פוסט אורח: סולידית עם 6 ילדים?!

פ

זהו מייל שקיבלתי ממוריה, קוראת ותיקה ואם לשישה. סיפורה מדגים שבניגוד לסברה הפופולארית, ילדים אינם חייבים להוות מכשול לחופש כלכלי, קל וחומר במשפחות ברוכות ילדים. מידת ההצלחה תלויה בעיקר במידת האחריות, הסוכנות ושיקול הדעת הבריא שמפעיל ההורה עצמו.

מכיוון שזהו מסר שכאלהורית אני מעט מתקשה להעביר בעצמי, שמחתי כשמוריה הסכימה להצעתי לערוך ולפרסם את המייל מחדש כפוסט אורח בבלוג. הבמה שלך,  סופר-אמא. 

בבלוג שלך דורין, כל הזמן מגיבים ש"את יכולה לעשות את זה רק כי אין לך ילדים…"

אכן, אין ספק שילדים הם עול כלכלי כבד, וגם עניין שמעורבים בו לא מעט רגשות אשמה וייסורי מצפון, מה שעלול להיות שילוב קטלני מבחינה כספית (ולא רק…).

החלטתי לשתף מניסיוני כאימא לשישה ילדים — לא כי אני חושבת כי התנהלותנו היא מושלמת, אלא כי אני רואה שאף אחד אחר לא הרים את הכפפה. ככה נולד הרעיון לפוסט זה.

כמה מילים על עצמי לפני שנגיע לתובנות.

אני בת 35, אמא לשישה, כולם מתחת לגיל 18. בחרתי לגדל משפחה גדולה ואני מתה על צורת החיים שבחרתי. זה היה ועדיין החלום שלי.

עם זאת, כמו הרבה חלומות אחרים, לא הבנתי את המשמעות הכלכלית המלאה של העניין עד לשנים האחרונות. לא כי אינני אדם מחושב; דווקא חשבתי על זה זמן רב לפני כן. הנקודה היא שקשה מאד להעריך מראש מה תהיה עלותו של "מפעל חיים" כזה.

תמיד הקפדנו לא להיות במינוס, לחיות ממה שיש, למרות ש'כולם' מסביבנו עם מינוסים די מטורפים. אבל לחסוך היה נראה כדבר מה הזוי, בלתי אפשרי. במרוצת הזמן נחשפתי לידע והתחלתי להבין שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. משפחה עם ילדים צריכה כסף. הון. המון. או כמו שדורין קוראת לזה — אנחנו תלוש משכורת אחד לפני קטסטרופה…

אז התחלתי "ללכלך את הידים",  ומאוחר יותר התחלתי ב"חיסכון אגרסיבי" ו"השקעה סולידית" (זה מה שכל כך אהבתי בבלוג הזה — נתת לי שמות למה שעשיתי, למרות שבתקופה זו הבלוג לא היה קיים).

אני נשואה באושר לאיש מקסים, מוזיקאי, פילוסוף ואיש רוח, שיודע שהוא לא מבין בכסף ונותן לי בענווה לנהל את העניינים הפיננסים בבית. אין עליו, האחד והיחיד.

לחסוך עם ילדים: תנאים הכרחיים

כדי להצליח לחסוך עם ילדים, ישנן כמה הנחות יסוד שלטעמי חובה להפנים היטב:

1. אין, פשוט אין שחור ולבןגישה דיכוטומית למציאות מובילה לוותרנות הרסנית. הגישה הנפסדת הזו, על משקל  — "אם כבר אז כבר" — גורמת לאנשים לזלול חפיסת שוקולד שלמה רק כי שברו דיאטה אחרי שאכלו קוביה קטנה אחת.

זהו המקור להלך הרוח: "אני לא יכול להאכיל את הילדים שלי עדשים כל השבוע, לכן אקנה אוכל ללא חשבון" או "אם אני לא יכול לפרוש בגיל 35 לפחות אהנה מהחיים (ואצבור חובות של מאות אלפי שקלים, מה זה כבר משנה..)".

אני מוצאת שהתפיסה המוטעית הזו היא המדרון החלקלק בו גולשות כל כך הרבה משפחות בסביבתי לתהום כלכלית. אני מאמינה שצריך להתרגל לחשוב במונחים של נצחונות בקרבות קטנים, ולאט לאט המערכה כולה מתחילה להשתנות.

2. משפחה עם ילדים חייבת מאגר חירום: אל תתפתו, לעולם, להשקיע כסף אם אתם במינוס. אל תתפתו, לעולם, להשקיע כסף אם אין לכם מאגר חרום של כסף נזיל. חוק מרפי אומר שתמיד צריך כסף בהפתעה בזמן שההשקעות שלכם בשפל. אם יש מאגר חרום, אפשר לא להתפתות לגעת בהשקעות. כלל זה מן הסתם נכון גם למי שאין לו ילדים. אבל יש דברים שהרבה יותר קל לחסוך על עצמך מאשר על ילדך. וכפי שכבר אמרתי המצפון עובד שעות נוספות. לנו יש מאגר חרום בגובה 4 חודשי הוצאות.

3. לתכנן לטווח הארוך (לבנות תכנית עשור): אתם חייבים לדעת מה מצפה לכם בעשר השנים הקרובות. בר מצווה זה לא בלת"ם. גם לא ברית. זהו אירוע כלכלי (לא רק כמובן), שאתם אמורים להיות ערוכים אליו מראש. קוריוז קטן — חגגנו לא מזמן בר מצווה לילד, והשכן, שגם הוא במקרה חגג באותו חודש בר מצווה, אמר 'אל תשכחו להוציא כסף מהבנק בזמן…' לקח לנו כמה שניות להבין שהוא מתכוון שלא נשכח לקחת הלוואה בזמן… ולא נכנס לדיון על טרוף החגיגות המיותר וה'שואו' שבעיני רק מוריד מאיכות האירוע.

ללכלך את הידיים

אלה הן מילותיה של הסולידית למשתחרר הטרי מהצבא. תעבוד, מהר, במה שאפשר, בלי להתפנק, תעשה כמה שיותר כסף ומהר.

אני זורקת פה פצצה להורים, במיוחד להורים למספר ילדים, משום שלגביכם זה כנראה נכון כפליים!  אתם צריכים המון כסף! לא באתי להטיף כמובן, אז אתן דוגמה מעצמי, שהיא לא כל כך קיצונית, אני בטוחה שיש בינכם כאלו שעשו יותר.

ככה נראו ההכנסות שלנו לפני שהבנתי את זה:

★ בעלי השתכר ממקום עבודה אחד 3000 ש"ח

★ ממקום עבודה שני 4000 שח

★ משכורת שלי (משרה חלקית, 5 שעות ביום) 5500 שח

★ קצבת ילדים 810 שח

★ שכירות מדירה בבעלותנו שאנו משכירים: 1000 שח (אחרי קיזוז משכנתא)

★ סה"כ הכנסות- 14,310 שח (1788 שח לנפש)

כאימא לשישה אני לא ממש יכולה להיות נהגת משאית 14 שעות ביממה. נכון. אבל זוכרים את כלל השחור-לבן? אז התחלנו לשפר מה שאפשר.

בעלי ניהל משא ומתן ארוך (ביוזמתי, אני מודה…) ומקום העבודה הראשון שלו העלה את שכרו ל-5,000 ש"ח. מקום העבודה השני נשאר 4,000 ש"ח.

באשר אלי — עברתי מקום עבודה, כך שעל אותן שעות קיבלתי עכשיו 6000 ש"ח

ניסיתי לחשוב מה עוד אני יכולה לעשות, כי מאד חשוב לי להיות בצהריים בבית עם ילדי. אבל גם בזמן הזה אפשר להרוויח. הקמתי עסק קטן מהבית- מכירה קבועה- שקהל הלקוחות שלו גדל בהתמדה. לא גוזל ממני הרבה זמן, קצת לא נוח, אך מניב רווח של כ-4,000 שח בחודש.

אחר כך חשבתי- מה עם שעות הערב שבהן אני בטוחה שאני צריכה "לנוח" על הספה כי "כל אימא בסוף יום גמורה"? אז פתחתי עוד עסק קטן של יעוץ — אני מתעסקת בזה כשעתיים בערב מהמחשב/טלפון ושוב- עוד הכנסה (כ-1,500 ש"ח לחודש).

את הדירה מכרנו.

סה"כ הכנסות עכשיו, כולל 810 שח קצבת ילדים (שאני לא מאמינה בה, אגב) – 21,310 ש"ח בחודש.

אני בכוונה מביאה את הפרטים הקטנים האלה על מנת להראות, שאפשר להגדיל הכנסה גם בלי שזה יבוא על חשבון האמונה שלי שאימא צריכה להיות עם הילדים שלה.

אני לא משלמת על צהרון יקר, בייביסיטר וכו'. אני מתאמצת למצוא פתרונות יצירתיים, כמו למשל להתחלף עם אחותי — פעם בשבוע ילדי משחקים וישנים אצלה ופעם בשבוע שלה אצלי. כך ביום הזה שתינו עובדות שעות נוספות בכל הבא ליד (כמעט).

חיסכון אגרסיבי

 מכיוון שגם אני מתחום אמנות הלחימה (הייתי ג'ודאית), אני נוטה לחשוב על המושג אגרסיבי כמושג משתנה. אז בואי נגיד דורין, שחיסכון אגרסיבי אצלך הוא אגרסיבי בשפה של קרב מגע ("לא משנה אם זה נראה טוב, כנס וחתוך אותו") והאגרסיבי שלי הוא יותר כמו אייקידו!

(הערה מדורין: אולי נתפשר על "אופטימיזציה אגרסיבית" 😉 )

אין ספק חבר'ה, עם ילדים החיסכון חייב לבוא עם הסברה, עם תחושת שלמות של ההורים, בלי שמץ של ייסורי מצפון ומתוך ידיעה שזה החינוך הכי טוב לילד!

הנה קצת ממה שאנחנו עושים:

★ מגורים: תמיד בוחרים מקום מגורים זול, כקריטריון עיקרי. עברנו לשכונה זולה מאד, 'על הפנים' מבחינת אוכלוסייה. עם כל החששות, מדהים כמה זה גיבש את הילדים פנימה, לתוך הבית. לא הייתי גרה במקום בו הם היו חשופים לתופעות שליליות ממש, אבל כאן יש בהחלט תופעות שאנחנו לא מסכימים איתם ומדברים עליהם ומפתחים את החשיבה הביקורתית. אני לא רואה בזה חיסרון. ולדעתי גם בשכונות שנחשבות טובות ילדים לא אמורים להסתובב לבד.

ניצול אופטימלי של המרחב: הבית עצמו-88 מטר. יש 2 חדרי ילדים מאובזרים בחכמה- מיטת קומתיים שנפתחת לעוד מיטה שלישית בכל חדר… שולחן כתיבה אחד שמשמש את כולם לשעורי בית. אין קישקושים מיותרים- אני זורקת כל מה שלא שמיש כרגע- כך שלא צריך ארון 5 דלתות- 3 דלתות מספיק ברווח ל3 ילדים + סדינים ומגבות… כל השכנים בהלם מגודל הדירה אך כשנכנסים הם נדהמים כמה מקום יש כשאין חפצים מיותרים (אבל יש גינה).

תחבורה: אין רכב. אני עובדת מהבית (אני יודעת שלא כולם ברי מזל כמוני…)כך שאין לי נסיעות. בעלי מדווש 45 דקות לעבודה כל יום* 2 (הלוך וחזור). הילדים נוסעים באוטובוס ללימודים, אך בחודשים שמזג האויר יפה אנחנו הולכים ברגל בשיירה (מנופפים לשלום למבטים התמהים של החברים ברכבים… הם כבר מקנאים ואומרים לילדי- איזה כיף לכם שאתם הולכים ברגל…).

בן ה-11 אחראי לרשום כמה פעמים הלכנו ברגל וכמה חסכנו בכך- וסכום זה נצבר לטובת חופשה משפחתית בקיץ (שוכרים רכב גדול ל2-3 ימים, ישנים באוהל בטבע, עושים מסלולים, מבשלים על גזיה ועושים מדורה, שוחים בנחלים ובים, ולפעמים משלמים על אטרקציה כמו רכיבת סוסים …)

יש איזושהי הנחת יסוד לאנשים ש'עם ילדים חייבים רכב'. הפוך, גוטה, הפוך.

אגב, בכל מקום בו גרנו (בנגב הרחוק, ליד חדרה, שכונה בפאתי ירושלים) תמיד אמרו לנו כשעברנו- "פה חייבים רכב, נראה כמה זמן תשרדו בלי…"

מזון – דורין, תחילה פחדתי לכתוב כדי שלא תתעלפי מהסכום, אך כשחילקתי בראש ל-8 (נפשות), רווח לי: 3,200 ש"ח לחודש. אוכלים טוב (מה לעשות שיש לי אימא מרוקאית…) אך עם הרבה תכנון וכמובן הכנה ביתית.

כדי שיהיה מגוון ואוכל כייפי לילדים (סיר עדשים לכל השבוע לא ילך…) צריך אחד מהשניים: או כסף לבזבז על זה, או זמן. מכיוון שאיני מעוניינת לבזבז אף אחד ממשאבים אלה — אני כל הזמן מלמדת את ילדי לבשל.

אחד אלוף בשקשוקות מכל מיני סוגים, שנאכלים עם ערימת לחם. אחד מכין קוסקוס, פיצה מקמח מלא (עם בצל מטוגן במקום גבינה צהובה…), פסטה עם רוטב טעים, טונה מעושנת, וכן הלאה. אפילו בת ה-6 יודעת ב-SLICER להכין קציצות עוף (ממש זול).

הכלל הוא שלא משלמים על ארוחה יותר מ-10/15 ש"ח, ולפעמים אפילו חצי מזה, ל-8 אנשים ביחד. למעט בשבת שאז אני מפנקת, אמנם עם תכנון, אבל תבינו: שבת, אמא מרוקאית… 😉

ביגוד – הילדים שלי, וגם אני, לבושים נפלא מירושות. כל מה שהייתי צריכה זה להגיד שאני "מסכימה" לקבל שקיות בגדים מיד שניה לשכנות וחברות שלי (לא מבינה את הקטע ששואלים אותי בחשש: את מוכנה שאעביר לך כמה בגדים…) ומאז אני קונה רק השלמות קטנות, ויש לי עודפים של בגדים שיכולים לפרנס עוד משפחה כמונו לפחות…

בתי ספר – כולם בבי"ס פרטי. תתפלאו כמה הנחה מוכנים לתת כשרושמים 5 ילדים לאותו בי"ס.

★ חוגים – חשובה לי מאד הרחבת האופקים של ילדי, אך הרוב נעשה בלי חוג מסודר. אנחנו יוצרים הרבה בבית, אופים, עובדים בגינה (מגדלים ירקות ופרות שונים), לומדים שפה חדשה בעזרת דיסקים שכולנו שרים עד שיוצאת הנשמה ומכירים כך מילים, בת ה-9 בחוג שאני עושה "החלפות" עם המדריכה- אני שומרת על ילדיה בזמן החוג כך שבתי בחוג חינם, ואחיה לומד מוזיקה בתמורה ל"החלפות" אחרות- אני נותנת יעוץ למורה שלו למוזיקה בתמורה לשיעורים. כולם מנויים אדוקים של הספרייה העירונית המצוינת.

השקעות – אנחנו שמים בצד באופן קבוע כמה אלפי שקלים בחודש. משהו כמו 30%-20% מההכנסה שלנו. כל כסף נוסף שאנחנו מקבלים (הבראה, תגמולי מילואים, מתנות וכו) גם הוא מופרש מיד. כמו כן, פתחנו תיק השקעות סולידי שמושקע בעיקר במדדים, בו כ-400 אש"ח, מה שנותר לנו ממכירת הדירה (הערה: קנינו דירה בדרום כשהיה ממש זול, מכרנו עכשיו ברווח נאה). זה כסף שמיועד לפרישה ולטווח ארוך מאד.

ביטחון בצדקת הדרך. איזון. בלי לחץ ילדי אינם מרגישים חוסר, הפוך הבית שלנו תמיד מעניין ומושך חברים אחרים. אנחנו משתפים את הילדים במה שעומד מאחורי ההחלטות שלנו וזה כמו משחק משותף – כולם נהנים מ"הצלחה" – שהצלחנו לחסוך במשהו וחמוד לראות את הדיונים שלהם- כמה בדיוק זה חסך ומה אפשר היה לקנות עם הסכום הזה.

עוד קוריוז- הילד מתחילת הפוסט, שהייתה לו בר מצווה לא מזמן, ביקש לפתוח תיק השקעות עם המתנות שקיבל. הוא כבר מחשב ריבית דריבית של 30 שנה, של 40 שנה….

סיכום

אני יודעת שאנחנו יכולים לחסוך עוד יותר,  אך כמו בתחומים אחרים בחיים, מתקדמים לאט אבל בטוח. כל חודש אנחנו מתרחקים מקטסטרופה, בונים עוד עתודות.

אנחנו גם יודעים שצורת החיים החסכנית תוריד דרסטית את ההוצאות שלנו בעתיד כשיגדלו הילדים, כי אנחנו לא מתנהלים אוטומטית אלא מכוח החלטות וסדר עדיפויות מובנה.

תחושת הסיפוק והשליטה הם מדהימים. שווה הכול.

בהצלחה, הורים!

הירשם
הודע על
guest

141 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
Tal

חזק ואמץ מוריה
בעוד כמה שנים את צופה שתפרשי?

שולמית

היה מעניין לקרוא. כמו תמיד.תודה מוריה ותודה דורין.

קקאו

כל הכבוד מוריה בהחלט ריגשת והוכחת את הטענה שכל אדם וכל גוף כלכלי (לצורך העניין מפעל משפחתי) תמיד יכול לשאוף לצמצום וחסכון. את ומשפחתך נשמעים מקסימים וניכר שאתם יודעים להדגיש בביתכם את מה שחשוב בחיים ולברור באופן סלקטיבי את המוץ מן התבן. מעורר השראה וישר כוח! יפה גם שהצלחת לרתום את הילדים למאמץ המשפחתי בשאיפה לחסכון, זה לא מובן מאליו. בהרבה משפחות הילדים 'מנותקים' מן השיקולים הכלכליים וגחומתיהם מבחינתם חזות הכל ללא כל תובנה שדבר בא על חשבון דבר. אני חושב שזו הדרך היחידה להיות מסוגלים לומר לילדים את המילה לא (לפעמים, על חלק מהדברים) בלי לייצר אצלם כעסים ותסכולים.… קרא עוד »

מוריה

תודה…
הדרך היחידה לרתום את הילדים לחיסכון זה לא לרתום אותם לחיסכון אלא לצבירת הון. זה הבדל מהותי.
גם ילד יכול להבין, כשהוא מקבל את המסר מכמה כיוונים כל הזמן, שכסף הוא כמו שמיכה- צריך להחליט מה מעדיפים.
אנחנו גם מאד משדרים להם כמה אנחנו עשירים, גם כלכלית אך לא רק. זה נותן גאוות יחידה ורצון להשתייך למשימה המשותפת.

נדיה

הי מוריה , ריגשת אותי מאוד כי גם אני אמא לשישה ילדים אבל לא יצירתית כמוך .
רציתי לדעת איזה סוג של ייעוץ את נותנת ?

עמוס

אם מחשבים לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהנחה שכל סכומי הכסף הם נטו זה יוצא הכנסה של 4000 לנפש ( צריך לזכור כמובן שהסכום משתנה כי מספר הילדים גדל אבל גם ההכנסות גדלו עם הזמן כמו בכל משפחה ובהתחלה היו קטנות יותר ) משפחה ממוצעת בישראל מרוויחה 4400 לנפש סטנדרטית ואם היתה מוציאה כמו הסולידית היתה מוציאה 3300 היא היתה חוסכת גם כן 25 אחוז ( יש לזכור שחלק מהאנשים יש דירות שקיבלו מההורים או קנו לפני העליה או גרים בדמי מפתח והם אם היו חיים כמו הסולידית יכלו לחסוך לפחות 40 אחוז )הפוסט המצויין מראה את הקושי בחישוב נפש סטנדרטית… קרא עוד »

tomerbd

עד כמה שאני זוכר העלות השולית של להיות אדם אחד יותר גבוהה משניים כלומר אם אתה מרוויח 2X כזוג כדי להיות באותה רמת חיים כאדם אחד אתה צריך להרוויח 1.5X כלומר כאשר מחשבים עלות של אדם לא מספיק לקחת 2 אנשים ולחלק ב2 ולהגיד זה ההוצאות שלי אלא לקחת את ההכנסות של השניים לחלק בשניים ולהוסיף חצי וזו העלות בעצם או ההכנסה / הוצאות הדרושות לאדם אחד.

Gal Granov (@galg)

כל הכבוד…
אכן דוגמא יפה.
קצת קשה לי עם מגורים בשכונה רעה, וכו' עם כל הכבוד גם איכות חיים זו לא מילה גסה.
אבל הכיוון חיובי!

אריאל

לאתר הסולידית הגעתי בהמלצה מחבר. ערב שבת אחד תכננתי להזמין סושי לארוחת ערב, ונכנסתי לראשונה לסולידית "להעביר את הזמן עד שאהיה רעב". התגובה הראשונה שלי הייתה: "מי זו המשוגעת הזאת, שחוסכת בכזאת הגזמה.." למרות הכול, את הסושי לא הזמנתי באותו ערב.. אכלתי מה שהיה בבית. ולאט לאט נפל לי האסימון. ואולי אני הוא המשוגע? שמבזבז כל כך הרבה? אני רחוק מאוד משלמות ולא מתקרב לזה. אבל הפוסטים של הסולידית פותחים אצלי יצירתיות, חשיבה ודוחפים אותי קדימה. אני מעריץ את הסולידית על היכולות והכישורים שלה ולומד ממנה הרבה. מוריה, תיארת כאן בפוסט שלך, ובצורה מדהימה ומעוררת השראה, איך אפשר לעשות את… קרא עוד »

éscargot agile

אכן סופר אמא!

בלבושקה

מהמם איך שכתבת על הסולידית. הרגשתי אותו דבר. התחלתי מלומר לחבר שלי לפני כחודש וחצי: "מי זאת הווירדואו הזאת, בטח לא מתקלחת ומים קרים לא מנקים ולמה אני צריכה לקרוא את זה, אני אחת החסכניות! "(דורין, קבלי את התנצלותי הכנה על כל מילה שנאמרה בעבר!!) והיום… אני גומעת בשקיקה כל פוסט וכל מילה שנכתבת. אלו השיעורים הכי טובים ואת ערכם לא ניתן להעריך בכסף! ודורין, תודה לך על הכל! שינית לי את החיים מקצה לקצה!!! אגב, לוקח חודש, יום-יום כמה שעות, כדי לקרוא את כל הבלוג. הנאה צרופה. מוריה, את השראה שאין כמותה! כל הכבוד! כל יום אני מבינה כמה… קרא עוד »

שי

לא רק מעורר השראה, אלא שווה ממש לקבל עצות מהכותבת..
ראיית עולם שתיצור ילדים למופת עם ביטחון עצמי ויכולות משפחתיות וחברתיות מהמעלה הראשונה. זאת בניגוד לילדים שכיבכול "קיבלו הכל" חוץ ממה שבאמת צריך.

הכותבת מתפרסת גם ממתן ייעוץ? ללא ספק שווה את התשלום בגינו.

לו רק יתרבו כאלה וכמו הסולידית ויתמעטו המתקרבנים, הסחטנים, המתחזים ואלו שמקימים תעשייה מהם.

נתלי

כאמא לשלושה שמאוד מתחברת לכל האמור לעיל, הייתי רוצה להוסיף עוד "מוצר" חובה לרשימה: תועפות של בטחון עצמי וחוזק נפשי של ההורים, שישכילו לבנות גם אצל הילדים, על מנת שאפשר יהיה לעמוד מול כל העולם ואשתו בלי להרגיש שאתה לא נורמלי.

רות

מקסים!
כל הכבוד

מומו

פוסט מצויין ומאיר עיניים. דורין, אני חושב שכדאי להמשיך במגמה של פוסטי אורח. גם הפוסט הנ"ל וגם הפוסט של נדלניסט בדרכים היו ממש מצויינים ונתנו עוד נקודת מבט.

אדיר

לביאה בכל רמח איבריה.
התרגשתי .
קשה לרתום את כלל המשפחה להלך הרוח שלך כשמסביב עולם חומרני.
יישר כח…

מאיה

ואו! מחזק ומעורר השראה. תודה מוריה!
מאיה, אם לשלושה

נויה

מעולה. פוסט כזה היה חסר לי לפאזל המחשבתי. מסרי לכותבת המקורית את הערכתי הרבה לדרך פעולתה. כיום גדלים ילדים ששוחים בעולם הצרכנות. תהיתי איך הורים מצליחים לשמור על שפיות ככה.
כיף לשמוע על מקרה שזה אפשרי 🙂

בהצלחה בהמשך!

בן עמי

פשוט מצדיע לך!
מעורר השראה…

איתן

פוסט מרשים. מלמד אחריות אישית ודוגמא אישית מה הן. כמו כן, מדגים את חשיבות העקרונות אותם מנסה הבלוג לקדם ואפשרות ישומם במגוון של סגנונות חיים ולא במונחים של נכון או לא נכון.

יאיר

למה בעצם מכרתם את הדירה? זו לא הייתה השקעה ששוה היה להמשיך להחזיק בה?

מוריה

למה לקבל 4% תשואה מהשכרת דירה, כשאפשר לקבל יותר בשוק ההון? (במיוחד שמדובר לטווח רחוק). חוץ מזה רצינו לממש את הרווח מהעליה הגדולה במחירי הדירות

galgal21

שוק ההון זה דבר מאוד לא בטוח:
כל הכסף שאנחנו מחזיקים (כולל אג"חים) זה בפועל סתם אוסף של מספרים באקסל (מאחורי זה לא קיים כלום). באשר למניות אני לא בטוח אבל נראה לי שגם מאחוריהם לא עומד כלום.
דירה 0או כל נדל"ן) זה משהו ממשי.

עופר

גם דירה זה אוסף של מספרים באקסל. גם חשבון הבנק שלך דרך אגב.

daat99

האם לדעתך חברת קוקה קולה (כדוגמה) היא משהו שאינו ממשי?

gil

אבל בניגוד לסולידית אין לך רגע אחד של פנאי… 🙁

éscargot agile

איזה פנאי יכול להיות לך עם שישה ילדים מלכתחילה? לפחות היא מלמדת אותם לבשל ולהיות עצמאיים.

מוריה

יש לי הרבה פנאי.
פנאי אצלי זה לעשות מה שאתה אוהב.
מהצהריים, אני עוסקת במה שאני הכי אוהבת לעשות: לעבוד בגינה, לצייר, ללמוד דברים חדשים, למדתי לעשות את מה שאני אוהבת- רק איתם! אני קוראת והם סביבי, אני מתאמנת על גילגולי ג'ודו והם איתי… הם חלק ממני. אבל הם גם מעסיקים את עצמם, סך הכל תמיד יש עם מי לשחק או לדבר (או לריב. זה גם חלק מהחיים)
ובעלי ואני מקפידים כל כמה חודשים על סופ"ש לבד. הילדים מתחלקים-שניים לסבתא, שניים לדודה ושניים לחברים, משהו כזה. אנחנו עושים לעצמנו מלון בבית וזה חופשות מדהימות!

שירה

את פשוט מדהימה!! אנחנו עומדים בפני הקמת משפחה עם הרבה חששות והצלחת לתת לי הצצה לעתיד שנראה מדהים! גם חינוך פיננסי לילדים, גם זמן משפחתי איכותי וגם חסכון אדרסיבי, אין מה לומר נשמח לשמוע ממך יותר וגם טיפים נוספים לחסכון בחיי היום-יום..
תודה גם לך וגם לדורין 🙂

אמא

וואו! מדהים! מעורר השראה ותקווה!
גיליתי את הבלוג לאחרונה, עיני נפקחו, תרומתך דורין לעתידי ולעתיד ילדיי הזאטוטים היא מעבר לכל סכום שאצליח לחסוך עבורם, וגם את אמא אלמונית – תודה רבה רבה מקרב לב (וארנק

שחר

מעורר השראה, תודה על הפוסט!

אלעד

הכל טוב ויפה , אבל לגור בשכונת מצוקה עם שכנים על הפנים ? זה נשמע לי יותר כמו וויתור רדיקלי על איכות החיים.
לדעתי יש גבול לעניין החסכנות.(וסליחה על השיפוטיות אבל אני לא הייתי משכן את ילדי בשכונת מצוקה מתוך בחירה מודעת).

ellapenso

פוסט מעולה. תודה לך שכתבת ותודה לדורין שפרסמה.
אולי בכל זאת אני אוכל להקים משפחה מתישהו… הוריי תמיד בזבזו מכל הבא ליד, הקטסטרופה קרתה כשהיתיי בת 17, ואחיי היו 15,10,ו-7… תמיד ראיתי את זה מתקרב ולא הבנתי איך הם דוחפים את הראש בחול כל כך בעיקשות. התחלתי לחסוך כסף משלי עוד הרבה לפני, ולא גרתי איתם יותר. החלטתי שהדבר היחיד שאוכל לעשות כדי למנוע מעצמי זמנים נוראיים כאלה שוב הוא לא לעשות (ילדים משלי). .. כולי קנאה בילדים שלך. כל הכבוד.

מוריה

נשמע שעברת חוויה ממש קשה. חזקי ואמצי

סיתוונית

מקסים ויצירתי, כל הכבוד! הילדים שלך מקבלים חינוך הרבה יותר טוב מאלה שמתנוונים מול הטלוויזיה והאייפד!

éscargot agile

פוסט מהמם, איזה כיף! הלוואי שמוריה תפתח בלוג משלים לסולידית על איך לחנך ילדים לחיסכון ועצמאות.

טל

מרשים ביותר!

דנה

לטעמי, מעורר השראה. אני אומנם רווקה אבל אין לי ספק שאכנס להריון אקח דברים יד שניה במצב טוב ממי שירצה לתת…
תודה 😉

אנא-אך

21,000 הכנסות? :O
לא מצליחה לעבור את פירצת שכר המינימום אז אני מודה שהסעיף הזה ופרטיו הדהים אותי ביותר.
כל הכבוד לך, כיף לילדים שיש להם הורים כאלה:)

נעמי

איזו משפחה מרשימה! האתר שלך דורין משפיע ומעודד ללכת עם האינטואיציות ולסמוך עליהן. המשפט שלך ״ אני לא משלמת לאנשים אחרים שיבשלו בשבילי״ ליווה אותנו בדרך לקונצרט בתל אביב. הכנו סלט טעים וטחינה ואכלנו באוטו. גם טעים יותר וגם חסכון של 80 ש״ח לפחות!

מיכל

דבר אחד אני לא מבינה ואשמח אם מוריה תוכל להתייחס אליו.
להקים עסק ויותר מזה, לגייס קהל לקוחות לוקח זמן. הרבה זמן. אז גם אם אני מחליטה להקים שלושה עסקים עכשיו, אני צריכה להשקיע כסף בפרסום וכאמור, לקוחות לא מחכים לנו מעבר לפינה.
אני תוהה באיזה עסקים מדובר וכיצד נעשה הדבר.

מוריה, מורידה את הכובע בנוגע לחינוך הילדים.

מוריה

התהיה אכן במקום. אז ככה: קודם כל לא הקמתי 3 עסקים. בבוקר אני עובדת כשכירה, כשהמעסיק שלי הסכים שאעבוד בבית כל עוד התפוקות לא ייפגעו. הקמתי עסק אחד, לפני כ4-5 שנים. מכירה קבועה מהבית, כדי שאוכל להיות עם הילדים. אכן בהתחלה הרווחתי פחות, אך עם הזמן אני יותר ויותר מתפרסמת וחוג הלקוחות גדל, בעיקר מפה לאוזן. כן, זה באמת עניין של לזהות צורך באזור שלך (אני הלכתי על מוצרי קוסמטיקה בהתאמה אישית. יש לי חברה שמוכרת חזיות טובות מהבית. מכירה מישהו שמוכר מאפים בריאים. חנות מתנות,תוספי תזונה,הדפסה על שעונים. יש המון רעיונות… חלקם מצליחים חלקם לא, מנסים עד מוצאים…) רק… קרא עוד »

הסופר

נורא מעניין אותי אם מדובר בעסק רשום כדין. כי אז שוחטים לך חצי מההכנסה לפחות.

ניקי

דווקא לא.
יש המון נקודות זיכוי במס עם 3 ילדים.

--

אל תשכח שבתור בעלת עסק שעובד מהבית, מוריה יכולה לנכות שלל הוצאות מוכרות: 1/3 חשמל, נסיעות, ביגוד, ציוד משרדי, חלק מהוצאות הטלפון, אפילו 1/3 ארנונה, ועוד. חלקמזה הן הוצאות שהיו בכל מקרה. גם זה חסכון.

אור

אני מוריד את הכובע ומצדיע.
מסתבר שכל מה שצריך לחיים טובים זה אישה חכמה ובעל מפרגן . כמו שכתוב: "מצא אישה מצא טוב"…
מעניין שאני לא מוצא כתבות כאלו בעיתון. כל מה שיש שם זה "שתו לי, אכלו לי, הממשלה אשמה שאין לי חיים"

איליה

מוריה – RESPECT

הפוסט בהחלט מעורר השראה!

פאטיה

מרגש מאד, חיזקי ואימצי.

blubay

תודה רבה לך על פוסט מעשיר!

דנה

ואוו מוריה ריגשת מאד, איזה כיף לדעת שאפשר גם אחרת כשמתווספים ילדים לחיק המשפחתי, את נשמעת בהחלט סופר אמא. עדיין לא הגעתי לשלב האמהות בחיי, אם כי איני רחוקה משם בהרבה שנים (אני בת 33 וגרה עם בן זוגי), קראתי את מילותייך בשקיקה ומאד נהניתי מהפוסט שלך, ללא ספק מעורר השראה. נשמע שאפקט הצמצום מוציא מבני הבית כישורים ויצירה רבה כמו כן מכניס חום, אהבה והרבה של ביחד. אני קוראת את הבלוג בהמלצה של חברה ומקבלת ממנו השראה רבה בכל פעם מחדש. דורין את מדהימה בכישורייך האוטודידקטיים ובכלל ביכולת שלך להעביר את המסר הנכון הלאה ובכך לתת מוטיבציה!

אסתר

אנחנו עם שבעה, מרוויחים באיזור ה-15 אש"ח. וב"ח חוסכים יפה.
אבל אני חייבת להבין- איך ארוחה עולה לך 10-15 ש"ח? תני בבקשה פירוט…
כל הכבוד!

אני

שאפו!, כל הכבוד 🙂
עד עכשיו הייתי בטוח שחייב להיות מסודר לפני שמביאים ילדים,
אבל מסתבר שיש דרך אחרת שמגבשת את המשפחה למטרת עצמאות ויצירתיות

הילה

אני אשמח לשמוע את תגובתיה של הכותבת לכל השאלות שהועלו. חיבוק מחזק, הילה.

אור

ממש התרגשתי לקרוא.

דייב

מוריה,
ריגשת אותי מאד !
תודה ששיתפת מנסיונך. יש דברים שרק הורים יכולים להבין …
אני כבר מדפיס ותולה את הפוסט המעולה הזה במרכז הבית (-:
אני מצטרף לבקשות שעוד יבואו מצד ההורים מבינינו, לעדכונים נוספים וכמובן למצב תיק ההשקעות של ילד הבר מצווה (-:

sarah

סליחה לקלקל את המסיבה אבל אני קצת סקפטית לגבי אמיתות הדיווח הזה. הכל נשמע קל מדי – הופסה הקמתי שני עסקים שמכניסים 5500 מדי חודש, הופסה קיבלתי העלאה. בדרך כלל הדברים אינם חלקים כל כך.

מוריה

בכלל לא היה חלק…
לקח כ-5 שנים התהליך כולו של הגדלת ההכנסות כמו שתיארתי.
אבל שווה היה להתאמץ, לקיים משא ומתן על ההעלאה לבעלי (ארוך. מייגע. הלוך ושוב. שינוי הגדרת תפקיד. ואז התחלף מנהל והתחלנו הכל כמעט מהתחלה…) לקח יותר משנה לקבל העלאה. אבל יש כאלה שלעולם לא ישקיעו וייבקשו…
כשהקמתי את העסק של המכירה הרווחתי כ500 שח לחודש. עכשיו אחרי כ5 שנים ממוצע של 4000 והולך וגודל.
אל תתייאשו מראש! ותלכלכו את הידים, כדברי הסולידית

קרן

מוריה אני מורידה בפניך את הכובע! תודה ששיתפת, פוסט מעורר השראה ודרך חיים מעוררת השראה עוד יותר, כן ירבו ההולכים בדרך זו.

דב

האם החסכון הוא מחוץ לחסכון הפנסיוני שלכם?

מוריה

ודאי.
לא בונה הרבה על החיסכון הפנסיוני… יוצר כמו בונוס מאשר משהו שאפשר לתלות בו את העתיד

מוריה

יוצר=יותר

יאיר

כאבא ל-5 ילדים, אני מזדהה עם כל מילה של מוריה. אנחנו לא מוציאים בחודש יותר מ-3200 ש"ח על מזון וחוסכים כ-20% מההכנסות שלנו. כל ההוצאות מדודות ונרשמות באקסל. מחזיקים במכונית אחת לצורך עבודה (ומשכירים מכונית גדולה לחופשה משפחתית בקיץ) והולכים הרבה ברגל. כל החוגים וכל הפעילויות וכל גני המשחקים בסביבה ללא צורך לנסוע אליהם. לילדים אין כל מה שיש לחברים שלהם אבל זה רק תורם להם. הגדול שלנו (בן 14) עבד וקנה לעצמו סמראטפון משטיפת חדרי מדרגות. חוץ מהתינוקת ובת קטנה הגדולים לומדים בחינוך פרטי, וכולם מקבלים את כל השיעורים הפרטיים הנצרכים. הגדולים (10-14) עצמאיים, מחזיקים בכרטיס רב-קו ומתניידים בתחבורה… קרא עוד »

איליה

יאיר, כל הכבוד!

אכן בשלב מסויים גם אנחנו הפסקנו להגיב על התבכיינות הסובבים ויותר ויותר אני אישית שותק ומקשיב. כי אחרת אתה חוטף מבטים מוזרים…

מוריה

לגמרי מזדהה…
גם אנחנו, מקשיבים ומהנהנים באמפטיה.
אבל גם-מפנים אנשים שיקרים לנו לבלוג הזה!!!!- זה חולל מהפך אצל כמה ממקורבינו שאלינו התייחסו כקמצנים מטורפים, אך כשדורין אומרת… זה נשמע אחרת!!

איליה

מוריה, לצערי או לטובתי (עוד לא החלטתי) אני יותר אגואיסט, מסביר פעם אחת ואם אני רואה שלא רוצים להבין או אפילו לשמוע את ההסבר אז בתוכי אני אומר – סבבה, תמשיכו לפרנס אותי :)))))))))))))))))
מבחינתי הבעיה עם בכי כלכלי בעיתונים שפופוליסט כלכלי כלשהו יכול להגיע לשלטון (ככה זה בדמוקרטיה) ואז נוכל אותה, מצד שני בגלל זה התיק שלי מפוזר על כל העולם.

גיא

אהממ?
כן נכון . אל תחשפו – "אני מציעה שלא תחלקו אותה עם אף אחד"
רק תפתחו בלוג מחתרתי סופר פופלארי , ותספרו לכל העולם ואשתו 🙂

איליה

גיא, ישנה דרך כזאת להסתיר משהו במקום גלוי כי אף אחד לא יחפש את זה שם 🙂

YossiN

אם יש פוסט אחד שיהיה ראוי לתואר "הפוסט החשוב של השנה" זה הפוסט הזה.

עכשיו זה כבר לא המשוגעת הזו שחיה בעולם משלה אלא מישהי נוספת, הרבה יותר נורמטיבית, יותר קרובה לרובינו שעושה זאת יפה.

עכשיו דורין לא רק קול קורא במדבר אלא סוג של מובילה המתווה דרך. דרך שיש מי שהולך בה

סחטיין 🙂

איליה

יש משהו בזה, אך השנה רק התחילה 🙂 נראה מה צופן לנו העתיד

עודד

פוסט מצויין, אשקר אם לא אומר שהתרגשתי (רגיש משהו.. כנראה גנטי 🙂

תודה

מיכל רון

הפעם באמת גדול!
תמיד גדול, אבל באמת הפעם מקסים.
תודה (:

מחזיראור

כל הכבוד לכותבת, אכן מעוררת השראה!

אבל אני חייב לציין שלא נראה שהיא תצא לפרישה מוקדמת – וזאת בעצם הטענה כנגד הסולידית.
מי שבוחר בעשיית ילדים לא יוכל לפרוש בגיל 30.
זה הכל..

דג

לא בגיל 30 אבל כן ברגע שרוב הילדים יהיו עצמאיים. הרי תוך 18 שנה יהיה להם קרוב ל 3 מיליון שח ואפס ילדים מתחת לגיל 18.

איך אמר לי זקן ערבי:"אצלכם יש פנסיה, אצלנו יש ילדים. אני עושה 10 ילדים, מי שרוצה ללמוד אני משלם לו על הכל, השאר מגיל 18 במשך 5 שנים נותנים לי את כל המשכורת שלהם. זו הפנסיה שלי."

מחזיראור

ואז הם בעצם פורשים מאוד קרוב יותר לגיל הפרישה הרגיל, נכון? 🙂
לא שזה רע.. לטעמי. העיקר להיות מאושר, ואם 6 ילדים זה מה שעושה אותך מאושר – אדרבה!

אבל הטענה העיקרית כנגד הסולידית היא לא שאי אפשר לחיות בצמצום עם ילדים – ברור לחלוטין שאפשר, פשוט אי אפשר גם לעשות ילדים וגם לפרוש בגיל מוקדם.

מוריה

אפשר לפרוש בגיל מוקדם, אך ודאי שפחות מוקדם ממי שאין לו ילדים.
לא יודעת מתי אפרוש, כרגע גם ממש טוב לי (העבודה מוציאה את כשרונותי לפועל ומאווררת אותי מהאינטנסיביות של הילדים), אבל אם אפרוש בעוד 18 שנה אהיה בת 53. בעוד שרוב בני גילי כנראה יפרשו איפשהו בסביבות גיל 70…
לדעתי זה הבדל מאד-מאד-מאד משמעותי! לא?
מה גם שלרוב האנשים בישראל אין 6 ילדים. כך שהורים עם פחות ילדים (2-3) אין סיבה שלא יפרשו כמה שנים טובות לפני.

עופר

בעיני המטרה היא לא לפרוש. המטרה היא חופש. כמו שכתב האבא מלמעלה – אם את רוצה לעזוב עבודה גרועה תוכלי לעשות את זה בלי חשש, אם את רוצה להסתכן כלכלית ולפתוח עסק יש לך רשת בטחון וכו'.

אסף

סחתיין עליכם, כל הכבוד.
לא בקטע מציצני, אבל מותר להתעניין במה אתם עוסקים?

תמר

ראשית, פוסט מעולה!

שנית- איך לעזאזל ארוחה ל8 נפשותת ב10 ש"ח???
אנא האירי את עיניי

מוריה

1. יש בלוג של בישול זול שפעם הסולידית הפנתה אליו (קישור, מישהו?) העיקרון שם מאד פשוט, אחרי שהבנתי אותו כבר לא היייתי צריכה את הבלוג… העיקרון הוא שבכל בישול יש מצרכים יקרים ומצרכים זולים, החכמה היא 'למתוח' את המצרכים היקרים על פני יותר נפח. לדוגמה- טונה עולה כ-3 שח. אבל קציצות טונה מקופסת טונה+3 פרוסות לחם ישן+2 ביצים+בצל+גזר מגורד עולות כ-6 שח אך מספיקות להרבה יותר…(קציצות טונה עם תפוא אפויים בתנור זו ארוחה מעולה וזולה.) בחורף- כל המרקים למיניהם (אפונה, עדשים, ירקות וכו) מאד טעימים, בריאים ומזינים ולא עולים יותר מ-8 שח לסיר בד""כ. אנחנו אופים לחמנות טריות מקמח מלא,… קרא עוד »

מחזיראור

הזכרת שיש לך גינה.. את גם מגדלת?

מוריה

בטח, אחרת לא היתה הצדקה לגינה…
כרגע יש באדמה: לימונית, פלפלים (חטפו מכת קור המסכנים), עגבניות,תפוחי אדמה, פסיפלורה, תפוז, פומלית, תפוח, רימון, תפוז דם, אפרסק, לימון, אשכולית אדומה, שקד ואולי עוד משהו ששכחתי…
אנחנו עדיין מתלמדים בנושא החקלאות, אך בהחלט מתקדמים

cre

למה לא לגדל תרנגולות לביצים ואז לשחוט עבור הבשר?

אלינור

מה הקשר בין מחט לתחת?

עדי

מרשים!
וכל הכבוד שהילדים לומדים בבית ספר פרטי הבתי ספר בארץ הם זוועה.
את יכולה לתת את הרכיבים שאת שמה בסיר מרק כלשהו, כי אני לא מצליחה להבין איך 8 ש"ח לסיר?
אם זה 8-10 ש"ח לארוחה אתם צרכים לצאת בפחות מ3200 לא?
10 ש"ח כפול 30 יום כפול 3 ארוחות זה 900 ש"ח
או שזה 10-8 ש"ח למנה?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן