שבועיים ביגדיל) 🙂 אבל בספק אם יתנו לי לעלות לאוטובוס (כבר אמרנו שהכל מנסיון?). – אם זה היה תלוי בי הייתי מדליק מדורה קטנה להרתיח מים או לבשל תפוא, למה שאני אשלם על חשמל מה אני פרייאר? יש ענפים יבשים למכביר וגפרורים זה כלום כסף וזה אפילו די מגניב וכיף. אבל אלא אם אתה גר ביישוב כפרי (שזה ממש מיעוט מהאוכלוסיה) זה פשוט לא אפשרי. אתה לא יכול להדליק מדורה בבית או בכניסה לבניין… וזה לא סיפור פיקטיבי ניסיתי.. –… קרא עוד »
סליחה הפנו את תשומת ליבי לכך שטעיתי, הסולידית הדגימה הוצאות של 3800 שח לחודש ב-2014 או משהו כזה, ובהנחה שהיא לא התייעלה הרבה והמדינה לא נהייתה זולה במיוחד ייתכן שכיום ב-2017 הסכום הזה 'יזנק' ל-4000 שח עם בנזוג. זה השערות באוויר, אולי ההוצאות שפירטה כוללות גם על העסק, ובכל מקרה לא מעניין אותי רק עוד 200 שח, זה באמת התעסקות *במודל* ובתמונה הגדולה ובקונספט. הבעיה שהתוספות המצטברות מגיעות ל-1000 שח וזה עושה את כל ההבדל. זה כבר לא קטנוניות. זה מפיל הכל ופוגם במוטיבציה להתייעלות. זוגיות בלי ילדים היא המפתח להכל. 2 חדרים לזוג עולה פי 1.5 מאשר חדר 1… קרא עוד »
[…] – דיור, תחבורה, מזון, ילדים ומיסים — ומה שנותר הוא רק העצמות היבשות – הוצאה הכרחית שלא ניתן לקצץ בה. כל קיצוץ נוסף יסב סבל […]
נקודת מבטי היא שונה. מהם חיי אדם? אם אני חוסך לעתיד הריני מקריב את ההווה. איינשטיין נהג לומר כיוון שהעבר מת והעתיד עדיין לא התקיים, וגם ההווה חולף כהרף עין, כל קיומנו היא אשליה, אם כי חזקה וראליסטית במיוחד. תמיד נהיניתי מכספי כאילו אמות מחר וגם חסכתי כאילו אחיה לנצח. מה שכן , היטבתי את תנאי עבודתי כך שאוכל להינות גם מהעבודה. זו בעצם הנוסחה המנצחת. סטיב ג׳ובס אמר פעם לבוגרי סטנפורד: ״ מצאו עבודה שאתם משוגעים עליה וכך לא תעבדו יום בחיים״ החוכמה היא לא לשים את חייך על הולד כמו אותו רופא שיניים שעבד 80 שעות בשבוע, חסך… קרא עוד »