סיכון מט"ח הוא אחד התחומים המבלבלים ביותר בשוק ההון – ובפרט כשמדובר בהשקעה בניירות ערך זרים הנקובים במטבע זר. 

כמובן שלכשעצמו, סיכון מט"ח מובן גם לאנשים שאינם משקיעים בבורסה. כל מי שטייל פעם בחו"ל מכיר אותו.

נניח שאתם מתכננים לטוס לארה"ב בעוד שלושה חודשים. כדי לטוס בראש שקט, אתם מחליטים לרכוש דולרים מראש וממירים 7,000 ש"ח. אם נתעלם מעמלות המרת המט"ח:

•  בשער יציג של 3.50 ש"ח לדולר, 7,000 השקלים שלכם יספיקו כדי לרכוש 2,000 דולר.

נניח שקצת לפני החופשה שלכם הדולר נחלש לרמה של 3.00 שקלים לדולר. אבלכבר קניתם דולרים מראש, ובשער מחורבן!

• בשער החדש, 2000 הדולרים שקניתם יהיו שווים רק (2000*3)= 6000 שקל.

אאוץ'!

זהו, בתמצית, סיכון מט"ח. (חשוב להדגיש שהתנודות במט"ח הן לשני הכיוונים – הדולר גם עשוי להתחזק).

סיכון מט"ח ונכסי הבסיס

המרת מט"ח לפני טיסה לחו"ל היא פעולה טריוויאלית, וכך גם כאשר משקיעים בניירות ערך זרים.

הבה נניח שבמקום לטוס לחו"ל בחרתם להשקיע 7,000 שקלים בקרן סל (קרן סל היא קרן נאמנות מחקה מדד מניות אשר נסחרת בבורסה בכל שעות המסחר. ) המחקה את ביצועי מדד ה-S&P 500 האמריקני – לדוגמה ה-ETF בסימול SPY (קרן הסל הגדולה בעולם – מנהלת למעלה מ-145 מיליארד דולר).

כל המניות בקרן הסל הזו הן של חברות אמריקניות היושבות בארה"ב, רשומות בבורסות בארה"ב וכפי שניתן לצפות, נקובות בדולר ארה"ב. ה-ETF שקניתם רוכשת ומחזיקה נכסים הנקובים בדולרים.

בהינתן שער של 3.50 שקלים לדולר:

סכום ההשקעה שלכם (7,000 ש"ח) מספיק כדי לקנות נכסים דולריים בשווי 2,000 דולר.

נניח, שוב, שכעבור שלושה חודשים הדולר נחלש לשער של 3.00 שקלים. אם מדד ה-S&P 500 לא השתנה במהלך התקופה, ששווי האחזקה שלכם בשקלים יהיה 2000*3 = 6,000 ש"ח בלבד.

כמובן שהשווקים אף פעם לא "קופאים"  והרבה יותר סביר שבשלושה חודשים שערי המניות ושערי המט"ח ישתנו. אם המדד יעלה ב-10% במהלך תקופה זו, שווי האחזקה שלכם יהיה 6,600 ש"ח. אם הוא ירד ב-10%, שווי האחזקה שלכם יהיה 5,400 ש"ח.

בדרך כלל התנודות המשמעותיות והדומיננטיות בתיק תהיינה של המניות עצמן, לא של שערי המט"ח. תנודות מט"ח מהסוג שתיארתי (15%~) לא מתרחשות בדרך כלל בפרק זמן כה קצר.

למטבע בו נקובה הקרן אין שום משמעות

עד כאן אני מקווה שהכל מובן.

הנקודה שבה רוב המשקיעים מתבלבלים היא כאשר הם רוכשים קרן סל הנקובה במטבע אחר מזה שבו נקוב נכס הבסיס.

דוגמה טיפוסית היא כאשר, נניח, משקיע ישראלי רוכש קרן סל אמריקנית (נקובה בדולרים) העוקבת אחר השוק היפני, למשל EWJ של iShares. המשקיע עשוי לחשוב בטעות שהוא נוטל סיכון מט"ח כפול וחושף את עצמו הן לתנודות בשער הדולר והן לתנודות בשער הין היפני.

זו טעות – אתם חשופים אך ורק למטבע בו נקוב נכס הבסיס. במקרה זה – לין הפני. ביצועי הצמד דולר-שקל אינו רלוונטי כלל!

למה, אתם שואלים? קצת אלגברה.

נניח שמסיבה כלשהי בחרתם להשקיע ב-ETF בסימול EIS – קרן סל העוקבת אחר מדד MSCI Israel וכפועל יוצא משקיעה במניות ישראליות.

הקרן נקובה בדולרים, ואילו נכס הבסיס – מניות כמו בזק, בנק לאומי, כיל וכו' – נקוב בשקלים.

(1) מחירה הדולרי של ה-ETF הזו נקבע לפי המשוואה הבאה:

=שווי נכס הבסיס הישראלי * (שער השקל בדולרים).

אבל כיצד ניתן לחשב את ערכה השקלי של הקרן?

(2) מחירה של ה-ETF בש"ח  נקבע לפי המשוואה הבאה:

= מחיר ה-ETF בדולרים * (שער הדולר בשקלים).

ואם נציב את משוואה (1) במשוואה (2) כדי לקבל את מחיר ה-ETF בשקלים:

= מחיר ה-ETF בדולרים * (שער הדולר בשקלים)

= (1) * (שער הדולר בשקלים)

= (* ) * (שער הדולר בשקלים)

= שווי נכס הבסיס הישראלי * (שערי החליפין מבטלים זה את זה = 1)

= שווי נכס הבסיס הישראלי

במילים אחרות, כמשקיעים ישראלים המתנהלים בשקלים, ערכה של הקרן EIS, המשקיעה בנכסים ישראלים, נקבע בשקלים, בין אם הקרן עצמה נקובה בדולר, אירו, ין או פרנק שוויצרי.

נחזור ל-ETF היפנית שהזכרתי קודם, הנקובה כזכור בדולרים.

במקרה זה כמובן נכס הבסיס הנו יפני, כך ששער החליפין הרלוונטי מבחינתכם כמשקיעים ישראלים הוא שקל/ין יפני.

כדי להבין את זה, אפשר להשתמש במשוואה לעיל, כדי להבין מהו מחירה של ה-ETF בשקלים:
= שווי נכס הבסיס היפני * (שער השקל בדולרים) * (שער הדולר בין יפני)
= שווי נכס הבסיס היפני * (שער השקל בין יפני)

שוב, המטבע בו נקוב נייר הערך (במקרה זה – דולר ארה"ב) אינו רלוונטי וכלל אינו מופיע במשוואה. החשיפה לדולר לא מוסיפה מימד נוסף של סיכון מט"ח.

סיכון ותשואה בהשקעות זרות

המסר המרכזי של הפוסט הזה:

• סיכון מט"ח נובע אך ורק מהמטבע בו נקוב נכס הבסיס.
• גם אם תשקיעו בקרן נאמנות ישראלית הנקובה בשקלים תהיו חשופים לסיכון מט"ח. ברגע שהקרן תשקיע בניירות ערך זרים.

למרות השם המפחיד, סיכון מט"ח הוא לא בהכרח דבר שיש להימנע ממנו – מתנודות בשערי המט"ח אפשר להרוויח בדיוק כמו שאפשר להפסיד. בנוסף, זהו אמצעי נוסף לפיזור סיכונים.

כשם שלא כדאי להחזיק את כל הונכם בש"ח, לא כדאי להתעלם לחלוטין מהמטבע המקומי. אם אתם מתכננים לפרוש בישראל, אין שום היגיון להשקיע 100% מכספכם, נניח, בארה"ב. הרי בסופו של יום תצטרכו לשלם בשקלים במכולת, והדבר האחרון שתרצו הוא להיות תלויים בחסדי שער החליפין דולר/שקל.

אבל בסך הכל, כחלק מהפיזור הגאוגרפי העולמי של תיק ההשקעות העצל שלכם, סיכון מט"ח הוא לא משהו שצריך להרתיע אתכם.